אורתורקסיה נרבוזה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אורתורקסיה נרבוזה (המוכרת גם בשם אורתורקסיה) היא קטגוריה אבחנתית מוצעת להפרעת אכילה, המאופיינת בעיסוק אובססיבי באכילה של מזון בריא.[1][2][[3] רופא אמריקאי בשם סטיבן בְּרטמן הטביע את המונח, בשנת 1997. הוא הציע שאנשים מסוימים מקבלים על עצמם מגבלות תזונתיות, המיועדות לקידום הבריאות, ועלולות באופן פרדוקסלי להוביל לתוצאות שאינן בריאות, כגון בידוד חברתי, חרדה, אובדן היכולת לאכול באופן טבעי ואינטואיטיבי, הפחתת העניין בטווח רחב של פעילויות אנושיות בריאות אחרות, ובמקרים נדירים, תת-תזונה חריפה או אפילו מוות.[4]

בשנת 2009, תיארה אורסולה פילפּוֹט, יו"ר ארגון התזונה הבריטי ומרצה בכירה באוניברסיטה "לידס מטרופוליטן",[5] אנשים עם אורתורקסיה נרבוזה כ"אנשים המודאגים אך ורק מאיכות המזון שהם מכניסים לגופם, מטהרים ומגבילים את התזונה שלהם בהתאם לאמונתם ביחס למזונות שהם 'טהורים' באמת." הפרעה זו נבדלת מהפרעות אכילה אחרות, כמו אנורקסיה נרבוזה ובולימיה נרבוזה, בהן המתמודדים מתמקדים בכמות המזון שנאכל.[1]

אורתורקסיה נרבוזה נבדלת מאנורקסיה נרבוזה גם בכך שהיא אינה משפיעה באופן לא פרופורציונלי על מין אחד. מחקרים מצביעים על כך שאורתורקסיה נרבוזה מופיעה בשכיחות זהה בגברים ובנשים ללא כל העדפה מובהקת על רקע הבדל מגדרי. יתר על כן, במחקר נמצא מתאם חיובי מובהק בין אורתורקסיה נרבוזה לבין נרקיסיזם ופרפקציוניזם, אך לא נמצא מתאם מובהק בין אורתורקסיה נרבוזה והערכה עצמית.[6] ממצאים אלו מדגישים כי המתמודדים עם אורתורקסיה נרבוזה לרוב גאים בהרגלי האכילה שלהם מתוך אמונתם שהרגלים אלו בריאים יותר משל אחרים, אמונה זו היא הכוח המניע מאחורי האורתורקסיה שלהם, בניגוד לעיוות בדימוי הגוף שהוא הכוח המניע באנורקסיה.

האיגוד האמריקאי לפסיכיאטריה אינו מכיר באורתורקסיה נרבוזה כהפרעת אכילה, ומכאן, היא אינה מצוינת כאבחנה רשמית ב-DSM, ספר האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי, שנמצא בשימוש נרחב.

סימנים וסימפטומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסימפטומים של אורתורקסיה נרבוזה כוללים "עיסוק אובססיבי בבחירת מזון, בתכנון, ברכישה, בהכנה ובאכילה; תפיסת המזון כמקור לבריאות ולא כמקור להנאה; חרדה או גועל בעת קרבה למזונות אסורים; אמונה מוגזמת בכך שהכללה או הסרה של סוגי מזון מסוימים מתוך התפריט היומי יכולה למנוע או לרפא מחלות או להוביל לרווחה גופנית, נפשית וחברתית; תנודות תקופתיות באמונות התזונתיות בעוד שתהליכים אחרים ממשיכים להתקיים ללא שינוי; שיפוט מוסרי של אחרים על בסיס בחירותיהם התזונתיות; עיוות בדימוי הגוף סביב תחושה של "טומאה" גופנית ולא סביב משקל; אמונה עיקשת שהעיסוקים התזונתיים תורמים לקידום הבריאות, חרף הוכחות לתת-תזונה."[7]

גורם[עריכת קוד מקור | עריכה]

טרם נבחן קיומו של גורם ביולוגי ספציפי המוביל להתפתחותה של אורתורקסיה נרבוזה. ניתן לראות בהפרעה זו מופע ממוקד במזון של הפרעה טורדנית-כפייתית, שנמצאת בקשר עם הצורך בשליטה.[8]

אבחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2016, פרסמו תום דון וסטיבן ברטמן שני קריטריונים רשמיים לאבחון אורתורקסיה[7], בכתב העת Eating Behaviors:

הקריטריון הראשון: עיסוק אובססיבי באכילה "בריאה", על בסיס תיאוריה תזונתית או מערכת אמונות שעקרונותיה עשויים להשתנות; העיסוק מתבטא במצוקה נפשית מוגזמת הקשורה לאכילת מזון שנתפס כלא-בריא; עלולה להתרחש ירידה במשקל, אך ירידת המשקל מומשגת כתוצר לוואי של השאיפה לבריאות אידיאלית ולא כמטרה ראשונית. עדויות לכך:

  1. התנהגות קומפולסיבית או עיסוק-יתר בהגבלות תזונתיות שהאדם מאמין שמקדמות אותו לבריאות אופטימלית. (הערות לקריטריון זה, יש להוסיף: העיסוק התזונתי עשוי לכלול צריכת "תוספי מזון" מרוכזים. ביצוע אימון גופני או מבנה גוף חטוב שעשוי להיתפס כאספקט או אינדיקטור של בריאות.)
  2. הפרת החוקים התזונתיים שהאדם כפה על עצמו מעוררת פחד מוגזם מפני תחלואה, תחושה של טומאה או תחושות גופניות שליליות, המלוות בחרדה ובבושה.
  3. המגבלות התזונתיות מחריפות עם הזמן, עד כדי הימנעות מקבוצות מזון שלמות וכוללות בהדרגה "ניקויים" (צומות חלקיים) בשכיחות או בדרגת חומרה עולה. "ניקויים" אלו נתפסים כמטהרים או כמנקים מרעלים. החרפה זו מובילה בדרך כלל לירידה במשקל, אך הרצון לרדת במשקל אינו קיים, סמוי או משני לחשיבה על מזון בריא.

הקריטריון השני: ההתנהגות הקומפולסיבית ועיסוק-היתר המחשבתי מובילים לפגיעה קלינית כתוצאה מכל אחד מהבאים:

  1. תת-תזונה, איבוד משקל חמור או סיבוכים רפואיים אחרים הנובעים מההגבלות התזונתיות.
  2. מצוקה נפשית או ליקוי בתפקוד החברתי, האקדמי או המקצועי, משניים לאמונות או התנהגויות הקשורות לתזונה בריאה.
  3. דימוי גוף חיובי, תחושת ערך עצמי, זהות חיובית או תחושת שביעות רצון תלויים באופן מוגזם בעמידה בכללים של אכילה "בריאה", כפי שהגדיר האדם.

לצורך אבחון המתמודדים עם אורתורקסיה, פותח שאלון שמכונה 15-ORTO, בדומה לשאלונים אבחוניים המיועדים להפרעות אכילה אחרות. [9] דון וברטמן מתחו ביקורת על שימוש בשאלון זה ככלי סקר, מאחר שלדעתם הוא חסר תוקף פנימי וחיצוני מתאים.[7]

אורתורקסיה והפרעות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורתורקסיה נבדלת מאנורקסיה ומבולימיה ביחסה למזון. במקום להתמקד בכמות המזון הנצרך, מתוך ניסיון לצמצם באכילה ולרדת במשקל, אורתורקסיה היא "אובססיה ביחס לאיכות המזון הנצרך" והיא מונעת מתוך תחושות של שלמות וטהרה המושגות כאשר צורכים רק מזונות "בריאים".[10]

התנהגויות אורתורקסיות עלולות להוביל לעיתים קרובות לתת-תזונה ולאיבוד משקל, והן מקושרות לרוב עם אנורקסיה נרבוזה.[11] עוד הראו מחקרים, כי נטיות אובססיביות-קומפולסיביות קשורות להתפתחות של אורתורקסיה, ומספר חוקרים הציעו כי יש לאבחן אורתורקסיה כהפרעה טורדנית-כפייתית, מאחר שהיא מונעת מאובססיה להשגת תזונה מושלמת.[10]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 Hill A, Healthy food obsession sparks rise in new eating disorder, The Guardian, 2009
  2. ^ Bratman S, ?What is Orthorexia, orthorexia.com, ‏2014 ,23 January
  3. ^ Rochman B, ?Orthorexia: Can Healthy Eating Be a Disorder, Time, 2010
  4. ^ Bratman S, Knight D, Health Food Junkies: Overcoming the Obsession with Healthful Eating, New York: Broadway Books, 2000
  5. ^ Ursula Philpot, Supersize vs Superskinny, www.channel4.com, ‏April 7, 2011
  6. ^ Oberle CD, Samaghabadi RO, Hughes EM, Orthorexia nervosa: Assessment and correlates with gender, BMI, and personality, Appetite 108, 2017
  7. ^ 1 2 3 Dunn TM, Bratman S, On orthorexia nervosa: A review of the literature and proposed diagnostic criteria, Eating Behaviors 21, 2016, עמ' 11-7
  8. ^ Getz L, Orthorexia: When eating healthy becomes an unhealthy obsession, Today's Dietitian, 2009
  9. ^ Donini LM, Marsili D, Graziani MP, Imbriale M, Cannella C, Orthorexia nervosa: validation of a diagnosis questionnaire, Eating and Weight Disorders 10(2), 2005, עמ' e28-32
  10. ^ 1 2 Brytek-Matera A, Orthorexia Nervosa – an Eating Disorder, Obsessive-Compulsive Disorder, or Disturbed Eating Habit?, Psychiatry and Psychotherapy, 2012, עמ' 55–60
  11. ^ GM, Díaz Gutiérrez MC, Flores Galicia I, Ruiz-Shuayre A, When clean eating isn't as faultless: the dangerous obsession with healthy eating and the relationship between Orthorexia nervosa and eating disorders in Mexican University students, Journal of Eating Disorders 8(1), 2020