אייר אסיה
 | |||||||||||
_at_Kuala_Lumpur_International_Airport.jpg) | |||||||||||
| איירבוס A320-200 של החברה | |||||||||||
| נתונים כלליים | |||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| בורסה |
בורסת מלזיה (5099)  | ||||||||||
| מוטו |
Now Everyone Can Fly (עכשיו כולם יכולים לטוס) | ||||||||||
| תקופת הפעילות | 1993–הווה (כ־30 שנה) | ||||||||||
| חברת אם | Tune Group | ||||||||||
| חברות בנות | |||||||||||
| מיקום המטה |
 קואלה לומפור, מלזיה | ||||||||||
| מנכ"ל |
Riad Asmat | ||||||||||
| נתוני חברת תעופה | |||||||||||
| |||||||||||
| |||||||||||
| www.airasia.com | |||||||||||
  | |||||||||||
אייר-אסיה (באנגלית: AirAsia Berhad) היא חברה לטיסות חסך מלזית. קבוצת אייר אסיה היא חברת הלואו קוסט הגדולה באסיה, המפעילה טיסות לכ-88 יעדים ב-25 מדינות.
חברת התעופה דורגה כחברת הלואו קוסט הטובה ביותר לשנת 2016[1], 2017.[2] ו-2019[3]
תולדות החברה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אייר אסיה הוקמה בשנת 1993, והיא החלה לפעול ב-18 בנובמבר 1996. בתחילה נוסדה החברה על ידי ממשלת מלזיה, אולם לאחר שנקלעה לחובות כבדים, היא נמכרה ב-2 בדצמבר 2001 ליזם המלזי טוני פרננדס.
פרננדס ערך שינויים רחבים בחברה, וכבר בשנת 2002 היא שבה להיות רווחית. בשנת 2003 פתחה אייר אסיה בסיס חדש בנמל התעופה של העיר ג'והור בהרו הסמוכה לסינגפור, והיא השיקה את היעד הבינלאומי הראשון שלה; בנגקוק שבתאילנד.
בשנת 2004 החלה אייר אסיה לטוס למקאו ולמנילה, בשנת 2005 החלה לטוס לווייטנאם וקמבודיה, ובשנת 2006 לברוניי ומיאנמר.
באוגוסט 2006 החלה אייר אסיה להפעיל טיסות פנימיות לאזורים הכפריים של מלזיה באמצעות חברת בת שלה, בשם: פליי אסיאן אקספרס (FlyAsianXpress). קווים אלו נסגרו כעבור שנה עקב חוסר כדאיות כלכלית.
באוגוסט 2011 פסלה ממשלת מלזיה ברית שכרתה אייר אסיה יחד עם מלזיה איירליינס. באפריל 2012 טסה את טיסת הבכורה שלה מקואלה לומפור לסידני.
בתחילת שנת 2013 חלה עלייה חדה ברווחי החברה. בהשוואה לתקופה המקבילה בשנת 2012, עלו רווחי החברה ב-168%. ברבעון האחרון של שנת 2012, רשמה החברה רווח נקי של 114.08 מיליון דולרים.
ב-28 בדצמבר 2014 התרסקה למצר קארימאטה טיסה 8501 של חברת הבת אייר אסיה אינדונזיה. בעת האירוע, היו על סיפון המטוס 155 נוסעים ושבעה אנשי צוות.
חברות בת[עריכת קוד מקור | עריכה]
אייר אסיה X[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – אייר אסיה X
אייר אסיה X היא הזרוע הבינלאומית של אייר אסיה, ומפעילה טיסות ארוכות טווח בין יעדים באסיה ואוקיאניה. החברה שהוקמה במאי 2007, החלה לטוס ב-10 באוגוסט אותה שנה. בצי החברה עשרה מטוסי איירבוס A330-300.
מניות החברה מחולקות בין Aero Ventures המחזיקה ב-48%, קבוצת וירג'ין ואייר אסיה המחזיקות ב-16% כל אחת, וקבוצת ההשקעות היפנית Orix המחזיקה ב-20% הנותרים.
אייר אסיה אינדונזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – אייר אסיה אינדונזיה
בסיסה בנמל התעופה הבינלאומי סוקרנו האטה שבג'קרטה, החברה מפעילה טיסות ל-16 יעדים באמצעות 24 מטוסי האיירבוס A320-200 שלה. עד ליולי 2010, נאסר על החברה, יחד עם חברות תעופה אינדונזיות נוספות, לטוס למדינות האיחוד האירופי בשל בעיות בטיחות.
לאייר אסיה בעלות על 49% ממניות חברה זו, עקב חוקי אינדונזיה האוסרים על שליטת חברה זרה בחברה מקומית.
אייר אסיה הודו[עריכת קוד מקור | עריכה]
חברת תעופה שנוסדה ב-28 במרץ 2013, והתחילה את פעילותה בספטמבר 2013. בסיסה המרכזי בנמל התעופה של העיר צ'נאי שבדרום-מזרח הודו. במיזם זה מחזיקה אייר אסיה ב-49%, קבוצת טאטא ב-30%, וקבוצת ההשקעות Telstra Tradeplace ב-21% הנותרים.
אייר אסיה הפיליפינים[עריכת קוד מקור | עריכה]
חברת תעופה שנוסדה בדצמבר 2010, והחלה לפעול ב-28 במרץ 2012. בסיסה בנמל התעופה הבינלאומי קלארק, הסמוך לאנג'לס סיטי.
אייר אסיה יפן[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – אייר אסיה יפן
מיזם משותף לאייר אסיה ולאול ניפון איירוויז, המחזיקות ב-33% וב-67% ממניותיה בהתאמה. החברה נוסדה בחודש יולי 2011, וטסה לראשונה באוגוסט 2012. בסיסה בנמל התעופה טוקיו נריטה והיא מפעילה טיסות לשבעה יעדים.
אייר אסיה תאי[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – אייר אסיה תאי
נוסדה ב-8 בדצמבר 2003, והחלה לטוס ב-13 בינואר 2004. המיליארדר התאילנדי תאספון ביג'לולד מחזיק ב-51% ממניות החברה, וקבוצת אייר אסייה ב-49% הנותרים. בסיס החברה בנמל התעופה הבינלאומי דון מואנג שבבירה בנגקוק, החברה מפעילה טיסות ל-24 יעדים.
יעדי הקבוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קבוצת אייר אסיה מפעילה מעל ל-400 טיסות יומיות בין 78 יעדים, במלזיה, אינדונזיה, יפן, הפיליפינים, תאילנד, אוסטרליה, ברוניי, קמבודיה, סין, הודו, לאוס, מיאנמר, נפאל, קוריאה הדרומית, סינגפור, סרי לנקה, טאיוואן, ווייטנאם.
צי המטוסים[עריכת קוד מקור | עריכה]
צי המטוסים של החברה נכון לינואר 2019:[4]
| כלי טיס | בצי | בהזמנה | נוסעים | הערות | |
|---|---|---|---|---|---|
| Y | סה"כ | ||||
| איירבוס A320-200 | 69 | — | 180 | 180 | |
| איירבוס A320neo | 25 | 245 | 186 | 186 | |
| איירבוס A321neo | — | 100 | 236 | 236 | |
| סה"כ | 94 | 345 | |||
מדי הדיילות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-9 ביולי 2013 פנה משרד התחבורה של מלזיה לחברת התעופה בדרישה להחליף את מדי הדיילות, לכאלו המייצגים טוב יותר את התרבות המלזית. הנושא עלה לאחר שחבר פרלמנט טען, כי המדים לא משקפים את הזהות הלאומית. מרבית הדיילות בחברה משתייכות לדת המלאית-מוסלמית, והחצאיות שהן לובשות אדומות, יש בהן מחשוף, הן לא מכסות את הברכיים, ולכן הן נחשבות ל"סקסיות".
בדרישה ציין המשרד, כי נבחנת האפשרות להאריך את רישיון הפעולה של החברה עקב הפרשה.[5]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של אייר אסיה (באנגלית ובמלאית)
אייר אסיה, ברשת החברתית פייסבוק
אייר אסיה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
אייר אסיה, ברשת החברתית אינסטגרם
מדיה וקבצים בנושא אייר-אסיה באתר Airliners.net
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מיכל רז-חיימוביץ', World Travel: איזה מלון ואיזו חברת תעופה דורגו כטובים בעולם?, באתר גלובס, 11 בדצמבר 2016
- ^ עמית קוטלר והסוכנויות, למרות הנתק: קטאר איירווייס זכתה בתואר "חברת התעופה הטובה בעולם", באתר ynet, 20 ביוני 2017
- ^ כבר שנה חמישית: קטאר איירווייז היא חברת התעופה הטובה בעולם, באתר כלכליסט, 19 ביוני 2019
- ^ פרטי צי המטוסים של אייר אסיה, באתר airfleets.net (באנגלית)
- ^ AirAsia crew uniforms too sexy for authorities 12 ביולי 2013 באתר investvine.com