מאיר חדש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב מאיר חדש
ר מאיר חדש.jpg
לידה 19 בפברואר 1898
כ"ז בשבט ה'תרנ"ח
פטירה 6 בינואר 1989 (בגיל 90)
כ"ט בטבת ה'תשמ"ט
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו הסבא מסלבודקא
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרב מאיר חדש (כ"ז בשבט ה'תרנ"ח, 19 בפברואר 1898 - כ"ט בטבת ה'תשמ"ט, 6 בינואר 1989), היה משגיח ישיבת חברון במשך למעלה מיובל. כמו כן שימש כמשגיח בישיבות עטרת ישראל ואור אלחנן, ובלט בקרב אישי תנועת המוסר.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב חדש (משמאל) בעת ייסוד מפעל הש"ס העולמי

נולד בעיירה פאריץ' שבפלך מינסק שבתחום המושב של האימפריה הרוסית (כיום בלארוס) לרב בן-ציון ומחלה חדש (חודוש). בגיל 11 החל ללמוד בישיבה לצעירים בשקלוב בראשה עמד באותה עת הרב פסח פרוסקין, לאחר שנתיים נכנס ללמוד בישיבת סלבודקה והפך לתלמידו המובהק של "הסבא מסלבודקה", הרב נתן צבי פינקל, שאת שיחותיו אף ערך ופרסם בספר "אור הצפון". היה מקורב למשגיח הישיבה, הרב אברהם גרודזינסקי שהשפיע רבות על אישיותו.

בהיותו בן 16 עבר אביו לארצות הברית במטרה להביא לשם את שאר בני משפחתו אך מלחמת העולם הראשונה שפרצה אז הפרידה ביניהם, לאחר תקופה נפטרה אמו בפתאומיות ועל כתפיו נפל עֻלָּם של אחיו ואחותו. בזמן המלחמה הועמד בפני כיתת יורים רוסית לאחר שנתפס ללא תעודות, אך ניצל בנס.

בשנת ה'תרפ"ו עלה לארץ ישראל ובחודש תמוז[1] באותה שנה הצטרף לקבוצת הבחורים שפתחה את סניף הישיבה בעיר חברון. על אף היותו צעיר, הורשה להיכנס לשיחותיו של "הסבא מסלובודקה"[2]. במאורעות תרפ"ט (1929) ניצל בנס כשהוא שוכב מתחת לגופות חבריו. בשנות השלושים, לאחר פטירת המשגיח הרב יהודה לייב חסמן בשנת ה'תרצ"ו, התמנה כמשגיח בישיבה.

בשנותיו האחרונות כיהן גם כמשגיח בישיבת "עטרת ישראל" שהוקמה על ידי חתנו הרב ברוך מרדכי אזרחי, וכן בישיבת "אור אלחנן" שהקים בנו הרב משה מרדכי חדש, כמו כן מסר שיחות בישיבת תפארת התורה.

הרב חדש נפטר בכ"ט בטבת ה'תשמ"ט ונטמן בחלקת ישיבת חברון בבית הקברות בהר הזיתים.

בנו, הרב משה מרדכי חדש הקים לזכרו את ישיבת "כנסת מאיר" בראשון לציון. על שמו רחוב "הרב מאיר חדש" בשכונת רמת שלמה[3], ושכונת "רמת מאיר" במודיעין עילית.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב חדש היה נשוי לצביה, בתו של הרב נפתלי מנחם הוטנר מרבני איישישוק, שהיה בנו של רבי יוסף זונדל הוטנר מאיישישוק. לאחר עלייתה לארץ ישראל התגוררה צביה אצל בת דודתה חוה לאה קוק אשת רבי צבי יהודה קוק, ואחר כך עברה להתגורר בבית דודה ראש הישיבה בחברון.

אמה של צביה חדש, קריינה, הייתה אחותו של ראש ישיבת סלבודקה הרב משה מרדכי אפשטיין.

אחיו, הרב דוד חדש, שימש שנים רבות כר"מ בישיבת היישוב החדש.

בניו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אילן יוחסין[עריכת קוד מקור | עריכה]

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב
נפתלי מנחם הוטנר
 
 
 
קריינה הוטנר
 
הרב
משה מרדכי אפשטיין
ראש ישיבה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב
דוד חדש
ר"מ בישיבה
 
הרב
מאיר חדש
משגיח בישיבה
 
 
 
צביה חדש
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב
אהרן חדש
משגיח בישיבה
 
הרב
משה מרדכי חדש
ראש ישיבה
 
הרב
נפתלי חדש
משגיח בישיבה
 
הרב
יוסף חדש
משגיח בישיבה
 
שולמית אזרחי
 
הרב
ברוך מרדכי אזרחי
ראש ישיבה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב
חיים אריה חדש
ראש ישיבה


מתלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

תלמידיו המכהנים כמנהלים רוחניים בישיבות

ספרי מאמריו ושיחותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פטירתו כונסו מאמריו ושיחותיו על ידי תלמידיו, ועד כה יצאו כמה ספרים:

  • אור חדש, תשמ"ט
  • מאורות, תשמ"ט
  • קובץ שיחות וועדים, תשמ"ט
  • קונטרס פורים: קובץ שיחות וועדים, תש"נ
  • תלמידיו של אברהם אבינו - קונטרס הדרכה לתלמיד בראשית דרכו בישיבה, תשנ"ד
  • מאיר נתיבות, תשנ"ד
  • אור מאיר, תשס"א
  • אור עולם: פורים, תשס"ט
  • אור עולם: חנוכה, תש"ע

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מאחורי הקלעים של ישיבת סלובודקה בחברון תרפ"ד – תרפ"ה, עבודת מחקר מאת תרצה יעקבסון, האתר של היישוב היהודי בחברון. (הקישור אינו פעיל, 06.01.2019)
  2. ^ עד שבחברון, עמ' 56.
  3. ^ אתר עיריית ירושלים