איינר הרצשפרונג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
איינר הרצשפרונג
Ejnar Hertzsprung
1873 –‏ 1967
תרומות עיקריות
דיאגרמת הרצשפרונג-ראסל

איינר הרצשפרונגדנית: Ejnar Hertzsprung; ‏8 באוקטובר 1873, קופנהגן - 21 באוקטובר 1967, רוסקילד) היה כימאי ואסטרונום דני, שפיתח במקביל להנרי נוריס ראסל את דיאגרמת הרצשפרונג-ראסל.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרצשפרונג נולד בפרדריקסברג הנמצאת ליד קופנהגן, למשפחה ממוצא גרמני. סבו היגר לדנמרק מפוטסדאם שבגרמניה, על מנת לשמש כמפקח על מפעל טקסטיל. אביו למד אסטרונומיה בקופנהגן, אך בהמשך ויתר על עיסוקו זה מסיבות כלכליות, ועבר לעסקי הביטוח. היות שהעדיף שבנו לא יעסוק באסטרונומיה, בביטוח או במתמטיקה, למד איינר הרצשפרונג הנדסה כימית.

בתחילת דרכו עבד שנה וחצי כמהנדס בסנקט פטרבורג שברוסיה, ובברלין שבגרמניה. לאחר מכן החל ללמוד כימיה פיזיקלית בלייפציג. בשנת 1902 חזר לדנמרק, לאחר מות אמו, שם עבד במצפה אורניה ובמצפה האוניברסיטאי כאסטרונום חובב. פרסומיו הראשונים, שעסקו בקשר ובהשלכות הצילום (של כוכבים) על האסטרופיזיקה התאורטית, לא זכו בתחילה להתייחסות המתאימה, משום שפורסמו במגזין צילום מדעי.

ב-1909 הוזמן לאוניברסיטת גטינגן לשמש כפרופסור לאסטרונומיה. באותה שנה גם התלווה לקרל שוורצשילד, שהפך למנהל המצפה האסטרופיזיקאי בפוטסדאם. ב-1912 ערך מספר תצפיות במצפה הר וילסון. משנת 1919 ועד 1946 עבד הרצשפרונג במצפה ליידן שבהולנד, כאשר משנת 1935 כיהן כמנהל המקום. בנוסף, התגורר ועבד כשנתיים במצפה יוהנסבורג שבדרום אפריקה.

תגליותיו העיקריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיתוח דיאגרמת הרצשפרונג-ראסל[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – דיאגרמת הרצשפרונג-ראסל

ב-1906, בהיותו בפוטסדאם, הבחין הרצשפרונג כי ניתן לסווג את הכוכבים האדומים ביותר לשתי קבוצות נפרדות: כוכבים הבהירים משמעותית מהשמש, וכאלו העמומים ממנה. הוא העניק לשתי הקבוצות האלה את הכינוי "כוכבים ענקים" ו"כוכבים ננסים". בשנה שלאחר מכן החל הרצשפרונג לחקור צבירי כוכבים, שהם מקבצי כוכבים הנמצאים בסמיכות זה לזה. הוא פרסם את התרשימים הראשונים של צבע לבהירות של הכוכבים האלה, בהם נראתה עקומה רציפה של כוכבים, אותה כינה "הסדרה הראשית".

במקביל אליו, ערך הנרי נוריס ראסל מחקר דומה, בחקרו את הקשר בין הטיפוס הספקטרלי של הכוכבים לבין הבהירות המוחלטת שלהם, כלומר - בהירותם תוך התחשבות במרחקם מהצופה. ראסל מצא קשר ברור בין הטיפוס הספקטרלי לבין הבהירות עבור הננסים.

מבין הכוכבים האדומים שחקר הרצשפרונג, הכוכבים הננסים דבקו בקשר שמצא ראסל. עם זאת, הכוכבים הענקים היו בהירים יותר מאלה הננסים, ולא התאימו לקשר זה. ראסל הציע שהכוכבים הענקים חייבים להיות בעלי צפיפות נמוכה יותר או בהירות רבה יותר של פני השטח, באופן הפוך מהכוכבים הננסים. כמו כן, נראה כי קיימים מעט מאוד כוכבים לבנים חיוורים.

בשנת 1933, טבע אליס סטרומגרן את המונח "דיאגרמת הרצשפרונג-ראסל" לתרשים המציג את הבהירות לטיפוס ספקטרלי. שם זה שיקף את הפיתוח המקביל של הטכניקה על ידי הרצשפרונג וראסל גם יחד.

חישוב המרחק אל ענן מגלן הקטן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1913 חישב את מרחקיהם של מספר משתנים קפאידים גלקטיים באמצעות היסטים סטטיסטיים, וכך הצליח לכייל את הקשר בין זמן המחזור של המשתנה הקפאידי לבין בהירותו, קשר שהתגלה על ידי הנרייטה ליוויט. בחישוביו נפלה טעות, שאפשר כי הייתה פליטת קולמוס, שקירבה את הכוכבים זה לזה פי עשרה יתר על המידה. הוא השתמש בקשר הזה כדי להעריך את המרחק אל ענן מגלן הקטן.

אסטרואידים שגילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרצשפרונג גילה שני אסטרואידים, אחד מהם הוא האסטרואיד ממשפחת אמור, 1627 איוואר:

מחוות והוקרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]