אולימפיה (סרט)

אולימפיה
Olympia
	כרזת הסרט
מבוסס על	אולימפיאדת ברלין
בימוי	לני ריפנשטאהל
הופק בידי	לני ריפנשטאהל
תסריט	לני ריפנשטאהל
עריכה	לני ריפנשטאהל
שחקנים ראשיים	אדולף היטלר; לני ריפנשטאהל; הרמן גרינג; רודולף הס; וילהלם פריק; ריי מסטנברוק; לוץ לונג; ספירידון לואיס; ג'סי אוונס; Josef Klein
מוזיקה	הרברט וינדט
צילום	פאול הולצקי, אלברט אוסקר שטמן, אריך ניטשמן, קורט ניוברט, אוטו לנטשנר, ארנסט זורגה, וילי זיילקה, קרולי פוס, היינץ פון יבורסקי, אנדור פון ברזי, הוגו פון קבצינסקי, גוסטב לנטשנר, קרל יונגהאנס, ולטר פרנץ, האנס הרטל, וילפריד בסה, ספ קטרר, האנס קרל גוטשק, ויילי האמיסטר, ריכרד גרושופ, אלברט הוכט, ולטר האגה, אלכסנדר פון לוגוריו
מדינה	גרמניה הנאצית
הקרנת בכורה	20 באפריל 1938
משך הקרנה	126 דקות (חלק ראשון) 100 דקות (חלק שני)
שפת הסרט	גרמנית
סוגה	סרט תיעודי, סרט תעמולה
	ערך, tt0030522/ דף הסרט ב־IMDb

אולימפיה (גרמנית: Olympia) הוא סרט תיעודי גרמני משנת 1938, בבימויה והפקתה של לני ריפנשטאהל, המתעד את אולימפיאדת ברלין שנערכה בשנת 1936.

"אולימפיה", אשר יצא לאקרנים בשני חלקים, הוא הסרט הרשמי הראשון אי פעם שתיעד את המשחקים האולימפיים ונחשב לפורץ דרך בתחומו, בכל הקשור לזוויות הצילום, השימוש בצילומי תקריב, בהילוכים איטיים ובטכניקות מתקדמות נוספות. הסרט זכה לשבחים ונבחר לאחד מ-100 הסרטים הטובים ביותר לפי סקר של מגזין "טיים",^[1] אך נחשב לשנוי במחלוקת בשל ההיבטים הפוליטיים שבו.

צילומי הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

צילומי הסרט ארכו מספר שבועות, בו לקחו חלק של 80 צלמים ועוזרים באתרי צילום שונים ברחבי ברלין. במסגרת העבודה על הסרט נעשה שימוש בצפלינים ובמגדלים על מנת שניתן יהיה לצלם מזוויות שונות.^[2] חומרי הצילום העצומים הועברו ל-18 חדרי עריכה לשם עריכתם.

במהלך היצירה היו חלוקים ריפנשטאהל ויוזף וגבלס, שר התעמולה הנאצי, על אופיו של הסרט. ריפנשטאל התעקשה שהסרט יעסוק בפרשנות אמנותית של המשחקים ולא יצולם כיומן חדשות רגיל. על אף דרישתה זו, מעורבותו של גבלס ושל משרד התעמולה בראשותו בתהליך ההפקה הייתה רבה בהתחשב בעובדה כי הסרט מומן במלואו על ידי הממשלה הגרמנית.

יציאה לאקרנים והפצת הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר הקרנת הבכורה באפריל 1938, הופץ הסרט במספר שפות קריינות: גרמנית, צרפתית ואנגלית, ובשני חלקים, כאשר הגרסאות שונות מעט משפה לשפה. חלקו הראשון, שאורכו 126 דקות, נקרא "חגיגת העמים" וחלקו השני, שאורכו 100 דקות, נקרא "חגיגת היופי".

לאחר מלחמת העולם השנייה ולצורך אישור הצגתו של הסרט מחדש ב-1958, נדרשה ריפנשטאל לחתוך קטעים מהסרט. החלקים המצונזרים הציגו את המנצחים הגרמנים, את אדולף היטלר ונאצים נוספים, שנמנו על הממשלה הגרמנית.