גרמניה המזרחית במשחקים האולימפיים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גרמניה המזרחית במשחקים האולימפיים
מזרח גרמניהFlag of East Germany.svg
Bundesarchiv Bild 183-L0827-207, München, XX. Olympiade, Eröffnungsfeier, DDR-Mannschaft.jpg

המשלחת המזרח גרמנית בטקס הפתיחה של אולימפיאדת מינכן (1972)
קוד הוועד האולימפי הלאומי GDR
שם הוועד האולימפי הלאומי הוועד האולימפי הלאומי של גרמניה המזרחית
מדליות קיץ
דירוג: 9
זהב
153
כסף
129
ארד
127
סך הכול
409
מדליות חורף
דירוג: 11
זהב
39
כסף
36
ארד
35
סך הכול
110
השתתפות במשחקי הקיץ אפור: לא השתתפה)

189619001904190819121920192419281932193619481952195619601964196819721976198019841988199219962000200420082012

השתתפות במשחקי החורף אפור: לא השתתפה)

1924192819321936194819521956196019641968197219761980198419881992199419982002200620102014

גרמניה המזרחית השתתפה במשחקים האולימפיים שנערכו בין 1968 ל-1988, למעט אולימפיאדת לוס אנג'לס (1984) אותה החרימה, יחד עם רוב מדינות הגוש המזרחי. עד מלחמת העולם השנייה, הייתה גרמניה מאוחדת, ויוצגה בידי משלחת אחת. לאחר חלוקת גרמניה והקמתן של גרמניה המזרחית וגרמניה המערבית ב-1949 סירב הוועד האולימפי הבינלאומי להכיר בוועד האולימפי של גרמניה המזרחית ודרש כי שתי המדינות ייוצגו במשלחת משותפת. גרמניה המזרחית סירבה לכך, ובאולימפיאדת הלסינקי (1952) השתתפה רק גרמניה המערבית, תחת השם "גרמניה". לאחר מכן התרצתה גרמניה המזרחית, ובין 1956 ל-1964 התחרו ספורטאים משתי המדינות במשלחת משותפת, המשלחת הכלל-גרמנית. ב-1965 הוכר הוועד האולימפי של גרמניה המזרחית, ומאולימפיאדת מקסיקו סיטי (1968) התחרו שתי המדינות בנפרד. ב-1990 אוחדה גרמניה, והחל מאולימפיאדת ברצלונה (1992) שוב מיוצגת גרמניה במשלחת אחת.

המשלחות המזרח-גרמניות הגיעו להישגים גבוהים, וב-3 האולימפיאדות בהן השתתפה מאז אולימפיאדת מונטריאול (1976) דורגה במקום השני בטבלת המדליות. ב-5 האולימפיאדות בהן שלחה משלחת עצמאית, צברה גרמניה המזרחית לא פחות מ-409 מדליות, מהן 153 מדליות זהב, 129 מדליות כסף ו-127 מדליות ארד. הישג זה מקנה לה גם כיום את המקום התשיעי בטבלת המדליות של כל הזמנים. הענף בו בלטה גרמניה המזרחית במיוחד היה אתלטיקה, עם 109 מדליות, מהן 38 מדליות זהב. הישג זה מקנה לגרמניה המזרחית את המקום החמישי בטבלת המדליות של כל הזמנים, אחרי ארצות הברית, ברית המועצות, בריטניה ופינלנד. בשחייה צברה גרמניה המזרחית 92 מדליות, מהן 38 מדליות זהב, והיא מדורגת במקום השלישי, אחרי ארצות הברית ואוסטרליה. בחתירה מוליכה גרמניה המזרחית את טבלת המדליות, עם 48, מהן 33 מדליות זהב. בקאנו/קיאק מדורגת גרמניה המזרחית במקום החמישי, עם 30 מדליות, מהן 14 מדליות זהב, אחרי ברית המועצות, גרמניה, הונגריה ושוודיה. על הצלחת הספורטאים המזרח-גרמנים העיבו השמועות על שימוש בסמים, ובפרט בסטרואידים אנאבוליים.

גם במשחקי החורף השתתפה גרמניה המזרחית בין 1968 ל-1988. היא צברה 110 מדליות, מהן 39 מדליות זהב. באולימפיאדת סראייבו (1984) דורגה גרמניה המזרחית בראש טבלת המדליות, ובארבע אולימפיאדות נוספות בין 1972 ל-1988 דורגה במקום השני. הענפים הבולטים היו לוז' (29 מדליות, מהן 13 מדליות זהב; גרמניה המזרחית מדורגת במקום השני בענף זה, אחרי גרמניה), החלקה מהירה (29 מדליות מהן 8 מדליות זהב) ומזחלות (13 מדליות, מהן 5 מדליות זהב; גרמניה המזרחית מדורגת במקום הרביעי בענף זה, אחרי גרמניה, שווייץ וארצות הברית).


היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד 1952[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד מלחמת העולם השנייה השתתפה גרמניה ברוב האולימפיאדות שנערכו מאז חידושם של המשחקים האולימפיים באולימפיאדת אתונה (1896), והיא אף אירחה את המשחקים פעם אחת (אולימפיאדת ברלין (1936)). לאחר תבוסתה של גרמניה במלחמת העולם, היא נותרה שטח כבוש בידי בעלות הברית, ולא השתתפה באולימפיאדת לונדון (1948).

דגל המשלחת הכלל-גרמנית

ב-1949 הוקמה גרמניה המזרחית, ושנתיים מאוחר יותר הוקם בה ועד אולימפי. עם זאת, לא השתתפה גרמניה המזרחית באולימפיאדת הלסינקי (1952), בשל סירובה להיענות לדרישת הוועד האולימפי הבינלאומי להשתתף במשלחת מאוחדת עם גרמניה המערבית.

1956 עד 1964[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – המשלחת הכלל-גרמנית

באולימפיאדת מלבורן (1956) הסכימה גרמניה המזרחית לשלוח ספורטאים במשלחת משותפת עם גרמניה המערבית - המשלחת הכלל-גרמנית (Gesamtdeutsche Mannschaft). משלחת זו, שלוותה בדגל ובהמנון מיוחדים, זכתה להישגים גבוהים, ובאולימפיאדות רומא (1960) וטוקיו (1964) דורגה במקום הרביעי בטבלת המדליות.

אולימפיאדת מקסיקו סיטי (1968)[עריכת קוד מקור | עריכה]

רולנד מאתס, זוכה מדליות הזהב במשחים ל-100 ול-200 מטר גב באולימפיאדות מקסיקו סיטי ומינכן

ב-1968 הכיר הוועד האולימפי הבינלאומי בוועד האולימפי של גרמניה המזרחית, והחל מאולימפיאדת מקסיקו סיטי, שנערכה באותה שנה, נפרדו דרכיהן של גרמניה המזרחית וגרמניה המערבית, והן שלחו משלחות נפרדות. באותה אולימפיאדה זכתה גרמניה המזרחית ב-25 מדליות, מהן 9 מדליות זהב, ב-8 ענפים שונים, שהקנו לה את המקום החמישי בטבלת המדליות, אחרי ארצות הברית, ברית המועצות, יפן והונגריה. גרמניה המערבית, הגדולה ממנה במספר התושבים, דורגה במקום השמיני.

באתלטיקה, זכו המזרח גרמנים ב-6 מדליות. מרגיטה גומל קבעה שיא עולם בהדיפת כדור ברזל (19.61 מטר), וסגניתה הייתה אף היא ממזרח גרמניה, מריטה לאנגה. כריסטוף הנה זכה במדליית זהב בהליכה ל-50 ק"מ, קלאוס בר זכה במדליית כסף בקפיצה לרוחק, לותר מילדה זכה במדליית כסף בזריקת דיסקוס ווולפגנג נורדוויג זכה במדליית ארד בקפיצה במוט.

גם בשחייה זכו המזרח גרמנים ב-6 מדליות. רולנד מאתס ניצח במשחים ל-100 ול-200 מטר גב, ובשניהם קבע שיאים אולימפיים, 58.7 שניות ו-2:09.6 דקות, בהתאמה. מאתס זכה גם במדליית כסף, עם נבחרת השליחים הגרמנית ל-100X4 מטר מעורב. השחיינית הלגה לינדנר זכתה במדליית כסף ב-200 מטר פרפר, זאבינה שטיינבך בת ה-16 זכתה במדליית ארד ב-400 מטר מעורב אישי, ונבחרת השליחות המזרח גרמנית ב-100X4 מטר חופשי זכתה במדליית כסף.

צמד החותרים ירג לוקה והיינץ-יורגן בותה זכו במדליית זהב, וכך גם רביעיית החותרים ללא הגאי. רביעיית החותרים עם הגאי זכתה במדליית כסף. שני מתאבקים מזרח גרמנים זכו במדליות זהב, רודולף וספר ולותר מץ. במדליית זהב נוספת זכה המתאגרף מנפרד וולקה. שני נבחרות ההתעמלות המזרח-גרמניות, גברים ונשים, זכו במדליות ארד. שתיים מהמתעמלות זכו גם במדליות אישיות, קארין יאנץ זכתה במדליית כסף במקבילים המדורגים ואריקה צוכולד זכתה במדליית כסף בקפיצות. הקלע הראלד וולמאר זכה במדליית ארד בירי באקדח, ועמיתו קורט צ'קאלה זכה במדליית ארד בטראפ, ענף של ירי בצלחות חרס. במדליית ארד נוספת זכה צוות שייטי הדרגון.

נבחרת הגברים בכדורעף דורגה במקום הרביעי, לאחר שסיימה את משחקיה במאזן של 6 ניצחונות ו-3 הפסדים. נבחרת הגברים בכדורמים סיימה במקום השישי.

אולימפיאדת מינכן (1972)[עריכת קוד מקור | עריכה]

רות פוקס, האלופה האולימפית בהטלת כידון במינכן ובמונטריאול
המתעמלת קארין יאנץ, שזכתה ב-7 מדליות אולימפיות במקסיקו סיטי ובמינכן

אולימפיאדת מינכן (1972) סימנה את הפריצה הגדולה של גרמניה המזרחית. ספורטאיה זכו ב-66 מדליות, מהן 20 מדליות זהב, שהקנו לה את המקום השלישי בטבלת המדליות, אחרי ברית המועצות וארצות הברית, ולפני גרמניה המערבית, המארחת. 297 הספורטאים המזרח-גרמנים שנשלחו לאולימפיאדה זו התחרו ב-18 ענפים שונים, וב-15 מהם זכו במדליות.

הענף הבולט ביותר היה האתלטיקה. האתלטים המזרח גרמנים זכו ב-20 מדליות, מהן 8 מזהב. רנטה שטכר זכתה במדליות הזהב בריצת 100 מטר ובריצת 200 מטר, ובשתיהן קבעה שיאי עולם חדשים, 11.07 שניות ו-22.40 שניות, בהתאמה. בנוסף, זכתה שטכר במדליית כסף במירוץ השליחות ל-100X4 מטר. גם אנלי ארהרדט קבעה שיא עולם חדש, בריצת 100 מטר משוכות, 12.59 שניות. במדליית הארד במרוץ זה זכתה קארין בלצר. בריצת 400 מטר זכתה מוניקה צרט במדליית הזהב, וריטה וילדן זכתה במדליית הכסף. צרט זכתה גם במדליית זהב עם נבחרת השליחות ל-400X4 מטר בשיא עולם חדש. מטילת הכידון רות פוקס קבעה שיא אולימפי חדש, 63.88 מטר. סגניתה הייתה אף היא ממזרח גרמניה, ג'קלין טודטן. מרגיטה גומל איבדה את תוארה בהדיפת כדור ברזל, והסתפקה במדליית כסף. גונהילד הופמייסטר זכתה במדליית כסף בריצת 1500 מטר ובמדליית ארד בריצת 800 מטר, ובורגלינדה פולק זכתה במדליית ארד בקרב חמש. בתחרויות הגברים, זכו שני אתלטים מזרח גרמנים במדליות זהב, ושניהם אף קבעו שיאים אולימפיים: וולפגנג נורדוויג בקפיצה במוט (5.50 מטר) ופטר פרנקל בהליכה ל-20 ק"מ. הלך נוסף, האנס-גאורג ריימן, זכה במדליית ארד בתחרות זו. ירג דרהמל זכה במדליית כסף בקפיצה משולשת, שטפן יונגה עשה זאת בקפיצה לגובה, ויוכן זאכסה ביידוי פטיש. הרטמוט בריזניק זכה במדליית ארד בהדיפת כדור ברזל.

בענף הקאנו/קיאק, זכו הספורטאים המזרח-גרמנים ב-6 מדליות, וניצחו בכל מקצי ארבעת הסלאלום: ריינהארד אבן בקאנו ליחידים, ולטר הופמן ורולף-דיטר אמנד בקאנו לזוגות, אנגליקה באהמן בקיאק ליחידות, וזיגברט הורן בקיאק ליחידים. קיאקיסט נוסף, הראלד גימפל, זכה במדליית ארד במקצה הסלאלום, ואילזה קשובה ופטרה גרבובסקי זכו במדליית כסף במקצה הזוגות ל-500 מטר. בחתירה זכו המזרח גרמנים ב-7 מדליות, מהן 3 מדליות זהב. במדליות הזהב זכו וולפגנג מאגר וזיגפריד בריצקה במקצה הזוגות, צמד החותרים עם הגאי ורביעיית החותרים ללא הגאי. רביעיית החותרים עם הגאי זכתה במדליית כסף, ובמדליות ארד זכו וולפגנג גילדנפפניג במקצה היחידים, יואכים בהמר והאנס-אולריך שמיד במקצה הזוגות, ושמיניית החותרים.

המתעמלים המזרח גרמנים זכו בתשע מדליות, מהן שלוש מדליות זהב. קארין יאנץ הייתה המתעמלת הבולטת במשלחת. היא זכתה במדליות זהב במקבילים המדורגים ובקפיצות, במדליות כסף בקרב-רב ובתחרות הקבוצתית ובמדליית ארד בתרגיל הקורה. חברתה לנבחרת, אריקה צוכולד זכתה במדליות כסף גם בקפיצות ובמקבילים המדורגים, את האחרונה חלקה עם המתעמלת הסובייטית אולגה קורבוט. מתעמל נוסף, קלאוס קסטה, זכה במדליית זהב בתרגיל הקפיצות, והיה שותף לזכייתה של הנבחרת במדליית ארד בתחרות הנבחרות.

גם בשחייה זכו המזרח גרמנים בתשע מדליות, שתיים מהן היו מדליות זהב. רולנד מאתס שמר על תואריו במשחי הגב. במשחה ל-100 מטר קבע שיא אולימפי (56.58 שניות) ובמשחה ל-200 מטר קבע שיא עולם (2:02.82 דקות). בנוסף, זכה במדליית כסף במשחה השליחים ל-100X4 מעורב ובמדליית ארד במשחה השליחים ל-100X4 חופשי. קורנליה אנדר זכתה במדליית כסף במשחה ל-200 מטר מעורב אישי ובמשחי השליחות ל-100X4 מטר חופשי ול-100X4 מטר מעורב. במשחה האחרון, השתתפה גם רוזוויטה באייר, שזכתה גם במדליית כסף במשחה ל-100 מטר פרפר. שחיינית נוספת, גודרון וגנר, זכתה במדליית ארד במשחה ל-400 מטר חופשי.

רוכבי האופניים ורנר אוטו ויורגן גשקה זכו במדליית כסף במרוץ אופני טנדם, והישג דומה רשמה הנבחרת המזרח גרמנית במרוץ המרדף. רוכב אופניים נוסף, יורגן שיצה, זכה במדליית ארד במרוץ נגד השעון. המתאבק היינץ-הלמוט ולינג זכה במדליית כסף, וכך גם צוות שייטי הדרגון. מרינה יאנקה זכתה בשתי מדליות ארד בקפיצה למים, בקפיצה מ-3 ומ-10 מטר. במדליות ארד נוספות זכו הקלעים ורנר ליפולדט (בירי משלושה מצבים) ומיכאל בוכהיים (בסקיט), מרימי המשקולות שטפן גריצנר וגרד בונק, המתאגרף פטר טיפולד והג'ודוקא דיטמר הטגר.

נבחרת הגברים בכדורעף זכתה במדליית כסף, לאחר שגברה בחצי הגמר על נבחרת ברית המועצות, והפסידה במשחק הגמר ליפן. נבחרת הכדורגל זכתה במדליית ארד, לאחר שהמשחק בינה לבין ברית המועצות על המקום השלישי הסתיים בתיקו 2-2, ומדליות הארד חולקו לשתיהן. נבחרת הכדוריד סיימה במקום הרביעי, לאחר שהפסידה לנבחרת רומניה 19-16 במשחק על מדליית הארד.

אולימפיאדת מונטריאול (1976)[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוזמרי אקרמן, האלופה האולימפית בקפיצה לגובה במונטריאול
השחיינית קורנליה אנדר, שזכתה בחמש מדליות במונטריאול
התאומים ברנד וירג לנדפויגט, האלופים האולימפיים בחתירה במונטריאול ובמוסקבה

באולימפיאדת מונטריאול (1976) שיפרה גרמניה המזרחית את הישגיה עוד יותר, כאשר זכתה ב-90 מדליות, מהן 40 מדליות זהב. היא עברה את ארצות הברית ודורגה במקום השני בטבלת המדליות, אחרי ברית המועצות.

באתלטיקה, צברו המזרח גרמנים 27 מדליות, מהן 11 מדליות זהב, יותר מכל מדינה אחרת. הנשים היו אחראיות למרבית ההישגים, עם 9 מתוך 14 מדליות הזהב האפשריות. בקרב חמש, זכו האתלטיות המזרח גרמניות בכל שלוש המדליות: זיגרון זיגל בזהב, כריסטינה לאזר בכסף ובורגלינדה פולק במדליית ארד שנייה ברציפות. ברבל וקל קבעה שיא אולימפי חדש בריצת 200 מטר (22.37 שניות). האלופה היוצאת, רנטה שטכר, זכתה במדליית ארד במרוץ זה, ובריצת 100 מטר, שאף בה איבדה את תוארה, זכתה במדליית כסף. שתיהן היו שותפות גם לשיא האולימפי שקבעה נבחרת השליחות בריצת 100X4 מטר, 42.55 שניות. גם הקופצת לגובה רוזמרי אקרמן קבעה שיא אולימפי, 1.93 מטר. במדליות זהב נוספות זכו יוהנה שאלר (ריצת 100 מטר משוכות), אנגלה פויגט (קפיצה לרוחק) ואוולין יאל (זריקת דיסקוס). זורקת דיסקוס נוספת, גבריאלה הינצמן, זכתה במדליית ארד. גונהילד הופמייסטר זכתה במדליית כסף שנייה ברציפות בריצת 1500 מטר, ובמדליית הארד זכתה אולריקה קפצינסקי. אלפי צין זכתה במדליית ארד בריצת 800 מטר.

שני אתלטים זכו במדליות זהב בתחרויות הגברים, ולדמאר צ'רפינסקי בריצת המרתון, ואודו באייר בהדיפת כדור ברזל. בהליכה ל-20 ק"מ, זכה האנס-גאורג ריימן במדליית כסף, והאלוף האולימפי היוצא, פטר פרנקל, זכה במדליית ארד. וולפגנג שמידט זכה במדליית כסף בזריקת דיסקוס, וכך גם נבחרת השליחים ל-100X4 מטר. במדליות ארד זכו פרנק באומגרטל (בריצת 3000 מטר מכשולים) ופרנק ורטנברג (בקפיצה לרוחק).

בשחייה צברה מזרח גרמניה 19 מדליות, מהן 11 מדליות זהב. גם כאן בלטו הנשים, שזכו בכל 11 מדליות הזהב של המשלחת, מתוך 13 אפשריות. קורנליה אנדר הייתה השחיינית הבולטת במשלחת, והספורטאית המצליחה ביותר במשלחת כולה, עם 5 מדליות, מהן 4 מדליות זהב. אנדר קבעה שיאי עולם חדשים במשחים ל-100 מטר חופשי (55.65 שניות) ו-200 מטר חופשי, השוותה את שיא העולם ב-100 מטר פרפר (1:00.13) והייתה שותפה לשיא העולם שקבעה הנבחרת המזרח-גרמנית במשחה ל-100X4 מטר מעורב (4:07.95 דקות). בנוסף, זכתה במדליית כסף במשחה ל-100X4 מטר חופשי. שחיינית נוספת שהשתתפה במשחי השליחות, אולריקה ריכטר, קבעה שיאים אולימפיים במשחי הגב (1:01.83 דקות ל-100 מטר ו-2:13.43 דקות ל-200 מטר). שחיינית נוספת שהשתתפה במשחה המעורב, אנדריאה פולק, קבעה שיא אולימפי במשחה ל-200 מטר פרפר (2:11.41 דקות) וזכתה במדליית כסף במשחה לחצי המרחק. השחיינית הרביעית שהשתתפה במשחה השליחות, הנלורה אנקה, זכתה במדליית זהב במשחה ל-100 מטר חזה. פטרה תימר קבעה שיאי עולם במשחים ל-400 ול-800 מטר חופשי (4:09.89 דקות ו-8:37.14 דקות, בהתאמה), ואולריקה טאובר קבעה שיא עולם במשחה ל-400 מטר מעורב אישי (4:42.77 דקות), וזכתה במדליית כסף במשחה ל-200 מטר פרפר. בירגיט טרייבר זכתה בשתי מדליות כסף, במשחים ל-100 ו-200 מטר גב, ופטרה פרימר זכתה במדליית כסף במשחה ל-100 מטר חופשי. רוזמרי קותר זכתה במדליית ארד במשחה ל-200 מטר פרפר. הגבר המזרח גרמני היחיד שזכה במדליה אולימפית בשחייה במונטריאול היה רולנד מאתס. הוא איבד את שני תאריו, והסתפק במדליית ארד במשחה ל-100 מטר גב.

החותרים המזרח גרמנים זכו ב-14 מדליות, כמספר התחרויות שנערכו. ב-9 מהן זכו המזרח גרמנים במדליות זהב: כריסטינה שייבליך במקצה היחידות, התאומים ברנד וירג לנדפויגט במקצה הזוגות, צמד החותרים עם הגאי, שתי רביעיות חותרים במקצים שונים, רביעיית החותרות ורביעיית החותרות עם הגאית, שמיניית החותרים ושמיניית החותרות. במדליות כסף זכו שני צמדי חותרות, זאבינה יאהן ופטרה בוסלר, ואנגליקה נואק וזאבינה דהנה, וכן רביעיית החותרים עם הגאי. במדליות ארד זכו יואכים דרייפקה במקצה היחידים, ויורגן ברטוב והאנס-אולריך שמיד במקצה הזוגות.

הקיאקיסטים זכו ב-7 מדליות, מהן 3 מדליות זהב. רידיגר הלם זכה במדליית זהב במקצה ל-1,000 מטר ובמדליית ארד במקצה ל-500 מטר, וכן היה שותף לזכייתה של רביעיית הקיאקיסטים במדליית ארד. יואכים מאטרן וברנד אולבריכט זכו במדליית זהב במקצה הזוגות ל-500 מטר ובמדליית כסף במקצה הזוגות ל-1,000 מטר. אצל הנשים, זכתה קרולה צירצוב במדליית הזהב במקצה היחידות ל-500 מטר, ובמדליית ארד במקצה הזוגות ל-1,000 מטר, יחד עם ברבל קסטר.

הקלע אווה פוטק זכה במדליית זהב בירי באקדח, והראלד וולמאר זכה במדליית כסף. גם באקדח אש מהירה דורגו שני קלעים מזרח גרמנים במקומות הראשונים: נורברט קלאר זכה במדליית הזהב ויורגן ויפל זכה במדליית הכסף. המתאגרף יוכן בכפלד זכה במדליית זהב, וריכרד נובקובסקי זכה במדליית כסף. רוכב האופניים קלאוס-יורגן גרינקה זכה במדליית זהב במרוץ נגד השעון, תומאס הושקה זכה במדליית ארד במרוץ המרדף, ויורגן גשקה זכה במדליית ארד בספרינט. השייט יוכן שימן זכה במדליית זהב בדגם פין וצוות הסולינג זכה במדליית ארד.

הישגי המתעמלים ירדו משמעותית בהשוואה למינכן, והסתכמו בארבע מדליות. קרולה דומבק זכתה במדליית זהב בקפיצות ובמדליית ארד עם הנבחרת בתחרות הקבוצתית, ומיכאל ניקולאי זכה במדליות ארד בסוס הסמוכות ועם הנבחרת. מרים המשקולות גרד בונק זכה במדליית כסף, ופטר ונצל והלמוט לונש זכו במדליות ארד. בהיאבקות, זכה האנס-דיטר בריכרט במדליית כסף, והיינץ-הלמוט ולינג זכה במדליית ארד. במדליית ארד נוספת זכתה כריסטה קלר, בקפיצה למים מ-3 מטר.

נבחרת הכדורגל זכתה במדליית הזהב, לאחר שגברה בחצי הגמר 1-2 על ברית המועצות, ובמשחק הגמר ניצחה 1-3 את פולין. שחקן הנבחרת האנס-יורגן דרנר הבקיע ארבעה שערים במהלך הטורניר, והיה לסגן מלך השערים. נבחרת הנשים בכדוריד זכתה במדליית הכסף, לאחר שדורגה שנייה, אחרי ברית המועצות, בבית שכלל את שש הנבחרות שהשתתפו במשחקים. נבחרת הנשים בכדורעף סיימה במקום השישי.

אולימפיאדת מוסקבה (1980)[עריכת קוד מקור | עריכה]

השחיינים ירג ווייתה וברברה קראוזה. ווייתה זכה במדליית הזהב במשחה ל-100 מטר חופשי, וקראוזה ניצחה במשחים ל-100 ו-200 מטר חופשי
האתלט גרד וסיג, שקבע שיא עולם בקפיצה לגובה באולימפיאדת מוסקבה
החותרים יואכים דרייפקה וקלאוס קרפלין, שזכו במדליית זהב במוסקבה
רוכב האופניים לותר תומאס, שזכה במדליית זהב במוסקבה

באולימפיאדת מוסקבה (1980) השיגה המשלחת המזרח-גרמנית את ההישג הגבוה בתולדותיה - 126 מדליות, מהן 47 מדליות זהב. עם זאת, אולימפיאדה זו הוחרמה בידי מדינות רבות, ובהן ארצות הברית, גרמניה המערבית, קנדה ויפן. גרמניה המזרחית דורגה במקום השני בטבלת המדליות, בהפרש גדול אחרי ברית המועצות המארחת, ובהפרש גדול לפני בולגריה.

בשחייה זכו המזרח גרמנים ב-30 מדליות, מהן 12 מדליות זהב. הנשים זכו ב-11 מתוך 13 מדליות הזהב האפשריות, וב-26 מתוך 39 המדליות שחולקו. בשישה משחים רק שחייניות ממזרח גרמניה עמדו על הפודיום (100, 200 ו-400 מטר חופשי, 100 ו-200 מטר גב ו-100 מטר פרפר). ברברה קראוזה קבעה שיא עולם במשחה ל-100 מטר חופשי (54.79 שניות) ושיא אולימפי במשחה ל-200 מטר חופשי (1:58.33 דקות). אינס דירס קבעה שיא אולימפי במשחה ל-400 מטר חופשי (4:08.76 דקות), וזכתה במדליות כסף במשחים ל-200 ול-800 מטר חופשי, ובמדליית ארד במשחה ל-100 מטר חופשי. ריקה רייניש קבעה שיאי עולם במשחי הגב, 1:00.86 דקות במשחה ל-100 מטר ו-2:11.77 דקות במשחה למרחק הכפול. קארן מטשוק זכתה במדליית זהב במשחה ל-100 מטר פרפר ובמדליית כסף במשחה ל-100 מטר חופשי, ואוטה גווניגר זכתה במדליית זהב במשחה ל-100 מטר חזה. אינס גייסלר קבעה שיא אולימפי במשחה ל-200 מטר פרפר (2:10.44 דקות) ופטרה שניידר קבעה שיא עולם במשחה ל-400 מטר מעורב אישי (4:36.29 דקות). שניידר גם זכתה במדליית כסף במשחה ל-400 מטר חופשי. קראוזה, דירס ומטשוק, יחד עם זרינה הילזנבק, קבעו שיא עולם במשחה ל-100X4 מטר חופשי (3:42.71 דקות). במשחה ל-100X4 מטר מעורב השתתפו רייניש, גווניגר, מטשוק ואנדריאה פולק, ואף הן קבעו שיא עולם חדש, 4:06.67 דקות. פולק גם זכתה במדליית כסף במשחה ל-100 מטר פרפר. במדליות כסף נוספות זכו אינה קלבר (100 מטר גב), קורנליה פוליט (200 מטר חזה) וסיבילה שנרוק (200 מטר פרפר). כרמלה שמידט זכתה בשתי מדליות ארד, במשחים ל-200 ו-400 מטר חופשי, ובמדליות ארד נוספות זכו הייקה דנה (800 מטר חופשי), פטרה רידל (100 מטר גב), בירגיט טרייבר (200 מטר גב) וכריסטיאנה קנאקה (100 מטר פרפר).

בקרב הגברים, רק שחיין אחד זכה במדליית זהב, ירג ווייתה, במשחה ל-100 מטר חופשי. ווייתה גם היה שותף לזכייתה של נבחרת השליחים במדליית הכסף במשחה ל-200X4 מטר חופשי. שחיין נוסף, רוגר פיטל, זכה במדליית כסף במשחה ל-100 מטר פרפר ובמדליית ארד במשחה ל-200 מטר פרפר.

באתלטיקה זכו המזרח גרמנים ב-29 מדליות, מהן 11 מדליות זהב. גרד וסיג קבע שיא עולם בקפיצה לגובה (2.36 מטר), ובמדליית הארד במקצוע זה זכה ירג פריימות. בקפיצה לרוחק זכה לוץ דומברובסקי במדליית הזהב, ופרנק פאשק במדליית הכסף. ולדמאר צ'רפינסקי ניצח בפעם השנייה ברציפות בריצת המרתון, והיה לאתלט השני בהיסטוריה שרושם הישג כזה, אחרי האתיופי אבבה ביקילה, והאחרון שעושה זאת. במדליות זהב נוספות זכו תומאס מונקלט (ריצת 110 מטר משוכות), הרטוויג גאודר (הליכה ל-50 ק"מ) ופולקר בק (ריצת 400 מטר משוכות). בק זכה גם במדליית כסף עם נבחרת השליחים ל-400X4 מטר. חבר נוסף בנבחרת זו, פרנק שאפר, זכה במדליית ארד בריצת 400 מטר. אודו באייר איבד את תוארו בהדיפת כדור ברזל וזכה במדליית ארד. במדליות ארד נוספות זכו וולפגנג האניש (בהטלת כידון) ורולנד ויזר (בהליכה ל-20 ק"מ).

אילונה סלופיאנק קבעה שיא אולימפי בהדיפת כדור ברזל, שעדיין לא נשבר - 22.41 מטר. מרגיטה פופה זכתה במדליית הארד במקצוע זה. נבחרת השליחות בריצת 100X4 מטר קבעה שיא עולם חדש (41.60 שניות), שנכון לינואר 2016 הוא עדיין התוצאה הרביעית בטיבה בהיסטוריה, וכשיא אולימפי הוא החזיק 32 שנה בטרם נשבר על ידי האצניות האמריקניות באולימפיאדת לונדון (2012). ברברה וקל, שהשתתפה במרוץ זה, שמרה על תוארה בריצת 200 מטר, עם שיא אולימפי חדש, 22.03 שניות. שתי שותפות נוספות לזכייה, מרליס גר ואינגריד אאורסוולד, זכו במדליות הכסף והארד בריצת 100 מטר. מריטה קוך קבעה שיא אולימפי בריצת 400 מטר (48.88 שניות), וכריסטיאנה לתאן זכתה במדליית הארד. שתיהן זכו גם במדליית כסף עם נבחרת השליחות ל-400X4 מטר. אלופה אולימפית נוספת הייתה אוולין יאהל, ששמרה על תוארה בזריקת דיסקוס. יוהנה שאלר איבדה את תוארה בריצת 100 מטר משוכות, וזכתה במדליית כסף. במדליות כסף נוספות זכו כריסטיאנה ורטנברג (בריצת 1500 מטר) ובריגיטה וויאק (בקפיצה לרוחק), ואילו יוטה קירסט ואוטה הומולה זכו במדליות ארד בקפיצה לגובה והטלת כידון.

בחתירה זכו המזרח גרמנים ב-11 מתוך 14 מדליות הזהב האפשריות, וגם ב-3 התחרויות הנותרות זכו במדליות. האחים לנדפויגט זכו במדליית זהב שנייה ברציפות, ובמדליות זהב נוספות זכו צמד החותרות אוטה שטיינדורף וקורנליה קליר, צמד החותרים יואכים דרייפקה וקלרוס קרפלין, צמד החותרים עם הגאי, וכל רביעיות ושמיניות החותרים והחותרות. צמד החותרות קורנליה לינזה והיידי וסטפהאל זכה במדליית כסף, ובמדליות ארד זכו פטר קרסטן ומרטינה שרטר, במקצי היחידים.

חותרי הקאנו והקיאק זכו ב-8 מדליות, מהן 4 מדליות זהב. הקיאקיסטית בירגיט פישר זכתה במדליית זהב במקצה הנשים ל-500 מטר, הראשונה שלה במאזן מצטבר של 12 מדליות (מהן 7 מדליות זהב) באולימפיאדות שנערכו עד אולימפיאדת אתונה (2004). קרטה גנויס ומרטינה בישוף זכו במדליית הזהב במקצה המקביל לזוגות. רידיגר הלם זכה במדליית זהב במקצה היחידים ל-1,000 מטר, יחד עם ברנד אולבריכט זכה במדליית ארד במקצה הזוגות ל-500 מטר, ושניהם זכו גם במדליית זהב במקצה הרביעיות ל-1,000 מטר. חותרי הקאנו אולף הוידקרודט ואווה מדיה זכו במדליית כסף במקצה הזוגות ל-1,000 מטר. הוידקרודט זכה גם במדליית ארד במקצה היחידים ל-500 מטר. במדליית ארד נוספת זכה אקהארד לויה, במקצה ל-1,000 מטר.

בהתעמלות זכו המזרח גרמנים ב-11 מדליות, מהן שתי מדליות זהב. מקסי גנאוק זכתה במדליית זהב במקבילים המדורגים, במדליית כסף בקרב-רב ובמדליות ארד בתרגיל הקרקע ועם הנבחרת. חברתה לנבחרת, שטפי קראקר, זכתה במדליית כסף בקפיצות ובמדליית ארד במקבילים המדורגים. אצל הגברים בלט רולנד בריקנר, שזכה במדליית זהב בתרגיל הקרקע, במדליית כסף עם הנבחרת ובמדליות ארד במקבילים ובקפיצות. מיכאל ניקולאי זכה במדליית ארד בסוס הסמוכות.

רוכב האופניים לותר תומאס זכה במדליית זהב במרוץ נגד השעון ולוץ הסליך עשה זאת בספרינט. הנבחרות המזרח גרמניות במרוץ המרדף ובמרוץ אופני כביש זכו במדליות כסף. מרטינה ישקה זכתה במדליית זהב בקפיצה למים מ-10 מטר, ובתחרות המקבילה לגברים ניצח פאלק הופמן. בקפיצה מ-3 מטר זכתה מרטינה פרבר במדליית כסף, וקארין גותקה זכתה במדליית ארד.

המתאגרף רודי פינק זכה במדליית זהב, וחמישה מתאגרפים נוספים זכו במדליות ארד: ריכרד נובקובסקי, קארל-היינץ קריגר, דטלף קסטנר, הרברט באוך ויורגן פאנגהנל. הג'ודוקא דיטמר לורנץ זכה במדליית זהב בקטגוריית המשקל הפתוחה, ובמדליית ארד במשקל חצי כבד (עד 95 ק"ג). שלושה ג'ודאים נוספים זכו במדליות ארד: קארל-היינץ להמן, הראלד היינקה ודטלף אולטש. הקלעים המזרח גרמנים זכו ב-6 מדליות, אך אף אחת מהן לא הייתה מדליית זהב. יורגן ויפל זכה במדליית כסף שנייה ברציפות באקדח אש מהירה, והראלד וולמאר זכה במדליית כסף שנייה ברציפות ומדליה אולימפית שלישית ברציפות בירי באקדח. במדליות כסף נוספות זכו הלפריד היילפורד (ירי בשכיבה), ברנד הרטשטיין (ירי בשלושה מצבים) ותומאס פפר (ירי במטרה נעה). ירג דאמה זכה במדליית ארד בטראפ. מרימי המשקולות יואכים קונץ ויורגן הויזר זכו במדליית כסף, ופרנק מנטק זכה במדליית ארד. שייטי ה-470 ירן בורובסקי ואגברט סוונסון זכו במדליית כסף, וכך גם המתאברק אווה נויפרט.

נבחרת הגברים בכדוריד זכתה במדליית הזהב לאחר ניצחון 22-23 על ברית המועצות בהארכה. נבחרת הנשים זכתה במדליית ארד, לאחר שדורגה במקום השלישי אחרי נבחרות ברית המועצות ויוגוסלביה. נבחרת הכדורגל איבדה את תוארה, אך זכתה במדליית הכסף, לאחר שגברה בחצי הגמר 0-1 על ברית המועצות, והפסידה באותה תוצאה לנבחרת צ'כוסלובקיה במשחק הגמר. נבחרת הנשים בכדורעף זכתה אף היא במדליית כסף, לאחר שגברה על בולגריה בחצי הגמר, והפסידה לברית המועצות במשחק הגמר.

אולימפיאדת סיאול (1988)[עריכת קוד מקור | עריכה]

השחיינית קריסטין אוטו, שזכתה בשש מדליות זהב בסיאול
זורקת הדיסקוס מרטינה הלמן, האלופה האולימפית בסיאול
החותר תומאס לאנגה, שזכה במדליית זהב בסיאול
המתאגרף הנרי מאסקה, שזכה במדליית זהב בסיאול

גרמניה המזרחית הצטרפה לחרם הסובייטי על אולימפיאדת לוס אנג'לס (1984), ולא השתתפה בה.

האולימפיאדה האחרונה בה השתתפה גרמניה המזרחית הייתה אולימפיאדת סיאול (1988). גם באולימפיאדה זו דורגה שנייה אחרי ברית המועצות, אף שמספר המדליות בה זכו ספורטאיה פחת במעט - 102 מדליות, מהן 37 מדליות זהב.

השחייניות המזרח גרמניות שבו לשלוט בבריכה, וזכו ב-10 מתוך 15 מדליות הזהב האפשריות, וב-22 מתוך 41 המדליות האפשריות. בסך הכל זכתה המשלחת המזרח גרמנית בתחרויות השחייה ב-28 מדליות, מהן 11 מדליות זהב. קריסטין אוטו זכתה בשש מדליות זהב, מספר שיא לספורטאית באולימפיאדה אחת. המדליות הושגו במשחים ל-50 מטר חופשי, 100 מטר חופשי, 100 מטר גב, 100 מטר פרפר (עם שיא אולימפי חדש, 59.00 שניות) ובמשחי השליחות ל-100X4 מטר חופשי ו-100X4 מטר מעורב. הייקה פרידריך קבעה שיא אולימפי במשחה ל-200 מטר חופשי (1:57.65 דקות) וזכתה במדליית כסף במשחה ל-400 מטר חופשי. זילקה הרנר קבעה שיא עולם במשחה ל-200 מטר חזה (2:26.71 דקות) וזכתה במדליית ארד במשחה לחצי המרחק. דניאלה הונגר קבעה שיא אולימפי במשחה ל-200 מטר מעורב אישי (2:12.59 דקות) וזכתה במדליית ארד במשחה ל-400 מטר מעורב אישי. אלופה אולימפית נוספת, קאתלין נורד, ניצחה במשחה ל-200 מטר פרפר. בירטה וייגנג זכתה במדליות כסף במשחים ל-100 ו-200 מטר פרפר, אסטריד שטראוס זכתה במדליית כסף במשחה ל-800 מטר חופשי, ובמדליית כסף נוספת זכתה קתרין צימרמן, במשחה ל-200 מטר גב. קורנליה שטיך זכתה במדליות ארד במשחים ל-100 ו-200 מטר גב, קטרין מייסנר זכתה במדליית ארד במשחה ל-50 מטר חופשי, מנואלה סטלמך זכתה במדליית ארד במשחה ל-200 מטר חופשי, ואנקה מהרינג עשתה זאת במשחה ל-400 מטר חופשי.

אצל הגברים בלט אווה דאסלר, שקבע שיא עולם במשחה ל-400 מטר חופשי (3:46.95 דקות), וזכה גם במדליית ארד במשחה ל-1500 מטר חופשי ובמדליית כסף עם נבחרת השליחים ל-200X4 מטר חופשי. פרנק בלטרוש זכה במדליית כסף במשחה ל-200 מטר גב, פטריק קיהל זכה במדליית כסף במשחה ל-200 מטר מעורב אישי, ונבחרת השליחים ל-100X4 מטר חופשי זכתה במדליית ארד.

באתלטיקה זכו המזרח גרמנים ב-27 מדליות, אך רק 6 מהן היו מדליות זהב. זיגרון וודארס זכתה במדליית הזהב בריצת 800 מטר, וסגניתה הייתה כריסטינה וכטל. מרטינה הלמן קבעה שיא אולימפי בזריקת דיסקוס (72.30 מטר), וסגניתה הייתה דיאנה גנסקי. פטרה פלקה קבעה אף היא שיא אולימפי, בהטלת כידון, 74.68 מטר. במדליית הארד בתחרות זו זכתה באטה קוך. הייקה דרקסלר זכתה במדליית כסף בקפיצה לרוחק ובמדליות ארד בריצת 100 מטר ובריצת 200 מטר. פטרה מילר זכתה במדליית כסף בריצת 400 מטר, והייתה שותפה לזכייה במדליית ארד בריצת 400X4 מטר. בקרב שבע זכתה זאבינה ג'ון במדליית הכסף, ואנקה בהמר במדליית הארד. גלוריה זיברט זכתה במדליית כסף בריצת 100 מטר משוכות, ובמדליית כסף נוספת זכתה קתרין ניימקה, בהדיפת כדור ברזל. אלן פידלר זכתה במדליית ארד בריצת 400 מטר משוכות, וקתרין דרה זכתה במדליית ארד במרתון.

בקרב עשר, זכה במדליית הזהב כריסטיאן שנק, וטורסטן פוס זכה במדליית הכסף. יורגן שולט זכה במדליית הזהב בזריקת דיסקוס, ואולף טימרמן קבע שיא אולימפי בהדיפת כדור ברזל (22.47 מטר). רונלד וייגל זכה בשתי מדליות כסף, בהליכה ל-20 ול-50 ק"מ. הרטוויג גאודר, שהיה האלוף האולימפי בהליכה ל-50 ק"מ במוסקבה, זכה הפעם במדליית ארד. ינס-פטר הרולד זכה אף הוא במדליית ארד, בריצת 1500 מטר, והאנסיירג קונצה זכה במדליית ארד בריצת 5000 מטר.

גם בחתירה שבה מזרח גרמניה להפגין דומיננטיות, אם כי במידה פחותה מעט מבעבר, וצברה 10 מדליות, מהן 8 מתוך 14 מדליות הזהב האפשריות. במדליות הזהב זכו תומאס לאנגה במקצה היחידים, יוטה ברנדט במקצה היחידות, וכן רביעיית החותרים ורביעיית החותרות, רביעיית החותרים עם הגאי ורביעיית החותרות עם הגאית, ושמיניית החותרים. צמד החותרים ללא הגאי זכה במדליית כסף, ורביעיית חותרים נוספת זכתה במדליית ארד.

חותרי הקאנו והקיאק זכו בתשע מדליות, מהן שלוש מדליות זהב. הקיאקיסטיות בירגיט פישר ואנקה נותנאגל זכו במדליית זהב במקצה הזוגות ל-500 מטר, והיו גם שותפות לזכייה במדליית הזהב במקצה הרביעיות. פישר זכתה גם במדליית כסף במקצה היחידות. אנדראס שטלה זכה במדליית כסף במקצה הגברים ל-500 מטר, אנדרה ווהלבה זכה במדליית ארד במקצה ל-1,000 מטר, ושניהם זכו גם במדליית ארד במקצה הרביעיות. חותר הקאנו אולף הויקרודט זכה במדליית כסף במקצה ל-500 מטר, ויחד עם אינגו שפלי זכה במדליית כסף במקצה הזוגות ל-1,000 מטר. ירג שמידט זכה במדליית כסף במקצה היחידים ל-1,000 מטר.

הנבחרת המזרח גרמנית במרוץ אופני כביש זכתה במדליית זהב במרוץ נגד השעון, ואולף לודוויג זכה במדליית זהב במקצה היחידים. לוץ הייסליך השיב לעצמו את התואר האולימפי במרוץ הספרינט באופני מסלול, וכריסטה לודינג-רוטנבורגר זכתה במדליית כסף במקצה המקביל לנשים. לודינג-רוטנבורגר התחרתה גם בהחלקה מהירה, ורק כמה חודשים קודם לכן זכתה בשתי מדליות באולימפיאדת קלגרי (1988). במרוץ המרדף זכתה נבחרת מזרח גרמניה במדליית כסף, ובמרוץ המרדף ליחידים זכה ברנד דיטרט במדליית ארד.

בהתעמלות זכו המזרח גרמנים ב-8 מדליות. במדליית הזהב היחידה זכה הולגר ברנדט, בתרגיל הטבעות. ברנדט זכה גם במדליית כסף עם הנבחרת ובמדליית ארד בתרגיל המתח. שני מתעמלים נוספים בנבחרת זכו אף הם במדליות אישיות: סילביו קרול זכה במדליית כסף בקפיצות, וסוון טיפלט זכה במדליות ארד במקבילים ובטבעות. נבחרת הנשים זכתה במדליית ארד, ודגמר קרסטן זכתה גם במדליית כסף במקבילים המדורגים.

שני מתאגרפים מזרח גרמנים זכו במדליות זהב, אנדראס צילוב והנרי מאסקה. מתאגרף שלישי, אנדראס טווס, זכה במדליית כסף. מרים המשקולות יואכים קונץ זכה במדליית זהב, אינגו שטיינהפל זכה במדליית כסף, ורוני ולר זכה במדליית ארד. הקלע אקסל וגנר זכה במדליית זהב בסקיט, וראלף שומן זכה במדליית כסף באקדח אש מהירה, הראשונה מבין חמש מדליות אולימפיות רצופות בהן יזכה. ענף נוסף בהם זכו ספורטאים מזרח גרמנים במדליית זהב היה השיט, לאחר שצוות שייטי הסולינג סיים במקום הראשון. שני ג'ודאים זכו במדליות כסף, סוון לול והנרי שטהר, וג'ודוקא שלישי, טורסטן ברכוט זכה במדליית ארד. הסייף אודו וגנר זכה במדליית כסף ברומח, והיה למזרח גרמני הראשון שזוכה במדליה אולימפית בענף זה, וגם האחרון. המתאבק אנדראס שרדר זכה במדליית ארד. בענפי הכדור לא הצליחה אף נבחרת מזרח גרמנית לזכות במדליה. נבחרת הנשים בכדוריד דורגה במקום החמישי, ונבחרת הגברים בכדורעף סיימה במקום השביעי.

ב-1990 אוחדה גרמניה, והחל מאולימפיאדת ברצלונה (1992) שבה גרמניה להיות מיוצגת בידי משלחת אחת.

משחקי החורף[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרמניה המזרחית זכתה להישגים נאים גם באולימפיאדות החורף. בשש אולימפיאדות החורף בה השתתפה זכתה ב-110 מדליות, מהן 39 מדליות זהב, 36 מדליות כסף ו-35 מדליות ארד. מ-1972 ואילך הייתה שנייה רק לברית המועצות בטבלאות המדליות, ובאולימפיאדת סרייבו (1984) אף עברה אותה וסיימה ראשונה.

אולימפיאדת גרנובל (1968)[עריכת קוד מקור | עריכה]

גולש הלוז' קלאוס בונזאק, שזכה במדליית זהב בגרנובל, ובשלוש מדליות נוספות בין 1964 ל-1972

אולימפיאדת גרנובל (1968) הייתה אולימפיאדת החורף הראשונה בה התחרו הספורטאים המזרח גרמנים בנפרד מחבריהם ממערב גרמניה. הישגיהם היו צנועים יחסית במשחקים אלה - חמש מדליות. גולשי הלוז' תומאס קלר וקלאוס בונזאק זכו במדליית הזהב היחידה, בתחרות הזוגות. במקצה היחידים זכה קלר במדליית הכסף ובונזאק במדליית הארד. גבריאלה זייפרט זכתה במדליית כסף בהחלקה אמנותית, ואנדראס קונץ זכה במדליית ארד בסקי נורדי משולב.

אולימפיאדת סאפורו (1972)[עריכת קוד מקור | עריכה]

באולימפיאדת סאפורו (1972) זינקו הישגיה של גרמניה המזרחית באופן משמעותי. הם זכו ב-14 מדליות, מהן 4 מדליות זהב, ודורגו במקום השני בטבלת המדליות, אחרי ברית המועצות.

גולשי הלוז' המזרח גרמנים שלטו בתחרויות באופן כמעט מוחלט. הן במקצה הגברים והן במקצה הנשים זכו ספורטאים מזרח גרמנים בכל המדליות. אצל הגברים היו אלה וולפגנג שיידל, הראלד אהריג ווולפראם פילדר, ואצל הנשים היו אלה אנה-מריה מילר, אוטה ריהרולד ומרגיט שומאן. במקצה הזוגות חלקו הורסט הרנליין וריינהרד ברדוב את מדליית הזהב עם צמד איטלקי, ובמדליית הארד זכו וולפראם פידלר וקלאוס בונזאק.

אולריך והלינג זכה במדליית הזהב היחידה שלא בלוז', בסקי נורדי משולב, ובמדליית הארד זכה קארל-היינץ לוק. הביאתלט האנסיירג קנאותה זכה במדליית כסף במרוץ ל-20 ק"מ ובמדליית ארד במרוץ השליחים ל-7.5X4 ק"מ. המחליקים האמנותיים מנואלה גרוס ואווה קגלמן זכו במדליית ארד, וכך גם קופץ הסקי ריינר שמידט, בקפיצה מגבעה גבוהה.

אולימפיאדת אינסברוק (1976)[עריכת קוד מקור | עריכה]

גולש הלוז' דטלף גינתר, זוכה מדליית הזהב באינסברוק

באולימפיאדת אינסברוק (1976) השתפרו הישגיה של מזרח גרמניה עוד יותר, ל-19 מדליות מהן 7 מדליות זהב, והיא שוב דורגה במקום השני אחרי ברית המועצות בטבלת המדליות. המדליות הושגו בשמונה ענפים שונים.

הלוז' שוב היה הענף המוביל, אך הדומיננטיות שלו ירדה בהשוואה לסאפורו. הגולשים המזרח גרמנים זכו ב-5 מדליות, בהן כל שלוש מדליות הזהב. במקצה הנשים זכתה מרגיט שומן במדליית הזהב, ואוטה ריהרולד זכתה במדליית כסף שנייה ברציפות. במקצה הגברים זכה דטלף גינתר, והאנס רין זכה במדליית הארד. רין זכה גם במדליית זהב במקצה הזוגות, יחד עם נורברט האן.

גולשי המזחלות מיינרד נמר וברנהרד גרמסהאוזן זכו במדליית זהב במקצה הזוגות, והיו גם שותפים לזכייתה של הרביעייה המזרח גרמנית במדליית זהב. קופץ הסקי האנס-גאורג האשנבך זכה במדליית זהב בקפיצה מגבעה רגילה, וסגנו היה יוכן דנברג. הנרי גלאס זכה במדליית ארד בקפיצה מגבעה גבוהה. במדליית הזהב השמינית זכה אולריך והלינג, ששמר על תוארו בסקי נורדי משולב. קונרד וינקלר זכה במדליית ארד.

צמד המחליקים האמנותיים רומי קרמר ורולף אסטרייך זכו במדליית כסף, ומנואלה גרוס ואווה קגלמן זכו במדליית ארד שנייה ברציפות. מחליקה אמנותית נוספת, כריסטינה אראת, זכתה אף היא במדליית ארד. גרט-דיטמר קלאוזה זכה במדליית כסף במרוץ הסקי למרחקים ל-50 ק"מ, ונבחרת השליחות ל-5X4 ק"מ זכתה במדליית ארד. המחליקה המהירה אנדראה אהריג-מיטשרליך זכתה במדליית כסף במרוץ ל-3000 מטר, ונבחרת הביאתלון זכתה במדליית ארד במרוץ השליחים.

אולימפיאדת לייק פלאסיד (1980)[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחליקה המהירה קארין אנקה, זוכת מדליית הזהב במירוץ ל-500 מטר בלייק פלאסיד, וב-7 מדליות נוספות בסרייבו ובקלגרי

מגמת השיפור נמשכה גם באולימפיאדת לייק פלאסיד (1980), אז צברה המשלחת המזרח גרמנית 23 מדליות, מהן 9 מדליות זהב. בפעם השלישית ברציפות דורגה במקום השני בטבלת המדליות, אחרי ברית המועצות.

גולשי הלוז' האנס רין ונורברט האן שמרו על תוארם במקצה הזוגות, וברנהרד גלאס ניצח במקצה הגברים. במקצה הנשים זכתה מליטה זולמן במדליית כסף. בסקי למרחקים זכתה ברברה פצולד בשתי מדליות זהב, במרוץ ל-10 ק"מ ובמרוץ השליחות ל-5X4 ק"מ. הביאתלט פרנק אולריך זכה במדליית זהב במרוץ ל-10 ק"מ ובמדליות כסף במרוץ ל-20 ק"מ ובמרוץ השליחים ל-7.5X4 ק"מ. אברהארד רש, שהתחרה אף הוא במרוץ השליחים, זכה גם במדליית ארד במרוץ ל-20 ק"מ.

גולשי המזחלות גרמסהאוזן וגמר, שזכו במדליית זהב באינסברוק, נפרדו הפעם. גרמסהאוזן התחרה לצדו של האנס-יורגן גרהראדט, והשניים זכו במדליית כסף, ונמר התחרה לצדו של בוגדן מוזיול, והצמד זכה במדליית ארד. כל הארבעה התחרו יחדיו במקצה הרביעיות, וזכו במדליית הזהב, ורביעייה מזרח גרמנית נוספת זכתה במדליית ארד. המחליקה המהירה קארין אנקה קבעה שיא אולימפי במרוץ ל-500 מטר (41.78 שניות). זאבינה בקר זכתה במדליית כסף במרוץ ל-3000 מטר ובמדליית ארד במרוץ ל-1500 מטר. מחליקה נוספת, אנדראה אהריג-מיטשרליך, זכתה במדליית ארד במרוץ ל-1000 מטר.

המחליקה האמנותית אנט פץ' זכתה במדליית זהב, יאן הופמן זכה במדליית כסף והצמד מנואלה מאגר ואווה בוורסדורף זכה במדליית ארד. אולריך והלינג זכה בפעם השלישית ברציפות בתואר האולימפי בסקי נורדי משולב, וקונרד וינקלר זכה במדליית ארד שנייה ברציפות. ספורטאי נוסף, קופץ הסקי מנפרד דקרט, זכה במדליית כסף בקפיצה מגבעה רגילה.

אולימפיאדת סרייבו (1984)[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנדראה אהריג-מיטשרליך, זוכת מדליית הזהב בהחלקה מהירה ל-3000 מטר באולימפיאדת סרייבו, וב-6 מדליות נוספות בין 1976 ל-1988

הישגיה של גרמניה המזרחית באולימפיאדת סרייבו (1984) היו דומים - 24 מדליות, מהן 9 מדליות זהב, אך הפעם די היה בכך כדי לעבור את ברית המועצות ולהקנות לה את המקום הראשון בטבלת המדליות.

ענף ההחלקה המהירה תפס את הבכורה, והוא סיפק כמעט מחצית מהמדליות - 11 מדליות, מהן 4 מדליות זהב. ב-9 מהמדליות זכו נשים, והן זכו בכל מדליות הזהב והכסף האפשריות. קארין אנקה קבעה שיא עולם במרוץ ל-1500 מטר (2:03.42 דקות) ושיא אולימפי במרוץ ל-1000 מטר (1:21.61 דקות), וכן זכתה במדליות כסף במרוצים ל-500 ו-3000 מטר. אנדראה אהריג-מיטשרליך קבעה שיא אולימפי במרוץ ל-3000 מטר (4:24.79 דקות) וזכתה במדליות כסף במרוצים ל-1000 ול-1500 מטר. כריסטה רוטנבורגר קבעה שיא אולימפי במרוץ ל-500 מטר (41.02 שניות), ומחליקה נוספת, גבי צאנגה, זכתה במדליית ארד במרוץ ל-3000 מטר. בתחרויות הגברים זכה רנה שלפיש בשתי מדליות ארד, במרוצים ל-5000 ול-10000 מטר.

גולשי המזחלות וולפגנג הופה ודיטמר שאוארהאמר זכו במדליית זהב במקצה הזוגות, והיו שותפים לזכייה במדליית זהב במקצה הרביעיות. בוגדן מוזיול וברנהרד להמן זכו במדליית כסף, והיו חלק מרביעייה מזרח גרמנית נוספת, שזכתה אף היא במדליית כסף. בלוז', זכו שלוש מזרח גרמניות בשלוש המדליות שחולקו במקצה הנשים, שטפי מרטין, בטינה שמידט ואוטה אוברהופנר. ירג הופמן ויוכן פיץ' זכו במדליית ארד במקצה הזוגות. קופץ הסקי ינס וייספלוג זכה במדליית זהב בקפיצה מגבעה רגילה ובמדליית כסף בקפיצה מגבעה גבוהה, ובמדליית הזהב התשיעית זכתה המחליקה האמנותית קטרינה ויט. הביאתלט פרנק-פטר רואטש זכה במדליית כסף במרוץ ל-20 ק"מ, ומתיאס יאקוב זכה במדליית ארד במרוץ ל-10 ק"מ.

אולימפיאדת קלגרי (1988)[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחליקה האמנותית קטרינה ויט, האלופה האולימפית בסרייבו ובקלגרי

גם באולימפיאדת קלגרי (1988), האחרונה בה השתתפה, שמרה גרמניה המזרחית על הישגים דומים - 25 מדליות, מהן 9 מדליות זהב. ברית המועצות שבה ותפסה את המקום הראשון, וגרמניה המזרחית דורגה במקום השני.

13 מהמדליות הושגו בהחלקה מהירה, ו-3 מהן היו מדליות זהב. כריסטה רוטנבורגר קבעה שיא עולם במירוץ ל-1000 מטר (1:17.65 דקות) וזכתה במדליית כסף במירוץ ל-500 מטר. חודשים ספורים לאחר המשחקים זכתה רוטנבורגר גם במדליה אולימפית ברכיבה על אופניים, באולימפיאדת סיאול (1988). אנדראה אהריג-מיטשרליך זכתה במדליות כסף במירוצים ל-3000 ול-5000 מטר ובמדליית ארד במרוץ ל-1500 מטר, קארין אנקה זכתה במדליות כסף במרוצים ל-1000 ול-1500 מטר ובמדליית ארד במרוץ ל-500 מטר, וגבי צאנגה זכתה במדליות ארד במרוצים ל-3000 ול-5000 מטר. אווה-ינס מיי קבע שיא עולם במרוץ הגברים ל-500 מטר (36.45 שניות), וזכה גם במדליית כסף במרוץ ל-1000 מטר. אנדרה הופמן קבע שיא עולם במרוץ ל-1500 מטר (1:52.06 דקות).

בלוז' זכו המזרח גרמנים ב-6 מדליות, בהן כל 3 מדליות הזהב. בתחרות הנשים שוב זכו המזרח גרמניות בכל שלוש המדליות: שטפי מרטין זכתה במדליית זהב שנייה ברציפות, אוטה אוברהופנר זכתה במדליית הכסף, וצרסטין שמידט זכתה בארד. ירג הופמן ויוכן פיץ' שיפרו את הישגם מסרייבו וזכו במדליית הזהב לזוגות. סגניהם היו שטפן קראוסה ויאן ברנדט. במקצה הגברים ניצח ינס מילר. הביאתלט פרנק-פטר רואטש זכה בשתי מדליות זהב, במרוצים ל-10 ול-20 ק"מ. קטרינה ויט זכתה אף היא במדליית זהב, ושמרה על תוארה בהחלקה אומנותית. גולשי המזחלות וולפגנג הופה ובוגדן מוזיול זכו במדליות כסף הן במקצה הזוגות והן במקצה הרביעיות, וצמד נוסף, ברנרד להמן ומריו הויר, זכה במדליית ארד.

שימוש בסמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הישגיה של גרמניה המזרחית היו גבוהים במיוחד ביחס למדינה בסדר גודל שלה (כ-17 מיליון תושבים בשיא גודלה). הדבר נבע לא רק מיכולת ספורטיבית יוצאת דופן. במדינה הונהגה תוכנית לקידום הספורט הייצוגי, שהמנהל הרפואי שלה, ד"ר מנפרד הפנר, נתן סטרואידים אנאבוליים באופן שיטתי לספורטאים רבים החל משנות ה-60. דור שלם של ספורטאים וספורטאיות נפגע בגלל סימום שיטתי מילדות, עם תופעות לוואי קשות לאורך שנים. לאחר נפילת הממשלות הקומוניסטיות בסוף שנות ה-80 של המאה ה-20 ואיחוד גרמניה התגלו מסמכים רבים שתיעדו את התוכנית, ובכיריה הורשעו (אך קיבלו עונשי מאסר על תנאי),[1] ואילו הספורטאים שנאלצו להשתמש בסמים - קיבלו פיצויים.[2]

מדליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי אולימפיאדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשחקי הקיץ:

אולימפיאדה זהב כסף ארד סה"כ דירוג
אולימפיאדת מקסיקו סיטי (1968) 9 9 7 25 5
אולימפיאדת מינכן (1972) 20 23 23 66 3
אולימפיאדת מונטריאול (1976) 40 25 25 90 2
אולימפיאדת מוסקבה (1980) 47 37 42 126 2
אולימפיאדת סיאול (1988) 37 35 30 102 2
סה"כ 153 129 127 409

במשחקי החורף:

אולימפיאדה זהב כסף ארד סה"כ דירוג
אולימפיאדת גרנובל (1968) 1 2 2 5 10
אולימפיאדת סאפורו (1972) 4 3 7 14 2
אולימפיאדת אינסברוק (1976) 7 5 7 19 2
אולימפיאדת לייק פלאסיד (1980) 9 7 7 23 2
אולימפיאדת סרייבו (1984) 9 9 6 24 1
אולימפיאדת קלגרי (1988) 9 10 6 25 2

לפי ענף[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשחקי הקיץ:

ענף זהב כסף ארד סה"כ
אתלטיקה אתלטיקה קלה 38 36 35 109
שחייה שחייה 38 32 22 92
חתירה חתירה 33 7 8 48
קיאק קאנו/קיאק 14 7 9 30
התעמלות התעמלות מכשירים 6 13 17 36
מרוץ אופני כביש אופניים 6 6 4 16
איגרוף אגרוף 5 2 6 13
קליעה קליעה 3 8 5 16
היאבקות היאבקות 2 3 2 7
קפיצה למים קפיצה למים 2 2 3 7
שיט שיט 2 2 2 6
הרמת משקולות הרמת משקולות 1 4 6 11
ג'ודו ג'ודו 1 2 6 9
כדורגל כדורגל 1 1 1 3
כדוריד כדוריד 1 1 1 3
כדורעף כדורעף 0 2 0 2
סיף סיף 0 1 0 1

במשחקי החורף:

ענף זהב כסף ארד סה"כ
לוז' לוז' 13 8 8 29
החלקה מהירה החלקה מהירה 8 12 9 29
בובסלי מזחלות 5 5 3 13
ביאתלון ביאתלון 3 4 4 11
החלקה אומנותית החלקה אמנותית 3 3 4 10
סקי נורדי משולב סקי נורדי משולב 3 0 4 7
קפיצות סקי קפיצות סקי 2 3 2 7
סקי למרחקים סקי למרחקים 2 1 1 4

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]