נחמן טוקר
 | |
| לידה |
27 בספטמבר 1939 י"ד בתשרי ה'ת"ש ירושלים, פלשתינה (א"י)  |
|---|---|
| פטירה |
19 ביולי 2017 (בגיל 77) כ"ה בתמוז ה'תשע"ז |
| מקום קבורה |
הר המנוחות |
| מדינה |
ישראל |
| תקופת הפעילות |
? – 19 ביולי 2017 |
| בן או בת זוג |
מנוחה טוקר |
  | |
הרב נחמן טוקר (י"ד בתשרי ת"ש 27 בספטמבר 1939 - כ"ה בתמוז תשע"ז 19 ביולי 2017) היה ר"מ בישיבת חברון בירושלים, (נקרא גם "מראשי ישיבת חברון"[1]) חתנו של ראש הישיבה הרב משה חברוני.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בירושלים לרב אליעזר חיים טוקר ששימש מנהל רוחני בישיבת "כנסת ישראל" בחברון, לאחר שעלתה מהעיירה סלבודקה, ולצפורה, בתו של יעקב גדליהו ולדנברג ונכדתו של הרב נחום רגוזניצקי ראש ישיבת עץ חיים.
התחנך בתלמוד תורה "יבנה" בעיר, ולאחר מכן בישיבת "כנסת חזקיהו" בכפר חסידים, שם התקרב למשגיח רבי אליהו לופיאן, ולראש הישיבה רבי אליהו מישקובסקי. כעבור תקופה עבר ללמוד בישיבת פוניבז', בלכתו למבחן בישיבת פוניבז' צייד אותו המשגיח רבי אליהו לופיאן במכתב המלצה לראשי הישיבה פוניבז', בו העיד עליו כי עתידו לגדולות[דרוש מקור].
לאחר כמה שנים עבר ללמוד בישיבת חברון, במקביל הלך לשמוע חבורה בענייני סדר קודשים מרבי יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק בישיבת בריסק, וכן חבורות ושיעורים מרבי חיים שמואלביץ ראש ישיבת מיר. בכסלו ה'תשכ"ה נישא למנוחה, בת רבי אברהם משה חברוני ראש ישיבת חברון, שהיה חתנו של רבי משה מרדכי אפשטיין ראש הישיבה הראשון. לאחר נישואיו שמע חבורות בענייני קדשים מרבי דוד סולובייצ'יק. בתחילה התגורר בשכונת גאולה, ומאוחר יותר בעקבות מעברה של ישיבת חברון לשכונת גבעת מרדכי עבר להתגורר בשכונה, עד לפטירתו.
בשנת ה'תשכ"ט מונה לר"מ בישיבה. מאוחר יותר נחשב אחד מראשי הישיבה, אם כי לא נתמנה לראש ישיבה מן המניין. הוא החל למסור שיעורים במתכונת דו-חודשית לבני הוועד השלישי, ומעין שיעורים כלליים מעת לעת ב"היכל הכולל" - בית המדרש המשני של הישיבה. נהג לשבת בירכתי בית המדרש שם נקהלו סביבו תכופות תלמידים שנמשכו לדמותו הייחודית.
במשך שנתיים שימש כר"מ בישיבה בצפת, שם שהה במשך השבוע כשהוא חוזר לביתו בירושלים לשבתות, וכן מסר במשך תקופה שיעורים בישיבת אור החיים לבעלי תשובה[2].
נפטר ב-19 ביולי 2017 (כ"ה בתמוז ה'תשע"ז) לאחר מחלה שנמשכה כמה חודשים, ונטמן בהר המנוחות.
דרכו בלימוד
[עריכת קוד מקור | עריכה]העמיק בשיטת רבותיו מבית בריסק, בלט בליבון נקודות יסוד בסוגיה דרך דקדוק בעומק הפשט. נודע בכושר דיבור מתומצת ושנון, מה שהפך אמרות רבות בשמו למדוברות בקרב ציבור תלמידיו, בעיקר בענייני פרשות ומועדים בהם הרבה לעסוק[3].
כשנה לפני פטירתו הוציאו תלמידיו לאור קונטרס משיעוריו, בקונטרס משולבים חידושים על הש"ס, על התורה ונושאים במועדי השנה. בהמשך שולב תוכנם בספר "ברכת נחמן" שנדפס מאוחר יותר, וצורפה לו הקדמה שכתב הרב טוקר בחייו.
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רעייתו, הסופרת והעיתונאית מנוחה טוקר.
- אחיו הרב ירחמיאל - בעל תפילה בימים נוראים בישיבת חברון, ר"מ בישיבת אור ברוך.
- אחיו הרב אברהם יצחק - מחבר הספר 'ביכורי ארץ' על הש"ס.
- כלתו, חוי טוקר, היא שופטת בבית משפט השלום, והיא השופטת החרדית הראשונה והיחידה שנבחרה לכהונת שופט
- כלתו אסתר טוקר - סופרת חרדית.
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ברכת נחמן, ירושלים, תש"פ, אסופות מחידושיו, יצא לאור על ידי תלמידיו
- תורת הגרנ"ט וקונטרסים נוספים, נדפסו בחייו על ידי תלמידיו
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- משה ויסברג, אבל בעולם התורה: הגאון רבי נחמן טוקר זצ"ל ראש ישיבת חברון, באתר בחדרי חרדים, 19 ביולי 2017
- ישראל כהן, ברוך דיין האמת: הגאון רבי נחמן טוקר זצ"ל, באתר כיכר השבת, 19 ביולי 2017
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
| רבני ישיבת חברון כנסת ישראל | ||
|---|---|---|
| ראשי הישיבה בהווה | הרב דוד כהן • הרב שלמה כץ • הרב משה מרדכי פרבשטין • הרב יוסף חברוני | 
|
| משגיחים בהווה | הרב חיים יצחק קפלן | |
| ראשי ישיבה שנפטרו | הרב משה מרדכי אפשטיין • הרב יחזקאל סרנא • הרב משה חברוני • הרב אהרן כהן • הרב שמחה זיסל ברוידא • הרב אברהם פרבשטין | |
| משגיחים שנפטרו | הרב נתן צבי פינקל (הסבא מסלבודקא) • הרב יהודה לייב חסמן • הרב אברהם נח פאלי • הרב מאיר חדש • הרב צבי הירש פאלי • הרב אברהם סלומון | |
| רבנים בולטים בישיבה שנפטרו | הרב אהרן יפה'ן • הרב משה פינקל • הרב נחמן טוקר | |
| רבנים שעזבו | הרב ברוך מרדכי אזרחי • הרב הלל זקס • הרב חיים סרנא • הרב רפאל שמואלביץ • הרב שלמה פאליי | |