קתדרלת סופיה הקדושה
 | |||||||||
 אתר מורשת עולמית | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||
| מידע כללי | |||||||||
| סוג |
קתדרלה של הכנסייה האורתודוקסית, מונומנט מורשת אדריכלי, אטרקציה תיירותית, כנסייה  | ||||||||
| מיקום |
קייב | ||||||||
| מדינה |
אוקראינה | ||||||||
| הקמה ובנייה | |||||||||
| תקופת הבנייה | ?–1011 | ||||||||
| תאריך פתיחה רשמי |
1011 | ||||||||
| תאריך פירוק |
1934 | ||||||||
| סגנון אדריכלי |
בארוק אוקראיני, Viĺnia Baroque | ||||||||
| מידות | |||||||||
| שטח |
29 הקטאר | ||||||||
| קואורדינטות | 50°27′10″N 30°30′52″E / 50.452777777778°N 30.514444444444°E | ||||||||
|
st-sophia | |||||||||
|
(למפת קייב רגילה)   קתדרלת סופיה הקדושה | |||||||||
  | |||||||||
קתדרלת סופיה (באוקראינית: Собор Святої Софії או Софійський собор; ברוסית: Собор Святой Софии או Софийский собор) בקייב, בירת אוקראינה, היא קתדרלה המהווה דוגמה יוצאת דופן לאדריכלות מתקופת רוס של קייב. המבנה שוכן במרכזה של קייב, כחצי קילומטר צפונית-מערבית למאידאן נזאלז'נוסטי. בתוך הקתדרלה פרסקאות ופסיפסים רבים, והיא מהווה נקודת ציון חשובה בנוף העירוני. בשנת 1990 הכריז ארגון אונסק"ו על הקתדרלה כאתר מורשת עולמית, ובשנת 2023 הכריז עליה אתר מורשת עולמית בסיכון בשל הפלישה הרוסית לאוקראינה.[1]
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקתדרלה נבנתה במאה ה-11 בפקודת הנסיך ירוסלב הנבון ושמה ניתן לה בהשפעתה של איה סופיה, הקתדרלה של קונסטנטינופול. הכוונה הייתה להחליף את הכנסייה הראשונה של קייב שאת שרידיה ניתן לראות כעת במוזיאון ההיסטורי של העיר. ככל הנראה החלה בניית הקתדרלה בשנת 1037, והיא נבנתה מעץ על ידי בנאים מקונסטנטינופול בהשתתפותם של אמנים מקומיים.
בשנת 1240, במהלך כיבוש קייב על ידי המונגולים, נבזזה הקתדרלה ולא שוקמה משך כ-400 שנים, למרות שהמשיכה ותיפקדה ככנסייה. בשנת 1596 הועברה הקתדרלה לרשות הכנסייה האוקראינית האוניאטית, אך באמצע המאה ה-17 היא הושבה לכנסייה האורתודוקסית. הקתדרלה נבנתה שוב ב-1633 אך נשרפה ב-1697. עבודות השיקום החלו בשנת 1699 ונמשכו עד לשנת 1740, ובמהלכן נבנה המבנה מאבן ומראהו החיצוני הותאם לסגנון הבארוק אוקראיני.
במהלך המאה ה-18 נבנו לצידה של הקתדרלה מגדל פעמונים (1699-1706), בניין המיטרופוליט, חדר-אוכל (1722-1730), השער המערבי, המגדל בכניסה הדרומית ובניין המכללה. כל המתחם הוקף בחומת אבן טיפוסית לסגנון הבארוק האוקראיני. החל ב-1882 המשיכו עבודות הבנייה באתר שכללו תוספת בצידו המערבי של הנארתקס וחידוש ציורי הקיר והפסיפסים.
בשנת 1934 הוכרז מכלול המבנים הכולל את הקתדרלה כשמורה האדריכלית-ההיסטורית "מוזיאון סופיה", וניצל מההרס הרב שפקד את העיר במלחמת העולם השנייה, בין סוף 1941 לסוף 1943. עם פירוק ברית המועצות ב-1991 הוסכם כי ראוי להשיב את הקתדרלה לרשותה של הכנסייה, אך הדבר טרם יצא לפועל בשל אי-הסכמה בין הכנסייה האורתודוקסית הרוסית לבין הכנסייה האוקראינית האוטוקופלית, שביקשה להתנתק ממוסקבה, על השליטה במתחם. עם איחודה של הכנסייה האורתודוקסית האוקראינית ב-2018 וניתוקה ממוסקבה, הפכה הקתדרלה לאחד משני מושבי הפטריארך של קייב ואוקראינה, לצד קתדרלת ולדימיר הקדוש.
תיאור המבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המבנה מחולק לחמש ספינות המסתיימות בחמישה אפסיסים בצידן המזרחי. בין הספינות מבדילים 12 עמודים. מעליו 13 כיפות המייצגות את ישו ואת 12 השליחים. משלושת צדדיו הוא מוקף בגלריות כפולות ובקצה הדרום-מערבי והצפון-מערבי ניצבים שני מגדלים לא סימטריים. אורך הקתדרלה ללא הגלריות הוא 29.5 מטר ורוחבה 29.3 מטר. עם הגלריות מגיע אורך המבנה ל-54.6 מטר ו-41.7 מטר. גובה הקתדרלה עומד על 28.6 מטר. בפנים הקתדרלה פרסקות ומוזאיקות בשטח של 3,000 מ"ר ו-260 מ"ר מהתאמה. חלק מהפסיפסים לא נשמרו וצוירו מחדש במאה ה-19 על ידי הצייר ולרי וורובל. מבין הפרסקות של תלמידי ישו שרדו רק אלה של פאולוס הקדוש ומרקוס המבשר. בקתדרלה ובקרבתה נטמנו כמאה איש, ובהם הנסיך ירוסלב הנבון שנטמן בסרקופג עשוי שיש, וכן ולדימיר מונומך.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של קתדרלת סופיה הקדושה (באוקראינית, באנגלית וברוסית)- אתר האינטרנט הרשמי של קתדרלת סופיה הקדושה (באוקראינית ובאנגלית)
- האתר הרשמי של המוזיאון
- פסיפסים ופרסקות במקום
איליה גופר, הכנסייה היפהפייה בקייב בת אלף שנה, באתר הארץ, 24 במרץ 2022- קתדרלת סופיה הקדושה, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
 | |
|---|---|
|