איים בחוף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
איים בחוף
נבו קמחי וראידה אדון ב"איים בחוף"
נבו קמחי וראידה אדון ב"איים בחוף"
נבו קמחי וראידה אדון ב"איים בחוף"
בימוי יעוד לבנון
הופק בידי יעוד לבנון
תסריט יעוד לבנון
עריכה אביגדור וייל
שחקנים ראשיים נבו קמחי
ראידה אדון
אילן תורן
מוזיקה אילן וירצברג
צילום עופר פרנט
מדינה ישראלישראל ישראל
הקרנת בכורה 2003
משך הקרנה 90 דקות
שפת הסרט עברית
דף הסרט ב־IMDb

איים בחוף הוא סרט קולנוע ישראלי משנת 2003 בבימויו של יעוד לבנון, עם נבו קמחי, ראידה אדון ואילן תורן בתפקידים הראשיים.

התסריט של יעוד לבנון מבוסס על פרשת כיבוש הכפר טנטורה במלחמת העצמאות ועבודת הגמר של תדי כ"ץ בדבר טבח כביכול שבצעו חיילי אלכסנדרוני בתושבי הכפר.

הסרט צולם בקיבוץ נחשולים וחוף טנטורה שם התחוללה הפרשה ב-1948.

הסרט הוקרן בפסטיבל הקולנוע ירושלים והיה מועמד לפרס וולג'ין לסרט העלילתי הטוב ביותר. בנוסף, ייצג את ישראל בפסטיבל הסרטים הבינלאומי של מונטריאול ב-2003.

הסרט קיבל ביקורות שליליות, בעלי אולמות הקולנוע סירבו להקרין אותו והוא הוקרן רק בסינמטקים.

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישעיהו (שוקה) לוין (אילן תורן) הוא אלוף (מיל.) שעומד להתמנות לשר בממשלת ישראל. הוא גר במושב לחוף הים שהוקם על חורבותיו של כפר דייגים ערבי שנכבש במלחמת העצמאות ותושביו גורשו.

שוקה גר במושב יחד עם אמו טובה (דוידה קרול) והמטפלת שלה כריסטין (כריסטין ווין). הוא אלמן מאשתו רינה. בבית גרים גם בנו הבכור שאול (רוני בוקסבאום) הנשוי למרגלית (דורית סעדיה). שאול הוא בעל דעות ימניות קיצוניות. הוא מחזיק כשותף באווזיה הגדולה שלו את אחמד מג'נין (דיראר סלימן) והם רבים כל הזמן.

הבן השני הוא אביתר (נבו קמחי). אביתר התעוור בגיל שבע כאשר רימון יד שמצא על האי בחוף, התפוצץ. הוא כעת פרופסור למזרחנות באוניברסיטה והוא מדריך את הסטודנטית סוהא (ראידה אדון) בעבודת דוקטורט על מה שקרה בכפר ב-1948. היא חקרה את מפקד ההתקפה שרפשטיין והגיעה למסקנה שהיה טבח בתושבי הכפר לאחר שנכנעו וכי שוקה היה מפקד בכיר בהתקפה ההיא.

הבן השלישי הוא מתי (אלון לשם) שמתגורר בארצות הברית ומנהל שם קרן השקעות כושלת, בה מושקעים גם כספים של המשפחה. הוא מגיע ארצה לפי הזמנה של שוקה עם אשתו היהודייה-אמריקאית ג'ודי (סביטרי סלנט). הם מתעלסים בעירום בחוף הים.

שוקה מעיין בעבודת הדוקטורט ומבין שזה יהרוס את סיכוייו להתמנות לשר. הוא מפציר באביתר לדחות את פרסום העבודה עד שייתמנה לשר. בשלב ראשון הוא טוען שלא השתתף כלל בהתקפה אבל לאחר זמן הוא מודה כי השתתף בקרב שהיה קשה ומרבית התושבים נהרגו אבל לא היה שם טבח בשבויים.

שוקה פונה לדקאנית הפקולטה (חנה לסלאו) בשם "עמותת יוצאי חטיבה 19" ומבטיח תרומה בתנאי שתיפגש עם אביתר ותבקש ממנו לא לפרסם את העבודה.

הדקאנית ואביתר נפגשים ליד בניין "המזגגה" והיא מבהירה לו כי עתידו האקדמי בישראל אבוד אם יפרסם את העבודה.

סוהא ואביתר משמיעים לשוקה את העדות של שרפשטיין המפלילה אותו. שוקה מחליט לוותר על רצונו להיתמנות לשר.

אביתר וסוהא עוזבים את הכפר ומשוחחים על עתידם המעורפל בישראל. אביתר אומר שכעת יחיה כפליט בחו"ל. בחשיכה הם נעצרים במחסום וחיילים יורים אל רכבם והורגים אותם.

צוות השחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם השחקן/ית שם הדמות הערות
אילן תורן ישעיהו "שוקה" לוין אבי המשפחה
נבו קמחי אביתר לוין
ראידה אדון סוהא
דוידה קרול טובה סבתא
חנה לסלאו דקאנית
אלון לשם (בלומנשטיין) מתי לוין
רוני בוקסבאום שאול לוין
סביטרי סלנט ג'ודי לוין אשתו של מתי
דורית סעדיה מרגלית לוין אשתו של שאול
דיראר סלימן אחמד שותף של שאול
כריסטינה ווין כריסטינה מטפלת

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]