מאיר חדש
 | |
| לידה |
19 בפברואר 1898 כ"ז בשבט ה'תרנ"ח |
|---|---|
| פטירה |
6 בינואר 1989 (בגיל 90) כ"ט בטבת ה'תשמ"ט |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי בהר הזיתים  |
| השכלה |
ישיבת חברון כנסת ישראל |
| תקופת הפעילות |
? – 6 בינואר 1989 |
| רבותיו | הסבא מסלבודקא |
| צאצאים | |
| חתנים | הרב ברוך מרדכי אזרחי |
  | |
הרב מאיר חדש (כ"ז בשבט ה'תרנ"ח, 19 בפברואר 1898 - כ"ט בטבת ה'תשמ"ט, 6 בינואר 1989) היה משגיח ישיבת חברון במשך למעלה מיובל ושימש כמשגיח בישיבות עטרת ישראל ואור אלחנן, ובלט בקרב אישי תנועת המוסר.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בעיירה פאריץ' שבפלך מינסק שבתחום המושב של האימפריה הרוסית (כיום בלארוס) לרב בן-ציון ומחלה חדש. בגיל 11 החל ללמוד בישיבה לצעירים בשקלוב בראשה עמד באותה עת הרב פסח פרוסקין, לאחר שנתיים נכנס ללמוד בישיבת סלבודקה והפך לתלמידו המובהק של "הסבא מסלבודקה", הרב נתן צבי פינקל, שאת שיחותיו אף ערך ופרסם בספר "אור הצפון". היה מקורב למשגיח הישיבה, הרב אברהם גרודזינסקי שהשפיע רבות על אישיותו.
בגיל 16 עבר אביו לארצות הברית במטרה להביא לשם את שאר בני משפחתו אך מלחמת העולם הראשונה שפרצה אז הפרידה ביניהם, לאחר תקופה נפטרה אמו בפתאומיות ועל כתפיו נפל עֻלָּם של אחיו ואחותו. בזמן המלחמה הועמד בפני כיתת יורים רוסית לאחר שנתפס ללא תעודות, אך ניצל בנס.
בשנת ה'תרפ"ו עלה לארץ ישראל ובחודש תמוז[1] באותה שנה הצטרף לקבוצת הבחורים שפתחה את סניף הישיבה בעיר חברון. על אף היותו צעיר, הורשה להיכנס לשיחותיו של "הסבא מסלובודקה"[2]. במאורעות תרפ"ט (1929) ניצל בנס כשהוא שוכב מתחת לגופות חבריו. בשנות השלושים, לאחר פטירת המשגיח הרב יהודה לייב חסמן בשנת ה'תרצ"ו, התמנה כמשגיח בישיבה.
בשנותיו האחרונות כיהן גם כמשגיח בישיבת "עטרת ישראל" שהוקמה על ידי חתנו הרב ברוך מרדכי אזרחי, וכן בישיבת "אור אלחנן" שהקים בנו הרב משה מרדכי חדש, כמו כן מסר שיחות בישיבת תפארת התורה.
הרב חדש נפטר בכ"ט בטבת ה'תשמ"ט ונטמן בחלקת ישיבת חברון בבית הקברות בהר הזיתים.
בנו, הרב משה מרדכי חדש הקים לזכרו את ישיבת "כנסת מאיר" בראשון לציון. על שמו רחוב "הרב מאיר חדש" בשכונת רמת שלמה[3], ושכונת "רמת מאיר" במודיעין עילית.
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרב חדש היה נשוי לצביה, בתם של הרב נפתלי מנחם הוטנר מרבני איישישוק, וקריינא -אחותו של הרב משה מרדכי אפשטיין. לאחר עלייתה לארץ ישראל התגוררה צביה אצל בת דודתה חוה לאה קוק אשת רבי צבי יהודה הכהן קוק, ואחר כך עברה להתגורר בבית דודה ראש הישיבה בחברון. ילדיהם:
- הרב אהרן - משגיח בישיבת מיר וחתנו של הרב חיים זאב פינקל. (נפטר בשנת ה'תשפ"א).
- הרב משה מרדכי - היה ראש ישיבת אור אלחנן. (נפטר כ"ח תמוז ה'תשע"ו).
- הרב נפתלי - משגיח בישיבת אור אלחנן וחתנו של הרב פסח קוקיס רבה של בת ים.
- הרב יוסף - חתנו הרב דוד סלמון ראש ישיבת נחלת דוד נשוי לביתו הרבנית עטרה. חתן נוסף הרב נחום קסטנר הוא ר"מ בישיבת מיר.
- שולמית אזרחי (נפטרה בתשפ"ג), הייתה נשואה לרב ברוך מרדכי אזרחי, ראש ישיבת עטרת ישראל. פרסמה כמה ספרי ביוגרפיה ובהם ביוגרפיה על אביה ומשפחתו, המשולבת בסיפורה של ישיבת חברון.
אחיו, הרב דוד חדש, שימש שנים רבות כר"מ בישיבת היישוב החדש.
| עץ משפחת אפשטיין | ||||||||||||||||||||||||||
|
|
||||||||||||||||||||||||||
| עץ משפחת הופשטיין |
יהודה לייב הוטנר
יהודה לייב הוטנר
|
עץ משפחת קוק |
קריינא
קריינא
|
|||||||||||||||||||||||
|
|
||||||||||||||||||||||||||
|
רחל
רחל
|
חוה לאה
חוה לאה
|
צביה לאה
צביה לאה
|
עץ משפחת פינקל | |||||||||||||||||||||||
|
|
|
|||||||||||||||||||||||||
|
חסידה
חסידה
| ||||||||||||||||||||||||||
מתלמידיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חתנו הרב ברוך מרדכי אזרחי, ראש ישיבת עטרת ישראל.
- הרב אחיקם שבח, ראש ישיבת אור אלחנן לצעירים בטבריה ("ישיבת טבריא").
- הרב ישעיהו הדרי, שהיה ראש ישיבת הכותל.
- הרב יעקב בצלאל זולטי, רבה של ירושלים[דרושה הבהרה].
- הרב יצחק חיים פרץ, יו"ר ש"ס ושר הפנים לשעבר ורבה של רעננה.
- ח"כ לשעבר הרב אברהם רביץ.
- הרב ישעיהו הדר גלזמן, מראשי ישיבת עטרת ישראל.
- הרב דוד אברהם, ראש ישיבת בנין אב בירושלים.
- הרב יעקב יוסף אוירבך, רבה של רמת חן.
- הרב צבי צביאלי, מראשי כולל נחלת משה.
- הרב יונה דברת, לשעבר רב היישוב מבוא חורון.
- הרב זמיר כהן ראש ישיבת אבני נזר, ויו"ר ארגון הדברות.
- הרב יעקב בנבנישתי ר"מ בישיבת רכסים.
- תלמידיו המכהנים כמנהלים רוחניים בישיבות
- הרב מתתיהו שטרן, מנהלה הרוחני של ישיבת נתיבות חכמה (וולפסון) בית וגן, ירושלים.
- הרב צבי דיאמנט, מנהל רוחני בישיבת אור ישראל.
- הרב שמעון פוחוביץ' מנהל רוחני בישיבת בית מתתיהו.
ספרי מאמריו ושיחותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר פטירתו כונסו מאמריו ושיחותיו על ידי תלמידיו, ועד כה יצאו כמה ספרים:
- אור חדש, תשמ"ט
- מאורות, תשמ"ט
- קובץ שיחות וועדים, תשמ"ט
- קונטרס פורים: קובץ שיחות וועדים, תש"נ
- תלמידיו של אברהם אבינו - קונטרס הדרכה לתלמיד בראשית דרכו בישיבה, תשנ"ד
- מאיר נתיבות, תשנ"ד
- אור מאיר, תשס"א
- אור עולם: פורים, תשס"ט
- אור עולם: חנוכה, תש"ע
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שולמית אזרחי, המשגיח - הגביע שעלה על גדותיו, הוצאת פלדהיים, 2001
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב אליעזר מלמד, סלבודקה, חברון, ירושלים - בגליון השבוע, באתר ערוץ 7, 23 בינואר 2003
- https://bshch.blogspot.com/2020/09/blog-post_4065.html?m=1
מאיר חדש (1898-1989), הלוי, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מאחורי הקלעים של ישיבת סלובודקה בחברון תרפ"ד – תרפ"ה, עבודת מחקר מאת תרצה יעקבסון, האתר של היישוב היהודי בחברון.
- ^ עד שבחברון, עמ' 56.
- ^ אתר עיריית ירושלים
| רבני ישיבת חברון כנסת ישראל | ||
|---|---|---|
| ראשי הישיבה בהווה | הרב דוד כהן • הרב שלמה כץ • הרב משה מרדכי פרבשטין • הרב יוסף חברוני | 
|
| משגיחים בהווה | הרב חיים יצחק קפלן | |
| ראשי ישיבה שנפטרו | הרב משה מרדכי אפשטיין • הרב יחזקאל סרנא • הרב משה חברוני • הרב אהרן כהן • הרב שמחה זיסל ברוידא • הרב אברהם פרבשטין | |
| משגיחים שנפטרו | הרב נתן צבי פינקל (הסבא מסלבודקא) • הרב יהודה לייב חסמן • הרב אברהם נח פאלי • הרב מאיר חדש • הרב צבי הירש פאלי • הרב אברהם סלומון | |
| רבנים בולטים בישיבה שנפטרו | הרב אהרן יפה'ן • הרב משה פינקל • הרב נחמן טוקר | |
| רבנים שעזבו | הרב ברוך מרדכי אזרחי • הרב הלל זקס • הרב חיים סרנא • הרב רפאל שמואלביץ • הרב שלמה פאליי | |
| בקרת זהויות |
|
|---|