שלמה כץ (ראש ישיבה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שלמה כץ
הרב שלמה כץ.JPG
לידה 10 באוגוסט 1948 (בן 72)
ה' באב ה'תש"ח
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות ישיבת חברון שבגבעת מרדכי
השתייכות חרדים ליטאים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרב שלמה דוד כץ (נולד בה' באב ה'תש"ח, 10 באוגוסט 1948) הוא ראש ישיבת חברון בירושלים.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בירושלים, לשרה, בתו של רבי גדליה משה גולדמן, האדמו"ר מזוועהיל, ולאהרן משה כץ. אביו היה מראשי חסידי ראדזין, ומונה על ידי האדמו"ר מראדזין לנהל את ישיבת סוד ישרים של חסידי ראדזין בירושלים. כמו כן עמד בראש "ועד חסידי ראדזין בארץ ישראל" שהוציאו לאור כמה מספרי האדמו"רים של איזביצה ראדזין.

בצעירותו למד בישיבת תפארת צבי ולאחר מכן בישיבת חברון. כעבור שנה עבר לישיבת נחלת דוד, ואחר כך המשיך לישיבת בריסק. הוא נישא לטובה מישקובסקי, בת הרב אליהו מישקובסקי, ראש ישיבת כנסת חזקיהו בכפר חסידים. לאחר נישואיו למד בכולל בריסק.

זמן קצר אחר נישואיו, בשנת תשל"ח, התמנה לר"מ בישיבת אור אלחנן בשכונת רוממה - עד שנת תשמ"ז, ובשנת תשמ"ז החל למסור שיעורים בישיבת חברון והיה ר"מ של ועד א'. בשנת תשנ"ז, לאחר פטירתו של הרב אברהם פרבשטיין, הוחלט למנותו לראש ישיבה, לצד הרב דוד כהן והרב משה מרדכי פרבשטיין.

בשנים אלו היה הרב כץ מעורב מאד בענייני הישיבה ואף ניהל כמעט לבדו את קבלת הבחורים לישיבה.

במוצאי יום כיפור תשס"ג נפטרה אשתו. בשנת תשס"ה נישא שנית ועבר להתגורר בשכונת הר נוף והתמנה לרב בית הכנסת פני שמואל.

לאחר פטירת אשתו פחתה מעורבותו של הרב שלמה כץ בענייני ישיבת חברון, בעיקר בענייני הקבלה לישיבה, ובמקביל החל למסור שיעורים בסדר קדשים בישיבת יגדיל תורה בירושלים לבחורים ממוצא אמריקאי הלומדים בשיטת ישיבות בריסק.

דרך לימודו[עריכת קוד מקור | עריכה]

דרך לימודו של הרב כץ דומה לדרך המקובלת בישיבות בריסק אך שונה מעט, הוא מתעמק בשיעוריו בעומק הפשט וחשבון הסוגיא, ממעט להזכיר מדברי ראשי הישיבות בדורות האחרונים, ומתמקד בעיקר בדברי הגמרא, רש"י, תוס', הראשונים העיקריים, הרמב"ם ונושאי כליו, ובדברי רבי חיים מבריסק. הוא מתעכב בדרך כלל גם על נקודות שאחרים לא מתעכבים עליהן. הרב מתנגד לדרך הלימוד הנהוגה בישיבות הכוללת התעכבות גדולה בסוגיות מסוימות ודילוג על אחרות, והוא מעודד את תלמידיו שלא לוותר על קצב מהיר, יחד עם בקיאות רבה בספרות התורנית. הרב עצמו ידוע כבקיא גדול בדברי האחרונים ובמיוחד בדברי רבי עקיבא אייגר, כמו גם בספרי האחרונים והשו"תים שאינם מפורסמים כ"כ.

הרב משקיע בלימודו האישי בסדר קדשים, אשר לימודו פחות נפוץ בישיבות הליטאיות (למעט ישיבות בריסק). הרב מוסר שיעורים בנושאים אלו בכמה ישיבות לאמריקאים, ואף מוסר שיעור קבוע בבית הכנסת שלו, וכמו כן גם שיעור בכל ליל שישי בביתו המיועד לקבוצה נבחרת מתלמידיו במשך השנים.

תלמידיו בישיבה מועטים עקב סגנון לימודו השונה מהמקובל, אך אותם התלמידים קרובים אליו מאד ודבוקים בו, ואף רואים בו את רבם לכל דבר ועניין ושומרים איתו על קשר שנים רבות לאחר עזיבתם את הישיבה. התלמידים מגיעים לביתו בחגים, ואף משתתפים במניין מיוחד שעורך הרב בהיכל הישיבה לאמירת סליחות של ערב ראש השנה באשמורת הבוקר, כשלאחר תפילת שחרית בהנץ החמה ועריכת התרת נדרים כנהוג, עורך הרב סדר התרת קללות ונידויים מיוחד, לאחריו עוברים התלמידים לקבלת ברכת שנה טובה.

הרב ידוע כחריף גדול המשתמש רבות באמרות חסידיות חריפות ודברי מוסר נוקבים, והוא בקי גדול בדברי אגדה וחסידות.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד עתה יצאו לאור חלק קטן משיעוריו על סדר קדשים על ידי תלמידיו.


Stub Israelis.png ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.