אורתו-כירורגיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אורתו-כירורגיה הוא ניתוח המבוצע על ידי מנתח פה ולסת שעבר הכשרה מתאימה, לתיקון עיוות במבנה שלד הפנים, שהוא בעל השפעה תפקודית או אסתטית. העיוות עלול להווצר כתוצאה מפגם גנטי, פגם מולד או הפרעה נרכשת כגון חבלה, זיהום או גידול באחת מעצמות הפנים.

במהלך ניתוח זה, החלק המעוות מופרד, מתוקן ומקובע מחדש בעמדה מתוכננת מראש, המבוססת על ערכים גאומטריים המותאמים למבנה הפנים של המנותח. הניתוח עשוי לכלול, בהתאם להיקף העיוות:

  1. חיתוך והעתקה של עצמות הלסתות (אז הוא מוגדר כניתוח אורתוגנטי)
  2. קיצור, ישור הצרה או הרחבה וכן העתקה של הסנטר
  3. עיצוב של מתאר קו הלסת וזויות הלסת על ידי שיוף, חיתוך או עיבוי באמצעות שתל עצם או משתלים מלאכותיים
  4. תיקון, עיצוב ושחזור המרכיבים הגרמים והסחוסיים הפנימים והחיצוניים של האף
  5. עיצוב עצמות הלחי
  6. שחזור ארובות העיניים
  7. מתיחת עצם להעתקה, הארכה או הרחבה הדרגתית ומבוקרת של מרכיבים שונים במבנה שלד הפנים והגולגולת
  8. התאמה של משתלים ביולוגיים או מלאכותיים לשיפור מתאר הפנים ותיקון חסרים גרמים מורכבים
  9. טיפול במפרקי הלסת, לרבות ארתרוסקופיה, עיצוב ושיוף של המרכיבים הגרמיים, תיקון או קיבוע של הדיסק המפרקי או החלפה חלקית או מלאה של מפרק הלסת במפרק טבעי או מלאכותי.

למי מיועד הניתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיוותים מחולקים להפרעות תפקודיות קשות ולהפרעות אסתטיות, כפי שמוגדר בחוזר מנכ״ל משרד הבריאות מ-2009[1].

ברוב המקרים, מדובר בהפרעה גנטית, מולדת או התפתחותית במבנה הלסתות, המתבטאת בא-סימטריה (גדילת יתר או תת-גדילה של צד ימין או שמאל של הפנים) או בהפרעת סגר סקלטלית (גדילת יתר או תת-גדילה של אחת הלסתות ביחס ללסת הנגדית הגורמת לאי התאמה בסגר השיניים). הבעיה מתגלית בדרך כלל בגיל ההתבגרות המוקדם ובמיעוט המקרים כבר בגיל צעיר יותר[2].

ההפרעה הקשה מתבטאת בעיוות קשת השיניים, בהפרעות בתפקוד מפרק הלסת ושרירי הלעיסה, ובקושי ללעוס ביעילות ולהגות עיצורים מסוימים[3]. מעבר להפרעה התפקודית נוצר עיוות בלתי-אסתטי במבנה הפנים שעלול לגרום אצל המתבגר או המבוגר הצעיר גם לקושי פסיכו-סוציאלי ובמיעוט המקרים מתפתח לפוביה חברתית[4].

הפרעה תפקודית נוספת שעלולה להתפתח בחולים המתאפיינים בתת-התפתחות של שליש הפנים התחתון הכולל את הלסת התחתונה והסנטר, היא דום נשימה בשינה. במקרים החמורים של מחלה זו, אורתו-כירורגיה לקידום הלסת התחתונה או שתי הלסתות היא טיפול הבחירה בחולים שאינם מסתגלים לשימוש באמצעי תמיכה[5].

במיעוט המקרים מוגדרות ההפרעות הקשות כחלק מסינדרומים גנטיים או מולדים המערבים את הגולגולת, כגון חיך ושפה שסועים, Apert,Crouzon, hemifacial microsomia,Pierre Robin.

ניתוח אורתוגנטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתוח אורתוגנטי הוא ניתוח המשמש לתיקון ליקוי בסגר השיניים (אוקלוזיה). הניתוח מבוצע במקרים שבהם הגורם לליקוי איננו תוצאה של הפרעה דנטלית (של השיניים) או דנטו-אלוואולרית (של עצם החניכיים) אלא של חוסר התאמה גרמית בין הלסת העליונה והלסת התחתונה. מקור השם הוא בשילוב שתי מילים בשפה היוונית: Ορθοσ (ליישר - orthos) ו- γναθοσ (לסת - gnathos).

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הפרעה תפקודית קשה של הלסתות - חוזר מנהל רפואה 25.2009
  2. ^ Severt TR, Proffit WR., The prevalence of facial asymmetry in the dentofacial deformities population at the University of North Carolina., Int J Adult Orthodon Orthognath Surg. 1997;12(3):171-6.
  3. ^ Wolford LM, Perez D., Surgical management of congenital deformities with temporomandibular joint malformation., Oral Maxillofac Surg Clin North Am. 2015 Feb;27(1):137-54
  4. ^ איילת שני, מוסף ״הארץ״, 25.2.15, כיצד כירורגיית פה ולסת יכולה לשנות את החיים
  5. ^ Lee et al, Epidemiology of Obstructive Sleep Apnea: a Population-based Perspective, Expert Rev Respir Med. 2008 June 1; 2(3): 349–364

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.