ריאזאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף ריאזן)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ריאזאן
Ряза́нь
Coat of Arms of Ryazan large.png
סמל ריאזאן
Flag of Ryazan (Ryazan oblast).png
דגל ריאזאן
Ryazan collage.jpg
מדינה רוסיהרוסיה  רוסיה
אובלסטי מחוז ריאזאןמחוז ריאזאן  מחוז ריאזאן
חבל ארץ המחוז הפדרלי המרכזי
ראש העיר ויטאלי ארטיומוב
תאריך ייסוד 1301
שטח 223.7 קמ"ר
גובה 130 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 527,000 (2011)
 ‑ במטרופולין 690,000 (2011)
קואורדינטות 54°36′N 39°42′E / 54.600°N 39.700°E / 54.600; 39.700קואורדינטות: 54°36′N 39°42′E / 54.600°N 39.700°E / 54.600; 39.700
אזור זמן UTC +4
http://www.admrzn.ru
הקרמלין; מבט מכיוון הנהר

ריאזאןרוסית: Ряза́нь) היא עיר במחוז הפדרלי המרכזי של רוסיה ובירת מחוז ריאזאן. העיר נמצאת על הגדה הימנית של נהר אוקה, כ-200 ק"מ דרומית-מזרחית למוסקבה. בריאזאן גרים למעלה מחצי מיליון בני אדם.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקרמלין של ריאזאן נבנה בסוף המאה ה-11 על ידי הרוסים על מנת לדחוק את רגליהם של העמים הפינים שישבו באזור. הקרמלין הראשון נבנה מעץ, אך לאחר מכן מבני העץ הוחלפו באבן. מקור החלקים השמורים העתיקים ביותר של הקרמלין הוא במאה ה-15.

אזכורה הראשון של העיר מתוארך לשנת 1301. היא מוזכרת בשם "פרסיאלב-ריאזאנסקי". בתקופה זו העיר הייתה חלק מנסיכות ריאזאן שהייתה עצמאית משנת 1129. ככל הנראה, השליט הראשון של העיר היה נסיכה של צ'רניגוב, יארוסלב סוויאטוסלאוויץ'.

העיר ממוקמת בגבול בין אזורים מיוערים לאזורי הערבה והייתה נתונה לפלישות רבות של נוודים מהדרום. ריאזאן הייתה העיר הרוסית הראשונה שסבלה מהפלישה המונגולית של באטו חאן. היא נהרסה ב-21 בדצמבר 1237 על ידי המונגולים ואיבדה את מעמדה הרם ברוסיה. לאחר הרס העיר עברה בירת הנסיכות לפרסלבל. שמה של פרסלבל שונה ברבות הימים ל"ריאזאן" ופרסלבל היא בעצם ריאזאן המוכרת כיום. ריאזאן העתיקה נמצאת במרחק של 50 ק"מ משם. בסופו של דבר שולבה הנסיכות ויחד איתה גם העיר בתוך נסיכות מוסקבה במאה ה-16.

ריאזאן המודרנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריאזאן היא עיר שמשתנה במהירות, במיוחד באזורים הקרובים לרחוב נובוסיולוב (תושבים חדשים) ולדרך מוסקובקסקיה. קניונים גדולים הופיעו בשנים אחרונות. בעיר שוכנת האקדמיה של חיל הצנחנים של רוסיה. בשנת 1939 גרו בה פחות מ-100,000 תושבים וכיום גרים בה מלע לחצי מיליון בני אדם.

בגלל הקרבה היחסית למוסקבה (כשלוש שעות ברכבת קלה) בעיר מתנהלים חיי לילה פעילים. בכל סוף שבוע מתקיימים במועדונים ובפאבים המקומיים מקומיים הופעות והצגות. לצדם קיימים מקומות בילוי מסורתיים כגון מסעדות ובתי קפה שגם הם פורחים.

ארכיטקטורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרעינה של העיר העתיקה הוא הקרמלין שיסודותיו הונחו בשנת 1095. הקרמלין נמצא בצדה הצפוני של העיר בכף גבוה ליד חיבור הנהרות לבד וטרובז'. ליד הקרמלין נמצא מנזר ספסקי הכולל בתוכו את הכנסיות "בוגויאלניה" (גילוי האל) ו"פראוברז'ניה" (שינוי).

דרומית מזרחית לקרמלין נמצאות 2 כיכרות גדולות: סובורניה (כיכר הקתדרלה) וכיכר לנין. על פי תוכניות משנת 1780 על פי המתווה של הרחובות העתיקים הונחו הכבישים הראשיים של העיריים – רחוב סובורניה (בתקופה הסובייטית – רחוב המהפכה) אשר עוברת ליד כיכר סובורניה, רח' מוסקובסקיה (כיום שמו "שדרות הראשון במאי") ורח' אסטרחן (כיום רחוב לנין) אשר חוצה את העיר מדרום מזרח לצפון מערב.

רוב המבנים העתיקים בעיר בנויים בסגנון הקלאסי ביניהם: הגימנסיה (כיום המבנה משמש את המכון לחקלאות), בית אספת האצולה, בית החולים. בתקופה הסובייטית עוברת העיר מודרניזציה רבה ונוספים לה מבנים רבים. בין היתר נבנים בה אולם קונצרטים, תחנת רכבת ומבנים אחרים.

אחרי מלחמת העולם השנייה הייתה בנייה רבה למגורים באזורים חדשים בכל הכיוונים למעט הצפון. בשנות ה-40 וה-50 נוספו שכונות פריאוקסקי (פירוש השם "ליד אוקה") וגורושה. בשנות ה-60 וה-70 כביש למוסקבה. בשנות ה-80 בנו את שכונת קאנישבו בצפון מערב ודאשקובו-פסוצ'ניה במזרח. בשנות ה-90 כמעט שלא הייתה בנייה נרחבת ונבנו בעיקר מבני יוקרה. שכונה שלמה של בתי יוקרה נבנתה במרכזה העתיק של העיר.

העיר מקושטת בפסלים לכבודם של פבלוב, לנין ויסנין מברונזה וגרניט ופסל לכבודו של פולטייב מגרניט.

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לריאזן תשע ערים תאומות:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ריאזן בוויקישיתוף