אילן רועה

אילן רועה
	פסל של אילן רועה בגינת בית סוקולוב בתל אביב
לידה	1 בינואר 1967; ינוב, ישראל
נהרג	28 בפברואר 1999 (בגיל 32); דרום לבנון
מדינה	ישראל

אילן רועה (1 בינואר 1967 - 28 בפברואר 1999) היה כתב קול ישראל. נהרג בעת משימת סיקור בדרום לבנון.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד במושב ינוב שבשרון, למד בבית הספר הדתי "ישורון" בנתניה ובבית הספר התיכון בר-אילן בעיר. התגייס ב-1986 ושירת בחטיבת הנח"ל כחובש.

בתום שירותו הצבאי החל לכתוב בשבועון הנוער "ראש אחד". לאחר מכן שימש כתב לענייני פלילים ולענייני מפלגות בסוכנות החדשות עתי"ם. מספר שנים אחר-כך החל לעבוד ככתב לענייני כלכלה בעיתון "חדשות". עם סגירת העיתון, עבד תקופה קצרה בעיתון "הארץ".

בשנת 1993 עבר לרשות השידור. תחילה שימש כתב לענייני ההסתדרות ולאחר שנה מונה לכתב "קול ישראל" בצפון.

ב-28 בפברואר 1999 נהרג אילן רועה בפעילות מבצעית בלבנון. בתוקף תפקידו הצטרף לשורת מפקדים צבאיים שנסעו לניחום אבלים בביתה של אישיות לבנונית בכירה בכפר שבעא בלבנון. הם עשו את דרכם חזרה בשיירה בת ארבעה כלי רכב צה"ליים. סמוך למוצב "כאוכבא" ברצועת הביטחון בדרום לבנון, עלה הרכב שבו נסע רועה על מטען צד שהופעל מרחוק. ברכב נסעו יחד עמו תא"ל ארז גרשטיין, מפקד יחידת הקישור ללבנון, רס"ב עמאד אבו ריש, קשרו סמ"ר עמר אל-קבץ. מעוצמת הפיצוץ התהפך הרכב וכל נוסעיו נהרגו.

לאחר מותו הוחלט באגף כוח אדם במטה הכללי לחיילו. רועה הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית-העלמין במושב ינוב.

על שמו פרס מנכ"ל רשות השידור לכתב המצטיין.

בשנת 2006 יצא לזכרו הספר "מטעמי תוניסיה שאילן אהב". הספר נכתב על ידי אמו ויצא לאור בהוצאת הספרים "אוריון", שביחד נרתמו להגשים את חלומו של אילן רועה - להפיק ספר בישול ממטעמיה התוניסאיים האהובים עליו של אמו. הספר זוכה להצלחה רבה.

אולפני רדיו קול הגליל העליון של מועצה אזורית הגליל העליון וקול ישראל נקראים על שמו של אילן רועה.

גינת בית העיתונאים על שם סוקולוב בתל אביב נקראת על שם אילן רועה. בגינה יש פינת הנצחה ובה פסל של אילן רועה מאת הפסל הישראלי יעקב אפשטיין, המיקרופון ומכשיר ההקלטה שהיו ברשותו בעת שנהרג ומתקן המופעל בלחיצת כפתור, המספר את סיפור חייו של אילן רועה.

השאיר אחריו אישה, הורים ושני אחים.