איזבל פאוסט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
איזבל פאוסט
Isabelle Faust
Isabelle Faust B 09-2012.jpg
לידה 19 במרץ 1972 (בת 50)
אסלינגן אם נקר, גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מוזיקה קלאסית עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת גרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה כינור עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס אקו-קלאסיק: נגן השנה (2012) עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה חתימה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

איזבל פאוסטגרמנית: Isabelle Faust;‏ נולדה ב-19 במרץ 1972, אסלינגן אם נקר, גרמניה המערבית) היא כנרית גרמנייה, בין המפורסמות ביותר בדורה. לזכותה מספר רב של הקלטות והופעות עם טובי המנצחים והתזמורות.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פאוסט נולדה ב-1972 בעיר אסלינגן ליד שטוטגרט בגרמניה. בגיל 5 התלוותה אל אביה, עורך דין שהחליט ללמוד נגינה בכינור. התקדמותו הייתה בינונית, אך בתו התקדמה מהר מאוד. בהמשך יצרה המשפחה רביעיית כלי מיתר בהם השתתף גם אחיה בוריס,[1] כיום ויולן מפורסם[2].

בשנות העשרה לחייה למדה אצל כריסטוף פופן ודנז זיגמונדי, סולנים ומורים ידועים לכינור. בשנת 1987 זכתה בפרס הראשון בתחרות ע"ש ליאופולד מוצרט במוצרט באאוגזבורג, למרות היותה המתחרה הצעירה ביותר. לאחר מכן זכתה במספר פרסים ראשונים בתחרויות באירופה ובשנת 1996 עברה להתגורר בפריז, שם התגוררה במשך תשע שנים[3].בשנת 2004 מונתה פאוסט לפרופסור לכינור באוניברסיטת ברלין לאמנויות. היא גרה בברלין ואם לבן מתבגר. מאז 1996 היא מנגנת בכינור סטרדיוואריוס המכונה "היפהפייה הנרדמת" משנת 1704, בהשאלה מ-Landesbank בבאדן-וירטמברג. היא מנגנת בכינורות וקשתות בסגנון הבארוק.[3][4]

הופעות ברחבי העולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הופעת הבכורה שלה בארצות הברית הייתה ב-1995 עם הסימפוניה של יוטה. לאחר מכן ניגנה עם ההתזמורות המובילות בעולם, בהן הפילהרמונית של המבורג תחת שרביטו של יהודי מנוחין, הפילהרמונית של ברלין בניצוחו של קלאודיו אבאדו, התזמורת הסימפונית של רדיו ברלין, התזמורת הפילהרמונית של לונדון, התזמורת הפילהרמונית של ליברפול, התזמורת הסימפונית של בוסטון, התזמורת הפילהרמונית של הולנד, הקאמרטה זלצבורג, התזמורת הקאמרית של אירופה, תזמורת ה-BBC ועוד רבות אחרות. במהלך הקריירה, פאוסט הופיעה והקליטה בקביעות עם מנצחים בעלי שם עולמי, בהם ג'ון אליוט גרדינר, פיליפ הרווגה, דניאל הארדינג, ברנרד הייטינק ואנדריס נלסונס. במהלך השנים האחרונות פיתחה מערכת יחסים קרובה עם קלאודיו אבאדו, והופיעה והקליטה איתו פעמים רבות.[2]

מוזיקה קאמרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פאוסט מרבה להופיע ברסיטלים בנגינת מוזיקה קאמרית. הופיעה בברלין, שטוטגרט, מינכן, פריז, בון, ברטיסלבה, בריסל, ציריך, מילאנו, טוקיו, לונדון אוסקה, ברחבי ארצות הברית ובישראל. בין שותפיה לרסיטלים היו קלמנס האגן, פייר-לורן איימארד, ברונו קנינו, סטיבן איסרליס, ברונו ג'ורנה, בוריס פרגמנסקיקוב וג'וזף סילברשטיין.[2] אחד משותפיה הקבועים - הן בביצוע והן בהקלטות - הוא הפסנתרן אלכסנדר מלניקוב.[5]

הערכת המבקרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

איזבל פאוסט היא אחת הכנרות המרשימות של הדור שצמח בשנות ה-90. היא ידועה בטכניקה יוצאת דופן ובאינסטינקטים פרשניים חזקים. היא שובה את שומעיה באמצעות פרשנויות תובנות ונאמנות, המבוססות על היכרות מעמיקה עם ההקשר ההיסטורי של היצירות וכן על תשומת הלב שלה למחקר הנוכחי.[2] פאוסט שובה את הקהל שלה עם הפרשנויות המשכנעות שלה. היא צוללת עמוק לתוך כל יצירה בהתחשב בהקשר ההיסטורי המוזיקלי, בכלים המתאימים מבחינה היסטורית ובאותנטיות רבה. כך היא מצליחה לשלוט היטב ברפרטואר מגוון של מלחינים רבים.[4]

הקלטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1997 הוציאה פאוסט את אלבומה הראשון, סדרת סונטות לכינור ברטוק שהוקלטו עם הפסנתרנית אווה קופייץ'; האלבום זכה בפרס מגזין "גרמופון" לאמן הצעיר של השנה, והקלטות נוספות זכו בפרסים מרכזיים נוספים, כולל Diapason d'Or de l'Année היוקרתי עבור מחזור הסונטות של באך ופרטיטות לכינור סולו בשנת 2010. רוב האלבומים הוקלטו על ידי חברת Harmonia Mundi.[6]

מבין מהקלטותיה, משנת 1998 ועד 2022:

  1. סונטות מאת ברטוק
  2. קונצ'רטי מאת היידן
  3. קונצ'רטי מאת י.ס. באך
  4. סונטות מאת גבריאל פורה
  5. סונטות מאת מוצרט
  6. סונטות מאת בטהובן
  7. קונצ'רטו לכינור מאת מרטינו[6]

עיטורים ופרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

1987: פרס ראשון בתחרות הכינור הבינלאומית ע"ש לאופולד מוצרט באוגסבורג, גרמניה

1990: פרס ראשון בתחרות Premio Quadrivio (רוביגו, איטליה),

1993: פרס ראשון בתחרות פגניני בגנואה, איטליה,

1994: פרס חסות של מדינת נורדריין-וסטפאליה לאמנים צעירים (בגרמניה

1997: פרס גרמופון ל"אמן הצעיר של השנה" על הדיסק הראשון שלה, הסונטה לכינור סולו וסונטת הכינור מס' 1 של בלה ברטוק בחברת הרמוניה מונדי

2002: פרס קאן הקלאסי על הקלטתה ל-ECM של הקונצ'רטו Funèbre של קרל אמדאוס הרטמן

2012: פרס גרמופון להקלטה הקאמרית הטובה ביותר על הקלטת הסונטות לכינור של בטהובן עם הפסנתרן אלכסנדר מלניקוב בחברת הרמוניה מונדי

2012: פרס הד קלאסיק על הקלטת הסונטות לכינור של בטהובן עם הפסנתרן אלכסנדר מלניקוב[5]

2012: פרס Diapason d'or (צרפת), ופרס Echo Klassik (גרמניה), פרס גרמופון (בריטניה) וכן פרס האוסקר לתקליטים (יפן) על הקלטת הקונצ'רטי לכינור של בטהובן ואלבן ברג עם התזמורת מוצרט בניצוחו של קלאודיו אבאדו

2017: פרס גרמופון להקלטת הקונצ'רטו וההקלטה הטובה ביותר של השנה על הקלטת הקונצ'רטו לכינור של מוצרט עם איל ג'יארדינו ארמוניקו וג'ובאני אנטוניני[2]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא איזבל פאוסט בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Boris Faust - Musicalta (בfr-FR)
  2. ^ 1 2 3 4 5 Isabelle Faust (Violin) - Short Biography, באתר www.bach-cantatas.com
  3. ^ 1 2 Isabelle Faust Biography, Songs, & Albums, באתר AllMusic (באנגלית)
  4. ^ 1 2 Anna Picard, Isabelle Faust: musical sleuth, באתר the Guardian, ‏2013-09-15 (באנגלית)
  5. ^ 1 2 מלניקוב אלכסנדר, פסנתרן, באתר www.israel-opera.co.il
  6. ^ 1 2 Isabelle Faust, באתר Discogs (באנגלית)