אור ירוק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אור ירוק
אור ירוק
פעילות קידום בטיחות בדרכים וצמצום תאונות הדרכים בישראל
התאגדות עמותה
מדינה ישראלישראל  ישראל
מייסדים אבי ויונה נאור
יושב ראש אבי נאור
מנכ"ל ארז קיטה
תאריך הקמה 1997
http://www.oryarok.org.il/
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אור ירוק העמותה למאבק בתאונות הדרכים בישראל היא עמותה שהוקמה בשנת 1997 על ידי יונה נאור ובעלה לשעבר אבי נאור, לאחר שבנם רן נהרג בתאונת דרכים ב-1995.[1]

תחילה העמותה הגדירה את מטרתה "שינוי תרבות הנהיגה בישראל", ובכך ליצור שינוי בתודעה ולהביא לצמצום משמעותי בתאונות הדרכים בישראל וכמות הנפגעים בהן. אך לאחר כעשור של פעילות, ניסחה מחדש העמותה את מטרתה להיות העמותה למאבק בתאונות הדרכים בישראל וזאת משום שפעילות העמותה התפרס לטווח ארוך יותר משחשבו תחילה ומתוך הבנה כי מדובר במאבק מתמשך.

מאז הוקמה, חוללה העמותה מהפך של ממש בתודעה הציבורית לנושא הבטיחות בדרכים, הן בפעילותה הישירה והן בעידוד שנתנה בפעילות זו לשאר הגופים העוסקים בתחום.

"אור ירוק" היא עמותה פרטית הממומנת מאמצעים עצמיים ומתרומות.

החל ממרץ 2017 משמש כמנכ"ל העמותה מר ארז קיטה.

פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמותת "אור ירוק" פועלת הן כגורם מעצב מדיניות, באמצעות השפעה על תוכניות הפעולה של המדינה בתחום, והן באמצעות השפעה על הליכי חקיקה. בנוסף לכך, מתוך אמונה שנושא שאינו בראש סדר היום לא יטופל ובוודאי שלא יקודם, פועלת "אור ירוק" להעלאת נושא הבטיחות בדרכים לסדר היום הציבורי תקשורתי, וכן מקיימת מגוון רחב של פעולות חינוך, העשרה והסברה, במסגרתן מגיעים מתנדבי העמותה באופן בלתי אמצעי אל כמיליון ישראלים מדי שנה.

חזון העמותה מעמיד בראש את השמירה על חיי אדם כערך עליון ומנחה, המחייב שאיפה למניעת היפגעות בתאונות דרכים עד כדי אפס נפגעים. על פי החזון תפעל העמותה לצירוף מדינת ישראל לשורת המדינות המובילות בעולם בתחומי הבטיחות בדרכים ולקיום מדיניות בטיחות בת קיימא. "אור ירוק" תפעל גם ליצור חברה בטוחה ובעלת תרבות רווחת של בטיחות בדרכים, ותפעל להטמעת גישה זו בקרב מקבלי ההחלטות וכלל הציבור, תהווה מרכז ידע וסמכות מקצועית בתחום, ותוציא אל הפועל מניפה רחבה של פעולות יישומיות שיבוצעו בידי אזרחים מתנדבים, ושתכליתן צמצום משמעותי של מספר הנפגעים בתאונות דרכים.

ממטרת העל של העמותה, שהיא הפחתת מספר ההרוגים השנתי בהתאם לתוכנית הלאומית לבטיחות בדרכים (דו"ח שיינין), נגזרים גם היעדים המרכזיים, שהם גם יעדיה המרכזיים של כל חברה אזרחית באשר היא ובכל נושא:

סיוע בעיצוב מדיניות לאומית בתחום, קידום יוזמות חקיקה בתחום, הערכת פעילויות הממשלה והגופים האחרים בתחום, הפעלת מערך דוברות והסברה לציבור, הפעלת מערך מחקר ומידע בתחום, והבאת הציבור למעורבות ולשיתופי פעולה באמצעות ייזום וביצוע תוכניות יישומיות שיבוצעו על ידי אזרחים מתנדבים.

השפעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באביב שנת 2004 הוכנה ב"אור ירוק" תוכנית אב למאבק בתאונות דרכים בישראל, שמטרתה הייתה להניע את מקבלי ההחלטות בכל הרמות הממסדיות הרלוונטיות להתחייב לבצע תוכנית אב רב שנתית לבטיחות בדרכים. קידום תוכנית האב נעשה במתווה פעולה מסודר שגובש ב"אור ירוק", ובקיץ, הוגשה התוכנית לראש הממשלה. השפעת התוכנית, שנשלחה לכ- 50 ממיטב אנשי המקצוע ומובילי הדעה בתחום, התבררה כמכרעת כאשר המלצות מקצועיות רבות מתוכה, התבררו כחופפות את עיקרי ההמלצות שיופיעו שנה לאחר מכן בדו"ח שיינין - התוכנית הלאומית למאבק בתאונות.

תוכנית לאומית רב-שנתית

כיום, במבט לאחור, ניתן לסמן את שנת 2004, כשנת המפנה ביחס המדינה למאבק בתאונות. בשנות האלפיים הראשונות, בין 2000 ל 2004, נהרגו בישראל בממוצע 526 איש מדי שנה. במקביל החל באירופה מהלך רחב שכלל מדינות רבות, ובמסגרתו הוצאו לפועל תוכניות לאומיות למאבק בתאונות שהובילו לירידה תלולה במספרי ההרוגים והפצועים. בישראל, כאמור, לא הוצאה לפועל באותן שנים כל תוכנית לאומית, עד שבשנת 2004, לאחר שנת 2003 בה נהרגו 486 איש בדרכים, שוב זינק המספר ל 518 הרוגים, והקרקע הציבורית הייתה ערוכה לשינוי. בהשפעת מדינות אירופה מינה באותה שנה שר התחבורה מאיר שטרית ועדה בראשות ד"ר יעקב שיינין, שתפקידה היה להכין תוכנית לאומית חמש שנתית למאבק בתאונות הדרכים.

עצומת המיליון

בסוף אותה שנה החלה העמותה במבצע חברה אזרחית קלאסי, כשבאמצעות דוכני החתמה מאוישים על ידי מתנדבים שפוזרו ברחבי הארץ, החתים את אזרחי ישראל על 'עצומת המיליון', שזה היה לשונה:

"אני החתום מטה,

קורא בזאת לממשלת ישראל לאמץ וליישם תוכנית לאומית למלחמה בתאונות הדרכים.

אור ירוק מתחייבת כי לא תרפה עד שהתוכנית תיושם.

על החתום":

העצומה, עליה חתמו בתוך מספר חודשים כמיליון וכמאתיים אלף ישראלים, הוגשה לראש הממשלה אריאל שרון, שהורה לאמץ את כל מסקנות הדו"ח שחיברה ועדת שיינין, ולהוציאן לפועל במסגרת תוכנית לאומית למאבק בתאונות. בכנס "אור ירוק" שנערך בסוף 2004, נשא ראש הממשלה שרון דברים ואמר בין היתר כי "המסקנה שלנו מנתוני השנה האחרונה היא, שהמלחמה בקטל בדרכים קשה יותר משחשבנו ולכן גם חיונית יותר. לא זו בלבד שהכישלון של השנה האחרונה לא צריך לרפות את ידינו, אלא שהוא גם מדגיש בפנינו שבמלחמה הזאת יש צורך בנשימה עמוקה ובהשקעת מאמצים לטווח ארוך."

בהמשך דבריו הודיע ראש הממשלה לבאי הכנס כי הטיל על ועדת שיינין להגיש את המלצותיה בפני הממשלה בתוך חמישה חודשים, וכך אכן היה. בסוף שנת 2004 מינה שר התחבורה ועדה שתכין "תוכנית לאומית רב – שנתית לבטיחות בדרכים".

ארבעה עשר חברי הוועדה, בראשות ד"ר יעקב שיינין, ישבו על המדוכה כחצי שנה, וקיימו דיונים במסגרת וועדות משנה נושאיות. את המלצותיהם הגישו לשר התחבורה בחודש יולי 2005, ובהחלטת הממשלה  מיום 17.7.05 אומצו מרבית ההמלצות.

המלצות הוועדה גובשו במסמך המכיל 121 המלצות והתקבלה כהחלטת ממשלה מחייבת, שיש להוציאה לפועל ככל החלטה אחרת.


מוקדי סיכון

תקציב לטיפול במוקדי הסיכון הוא תקציב נפרד מתקציב הבטיחות בדרכים, שהוא תקציבה השנתי של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, ואשר עליו ניתש המאבק בין המדינה לבין הציבור המיוצג על ידי "אור ירוק". על פי הערכת גורמי המקצוע ב"אור ירוק" תקציב בן כ 400 מיליוני שקלים לחמש שנים, יספיק כדי לסלק את עיקר המפגעים ויניב למשק תשואה גבוהה מכך, דרך החיסכון בעלות הלאומית הכרוכה בנזקי התאונות.

"אור ירוק" פעלה בהלך השנים בכל האמצעים העומדים לרשותה על מנת להשפיע לטיפול במוקדי סיכון בהם נהרגים מאות אנשים. התובנות והלחץ הציבורי שיצאו מבית "אור ירוק", הובילו לשינוי במדיניות הקצאת המשאבים לטיפול במוקדי סיכון ולהגדלת התקציב בתוכנית החומש של חברת נתיבי ישראל.

רישיון נהיגה מדורג

במסגרת המאבק בתאונות הדרכים, סומנה הכשרת הנהגים הצעירים כאחד הנושאים העיקריים הדורשים הסדרה, כדי לצמצם את היפגעות הנהגים הצעירים בתאונות וכן כדי להעניק רישיונות נהיגה לנהגים מיומנים יותר בנהיגה, ובעיקר בהיבט הבטיחותי שלה. ניתן לומר כי למן יומה הראשון, פעלה עמותת "אור ירוק" לקדם את נושא רישיון הנהיגה המדורג לאחר שנים של פעילות פרלמנטרית ביצוע מחקרים בנושא זה הושלם תהליך החקיקה.

מיזם ''מתנדבים בתנועה''

הפרויקט שהתחיל כמיזם ניסיוני במחוז תל אביב, בשנת 2000, נחל הצלחה גדולה והתפשט במהרה לכל רחבי הארץ, מקריית שמונה שבצפון ועד אילת שבדרום. בשיאו של הפרויקט היו 105 ניידות, אשר הוקצו לאלפי מתנדבים וביצעו פעילות אכיפה ביישובים רבים ברחבי הארץ. המיזם מומן ע''י משרד האוצר, משטרת ישראל, עמותת ''אור ירוק'' והרשות הלאומית לבטיחות בדרכים.

אלכוהול ונהיגה

השילוב של אלכוהול ונהיגה הוא שילוב קטלני, עמותת "אור ירוק" פעלה שנים רבות לקידום חקיקה ואכיפה בתחום. בין הישגיה הבולטים ניתן לציין את "חוק 0% אלכוהול" הקובע רף מינימלי של אלכוהול לנהגים צעירים, נהגי רכב כבד ורכב ציבורי. בנוסף העמותה הובילה מאבק לאיסור מכירת אלכוהול בתחנות דלק.

פרויקט מצלמות א3

מערכת א-3 היא מערכת אכיפה של נהיגה במהירות מופרזת ונסיעה ברמזור אדום. היא נחשבת לכלי מרכזי בשירות הצמצום של התאונות הקשות הנגרמות מעבירות תנועה אלו. עמדת "אור ירוק" בהתבסס על הניסיון הבינלאומי המוצלח, היא שיש להציב את מצלמות האכיפה בצמתים ובקטעי דרך מרובי נפגעים, כדי ללכוד נהגים המתפרצים באדום לצמתים מוכי תאונות ונהגים הנוהגים במהירויות מופרזות בקטעי כביש שגובים קורבנות רבים בתאונות הנובעות מנהיגה במהירות מופרזת. "אור ירוק" ממשיכה ללוות את פרויקט א 3, לעקוב אחר המשך הצבת המצלמות עד ל 300 המצלמות עליהן החליטה הממשלה, ואף רואה עצמה כמגנה על האינטרס הציבורי שבהצבת המצלמות במקומות הנכונים.

החמרת ענישה על הפקרה לאחר פגיעה (פגע וברח)

עבירת ההפקרה לאחר פגיעה, המכונה גם פגע וברח, היא עבירה ששכיחותה גבוהה ממה שנוטה הציבור לחשוב. היא מתרחשת בממוצע כמעט מדי יום. "אור ירוק" קידמה ותמכה בחוק החמרת הענישה כלפי הנהג והטלת אחריות פלילית שעונש כבד בצידה גם על שאר הנוסעים ברכב. החוק משיב את ערכי הצדק והמוסר עבור חברה ערכית ומוסרית כחברה הישראלית.

איסור נסיעה בחוף הים

נהיגה בחופי הים היא תופעה מסוכנת, העמותה תמכה וקידמה חקיקה לפיה תיאסר הנהיגה בחוף הים באופן ברור וכן תוחמר האכיפה והענישה למי שייתפס נוהג בחוף ים.

מבחן תאוריה כמבחן בגרות בבתי הספר התיכוניים

"אור ירוק" פעלה במהלך השנים להרחיב את לימודי התעבורה במערכת החינוך ובשנת 2018 הוכנסה לתוכנית הלימודים בכיתות י' תוכנית חינוך תעבורתי המכשירה את בני הנוער להתנהלות נכונה ובטוחה במרחב התעבורתי מנקודת מבט של משתמשי דרך שונים – הולכי רגל, רוכבי דו גלגלי, הנוסעים ברכב והנהגים לעתיד. הוחלט שבסוף שנת הלימודים יבחנו התלמידים בחינה שתחליף את בחינת התאוריה בסטנדרט של בחינת בגרות והעוברים בהצלחה בציון 80 ומעלה יהיו פטורים מהתאוריה למשך 3 שנים.

אופניים חשמליים

מדי שנה נרשמים מאות נפגעים בתאונות במעורבות אופניים חשמליים ולאור ההערכות כי מספר הרוכבים ימשיך לגדול "אור ירוק" פועלת במגוון כלים לקידום הטיפול בנושא. בין היתר פועלת לקדם את החקיקה בנושא ואף מפתחת מערכי הדרכה ייחודיים בנושא אופניים חשמליים, אותם משלבת בהרצאות בבתי הספר ובמקומות עבודה. הישג משמעותי נוסף בתחום זה הוא חיוב חבישת קסדה בקרב כלל רוכבי האופניים החשמליים. עמותת "אור ירוק" פועלת ותמשיך לפעול בתחום זה לטובת ציבור הרוכבים.

תוכנית אור ירוק לחיים

בעבר הפעילה העמותה את תוכנית "אור ירוק לחיים", במסגרתה היא הדריכה נהגים חדשים וצעירים או תלמידים בשלבים מתקדמים של לימוד נהיגה והוריהם לקראת נסיעות הליווי בשלבים הראשונים של הנהיגה, במטרה לשפר את נהיגתו של הנהג החדש באמצעות ניסיונו של ההורה כנהג ותיק, ובכך למנוע תאונות הנובעות מחוסר ניסיון. מנתונים אותם מציגה העמותה עולה, כי השתתפות במפגשי "אור ירוק לחיים" ויישום ההמלצות מפחיתה ב-10% את הסיכוי של נהגים צעירים להיות מעורבים בתאונות. הישג נוסף של תוכנית זו הוא שהדרכה מסוג זה גורמת להורה צורך לשמש דוגמה לנהג החדש ובכך משפרת גם את נהיגתו שלו.

מרכז הדרכה אינטרנטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

העמותה מפעילה מרכז הדרכה עם מגוון מערכי הדרכה המותאמים לטווחי גיל שונים ולקהילות שונות.

במרכז ניתן למצוא הדרכות בתחומי הבטיחות בדרכים ומערכי שיעור המסייעים הן לגורמים המחנכים והן לאדם הפרטי לרכוש ולהרחיב ידע בתחומי הבטיחות בדרכים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]