אור וירושלים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אור וירושלים

ראיתי עיר עוטפת אור
והיא עולה בשלל צבעי הקשת
והיא נוגנת בי כנבל העשור
ראיתי עיר עוטפת אור

פזמון השיר

אור וירושלים הוא שיר שכתב והלחין יוסף שריג, ובוצע במקור על ידי להקת הגבעטרון.[1]

תוכן השיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר מתאר את נופיה של ירושלים, ובהם כיפת הזהב, עצי האורן, המגדלים, החומות והשכונות, מדמדומי השקיעה, עבור בשעות החשיכה בהן מוארת העיר באופן מלאכותי ועד אור ראשון.

קשר למקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר מקושר בצורה רבה למקורות התנ"ך ולתהלים. בשורות השיר ישנם אזכורים רבים של פסוקים, ביטויים ומאורעות שונים בתנ"ך. הקשר מבוטא בצורה בולטת בשורות הבאות:

"כִּדְאִיַּת דַּיָּה מֵעַל הַתְּהוֹמוֹת"- שורה זו מתקשרת לבריאת העולם, והתוהו ובוהו בראשיתו "וְהָאָרֶץ, הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ, וְחֹשֶׁךְ, עַל-פְּנֵי תְהוֹם" (בראשית א, א); בתיאור זה, הּדַּיָּה, מקבילה לחושך על פני התהום. תיאור זה יוצר ניגוד חריף לשקט העוטף ולאור השקיעה.

"וְקֶרֶן אֲדֻמָּה נוֹשֶׁקֶת לַהַט חֶרֶב" – שורה זו מהשיר קשורה לסיפור הגירוש מגן עדן: "וַיְגָרֶשׁ, אֶת-הָאָדָם; וַיַּשְׁכֵּן מִקֶּדֶם לְגַן-עֵדֶן אֶת-הַכְּרֻבִים, וְאֵת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת, לִשְׁמֹר, אֶת-דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים" (בראשית ג, כד). על רקע סיפור נפילתו של יוסף שריג במלחמת יום הכיפורים, ניתן לראות בשילוב פסוק זה מעין נבואה המגשימה את עצמה.

"רָאִיתִי עִיר עֹוטֶפֶת אֹור" – במקורות, נהוג לקשר את האור לאלוהות, לחכמה ולתורה. דוגמה אחת היא "הָיָה יוֹם-אֶחָד, הוּא יִוָּדַע לַה'--לֹא-יוֹם וְלֹא-לָיְלָה; וְהָיָה לְעֵת-עֶרֶב, יִהְיֶה-אוֹר" (זכריה יד, ז). גם בשיר [אור וירושלים], העיר עוטפת אור, לעת ערב, עם שקיעת החמה, וקרניה האדומות, האחרונות.

"וְהִיא נוֹגֶנֶת בִּי כְּנֵבֶל הֶעָשׂוֹר" – בשורה זו, התאים שריג פסוק מקראי לצרכיו, תוך שינויי משמעות. במזמור מופיע הפסוק "עֲלֵי-עָשׂוֹר, וַעֲלֵי-נָבֶל; עֲלֵי הִגָּיוֹן בְּכִנּוֹר" (תהלים צב, ד), שבו "העשור", הוא כלי נגינה תנ"כי. לעומת זאת, בשיר המילה "עשור" באה לציין יום חג ומועד. החיבור שעושה שריג בין כינור לעשור, מכוון לחגיגות יום ירושלים בשנת 1972.[2]

ממבצעי השיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הגבעטרון - ביצוע מקורי 1972, ביום ירושלים.
  • הפרברים - הופיע באלבומם "החולמים אחר השמש" שיצא בשנת 1978,
  • יהורם גאון באלבומו "סימני דרך" שיצא ב-1981.
  • הרבה ביצועים חוצי מגזרים ויבשות: זמרים חילונים וחזנים, מקהלות מהארץ ולהקות מחו"ל, בביצועים בעלי אופי שונה, שקטים ובומבסטיים כשם שלירושלים יש פנים רבות[1].

הרקע לשיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתוכנית הטלוויזיה "לכל שירייך", אשר שודרה במאי 1992, סיפרה המשוררת והמלחינה נעמי שמר את סיפורו של השיר כפי שסופר לה מפי אמו של המשורר, תקווה. לדבריה, ביום חורף בשנת 1965 נסעה משפחת שריג מעמק יזרעאל לירושלים, כדי להביא למנוחות את הסבתא, אשר הלכה לעולמה. היה זה יום חורף גשום, אך עם הגיעם לאזור שער הגיא הופיעה לפתע השמש ונראתה קשת בענן. ב-1972 התבקש שריג להלחין שיר ללהקת הגבעטרון במלאת חמש שנים לאיחוד ירושלים, וכך נוצר השיר, אשר הפך לאחד מנכסי צאן הברזל של הזמר העברי.[3]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 בעלייה משער הגיא נוצרה קשת בענן: הסיפור מאחורי השיר "אור וירושלים", ynet, ‏2021-05-10
  2. ^ צוות תרבות ישראל במשרד החינוך, צוות הפיקוח על המוזיקה במשרד החינוך, תרבות ישראל בפיוט ובזמר - הצעה להוראה בינתחומית: תרבות ישראל ומוזיקה מדריך למורה, דרורים - הוצאה לאור, פרסום ושיווק, 2014, עמ' 47-48
  3. ^ קובץ וידאו לכל שירייך - נעמי שמר שרה ומספרת שירים וסיפורים על ירושלים | כאן 11 לשעבר רשות השידור, סרטון באתר יוטיוב