אור ירוק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אור ירוק
אור ירוק
פעילות קידום בטיחות בדרכים וצמצום תאונות הדרכים בישראל
התאגדות עמותה
מדינה ישראלישראל  ישראל
מייסדים אבי ויונה נאור
יושב ראש אבי נאור
מנכ"ל ארז קיטה
תאריך הקמה 1997
http://www.oryarok.org.il/
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אור ירוק העמותה למאבק בתאונות הדרכים בישראל היא עמותה שהוקמה בשנת 1997 על ידי יונה נאור ובעלה לשעבר אבי נאור, לאחר שבנם רן נהרג בתאונת דרכים ב-1995.[1] תחילה העמותה הגדירה את מטרתה "שינוי תרבות הנהיגה בישראל", ובכך ליצור שינוי בתודעה ולהביא לצמצום משמעותי בתאונות הדרכים בישראל וכמות הנפגעים בהן. אך לאחר כעשור של פעילות, ניסחה מחדש העמותה את מטרתה להיות העמותה למאבק בתאונות הדרכים בישראל וזאת משום שפעילות העמותה התפרס לטווח ארוך יותר משחשבו תחילה ומתוך הבנה כי מדובר במאבק מתמשך.

"אור ירוק" היא עמותה פרטית הממומנת מאמצעים עצמיים ומתרומות.

החל ממרץ 2017 משמש כמנכ"ל העמותה מר ארז קיטה.

פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממטרת העל של העמותה, שהיא הפחתת מספר ההרוגים השנתי בהתאם לתוכנית הלאומית לבטיחות בדרכים (דו"ח שיינין), נגזרים גם היעדים המרכזיים, שהם גם יעדיה המרכזיים של כל חברה אזרחית באשר היא ובכל נושא:

עמותת "אור ירוק" פועלת הן כגורם מעצב מדיניות, באמצעות השפעה על תוכניות הפעולה של המדינה בתחום הבטיחות בדרכים, והן באמצעות השפעה על הליכי חקיקה. בנוסף לכך, פועלת "אור ירוק" להערכת פעילויות הממשלה והגופים האחרים בתחום, הפעלת מערך דוברות והסברה לציבור להעלאת נושא הבטיחות בדרכים לסדר היום הציבורי תקשורתי, וכן מקיימת מגוון רחב של פעולות חינוך, העשרה והסברה, במסגרתן מגיעים מתנדבי העמותה באופן בלתי אמצעי אל כמיליון ישראלים מדי שנה. כן מפעילה העמותה מערך מחקר ומידע בתחום, והבאת הציבור למעורבות ולשיתופי פעולה באמצעות ייזום וביצוע תוכניות יישומיות שיבוצעו על ידי אזרחים מתנדבים.

השפעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באביב שנת 2004 הוכנה ב"אור ירוק" תוכנית אב למאבק בתאונות דרכים בישראל, שמטרתה הייתה להניע את מקבלי ההחלטות בכל הרמות הממסדיות הרלוונטיות להתחייב לבצע תוכנית אב רב שנתית לבטיחות בדרכים. קידום תוכנית האב נעשה במתווה פעולה מסודר שגובש ב"אור ירוק", ובקיץ, הוגשה התוכנית לראש הממשלה. רבות מהמלצות המקצועיות בתוכניץ נכללו בעיקרי ההמלצות של דו"ח שיינין - התוכנית הלאומית למאבק בתאונות, שהופיעה שנה לאחר מכן.

בסוף 2004 יצאה העמותה במבצע החתמה על 'עצומת המיליון', באמצעות דוכני החתמה מאוישים על ידי מתנדבים שפוזרו ברחבי ישראל, שקראה לממשלה ליישם תוכנית לאומית למלחמה בתאונות הדרכים. העצומה, עליה חתמו בתוך מספר חודשים כמיליון וכמאתיים אלף ישראלים, הוגשה לראש הממשלה אריאל שרון, שהורה לאמץ את כל מסקנות הדו"ח שחיברה ועדת שיינין, ולהוציאן לפועל במסגרת תוכנית לאומית למאבק בתאונות. בכנס "אור ירוק" שנערך בסוף 2004, נשא ראש הממשלה שרון דברים ואמר בין היתר כי "המסקנה שלנו מנתוני השנה האחרונה היא, שהמלחמה בקטל בדרכים קשה יותר משחשבנו ולכן גם חיונית יותר. לא זו בלבד שהכישלון של השנה האחרונה לא צריך לרפות את ידינו, אלא שהוא גם מדגיש בפנינו שבמלחמה הזאת יש צורך בנשימה עמוקה ובהשקעת מאמצים לטווח ארוך."

מוקדי סיכון[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקציב לטיפול במוקדי הסיכון הוא תקציב נפרד מתקציב הבטיחות בדרכים, שהוא תקציבה השנתי של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, ואשר עליו ניתש המאבק בין המדינה לבין הציבור המיוצג על ידי "אור ירוק". על פי הערכת גורמי המקצוע ב"אור ירוק" תקציב בן כ 400 מיליוני שקלים לחמש שנים, יספיק כדי לסלק את עיקר המפגעים ויניב למשק תשואה גבוהה מכך, דרך החיסכון בעלות הלאומית הכרוכה בנזקי התאונות.

"אור ירוק" פעלה במהלך השנים על מנת להשפיע לטיפול במוקדי סיכון בהם נהרגים מאות אנשים. התובנות והלחץ הציבורי שיצאו מבית "אור ירוק", הובילו לשינוי במדיניות הקצאת המשאבים לטיפול במוקדי סיכון ולהגדלת התקציב בתוכנית החומש של חברת נתיבי ישראל.

רישיון נהיגה מדורג[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת המאבק בתאונות הדרכים, סומנה הכשרת הנהגים הצעירים כאחד הנושאים העיקריים הדורשים הסדרה, כדי לצמצם את היפגעות הנהגים הצעירים בתאונות וכן כדי להעניק רישיונות נהיגה לנהגים מיומנים יותר בנהיגה, ובעיקר בהיבט הבטיחותי שלה. עמותת "אור ירוק" פעלה מאז הקמתה לקדם את נושא רישיון הנהיגה המדורג לאחר שנים של פעילות פרלמנטרית ביצוע מחקרים בנושא זה הושלם תהליך החקיקה.

מיזם "מתנדבים בתנועה"[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרויקט שהתחיל כמיזם ניסיוני במחוז תל אביב, בשנת 2000, נחל הצלחה גדולה והתפשט במהרה לכל רחבי הארץ, מקריית שמונה שבצפון ועד אילת שבדרום. בשיאו של הפרויקט היו 105 ניידות, אשר הוקצו לאלפי מתנדבים וביצעו פעילות אכיפה ביישובים רבים ברחבי הארץ. המיזם מומן על ידי משרד האוצר, משטרת ישראל, עמותת "אור ירוק" והרשות הלאומית לבטיחות בדרכים.

עמותת "אור ירוק" פעלה שנים רבות לקידום חקיקה ואכיפה נגד נהיגה בשכרות. בין הישגיה הבולטים ניתן לציין את "חוק 0% אלכוהול" הקובע רף מינימלי של אלכוהול לנהגים צעירים, נהגי רכב כבד ורכב ציבורי. בנוסף העמותה הובילה מאבק לאיסור מכירת אלכוהול בתחנות דלק.

פרויקט מצלמות א3[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכת א-3 היא מערכת אכיפה של נהיגה במהירות מופרזת ונסיעה ברמזור אדום. היא נחשבת לכלי מרכזי בשירות הצמצום של התאונות הקשות הנגרמות מעבירות תנועה אלו. עמדת "אור ירוק" בהתבסס על הניסיון הבינלאומי המוצלח, היא שיש להציב את מצלמות האכיפה בצמתים ובקטעי דרך מרובי נפגעים, כדי ללכוד נהגים המתפרצים באדום לצמתים מוכי תאונות ונהגים הנוהגים במהירויות מופרזות בקטעי כביש שגובים קורבנות רבים בתאונות הנובעות מנהיגה במהירות מופרזת. "אור ירוק" ממשיכה ללוות את פרויקט א 3, לעקוב אחר המשך הצבת המצלמות עד ל 300 המצלמות עליהן החליטה הממשלה, ואף רואה עצמה כמגנה על האינטרס הציבורי שבהצבת המצלמות במקומות הנכונים.

החמרת ענישה על הפקרה לאחר פגיעה (פגע וברח)[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבירת ההפקרה לאחר פגיעה, המכונה גם פגע וברח, היא עבירה ששכיחותה גבוהה ממה שנוטה הציבור לחשוב. היא מתרחשת בממוצע כמעט מדי יום. "אור ירוק" קידמה ותמכה בחוק החמרת הענישה כלפי הנהג והטלת אחריות פלילית שעונש כבד בצידה גם על שאר הנוסעים ברכב. החוק משיב את ערכי הצדק והמוסר עבור חברה ערכית ומוסרית כחברה הישראלית.

איסור נסיעה בחוף הים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נהיגה בחופי הים היא תופעה מסוכנת, העמותה תמכה וקידמה חקיקה לפיה תיאסר הנהיגה בחוף הים באופן ברור וכן תוחמר האכיפה והענישה למי שייתפס נוהג בחוף ים.

מבחן תאוריה כמבחן בגרות בבתי הספר התיכוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

"אור ירוק" פעלה במהלך השנים להרחיב את לימודי התעבורה במערכת החינוך ובשנת 2018 הוכנסה לתוכנית הלימודים בכיתות י' תוכנית חינוך תעבורתי המכשירה את בני הנוער להתנהלות נכונה ובטוחה במרחב התעבורתי מנקודת מבט של משתמשי דרך שונים – הולכי רגל, רוכבי דו גלגלי, הנוסעים ברכב והנהגים לעתיד. הוחלט שבסוף שנת הלימודים יבחנו התלמידים בחינה שתחליף את בחינת התאוריה בסטנדרט של בחינת בגרות והעוברים בהצלחה בציון 80 ומעלה יהיו פטורים מהתאוריה למשך 3 שנים.

אופניים חשמליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדי שנה נרשמים מאות נפגעים בתאונות במעורבות אופניים חשמליים ולאור ההערכות כי מספר הרוכבים ימשיך לגדול "אור ירוק" פועלת במגוון כלים לקידום הטיפול בנושא. בין היתר פועלת לקדם את החקיקה בנושא ואף מפתחת מערכי הדרכה ייחודיים בנושא אופניים חשמליים, אותם משלבת בהרצאות בבתי הספר ובמקומות עבודה. הישג משמעותי נוסף בתחום זה הוא חיוב חבישת קסדה בקרב כלל רוכבי האופניים החשמליים. עמותת "אור ירוק" פועלת ותמשיך לפעול בתחום זה לטובת ציבור הרוכבים.

תוכנית אור ירוק לחיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעבר הפעילה העמותה את תוכנית "אור ירוק לחיים", במסגרתה היא הדריכה נהגים חדשים וצעירים או תלמידים בשלבים מתקדמים של לימוד נהיגה והוריהם לקראת נסיעות הליווי בשלבים הראשונים של הנהיגה, במטרה לשפר את נהיגתו של הנהג החדש באמצעות ניסיונו של ההורה כנהג ותיק, ובכך למנוע תאונות הנובעות מחוסר ניסיון. העמותה טוענת שהשתתפות במפגשי "אור ירוק לחיים" ויישום ההמלצות מפחיתה ב-10% את הסיכוי של נהגים צעירים להיות מעורבים בתאונות.[2] הישג נוסף של תוכנית זו הוא שהדרכה מסוג זה גורמת להורה צורך לשמש דוגמה לנהג החדש ובכך משפרת גם את נהיגתו שלו.

מרכז הדרכה אינטרנטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

העמותה מפעילה מרכז הדרכה עם מגוון מערכי הדרכה המותאמים לטווחי גיל שונים ולקהילות שונות.

במרכז ניתן למצוא הדרכות בתחומי הבטיחות בדרכים ומערכי שיעור המסייעים הן לגורמים המחנכים והן לאדם הפרטי לרכוש ולהרחיב ידע בתחומי הבטיחות בדרכים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אסתי אהרונוביץ, יונה נאור, ממייסדות עמותת "אור ירוק", מספרת על מות בנה בתאונת דרכים, באתר הארץ, 2 בינואר 2009
  2. ^ כתבה, באתר אור ירוק