אוצר הספרים של ישיבת חברון
 | |
| עמודות הספרים מתוך בית אוצר הספרים | |
| מיקום | הרב יחזקאל סרנא 4, גבעת מרדכי, ירושלים |
|---|---|
| סוג | ספרייה תורנית |
| תאריך ייסוד | 1925 |
| גודל האוסף | למעלה מ-20,000 ספרים |
| קואורדינטות | 31°45′55″N 35°11′45″E / 31.765277777778°N 35.195833333333°E |
 | |
  | |
אוצר הספרים של ישיבת חברון הוא ספרייה תורנית ותיקה הממוקמת סמוך לבית המדרש של ישיבת חברון בירושלים. כיום האוצר אינו משמש כספריית השאלה ונועד לעיון במקום בלבד.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שנים ראשונות בחברון (תרפ"ד-תרפ"ט)
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת תרפ"ד (1924) עלו חלק מתלמידי ישיבת כנסת ישראל מסלובודקה שבליטא לארץ ישראל ונפתח סניף של הישיבה בחברון בשם "ישיבת חברון", מה שגרם לצורך לדאוג לספרי לימוד עבור התלמידים. לקראת ראש השנה של שנת תרפ"ה נרכשו ספרי מוסר ומחזורים, מיד לאחר ראש השנה נוספו "2 גמרות כתובות, תקון סופרים ושב שמעתתא" ובהמשך נוספו ארבעה חומשים, כשעל כל הרכישות היה אמון פייבל אפשטיין (בהמשך, מזכיר הישיבה) בנו של ראש הישיבה הרב משה מרדכי אפשטיין[1][2].
גם בחודש חשוון נוספו ספרי מוסר, והחל מחודש כסלו אחראי הרכש היה אפרים סוקולובר ששימש כגבאי אוצר הספרים ולימים רבה של רעננה. במהלך אותה שנה החליף אותו בגבאות דב כ"ץ, לימים מנהל בתי הדין הרבניים, ובחודש אייר הובאו על ידו ספרים מספריית הישיבה בסלובודקה.[3]
בשבט תרפ"ט שלח גבאי האוצר מכתב תודה לרב יחיאל מיכל טוקצינסקי על תרומת ספרו "בין השמשות" לאוצר הספרים וביקש ממנו להשפיע על אחרים לתרום ספרים לאוצר.[4]
מאורעות תרפ"ט ומעבר לירושלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת תרפ"ט (1929) התרחש טבח חברון כחלק ממאורעות תרפ"ט ובו נרצחו 24 מתלמידי הישיבה ועוד עשרות נפצעו, בנוסף, חלק גדול מאוצר הספרים נהרס: מאות ספרים נשדדו ונקרעו, ומהספרים הנותרים – חלק גדול אבד ורובם ניזוקו בטלטלה.
בעקבות הטבח העתיקה הישיבה את מושבה לירושלים וועד האוצר פנה ליהדות הארץ והתפוצות לתרום ספרים לאוצר.[5] לבקשת מנהל ענייני הקרקעות בארץ ישראל שלח יוסף רחלזון[א], גבאי האוצר, רשימה של ספרים שנ(ש)דדו[ב] או נהרסו במהלך הפרעות, בהם: ש"ס גמרות ומשניות חורב, חידושי הרשב"א, מילון עברי, חומשים ותנ"ך.[6]
בשכונת גאולה (תרפ"ט-תשל"ו)
[עריכת קוד מקור | עריכה]בירושלים השתכנה הישיבה למשך מספר שנים בבית כנסת בשכונת אחווה שם שכרה דירות לתלמידים. בשנת תרצ"ט עברה הישיבה למבנה אחר בשכונת גאולה ומול בית המדרש נבנה אגף מיוחד בן שלוש קומות שבקומתו הראשונה התגורר המשגיח הרב מאיר חדש, בקומה העליונה שכנו הפנימיות ובקומה האמצעית מוקמו משרדי הישיבה וחדרי אוצר הספרים. חלק זה של אוצר הספרים כונה "האוצר הגדול" ובו רוכזו ספרי היסוד: ש"ס, רמב"ם, טור ושו"ע, ספרי ראשונים ואחרונים, שו"תים שונים וכדומה. בנוסף כלל האוצר שתי מחלקות – "מחלקת מהרי"ק", שכללה את עיזבנו של יהודי אמריקאי בשם זלמן דובער מהריק שבצוואתו התנה שהספרים יהיו לעיון בלבד באוצר, ו"מחלקת גרשוני", שהוקמה על ידי הרב שלמה גרשוני ורעייתו.
לאוצר היו מגיעים דרך קבע תלמידי חכמים וחוקרים לעיין בספרים שכללו גם ספרים נדירים ובעלי ערך. בחדר האוצר היה שולחן וספסל משני צדדיו[ג] ובו נמסרו שיעורים לוועד א' בשעות הבוקר על ידי הרב רפאל שמואלביץ והרב מרדכי חברוני[ד], ובשעות הערב לוועד שני על ידי הרב ברוך מרדכי אזרחי והרב הלל זקס. בחדר זה התקיימו מנייני תפילה נוספים כמו שחרית נוספת בשבת, תפילות חול המועד וכדומה.
חלק אחר של אוצר הספרים שכונה "האוצר הקטן" או "אוצר האגדה" כלל את ספרי המוסר, אגדות חז"ל וספרים על התורה. חלק זה שימש גם כמחסן עבור הגמרות אותן רכש האוצר לטובת השאלה לבחורים למשך לימוד המסכת בישיבה תמורת תשלום סמלי עד לסיומה שאז היו מאוחסנות לשימוש עתידי. בנוסף נשמרו בו גמרות ושולחן ערוך מדפוסים ישנים.[7]
בתשרי תרצ"ו שלח גבאי האוצר מכתב לרב צבי יהודה קוק וביקש ממנו להעניק לאוצר עותקים מספרי אביו הרב אברהם יצחק קוק ובייחוד מספרי "אורות התשובה"[ה].[8]
בסיוון תשי"ח שלח גבאי האוצר מכתב לרב רחמים חי חויתה הכהן וביקש ממנו להעניק לאוצר עותקים מספריו החדשים, ובתמוז שלח מכתב תודה על הספרים.[9]
מעבר לגבעת מרדכי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת תשל"ו (1975) עברה הישיבה למשכנה החדש בגבעת מרדכי במבנה שכלל שתי אולמות בקומות נפרדות עבור אוצר הספרים באגף שכלל את בית המדרש, חדרי השיעורים ומשרדי הישיבה. מתחילה תוכנן שהאולם בקומה התחתונה ישמש כמחסן והאולם העליון לעיון וביניהם תחבר מעלית ומי שירצה לעיין בספר יזמין מהספרן שישלח לו אותו באמצעות המעלית. לאחר שכבר נבנה פתח רחב ברצפת האולם העליון התברר שהתוכנית אינה ברת ביצוע ולאחר התייעצות עם הנהלת הישיבה הוחלט שהספרים יהיו באולם העליון, מלבד "האוצר הקטן" שקיבל מקום בקומה התחתונה, והאולם התחתון ישמש כמחסן עבור הגמרות הנלמדות ומשרד עבור גבאי האוצר.[7]
בגבעת מרדכי
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך השנים בעקבות אובדן של ספרים רבים ננעל חלק גדול מהאוצר, ונפתח בנוכחות ספרן שרשם כל השאלה, שהייתה מוגבלת לשבוע בלבד. בשנת 1992 כלל אוסף הספרייה כ-12,000 כרכים.[10]
לקראת שנת תש"ס נוספו ארונות, שולחנות ועמדות ללימוד אישי. לקראת שנת תשס"ו עבר אוצר הספרים שיפוץ מקיף במהלכו נקנו ספרים רבים והאחריות על חידוש וסידור המחלקות השונות חולקה בין בחורים מהישיבה, כשעל מחלקת הגות הופקד הבחור חנוך הרטמן, ר"מ בישיבה[ו], ועל מחלקת קבלה וחסידות הופקד הבחור יצחק סנדר, כיום משיב בישיבה. מאז אותו שיפוץ משמשת הספרייה לעיון במקום בלבד.
בשנת תשס"ט רכשה הנהלת הישיבה את שטחו של "האוצר הקטן" מהנהלת אוצר הספרים לצורך הרחבת פנימיות הישיבה, והספרים שהיו שם עברו אל ספריית האוצר המרכזית בקומה העליונה, תוך כדי פרויקט מקיף של הרחבה ושדרוג.
בשנת תשע"א הותקנו באוצר הספרים שלושה מחשבים עם תוכנת אוצר החכמה, זאת לאחר שמשגיח הישיבה, הרב אברהם סלומון, וידא שהישיבה איננה הראשונה שמכניסה מחשבים לאוצר הספרים.[11] בשנת תשע"ח נוסף מחשב רביעי, ובשנת תש"פ נוסף מחשב חמישי.
בשנים תשע"ו-תשע"ז נוספו קטלוג דיגיטלי, תקנון, כיסאות, שלט "בית אוצר הספרים", שעון קיר וחודשו ספרים קרועים.[ז]
בשנת תשע"ח הוקם "בית עקד הספרים - עזרת תורה", בו רוכזו הספרים הנדירים והעתיקים בעלי הערך. בית העקד נקרא "עזרת תורה" כשם האוצר שפעל בסלובודקה.
בשנת תשפ"ב נוספו שש עשרה עמודות ספרים חדשות ואלפי ספרים חדשים באוצר הספרים, ולשם כך סודר וקוטלג אוצר הספרים כולו מחדש.[7]
בשנת תשפ"ד נקנו 40 כיסאות מרופדים חדשים להחלפת הישנים שנשברו.
בשנת תשפ"ה נוספו עוד שתי עמודות ספרים, ומחלקת התנ"ך הורחבה וסודרה מחדש. בראש חודש תמוז תשפ"ה נחצה רף ה-20,000 ספרים.
מבנה ותפעול
[עריכת קוד מקור | עריכה]"בית אוצר הספרים"
[עריכת קוד מקור | עריכה]בית אוצר הספרים מכיל אוסף של למעלה מ-20,000 ספרים[ח] הכוללים מגוון רחב של תחומים תורניים, היסטוריים וספרותיים, בהם גם ספרים שנותרו מגלגולי הישיבה בסלבודקה ובחברון.[13] אוסף זה אינו כולל את מחלקת ספרי היסוד שבאוצר הספרים, המונה כשלעצמה למעלה מ-500 ספרים, ולא את הספרים הנמצאים בבית המדרש, עזרת הנשים והיכל הכולל, המונים בפני עצמם למעלה מ-10,000 ספרים.
כלל הספרים מקוטלגים באופן אלקטרוני, וניתן לחפשם הן על ידי חיפוש ממוחשב בקטלוג הדיגיטלי בטאבלט המותקן בבית אוצר הספרים, הן על ידי חיפוש ידני בקטלוג הספרים הממויין לפי שמות מחברים ולפי ספרים. בנוסף, מפעיל האוצר חמישה מחשבים שעליהם מותקנת תוכנת אוצר החכמה הפתוחה לשימוש חופשי והדפסה בתשלום.
בכל שבוע, לפני כניסת השבת, נכנסים לבית אוצר הספרים בין עשרה לעשרים ספרים חדשים, ומונחים במדף ייעודי עד סוף השבוע הבא.
האוצר מחזיק אוספים מיוחדים לכל אחת מהמסכתות הנלמדות בישיבה ומעביר את האוסף הרלוונטי לבית המדרש בהתאם למסכת הנלמדת. הספרים שאינם בשימוש נשמרים וניתנים להשאלה לישיבות אחרות.[10] בשנת תשפ"ה החליט ועד אוצר הספרים על הפסקת נוהג זה, וספרי הישיבה נשמרים לתועלת בני הישיבה במחסן אוצר הספרים.
ארכיון "בית עקד הספרים"
[עריכת קוד מקור | עריכה]מתחת לקומת בית המדרש ישנו מקלט המשמש לאחסון ספרי האוצר, ספרים המיועדים למכירה, כריכיה ולשכת ועד אוצר הספרים שבה מתנהלת הפעילות השוטפת של אוצר הספרים. בעומק המקלט נמצא "בית עקד הספרים"[ט], בו מצויים ספרים היסטוריים ונדירים כמו ירושלמי המזויף על קדשים ושו"ת מהרש"ם עם חתימתו של המהרש"ם, וספרים עתיקים עם סממנים היסטוריים בולטים הקשורים לישיבה דוגמת ספרי "משאת משה" של הרב משה חברוני בכתב יד, גמרות וספרים אישיים שונים של רבני אירופה וראשי הישיבה, וספרים עם כתמי דם ממאורעות תרפ"ט.[11] ב"בית העקד" נמצאים פריטים עתיקים נוספים אשר שמשו את הישיבה בעבר, כגון פרוכות, סטנדרים משנות הישיבה בגאולה וחותמות, והם בעלי ערך סנטימנטלי לבני הישיבה.
ועד אוצר הספרים נאלץ לסגור את הספרים ב"בית העקד" לשימוש הציבור הרחב, הן מחשש לשלמותם של הספרים והן מחשש להיעלמותם, כפי שאכן קרה בעבר. כיום הגישה לבית עקד הספרים מוגבלת, ואינה פתוחה לציבור הרחב.
ניהול ומימון
[עריכת קוד מקור | עריכה]אוצר הספרים מתנהל כגוף עצמאי למחצה. הוא מנוהל על ידי "ועד אוצר הספרים" המורכב מתלמידי הישיבה, ונתמך חלקית על ידי הנהלת הישיבה כתרומה, אך ממומן בעיקר מתרומות חיצוניות, נוסף על מכירת גמרות וספרים ושירותי הדפסה לתלמידי הישיבה. גוף זה אחראי על כלל ספרי הישיבה וסידורם.
נאמר על האוצר
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרב אברהם שפירא, בוגר ישיבת חברון, היה רגיל לומר בבדיחות שאת עיקרי תורתו למד על סולם באוצר הספרים בעודו תלמיד בישיבה משום שכשעלה לקרוא ספר מסוים הסתקרן לקרוא גם בספרים הסמוכים לו.[14] באוצר קיים אחד מכרכי הספר מנחת אברהם של הרב שפירא עם הקדשתו האישית לרב שאר ישוב כהן.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בטאון כנסת ישראל, ויהי בנסוע הארון – העתקת אוצר הספרים מגאולה לגבעת מרדכי (עמ' 60-62), באתר fliphtml5, תשרי תשפ"ו
- חנני ברייטקופף, לראשונה כסא מ'האוצר' של חברון - הוצא החוצה; זו הסיבה, באתר כיכר השבת, 18 ביוני 2024
ביאורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ אביו של של הרב משה רחלזון ראש ישיבת אור שמח (בעזרת תורה)
- ↑ הטעות במקור
- ↑ תמונה ראה כאן
- ↑ בנו של הרב משה חברוני
- ↑ הסט הוכנס בשנת תשפ"ד
- ↑ חתנו של הרב יוסף חברוני ובנו של הרב יהושע דוד הרטמן שעסק בספרי המהר"ל
- ↑ את המראה קודם השדרוג ראה בקישור בהערה[12], את המראה לאחריו ראה בתמונה בתחילת הערך. את המראה לפני הוספת העמודות ראה כאן
- ↑ נכון לתמוז ה'תשפ"ה
- ↑ בית עקד הספרים הוא כינוי קדום לספרייה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ הרב פייבל אפשטיין ז"ל, הצופה, 15 בפברואר 1959
- ↑ DYNASTY, ישיבת חברון - אוסף גדול של מסמכים מוקדמים. שנות ה־20 וה־30, באתר בידספיריט
- ↑ תרצה יעקבסן, מאחורי הקלעים של ישיבת סלובודקה בחברון תרפ"ד-תרפ"ה
- ↑ צ'ולמנס מכירות פומביות, היסטורי: מכתב מ"האוצר'ניק" של ישיבת חברון סמוך לפרוץ מאורעות תרפ"ט, באתר בידספיריט
- ↑ הביאו ספרים אל בית האוצר, דאס ווארט, 27 ביוני 1930
- ↑ בטאון כנסת ישראל, הספרים שנדדו ונחרבו בעת המהומות (עמ' 67), באתר fliphtml5, ניסן תשפ"ה
- 1 2 3 בטאון כנסת ישראל, ויהי בנסוע הארון – העתקת אוצר הספרים מגאולה לגבעת מרדכי (עמ' 60-62), באתר fliphtml5, תשרי תשפ"ו
- ↑ הרב נריה גוטל, השתוקקות לספרי הראי"ה קוק בישיבות פונייביז', חברון ולומז'ה, באתר מרכז תורה ומדינה, 25 ביולי 2021
- ↑ ארכיון ישיבת חברון כנסת ישראל (ירושלים), בספרייה הלאומית
- 1 2 Ya'akov Aronson, Yeshiva Libraries in Israel, Judaica Librarianship 6 (1-2), 1992, עמ' 38-42 doi: 10.14263/6/1992/1345 (באנגלית)
- 1 2 דברים הנהוגים בישיבת חברון (מסורת!) הצרכים שינוי באתר פורום אוצר החכמה, יולי 2017
- ↑
הווי ישיבת חברון - כנסת ישראל גבעת מרדכי, סרטון באתר יוטיוב, ניסן תשס"ט - ↑ ישיבישקאסט | פרק 3: עד שבחברון, פודקאסט בערוץ "עיתון משפחה", באתר יוטיוב (אורך: 58:33)
- ↑ גג על גג - סגנונות שונים בלימוד התורה
