איוואן גודוביץ'
 | |||||
| לידה |
1741 בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה, רוסיה  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
22 בינואר 1820 (יוליאני) (בגיל 79 בערך) אולגופול, אוקראינה | ||||
| מדינה |
האימפריה הרוסית | ||||
| מקום קבורה |
קתדרלת סופיה הקדושה | ||||
| השכלה |
אוניברסיטת לייפציג | ||||
| בן או בת זוג |
Praskovya Razumovskaya | ||||
| |||||
| פרסים והוקרה | |||||
| |||||
  | |||||
איוואן גודוביץ' (ברוסית: Иван Васильевич Гудович) (1741 – 1820) - מפקד רוסי, גנרל-פלדמרשל, בלט במלחמות של רוסיה עם האימפריה העות'מאנית ואיראן שהתרחשו בין 1804 לבין 1812.
גודוביץ' נולד במשפחה אצילית אוקראינית. למד באוניברסיטת קניגסברג ואוניברסיטת לייפציג. עם סיום הלימודים, בשנת 1759 החל את השרות הצבאי כקצין זוטר. היה מקורב לפיוטר השלישי. עם הגעת יקטרינה הגדולה לשלטון נעצר, אך שוחרר תוך זמן קצר. בשנת 1763 מונה לפקד על גדוד בחייל רגלים והשתתף איתו בקרבות בפולין.
במהלך המלחמה העות'מאנית-רוסית (1768–1774) השתתף במספר קרבות, כולל קרב לרגה וקרב קגול. בהיותו מפקד של יחידה נפרדת נכנס לבוקרשט. לאחר המלחמה הועבר לאוקראינה. בשנים 1785–1796 היה מושל של ריאזן וטמבוב.
במהלך המלחמה העות'מאנית-רוסית (1787–1792) חזר לשירות צבאי. בשנת 1790 הועבר לחזית הקווקז ובנובמבר 1790 בראש כוח של 7 אלף חיילים כבש את אנאפה בה ישב חייל מצב של 15 אלף חיילים. פעל לחיזוק הביצורים באזור ופקד על הקמת מספר מבצרים.
בשנת 1796 עזב את השרות הצבאי. בתחילת שלטון של פאבל הראשון הוחזר לשירות צבאי. הייתה לו ביקורת קשה על הכנסת שיטות פרוסיות לצבא רוסי ולכן בשנת 1800 שוחרר מהשרות.
בשנת 1806 הוחזר לשירות והתמנה למפקד העליון של הכוחות בגאורגיה ודאגסטן. השתתף אופן פעיל במלחמות עם האימפריה העות'מאנית וממלכת פרס שרוסיה ניהלה במהלך תחילת המאה ה-19 באזור.
השלכות של פציעה קשה במהלך קרב שהתרחש בשנת 1807 גרמו לכך שהוא עזב את השרות הפעיל הצבאי. בשנת 1809 התמנה למושל מוסקבה. בשנת 1812 עזב את השרות הממלכתי ועבר לאחוזה משפחתית.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קורות חיים
- איוואן גודוביץ', באתר "Find a Grave" (באנגלית)
