אוריינות כלכלית
אוריינות כלכלית היא היכולת ליישם מיומנויות ומסגרת עבודה כלכליות להבנת תהליכים אנושיים בכל תחומי החיים, החל בהחלטות אישיות ועד לגיבוש השקפה בנוגע ליעילות מדיניות כלכלית.[1] אנשים הם בעלי אוריינות כלכלית אם ביכולתם ליישם עקרונות כלכליים, גם זמן רב לאחר שנלמדו, בהקשרים שונים של החיים ובמצבים השונים מאלו שהוצגו בפניהם בעת הלימודים.[2]
המחקר הכלכלי עוסק בחקר הבחירות המתבצעות על ידי פרטים (או ממשלות, עסקים וארגונים אחרים) המערבות הקצאה וחלוקה של משאבים הנמצאים במחסור. לפיכך, אוריינות כלכלית היא רמת המיומנות בשימוש בכלי חשיבה המתבססים על עקרונות כלכליים ומשמשים לניהול המשאבים העומדים לרשות הפרט החותר להשיג רווחה אישית גבוהה ולהגדיל את מסגרת המשאבים שלו. אוריינות כלכלית מקנה הבנה וכלים בסיסיים שניתן ליישמם בכל תחומי החיים ואינם בהכרח מערבים שימוש במשאבים פיננסיים.[3]
העולם בו אנו חיים מתנהל על ידי שלל בחירות כלכליות, שכן בחירה כלכלית היא מצב בו לא ניתן לקיים את כלל הפעילויות הרצויות לאור מגבלת משאבים, כך שהבחירה בפעילות זו או אחרת כרוכה בוויתור; הוויתור למעשה יוצר את המחיר הכלכלי, במונחים של עלויות אלטרנטיביות. המערכת הכלכלית יוצרת קשר בין רווחתם של פרטים, חברות וגם מדינות, ולאורך ההיסטוריה ניתן למצוא עדויות לאירועים כלכליים דומים.[4] אוריינות כלכלית, המתבססת על הכרת עקרונות כלכליים בסיסיים, מאפשרת קבלת החלטות באופן מושכל יותר, ומתייחסת לנושאים הבאים:
- מושגי יסוד, בראשם העלות האלטרנטיבית, משאבים והקצאת משאבים יעילה
- תהליכים כלכליים ברמת הפרט והחברה – סדרי עדיפויות, שיתופי פעולה, חתירה לאושר
- תהליכים כלכליים ברמת הפירמה – כדאיות כלכלית, יזמות
- תהליכי קבלת החלטות, כגון עלות מול תועלת, חיסכון והשקעה
- העדפת זמן ויחס לסיכון תהליכים כלכליים בהיקף גדול, כגון התנהלות חברתית ושיתופי פעולה, התנהלות שוק וקביעת מחירים
- הבנת השלכות ארוכות טווח של החלטות הכרוכות בניהול והקצאת משאבים, ברמת הפרט, הקהילה ומדיניות ציבורית
במקרים רבים קיימת התייחסות למונח אוריינות פיננסית או חינוך פיננסי כאל אוריינות כלכלית, אך מונחים אלה חלקיים ביחס לתחום הרחב של אוריינות כלכלית, שכן מתייחסים לתחום הצר יותר של ידע, כלי חשיבה ומיומנויות המאפשרות לאדם לקבל החלטות מושכלות לגבי כסף, בעוד אוריינות כלכלית מתייחסת לטווח רחב יותר של תחומי חיים בהם אדם נדרש לקבל החלטה לגבי הקצאת משאבים, כגון בחירות בתחומים אישיים וניהול זמן.
התפתחות התחום[עריכת קוד מקור | עריכה]
אוריינות כלכלית והצורך בהבנת עקרונות ורעיונות כלכליים בסיסיים בקרב הציבור תופסים מקום חשוב בחינוך ובעיצוב מדיניות ציבורית שנים רבות. עם זאת, העיסוק באוריינות כלכלית כתחום לימודי אקדמי החל עוד במחצית הראשונה של המאה ה-20, לדוגמה הספר "The Basics Teaching of The Great Economists"[4] אשר יצא לאור ב-1943 ומטרתו הייתה להקנות לקוראיו הבנה על מושגים ורעיונות בסיסיים בכלכלה, לרבות גישות כלכליות שונות, במטרה להוביל "לשימוש מושכל בידע הקיים על ידי אנשים רבים יותר";
החל מהמחצית השנייה של המאה ה-20 החלו לפעול ארגונים שמטרתם הייתה קידום הידע הכלכלי בקרב הציבור, כגון, הקרן לחינוך כלכלי (אנ')[5] שהוקמה בארצות הברית (ב-1946, אך החלה פעילות משמעותית בשנות ה-1950) במטרה לקדם רעיונות פילוסופיים, בין היתר של כלכלה חופשית, ובה היו חברים כלכלנים מהשורה הראשונה, כגון מיזס, האייק ופרידמן; והמועצה הלאומית לחינוך כלכלי (אנ')[6], שהוקמה גם כן בארצות הברית (ב-1949, אך פעילותה החלה לאחר 1950), על ידי קבוצת מחנכים וכלכלנים שזיהו את החשיבות בחינוך כלכלי בבתי הספר.
כמו כן החל מהמחצית השנייה של המאה ה-20 מתקיימים כנסים בנושאי הוראת כלכלה ואוריינות כלכלית, מתפרסמים מגזינים מקצועיים בתחומי הוראת הכלכלה[7]ומאמרים המציגים, בין היתר, את חשיבות לימודי הכלכלה ושיפור האוריינות הכלכלית של הציבור, החל בגיל הילדות,[8] וכן נערכים מבחנים וסקרים אשר מטרתם להעריך את רמת האוריינות הכלכלית של חלקים בציבור.[9]
מדידה[עריכת קוד מקור | עריכה]
TEL (Test of Economic Literacy) (אנ') מבחן אוריינות כלכלית (אנ')[9] - מבחן סטנדרטי ארצי הנערך בארצות הברית בקרב תלמידי תיכון (כיתות ט'-י"ב). המבחן כולל 40 שאלות ומתייחס ל-20 מדדים של ה-NCEE (לדוגמה: מחסור, בחירה ומשאבי ייצור; קבלת החלטות, ניתוחי השוליים; מערכות כלכליות ומנגנוני הקצאה; שווקים ומחירים; היצע וביקוש). המבחן נערך לראשונה בשנת 1979, בהמשך לפרסום מדריך ראשי לתוכנית לימודים [7] אשר מטרתו העיקרית הייתה לתאר את המבנה הבסיסי של הוראת תחום הכלכלה, יחד עם סדרת מדריכים מותאמי רמה/כיתה וקורסים, אך ללא אמצעים לבחינת יעילות ההוראה. מבחן TEL סיפק לבתי הספר מערכת הכוללת אמצעים למדידה והערכה של השגי התלמידים בכלכלה, ובנוסף סיפק לחוקרים נתונים מעודכנים לשימוש במערכים ניסויים. המבחן עודכן שלוש פעמים נוספות (ב-1984, 1999 ו-2013). העדכון האחרון בוצע לאור הכללת קורסים בכלכלה בבתי הספר התיכוניים, בהבחנה בין קורסים בסיסיים ומתקדמים.
תוכניות ברחבי העולם[עריכת קוד מקור | עריכה]
ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
החל משנת הלימודים תשע"ח (2017/2018) במערכת החינוך בישראל משולבות תוכניות בחירה בנושאי חינוך כלכלי-פיננסי בבתי הספר:[10]
- בתי הספר היסודיים ובחטיבת הביניים: תוכניות בחירה המשולבות כחלק ממקצועות הלימוד, כגון מתמטיקה, עברית, אזרחות וכישורי חיים, בהיקף של 5 שעות.
- בתי הספר התיכוניים: תוכניות בחירה בתחום החינוך הכלכלי-פיננסי מצומצמות בהיקף של 5 שעות כחלק מלימודי מדעי החברה (בדגש על גלובליזציה) או גאוגרפיה, ותוכנית ייעודית מקיפה בהיקף של 30 שעות תחת הנושא אוריינות פיננסית, העוסקת בנושאי אוריינות כלכלית "יישומית", כגון ניהול תקציב אישי ומשפחתי, בנקים, השקעות, וצרכנות נבונה. כמו כן קיימות מגמות לימוד לבגרות בכלכלה.
ארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]
Foundation for Economic Education - FEE[5]: הוקם בשנת 1946 במטרה להקנות לציבור ידע בתחומי האוריינות הכלכלית, יזמות וחירויות פרט ובמטרה לקדם כלכלה חופשית. הארגון מקיים סמינרים, פרסומים אקדמיים וחומרי לימוד ברשת.
Council for Economic Education – CEE (לשעבר NCEE)[6]: ארגון בארצות הברית המתמקד בחינוך כלכלי ופיננסי לילדים החל מגיל גן ועד לבית הספר התיכון. מטרת הארגון היא להקנות הבנה בכלכלה ובניהול פיננסי אישי, לשם פיתוח היכולת לקבל החלטות לחיים טובים יותר המאפשרות להבחין בהזדמנויות לאורך חייהם ולסייע להם לגדול להיות מבוגרים מוצלחים ויצירתיים המסוגלים לקבל החלטות מושכלות ואחראיות. בין היתר, CEE מפעילה את אתר EconEdLink הכולל חומרי לימוד ופעילויות להקניית אוריינות כלכלית בתחומים שונים.
Foundation for Teaching Economics – FTE[11]: ארגון שמטרתו להכיר לצעירים את הדרך הכלכלית לחשיבה על נושאים לאומיים ובין לאומיים, ולקדם מצוינות בחינוך כלכלי באמצעות הנחיית המורים להיות מחנכים יעילים יותר. הארגון מתמקד בחינוך העל־יסודי ומספק תכנים ומשאבי הוראה למורים, אך מקיים גם תוכניות קיץ לסטודנטים המתעניינים בלימודי כלכלה.
אירופה[עריכת קוד מקור | עריכה]
EFI – Economic Fundamental Initiative:[12] ארגון ללא כוונת רווח אשר מטרתו לקדם אוריינות כלכלית במזרח אירופה. הארגון מקיים שיתופי פעולה עם מורים בתיכונים ומרצים באוניברסיטאות, עם סטודנטים וגורמים במשרדי החינוך במטרה להנגיש אוריינות כלכלית לכלל.
Georgian Economic Literacy Initiative - GELI:[13] ארגון בגיאורגיה, אשר מטרתו להעלות את רמת הידע הכלכלי והפיננסי בקרב האוכלוסייה בגיאורגיה, לשם הבטחת רווחתם הפיננסית וקבלת החלטות מושכלות של הציבור במדינה. הארגון מספק חינוך כלכלי לתלמידים החל מחטיבות הביניים ועד לאוניברסיטה, וכן סדנאות מקצועיות למבוגרים. GELI מקיים תחרויות כתיבה לתלמידים בנושאים כלכליים וכן את אולימפיאדה שנתית לבתי ספר.
Institute for Economic Studies – Europe:[14] ארגון ללא מטרות רווח אשר בין מטרותיו לגלות, לפתח ולתמוך בסטודנטים מצטיינים, חוקרים ואחרים בחקר ויישום עקרונות הליברליזם הקלאסי. בנוסף, הארגון פונה לציבור הרחב להפצת ידע כלכלי ורעיונות של כלכלה חופשית. IES עורך סמינרי קיץ ברחבי אירופה, קורסי קיץ ונותן חסות לחוקרים ולתרגומים של ספרים מרכזיים.
New Economics School - Georgia:[15] ארגון ללא כוונת רווח אשר מתמקד בעיצוב דעת הקהל הציבורית בהתבסס על עקרונות ליברליים קלאסיים. מטרותיו העיקריות של בית הספר הן הפצת ידע כלכלי והקניית אוריינות כלכלית באמצעות סמינרים, כנסים, פרסומים, תרגומים, הרצאות ציבוריות ועוד; השפעה על החלטות פוליטיות על ידי השתתפות ישירה בתהליכי גיבוש מדיניות ציבורית, ארגון והשתתפות בסדנאות, דיונים, הזמנת מומחים לייעוץ לממשלה ועוד.
ניו זילנד[עריכת קוד מקור | עריכה]
New Zealand Commerce and Economics Teachers Association - NZCETA:[16] ארגון שבין מטרותיו להוות פורום לדיונים הקשורים בהוראה ולמידה של תחומי המסחר והכלכלה בהקשר רחב, לקדם ולתמרץ את לימודי הכלכלה והמסחר, ולספק הזדמנויות ללמידה ופיתוח, וחומרי לימוד לחברי הארגון באמצעות פגישות, סמינרים, כנסים, ופיתוח והפצת משאבים.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ד"ר עידית קלישר, ביער, סלע מאיר, 2021[17]
- Dr. Ken Schooland, The Adventures of Jonathan Gullible: A Free Market Odysse, Liberty Pub. Co., 1995[18]
- Dr. Snajeeb Sabhlok, Seeing the Invisible: Economics for Children, 2018[19]
- Gwarney, Stroup, Lee, Ferrarini, Calhoun &Filer, Common Sense Economics: What Everyone Should Know About Welth and Prosperity, Macmillan, 2016[20]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Salemi, M. K., Teaching economic literacy: Why, what and how, International Review of economics education 4(2), 2005, עמ' 46-57
- ^ Livermore, T., & Major, M., What is driving participation and diversity trends in economics? A survey of high school students, 2021
- ^ עידית קלישר, אוריינות כלכלית - צעד אחד לפני אוריינות פיננסית | דעה, עידית קלישר, באתר גלובס, 4 בנובמבר 2019
- ^ 1 2 McConnell, J.W., The Basics Teaching of The Great Economists., New York University, 1943
- ^ 1 2 About FEE, fee.org, 2018-01-11 (באנגלית)
- ^ 1 2 Financial Knowledge Organization for Youth | CEE, Council for Economic Education (באנגלית אמריקאית)
- ^ The Journal of Economic Education
- ^ Stigler, G. J, The Case, If Any, for Economic Literacy, The Journal of Economic Education 14(3), 1983, עמ' 60-66
- ^ 1 2 EconEdLink - Test of Economic Literacy, EconEdLink, 2023-04-21 (באנגלית)
- ^ זרד, א., חינוך פיננסי-כלכלי במערכת החינוך בישראל, הכנסת, מרכז המחקר והמידע, 2021
- ^ About FTE, Foundation For Teaching Economics (באנגלית אמריקאית)
- ^ Team, www.econfun.org
- ^ Why the economy?, Georgian Economic Literacy Initiaitive
- ^ IES-Europe – Sharing Liberty (באנגלית בריטית)
- ^ New Economics School - Georgia
- ^ NZCETA – Educating young people who will be significantly different! (באנגלית אמריקאית)
- ^ ביער - ספר ילדים
- ^ Get the Book, jonathangullible (באנגלית)
- ^ Sanjeev Sabhlok, Seeing the Invisible: Economics for Children. (בenglish)
- ^ Get the book, www.econfun.org
