אידריס הראשון, מלך לוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אידריס הראשון, מלך לוב
محمد إدريس السنوسي
Idris of Libya portrait.jpg
לידה 12 במרץ 1889
א-גרבוב, טריפוליטניה העות'מאנית, האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 25 במאי 1983 (בגיל 94)
קהיר, מצרים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה לוב עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה אל-בקיע (ער'), אל-מדינה, ערב הסעודית
עיסוק פוליטיקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
בת זוג פאטמה א-שריף (ער')
שושלת סנוסים
תואר מלך לוב
אב סעיד מוחמד אל-סנוסי עריכת הנתון בוויקינתונים
אם עיישה
מלך לוב
19511969
(כ־18 שנים)
פרסים והוקרה
  • אביר הצלב הגדול של מסדר האימפריה הבריטית
  • מסדר הנילוס
  • מסדר חוסיין בן עלי
  • מסדר העצמאות
  • אביר הצלב הגדול של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה האיטלקית
  • הצלב הגדול של מסדר המושיע
  • צלב גדול של לגיון הכבוד
  • הסרט הגדול של מסדר הארז
  • מסדר המושיע עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מלך לוב, מוחמד אִדריס הראשוןערבית: محمد إدريس الأول; ‏12 במרץ 188925 במאי 1983), היה ראש הסנוסים והאדם היחיד בהיסטוריה של לוב שנשא בתואר מלך לוב.

מוצא[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוחמד אִדריס נולד ב-12 במרץ 1889 בכפר הסנוסי א-ג'רבוב (ער') שבלוב (אז טריפוליטניה העות'מאנית) על גבול מצרים, לעיישה - אשתו החמישית של מוחמד אל-מהדי א-סנוסי (ער'), מצאצאי מייסד המסדר הסנוסי מוחמד בן עלי א-סנוסי (ער').

ראשות המסדר הסנוסי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות מרד הסנוסים (1915) שנכשל (במסגרת מלחמת העולם הראשונה), ויתר אחמד א-שריף א-סנוסי (ער') על ראשות המסדר לבן דודו בן ה-26 - אדריס. אדריס הוכר באותה עת בידי האימפריה הבריטית כאמיר קירנאיקה, ובשנת 1920 הכירה בתואר ממלכת איטליה ששלטה אז באזור.

בשנותיו הראשונות כאמיר קירנאיקה נאבק להשגת עצמאות לאזור. משנת 1922 קיבל את הכרת מנהיגי השבטים גם כאמיר טריפוליטניה, בניסיון להרגיע מאבקים פנימיים ולהביא לקבלת אוטונומיה מהשלטון האיטלקי, אך בהמשך אותה שנה יצא לגלות במצרים בחשש מפני האיטלקים, בהנהגת מוסוליני, שאיחוד קירנאיקה וטריפוליטניה היה מנוגד לאינטרסים שלהם. בשהותו במצרים הפעילו שבטי קירנאיקה מלחמת גרילה כנגד השלטון הקולוניאלי האיטלקי.

בתקופת מלחמת העולם השנייה תמך בבריטניה וכוחותיו סייעו לבעלות הברית במלחמה מול איטליה וגרמניה. לאחר הבסת הכוחות של מדינות הציר בצפון אפריקה, שב ללוב והקים מוסדות שלטוניים בבנגאזי.

מלך לוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

צוות המשא ומתן בראשותו להכרזת עצמאות המדינה נחל הצלחה מול בריטניה והאומות המאוחדות בדצמבר 1951. בעת זו החל לעשות שימוש בתואר מלך לוב.

הפיכה וגלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המלך אידריס השתמש בכספי הנפט לחיזוק בריתות משפחתיות ושבטיות על מנת לחזק את משפחת המלוכה, במקום להשקיעם בחיזוק הכלכלה והממשל במדינה. אזורי לוב המסורתיים (טריפוליטניה, קירנאיקה ופזאן) נותרו מפוצלים במידה רבה, ולא נראה היה שחשוב לאידריס לאחדם. עקב כך, התמיכה באידריס מחוץ לאזור מולדתו - קירנאיקה - הייתה חלשה, והיא נחלשה עוד יותר בשל שחיתות שפשתה ובשל הרגש לאומי שהתעורר לאחר מלחמת ששת הימים.

בראשית ספטמבר 1969, שהה המלך אידריס בן השבעים בטורקיה לצורך טיפול רפואי, וב-2 בספטמבר היה אמור לרשת את כסאו אחיינו - חסן א-סנוסי (ער'). יום קודם להחלפה המיועדת הכריזה קבוצת קצינים לוביים בראשות סרן מועמר קדאפי על ביטול המלוכה ועל הקמת רפובליקה, ולאחר מכן החל משפטו של המלך. המלך לא השתתף במשפט, אלא יצא עם אשתו ליוון ובהמשך למצרים, ונדון למוות בהיעדרו ב-1971.

ב-25 במאי 1983 נפטר אידריס בקהיר, ובהמשך נקבר באל-מדינה שבערב הסעודית.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]