תאגיד השידור הישראלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כאן
مكان
Kan
Kan logo full text.svg
Makan Arabic logo full text.svg
Kan English logo full text.svg
נתונים כלליים
סוג גוף סטטוטורי
שידור ציבורי
סיסמה "יש מקום לכולם: דיגיטל. רדיו. טלוויזיה."
מייסדים ישראלישראל מדינת ישראל
תאריך הקמה הקמתו: מרץ 2015
עלייתו לאוויר: 15 במאי 2017
מיקום המטה ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
משרד ראשי בית הדפוס 32 (כנפי נשרים 23), ירושלים
מנכ"ל אלדד קובלנץ
אנשי מפתח גיל עומר (יו"ר)
 
kan.org.il
makan.org.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תאגיד השידור הישראלי[א]ערבית ידוע כ: هيئة البث الاسرائيلي, בתרגום חופשי: תאגיד השידור הישראלי; באנגלית ידוע כ: Israeli Public Broadcasting Corporation, ובראשי תיבות IPBC, בתרגום חופשי: תאגיד השידור הציבורי הישראלי), תחת המותג "כאן" בעברית ובאנגלית (בתעתיק לאנגלית "Kan") ו"מַכַּאן" בערבית ("مكان", תרגום מילולי: מקום), הוא תאגיד סטטוטורי ישראלי שהוקם בשנת 2015 מכוח חוק השידור הציבורי הישראלי, לשם החלפתה של רשות השידור, שהחוק הורה על סגירתה. התאגיד החל לשדר, בטלוויזיה וברדיו, ב-15 במאי 2017. מנכ"ל התאגיד הוא אלדד קובלנץ ויושב ראש הדירקטוריון הוא גיל עומר.

תאגיד השידור מפעיל חטיבת טלוויזיה, חטיבת רדיו, חטיבת דיגיטל, חטיבת חדשות וחטיבה ערבית[2] והוא כיום גוף התוכן הגדול בישראל[3][4][דרושה הבהרה].

התאגיד מפיץ את הפקותיו בפלטפורמות השונות בטלוויזיה, ברדיו, באתר האינטרנט "כאן", באפליקציות המותאמות לטלוויזיות חכמות, לרכב ולנייד, ובאמצעות הרשתות החברתיות פייסבוק, יוטיוב, אינסטגרם, טיקטוק, SoundCloud,‏ Dailymotion,‏ TuneIn, ואת תוכניות הפודקאסט דרך ספוטיפיי, גוגל פודקאסט, Apple Podcasts (אנ'),‏ PodTail,‏ OmnyContent,‏ OmnyFM,‏ PlayerFM ו-Podcast Addict.

התאגיד נושא במותג "כאן" החל ממאי 2017, המשמש כמותג מטריה (אנ') עבור כלל אפיקי ההפצה של השידורים. לפני כן, השתמש בלוגו זמני ובשם "התאגיד" בשידורי הניסיון טרם עלייתו לשידור. בתאגיד הסבירו את הבחירה בשם "כאן" כמותג המייצג את התאגיד: ""כאן" מבטא את ההכרה שהשידור הציבורי הוא חלק מהחברה הישראלית, שייך לחברה הישראלית והוא כלי הביטוי לכל המתרחש כאן". את הלוגו יצר סטודיו "פירמה".[5]

בעת תחילת פעילותו טרם סגירת רשות השידור באמצעות רשתות חברתיות, מיתג עצמו כ"כאן בהקמה" ובמהלך שנת השידור הראשונה שלו לאחר סגירתה מיתג עצמו כ"כאן בהרצה". תקופת ההרצה הסתיימה רשמית בשעה 22:00 ב-12 במאי 2018, עת החל שידור שלב הגמר של תחרות האירוויזיון.[6] לכבוד סיום תקופת ההרצה הופק סרטון קצר בכיכובה של נטע ברזילי, נציגת ישראל לאירוויזיון 2018, המציין את סיום תקופת ההרצה של התאגיד[7].

חטיבות התאגיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

צוות של תאגיד השידור משדר מהפגנת המחאה נגד היועץ המשפטי לממשלה, פתח תקווה, ספטמבר 2017

חטיבת טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חדר בקרה של שידורי הטלוויזיה של התאגיד בתל אביב

תאגיד השידור הישראלי משדר החל מ-15 במאי 2017 ב-2 ערוצי טלוויזיה, המשודרים דרך משדרי עידן+, דרך פלטפורמות הטלוויזיה הרב-ערוצית: HOT, yes, סלקום tv ופרטנר TV ודרך אתר האינטרנט של "כאן". ערוץ כאן חינוכית החל לפעול באוגוסט 2018. סמנכ"לית חטיבת הטלוויזיה היא טל פרייפלד. על פי החוק, כל תוכני המקור של התאגיד בטלוויזיה, למעט תוכני חטיבת החדשות, מופקים באמצעות מיקור חוץ על ידי חברות הפקה מקומיות. כאן 11 זכה במספר שיא של 33 פרסי האקדמיה לטלוויזה לשנת 2020, למגוון תוכניות דרמה, דוקו, תרבות בהן חזרות, טהרן, מנאייכ, לבנון, מהצד השני עם גיא זהר ועוד.[8]

תוכני המקור של התאגיד היו זמינים בשירותי ה-VOD של הפלטפורמות. ב-2021, עקב דרישת התאגיד לתשלום של דמי תפעול על הפצת התכנים, yes ו-HOT החליטו להפסיק את הפצת התכנים דרכם.[9][10] ב-10 במאי 2021 נחתם הסכם עם "פרטנר TV" על הפצת תכנים[11] ובו תותר ל"פרטנר" לשדר פרסומות בתמורה לחלוקת הרווחים עם "כאן".[12] באופן דומה, תוכני קשת ורשת הזמינים חינם דרך הפורטלים הייעודיים שלהם, זמינים בשירותי ה-VOD בתשלום.[13]

ערוצים קבועים של התאגיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערוצים זמניים שפעלו בעבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שמות הנופלים – ערוץ שעולה מדי שנה ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל לצורך הצגת שמות חללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה. הערוץ עלה לראשונה בשנת 2018 באפיק 22 אשר שימש את ערוץ 2 עד הפיצול בנובמבר 2017, שמות הנופלים הוצגו בערוץ 33 בעבר ומאחר שמַכַּאן מיועד לציבור הערבי נפתח הערוץ. ב־2020 עבר שידור זה לאפיק 26.[14] הערוץ מועבר בכל הפלטפורמות.[15]
  • כאן 4K – מהווה גרסת 4K למשחקי המונדיאל ששודרו בכאן 11. שידר באפיק 511 באיכות 4K החל מ-14 ביוני, לקראת תחילת מונדיאל 2018 ברוסיה. השידור הראשון בערוץ זה היה טקס פתיחת מונדיאל 2018, ומונדיאל זה היה המונדיאל הראשון ששודר ב-4K בישראל. סיים את שידוריו עם תום המונדיאל ב-15 ביולי.[16][17][18]
  • מכאן 33 HD (עידן פלוס בלבד) - ערוץ מכאן 33 באיכות HD. שידר בתקופת מונדיאל 2018, ירד משידור בחודש יולי 2018.

חטיבת רדיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אולפני הרדיו של התאגיד בתל אביב

שידורי הרדיו של התאגיד המשיכו, בשינויים מסוימים, את תחנות הרדיו של קול ישראל כפי שהיו ברשות השידור. חלק מהתחנות נותרו בשם המקורי וחלק שונו. תחנות הרדיו בתאגיד הן:

בנוסף, "כאן" משדר דרך האינטרנט בשבעה ערוצי רדיו דיגיטליים, בשבע סוגות מוזיקה שונות (ים תיכוני, 80-90, קצת אחרת, קלאסי, להיטים, נוסטלגי, שיא הרגש). סמנכ"ל חטיבת הרדיו הוא לי-אור אברבך.

כמו כן, בדומה לרשות השידור, מפעיל גם התאגיד את מוקד התנועה של קול ישראל בשם "כאן מוקד התנועה".[20]

חטיבת חדשות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – כאן חדשות

חטיבת החדשות של התאגיד, "כאן חדשות" (בעבר כונתה "כאן ועכשיו", אך הכינוי הוצא משימוש כמה חודשים לאחר העלייה לאוויר) הוקמה כדי לספק תוכן חדשותי לדיגיטל, לטלוויזיה ולתחנות הרדיו של התאגיד. סמנכ"ל החדשות של תאגיד השידור הוא ברוך שי.

חטיבת דיגיטל[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – כאן דיגיטל

חטיבת הדיגיטל של התאגיד, כאן דיגיטל, מהווה אחת מפלטפורמות השידור של התאגיד, ומפרסמת את התוכן שלה דרך הרשתות החברתיות, אתר ואפליקציית כאן.

הנהלת התאגיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראשות התאגיד עומדים המועצה והמנהל הכללי:

מועצת התאגיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועצת תאגיד השידור הישראלי היא הגוף המטפל במדיניות התאגיד ופיקוח על יישומה, לרבות מדיניות השידורים הכוללת, אישור לוחות השידורים ותקציביו של התאגיד. המועצה היא זו שבוחרת וממנה את המנהל הכללי, את מבקר התאגיד ואת נציב קבילות הציבור. בנוסף, המועצה מאשרת את מינויים של חברי ההנהלה הבכירה. המועצה אחראית גם לגבש את נוהליו של התאגיד, לאשר את המבנה הארגוני, את מדיניות ההעסקה, את היקף שיא כוח האדם ולדון בתוכנית העבודה השנתית של התאגיד ולאשר אותה.

מועצת תאגיד השידור הציבורי מורכבת מ-12 נציגי ציבור אשר נבחרים על ידי ועדה מקצועית בלתי תלויה בראשות שופט וממונים על ידי שר התקשורת. הרכב המועצה כולל לפחות 6 נשים ולפחות חבר אחד הנמנה עם האוכלוסייה הערבית, לרבות האוכלוסייה הדרוזית והצ'רקסית, לפי המלצת ועדת האיתור, כמתואר בחוק.

ישיבות המועצה מתקיימות בירושלים. החלטותיה עומדות לעיון הציבור בין השאר באתר האינטרנט של תאגיד השידור הישראלי.[21]

מינוי חברי המועצה הוא באחריות של שר התקשורת ובאישורו. מינוי חבר מועצה הוא לתקופה של ארבע שנים, אולם, שר התקשורת, בהמלצת ועדת האיתור, רשאי להאריך את כהונתו לתקופה אחת נוספת. ב-13 וב-16 באפריל 2016 אישר שר התקשורת וראש הממשלה, בנימין נתניהו, על פי המלצת ועדת האיתור בראשות השופט עזרא קמא, את חברי המועצה, ובראשם גיל עומר.[22]

המנהל הכללי של תאגיד השידור הישראלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנכ"ל התאגיד מתמנה לתפקידו על ידי מועצת התאגיד. לשם כך, הוקמה ועדת איתור מיוחדת, בראשות השופט עזרא קמא, סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים לשעבר. החוק קובע במפורש את איסור הזיקה, האישית או העסקית, בין מנכ"ל התאגיד לבין מי משרי הממשלה, עסקנים פוליטיים או מפלגתיים. מנכ"ל התאגיד ממונה לתקופה של ארבע שנים, וניתן להאריכה בעוד תקופה אחת נוספת, בלבד. בין תפקידיו, להיות אחראי לניהול השוטף, לשמש כעורך הראשי של השידורים, להעביר את לוחות השידורים לאישור המועצה, להגיש הצעות תקציב ותוכנית עבודה שנתיות ולהגיש דו"חות פעילות חצי-שנתיים. סמכויותיו כוללות ייצוג של התאגיד, חתימה על מסמכים ועסקאות וקבלת עובדים לתאגיד.

לתאגיד מונה מנהל כללי זמני, אלדד קובלנץ, על ידי ועדת איתור, לתקופה של עד שנתיים מיום תחילת השידורים, וזאת במקביל להליך מינוי המנהל הכללי.[23] עיקר עיסוקו של המנהל הכללי הזמני הוא הקמת התשתית הנדרשת לתחילת פעילות התאגיד עד ליום תחילת השידורים, וכל פעולה אחרת הנדרשת לשם ההיערכות לכך. החל מיום תחילת השידורים ועד לתום תקופת כהונתו, ממלא המנהל הכללי הזמני את כל התפקידים המוטלים על המנהל הכללי.

ב-19 במרץ 2019 נבחר אלדד קובלנץ לתפקיד המנכ"ל הקבוע של תאגיד השידור, לתקופה של ארבע שנים.[24]

הליך ההקמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החלטה על סגירת רשות השידור[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך השנים חלה הידרדרות במעמדה ובתפקודה של רשות השידור. ועדות ציבוריות[ב] אשר בחנו את הגורמים למצבה הקשה קבעו שהוא נובע בין היתר ממספר עובדיה הגדול, מעלויות שכרם הגבוהות, מהסכמי שכר קשיחים ומן החוק, שמקשה לנהלה במקצועיות וללא פניות בסביבה רבת ערוצי תקשורת. מחברי הדוחות המליצו בין היתר על שינויים מבניים ברשות ועל שינויים בחוק.[25]

ביולי 2013 שכר שר התקשורת, גלעד ארדן, חברת ייעוץ חיצונית לבחינת עתיד רשות השידור, על מנת להחליט האם נכון לסגור את הרשות.[26] לאור הנתונים הוקמה "ועדת לנדס" וזו פרסמה את החלטותיה בראשית מרץ 2014. לפי הסיכומים שהתקבלו, תבוטל אגרת הטלוויזיה החל מ-1 באפריל 2015 ובמקום רשות השידור יוקם גוף שידורים חדש.[27][28]

חקיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לגיבוש החקיקה הנדרשת הקימה הכנסת את הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק השידור הציבורי, בראשות חברת הכנסת קארין אלהרר. הוועדה החלה את דיוניה ב-11 ביוני 2014 וקיימה מספר ישיבות רב בזמן קצר על מנת לאפשר את סיום הליך החקיקה עד תום מושב הכנסת בחודש יולי, דבר שעורר ביקורת מצד כמה מחברי הכנסת.[29] ב-9 ביולי אושר נוסח הצעת החוק והיא הועברה למליאת הכנסת לקריאה שנייה ושלישית, שם אושר ב-29 ביולי 2014 חוק השידור הציבורי,[30] המורה על הקמת תאגיד השידור הישראלי ועל סגירת רשות השידור.[31] אחד מסעיפי החוק החדש קובע שרבע מעובדי הגוף החדש יגיעו מרשות השידור ומהטלוויזיה החינוכית.[32]

סעיף 7 לחוק מאפיין את פעילות התאגיד:

(א) תאגיד השידור הישראלי יקיים שידורים ויספק סוגי תוכן שונים באמצעים חזותיים, קוליים וכתובים, בטלוויזיה, ברדיו ועל גבי רשת האינטרנט.
(ב) התוכן שיספק תאגיד השידור הישראלי יהיה עצמאי, יופנה לכלל אזרחי מדינת ישראל ותושביה, ישקף ויתעד את היותה של מדינת ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית, את ערכיה ואת מורשת ישראל, וייתן ביטוי הוגן, שוויוני ומאוזן למגוון ההשקפות והדעות הרווחות בציבור בישראל.
(ג) תאגיד השידור הישראלי יספק תוכן חדשותי ותוכן בענייני היום, באופן מקצועי, הגון, אחראי, עצמאי, ביקורתי, נטול פניות ואמין, בשקיפות ותוך הפעלת שיקול דעת עיתונאי ונאמנות לאמת העובדתית ולחובת הדיווח לציבור.
(ד) תאגיד השידור הישראלי יספק תוכן מגוון הפונה לילדים ולנוער, ויקדם יצירה של תוכן ערכי, חינוכי ולימודי לילדים ולנוער.
(ה) תאגיד השידור הישראלי יספק תוכן הפונה למגוון האוכלוסיות והזרמים בחברה הישראלית, ובכלל זה שידורים בשפה העברית, שידורים בשפה הערבית לאוכלוסייה הערבית בישראל ושידורים בשפות נוספות הרווחות בחברה הישראלית.
(ו) במילוי תפקידיו כאמור בסעיף זה יפעל תאגיד השידור הישראלי –
 (1) להרחבת ההשכלה והדעת;
 (2) לקידום התרבות, היצירה האיכותית הישראלית המקורית, והמוזיקה הישראלית;
 (3) לקידום החדשנות בתחום תוכן השידורים והפצתם ובטכנולוגיות השידור;
 (4) לטיפוח ולקידום השפה העברית.

גיוס עובדים ומינויים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גיוס העובדים בתאגיד השידור נעשה בהנחיית כללי המנהל התקין והמשרות הפתוחות מפורסמות באתר התאגיד. כמו כן, מתפרסמים קולות קוראים ומכרזים. עם זאת, באוגוסט 2018 פורסם כי בתהליך הגיוס של עובדים שונים בתאגיד שולבו שיקולים זרים וביניהם דעות קדומות, הערות גזעניות, ויריבויות אישיות.[33][34]

בספטמבר 2014 החל לפעול אתר האינטרנט של תאגיד השידור הישראלי ובו מכרזים לאיתור סמנכ"לים ולמיתוג.[35] בו בזמן החלה בניית הדירקטוריון של הגוף החדש, ובמקביל נמשך תהליך סיום עבודתם של עובדים ותיקים ברשות השידור.

במרץ 2015 פורסם כי אלדד קובלנץ מונה לעמוד בראש תאגיד השידור הציבורי החדש.[36] יו"ר דירקטוריון התאגיד הוא גיל עומר. דוברת התאגיד היא העיתונאית גילי שם טוב. לתאגיד הצטרפו מספר עיתונאים, בהם אריה גולן, אסתי פרז ומלאכי חזקיה מרשת ב'.

ב-7 ביוני 2016 מונתה שלומית אברהם גלוברזון למנהלת חטיבת החדשות.[37] עוד באותו יום מונה למנהל כאן ב' עומר בן-רובי, שב-15 השנים האחרונות מילא תפקידי ניהול ועריכה בגל"צ. למנהל רשת ג' מונה יובל גנור, שכיהן בין השנים 2008–2011 כמנהל רדיו 88FM ומשנת 2012 ערך מהדורות חדשות בקול ישראל וערך והגיש תוכניות ויומני אקטואליה ברשת ב'. כן הוחלט כי משה מורד ימשיך בתפקידו כמנהל רדיו 88FM תחת התאגיד החדש.

נכון לנובמבר 2016 גויסו כ-600 עובדים לשורות התאגיד, רובם אנשי מנהלה, כספים וטכנולוגיה. תקציב כוח האדם שהועמד לטובת גיוס עובדים מאפשר גיוס של עד 912 עובדים.[38]

בינואר 2018 הכריז ארגון העיתונאים על סכסוך עבודה בתאגיד על רקע חששות כי ההנהלה מתכננת לפטר עשרות עיתונאים.[39] בהודעה ששלח מנכ"ל התאגיד אלדד קובלנץ לעובדים נאמר כי "אנו מאמינים בחשיבותה של העבודה המאורגנת... נמצאים בקשר הדוק ובהידברות עם ועד הפעולה ומקפידים לעדכן אותו בכל מהלך משמעותי... עם זאת, לא נוכל לאפשר פגיעה ביכולתם של מנהלי התאגיד לקבל החלטות, אשר באות להיטיב ולייעל את העבודה בתאגיד ולהבטיח את קיומו העתידי".[40] בתגובה לדבריו ענו בוועד העובדים כי "אנחנו ועד הגיוני. אנחנו רוצים לעבוד בגוף בריא, מקצועי ויעיל, גוף שפועל בשקיפות ולפי החוק, ביושר ובהגינות... חבל שההנהלה מצד אחד ממשיכה לנופף בדגל 'בהרצה' כדי לזכות ליחס של חמלה בציבור ובקרב מקבלי ההחלטות – אך מנגד שוכחת שיש גם עובדים בהרצה, ועליהם היא לא חסה".[40]

לאחר סגירת הטלוויזיה החינוכית הישראלית, והקמת ערוץ ילדים תחת התאגיד במקומו, הוחלט על קליטת חלק מן העובדים מהחינוכית בארגון, בדומה לקליטת עובדים מרשות השידור, אך כיוון שהגוף החדש נועד להתנהל ארגונית כגוף יותר יעיל ולהשתמש בעיקר בגופי הפקה חיצוניים להפקות עבור ערוץ "כאן חינוכית" בשונה מה"חינוכית" שהפיקה את מרבית תכניה בעצמה, הוגבלה מכסת העובדים למתכונת הרבה יותר קפדנית ומצומצמת.

עיכובים בפירוק רשות השידור[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמליל התאגיד הראשוני שפורסם בעמוד הפייסבוק של התאגיד. היה הסמליל הזמני עד לחשיפת הסמליל והמיתוג הרשמיים.
צילום מסך מיום תחילת השידורים – שקופיות המודיעות על עליית התאגיד לאוויר בשעה 17:00

המועד שנקבע לפירוק הרשות (31 במרץ 2015) נדחה, והוחלט כי הרשות תפורק עד אוקטובר 2015.[41][42] ב-14 ביולי 2015 נדחה הפירוק פעם נוספת, עד ל-31 במרץ 2016.[43] ב-8 במרץ 2016 נדחתה סגירת רשות השידור פעם נוספת, ל-1 באוקטובר 2016.[44]

ביולי 2016 הסכימו ראש ממשלת ישראל ושר התקשורת, בנימין נתניהו ויו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, לפעול לדחיית מועד פירוק רשות השידור והפעלת התאגיד לתחילת 2018.[45] הסכמה זו עוררה התנגדות, משום שיש שראו בה פגיעה בעובדי התאגיד[46][47] וניסיון לבטל את הקמתו של התאגיד. בדיון בוועדת השרים לחקיקה העירה שרת התרבות והספורט, מירי רגב:

מה שווה התאגיד אם אנחנו לא שולטים בו? השר צריך לשלוט. מה, נעמיד כסף ואז הם ישדרו מה שהם רוצים?[48]

בהסכמה נוספת, בין נתניהו ושר האוצר משה כחלון, נקבע לפעול לדחיית שידורי התאגיד ל-30 באפריל 2017, אלא אם יודיע התאגיד כי מוכן לשידור מ-1 בינואר 2017.[49] ב-25 באוקטובר 2016 אכן הודיע התאגיד כי יעלה לשידור ב-1 בינואר 2017.[50] בדצמבר 2016 סיכמו נתניהו וכחלון שהתאגיד יתחיל לשדר ב-30 באפריל 2017.[51][52]

במרץ 2017 פעל ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, לסגירת התאגיד, מול התנגדותו של שר האוצר, משה כחלון, על רקע מחלוקות באשר לאנשי התקשורת המועסקים בתאגיד. כפשרה חוקק חוק חדש לפיו הפעלת התאגיד תידחה ל-15 במאי וחטיבת החדשות תפוצל ממנו ותפעל כתאגיד נפרד ("תאגיד החדשות").[53][54][55] ב-11 במאי 2017 אישרה הכנסת את החוק לפיצול חטיבת החדשות מהתאגיד.[56] בעקבות עתירות שהוגשו בג"ץ, ב-14 במאי הוציא בג"ץ צו ארעי המעכב את הפיצול.[57][58][59][60] ארגון העיתונאים בישראל פנה לבג"ץ בבקשה לדחות את ההכרעה בנושא עד שתתברר עדותו של עד המדינה שלמה פילבר בסוגיה.[61] ב-26 ביוני 2018 חזר בו ראש הממשלה נתניהו מדרישתו לפיצול התאגיד, לאחר שקיבל את חוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לפיה פיצול התאגיד עלול לפגוע בקיום תחרות האירוויזיון 2019 בישראל,[62] ופיצול התאגיד בוטל קודם שמומש.[63]

הפולמוס סביב פעילות תאגיד השידור הציבורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

עוד בטרם תאגיד השידור הציבורי החל לשדר, נשמעו קריאות לסגור אותו. ראש הממשלה בנימין נתניהו ניסה לסגור את התאגיד פעמיים – בסוף 2016 ובתחילת 2017, זמן קצר לפני שהתאגיד החל לפעול, ולשקם את רשות השידור. את הקריאות לסגור את התאגיד ליווה הנימוק כי סגירתו תחסוך כספים למשלם המיסים, ובטענה כי רשות השידור התייעלה וניתן למנוע את סגירתה.

ב-15 באוקטובר 2017 העלה השר אריה דרעי הצעה לסגירת תאגיד השידור הישראלי, בטענה כי סגירת התאגיד בין היתר תממן את העלאת קצבאות הנכות.[64][65][66][67] בין היתר נשמעו קריאות כי לתאגיד "1.5% רייטינג".[68] כמו כן ניסה שר התקשורת איוב קרא לסגור את התאגיד מלבד רשת ב' ולהקים במקומו קרן לעידוד הפקות מקור. תוכניות אלו נגנזו כאשר העלו מנהלי התאגיד תוכנית התייעלות, רייטינג התאגיד עלה בהדרגה במהלך שנת 2017.

הקמת משרדי ההנהלה ואולפני החדשות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניין התאגיד ברחוב כנפי נשרים בירושלים

בחוות דעת שפורסמה במאי 2016 לאחר שהנהלת התאגיד לא מצאה מקום מתאים בשטחה של ירושלים, כפי שנדרש בחוק השידור הציבורי הישראלי, קבע המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אבי ליכט, כי:

תכליתו של החוק היא ברורה - הקמת משדר ציבורי חדש, עצמאי, יעיל, רלוונטי ומצטיין. הצורך הבוער להתחיל בשידורי התאגיד החדש, והיעדר חלופה מתאימה בתוך העיר ירושלים, מכריעים את הכף לטובת פרשנות אשר תאפשר את תחילת השידורים לתקופה זמנית מחוץ לעיר ירושלים. ללא פרשנות זו לא ניתן יהיה לקיים את תכליתו העיקרית של החוק - הקמת התאגיד ושיפור השידור הציבורי.[69]

בהתאם לחוות הדעת, נקבע כי התאגיד יחל לפעול באופן זמני מאולפני ערוץ 9 שבמודיעין, הפרוסים על שטח כולל של 4,500 מ"ר.[70] במקביל, חתם התאגיד על הסכם הבנות לרכישת משכן קבע בשכונת גבעת שאול שבירושלים. בהקשר זה נקבע, כי מתחם רוממה, בו מוקמה רשות השידור, אינו מתאים לצורכי התאגיד. ביולי 2016 רכש התאגיד מבנה קבע באזור התעשייה גבעת שאול בירושלים.[71]

סניף הרדיו של התאגיד הוקם בתל אביב.[72] משרדי התאגיד שוכנים במבנה לשעבר של אתר החדשות ynet שממוקם בצומת הרחובות יגאל אלון ונח מוזס.

במאי 2016 החל התאגיד בהפקה של שידורי ניסיון, המוצגים בדף הפייסבוק שלו, תחת שם זמני – "התאגיד".[73] בסרטונים, על נושאים שונים בחברה הישראלית, משולבים שדרני התאגיד, ביניהם בן המגזר החרדי אלימלך זילברשלג, השדרנית המוסלמית הראשונה המופיעה עם כיסוי ראש מלא סמאח ותד, ואחרים. אחר כך נפתח גם דף טוויטר, ובהמשך נפתחו ערוצים נוספים בסנאפצ'ט, ביוטיוב ובאינסטגרם, במטרה לשנות את התדמית המיושנת שאפיינה את רשות השידור ולפנות לקהל צעיר ומגוון יותר מבעבר.[74] באוגוסט נפתח אתר אינטרנט חדש המכיל מספר תחנות רדיו פעילות.

פרומו ההשקה של האולפנים החדשים בירושלים
בניין התאגיד כפי שמופיע בפרומו

מעבר התאגיד לירושלים היה אמור להתקיים ב-28 באוקטובר 2018, אולם לאחר מכן בעקבות לחץ העובדים, מעבר תאגיד השידור לירושלים נדחה לנובמבר 2018.[75][76] ב-19 בפברואר 2020 נחשפו האולפנים החדשים בירושלים וב-23 בפברואר 2020 החלו השידורים מהאולפנים החדשים שהוקמו בירושלים.[77][78][79][80][81]

תקציב ההקמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקציב ההקמה של התאגיד עמד על סכום של 350 מיליון ש"ח – 120 מיליון לציוד מקצועי, 28 מיליון לשכר עבודה, 14 מיליון לתפעול השוטף, 128 מיליון לנדל"ן ו־60 מיליון לרכש תוכן.

בשנת 2018 עמד תקציב התאגיד על 747 מיליון ש"ח, כאשר הוא מורכב ברובו (650 מיליון) מכסף שמעביר משרד התחבורה מגביית אגרת הרכב (סכום אגרת הרדיו, נכון ל-2017, הוא 161 ש"ח). 315 מיליון ש"ח מתקציבו של התאגיד (42%) מופנה לרכש תוכן בשנת 2018. התקציב שמופנה לרכש התוכן מתחלק כך ש-50 מיליון יושקעו בדרמה, 40 מיליון בתוכן דוקומנטרי, ו-110 מיליון בתרבות, בידור וספורט. 20 מיליון מועברים לחטיבה בערבית ו-15 מיליון לתוכן לילדים ונוער, והחל משנת 2019 מושקעים בתחום זה 40 מיליון ש"ח מדי שנה. עוד דיווחו בתאגיד כי 60 מיליון ש"ח מתקציב ההקמה הועברו להשקעה בהפקות מקור בשנת 2018. תקציב חטיבת החדשות עומד על 160 מיליון ש"ח, מתוכו 25 מיליון לחדשות בערבית ועל פי הערכות 18 מיליון לרשת ב'. כ-220 מיליון שקלים (29.5%) יוקצו להוצאות שכר.[82]

אירועים משמעותיים לאחר ההקמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצטרפות התאגיד לאיגוד השידור האירופי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-24 במאי 2017 הגיש תאגיד השידור הישראלי בקשה להצטרף לאיגוד השידור האירופי. ביוני 2017 פורסם כי על פי מסמך הבנות שנחתם בין תאגיד השידור הישראלי לבין איגוד השידור האירופי, התאגיד הישראלי יחזיק בחברות זמנית באיגוד שיאפשר לו להמשיך להשתתף באירוויזיון בתנאי שהתהליך הרשמי להצטרפותו לאיגוד יימשך במקביל.[83] ב-7 בדצמבר 2018 האספה הכללית הצביעה פה אחד בעד קבלת "כאן" כחבר קבוע באיגוד.[84] לכבוד הצטרפותו הקבועה של התאגיד, הופק סרטון תדמית, שפורסם על ידי האיגוד.[85] ב-2019 התאגיד הפיק את אירוויזיון 2019 שנערך בישראל, בעקבות זכייתה של נטע ברזילי.

בעקבות הזכייה הוחלט בממשלה לבטל את פיצול התאגיד, שהטיל בספק את אישור חברותו של התאגיד באיגוד השידור האירופי, הגוף האחראי על האירוויזיון.[86][87]

אחריות על בחירת הנציג הישראלי בתחרות האירוויזיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין השנים 2018–2020 הנציג נבחר בתוכנית "הכוכב הבא" של "קשת", תחת הנהלתו של התאגיד. הסכם עם "קשת" על בחירת הנציג לאירוויזיון היה קיים עוד בתקופת רשות השידור, החל מ-2015. ב-2018 הוחלט ב"כאן" על המשך אוטומטי של ההסכם של רשות השידור עם קשת. ב-2019 נבחנו חלופות שמאפשרות את קיום התחרות על ידי ערוץ מסחרי, במסגרת תוכנית ריאליטי.

ב-2018 זכתה ישראל בתחרות האירוויזיון, ועל כן תאגיד השידור הפיק את אירוויזיון 2019.[88]

ב-2019 בתחילה, קיום התוכנית "הכוכב הבא" כתחרות לבחירת הנציג לאירוויזיון לא סוכם בין "כאן" ל"קשת", כיוון שנבחנה אפשרות שהתאגיד יפיק בעצמו תוכנית ריאליטי לבחירת הנציג.[89] "קשת" נתבקשה אז להפסיק בפרסום התוכנית המציג את הייצוג באירוויזיון כפרס.[90] לאחר שב"כאן" בחנו מספר אפשרויות, שכללו בין היתר גם שיתוף פעולה עם "רשת", ובחירת הנציג בתוכנית "אקס פקטור ישראל"[91] כאשר גם האפשרות לתוכנית "The Voice ישראל" נבחנה, ב-22 באוגוסט 2018, הכריז התאגיד כי ימשיך את שיתוף הפעולה עם "קשת" ועם התוכנית ועל כן גם בעונה זו, הזוכה בתחרות ייצג את ישראל באירוויזיון 2019.[92][93]

בנוסף לשידור "הכוכב הבא" בעונה זו, הוחלט כי ב"כאן 11" ישודרו שתי תוכניות מלוות בשעות הפריים-טיים: "כרטיס אחרון לגמר" בה בין היתר ישוריין כרטיס לגמר לאחד מחברי הנבחרת בשיאה של התוכנית, ובנוסף תשודר תוכנית נוספת לבחירת השיר שייצג את ישראל במסגרת פורמט שפותח עבור התוכנית ובו ייחשף השיר הזוכה והקליפ שיופק לו. בנוסף לתוכניות המלוות את הבחירה לתחרות האירוויזיון, "כאן" תבחר גם נציג לתחרות האירוויזיון לילדים, במסגרת תוכנית בשם "קדם אירוויזיון ג'וניור", התוכנית תלווה גם את הפקת הקליפ והחלק האמנותי בתחרות הבינלאומית. בפועל, לא התקיימה תוכנית הצלה והמועמדים נבחרו על ידי צוות השופטים של התוכנית. השיר נבחר על ידי צוות מטעם "כאן", והוחלט כי יפורסם לראשונה במלואו בטקס פרסי האקדמיה.

עבור התחרויות ב-2020 וב-2021, "כאן" הפיקה תוכנית נפרדת לבחירת השיר.

ההסכם עם "קשת" כלל חבילת פרסום לקידום תאגיד השידור, השתתפות במימון ערב בחירת השיר, מימון הקליפ ומימון המשלחת הישראלית לאירוויזיון במהלך השהייה לפני התחרות ובמהלכה.[94]

הוחלט בתאגיד שהחל משנת 2021, בחירת המועמד לאירוויזיון תוחזר לתאגיד.[95] ב-2019 פורסם כי הוחלט בתאגיד לאמץ מודל לבחירת הנציג באמצעות הקהל והרשתות החברתיות, באופן דומה לנעשה בצ'כיה.[96]

ב-2021 נבחנה שוב האפשרות להעביר את ההפקה לערוץ מסחרי, עקב עלויות ההפקה.[97] ב-2021 הוחלט כי אקס פקטור ישראל ברשת 13 תבחר את הנציג לאירוויזיון.[98][99] ההצעה של "רשת" כללה חבילת פרסום לתכני התאגיד, והצעות לשיתופי פעולה נוספים.[100] כמו כן, המתמודדים בגמר יופיעו עם השירים בהם ייצגו את ישראל אם ייבחרו.[101]

פרישת התאגיד מוועדת המדרוג הישראלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-29 במאי 2019 הצהיר התאגיד על כוונתו לפרוש מהוועדה הישראלית למדרוג בסוף 2019, עקב חוסר הסכמה על שינויים בשיטת המדרוג עבור תוכני הגופים המשדרים באינטרנט.[102][103] ב־11 בדצמבר 2019 הודיע התאגיד על פרישתו מהוועדה.[104][105][106][107][108][109] על אף פרישת התאגיד מהוועדה, הוועדה ממשיכה למדוד ולהפיץ את נתוני המדידה אודות שידורי התאגיד. התאגיד בתגובה דרש שהוועדה תימנע ממדידת הנתונים והפצתם.[110][111] הוועדה חדלה מלפרסם את נתוני הרייטינג של "כאן" בטלוויזיה ב-23 ביוני 2020.[112] החל מ-8 ביוני 2021 החלו סיקורי הרייטינג לפרסם שוב את מדד הרייטינג של שידורי "כאן 11"[113] וחדלו להתפרסם בשנית ב-5 באוקטובר 2021.[114]

החל מ-1 בינואר 2020, מפרסם התאגיד את נתוני הצפייה בתכניו באתר האינטרנט שלו. בעוד שנתוני הוועדה עבור הערוצים המסחריים מופצים בשעות הבוקר, נתוני "כאן" מתפרסמים בשעות הצהריים ולא יופיעו עם פילוח לפי תוכנית אלא ישקללו את מספר הצפיות ודקות הצפייה של התכנים של "כאן" באינטרנט, דרך הרשתות החברתיות, כאשר התוכן מסווג ל-3 מחלקות: תוכני טלוויזיה, דיגיטל ואודיו. המדידה של תוכני וידאו היא אך ורק על פי הצריכה בפלטפורמות אינטרנטיות, גם עבור תכנים שהופקו לשידור בטלוויזיה. עבור תוכני אודיו, שילוב של סקר TGI עם האזנות דרך ממשק האינטרנט והאזנות בפודקאסטים. התאגיד מפרסם נתוני צריכה יומיים[115] ושבועיים.[116] החל מ-2021 הפסיקו לפרסם נתונים יומיים.

ב-9 באוגוסט 2021 התאגיד פרסם מכרז למדידה אחודה לדיגיטל ולאמצעי ההפצה המסורתיים (בטלוויזיה וברדיו).[117] מנכ"ל ועדת המדרוג בתגובה תקף את החלטת התאגיד, ואת החלטתם לפרוש מהוועדה. המחלוקת הוסברה, כי אין אפשרות לקבל מדד על פרסומים ברשתות החברתיות ללא שיתוף פעולה מצידן, אלא רק על תכנים שמפורסמים בפורטל הגופים המשדרים.[118]

טענות על התעמרות בעובדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולי 2021 פורסם תחקיר של "הארץ" המייחס התנהלות בעייתית ומבזה כלפי עובדי הארגון, בעיקר מצד ההנהלה, שכולל אלימות מילולית כלפי עובדים והטרדה מינית.[119][120][121][122] בעקבות הפרסום ועד עובדי "כאן", הפועל תחת ארגון העיתונאים וארגון עובדי התקשורת, הגיב כי הוועד מודע לבעיות הללו ופועל לסייע לעובדים, וייפעל למיגור התופעה.[123]

תגובה מצד ארגון העיתונאים הגיעה יומיים לאחר הפרסום וכללה הבהרה שהארגון מודע לבעיות ופועל כבר מספר חודשים בעניין.[124]מועצת תאגיד השידור הודיעה כי תקיים דיון חירום בעקבות הפרסום.[125]

תגובה הגיעה גם מצד שדרנית התאגיד קרן נויבך, כנגד התופעות וההתנהלות הבעייתית, וקוראת לתאגיד לפעול נגד כל המעורבים בפגיעה בעובדים.[126]

בהמשך לטיפול בנושא, ארגון העיתונאים שלח מכתב למועצת תאגיד השידור, יחד עם ארגון עובדי התקשורת וועד עובדי התאגיד.[127]מועצת תאגיד הציבה דרישה בפני ההנהלה להתייחס לטענות "הארץ" תוך 48 שעות, בעקבות דיון החירום שכונס.[128]

טענות גם הופיעו נגד העיתונות שבחרה ברובה לא לסקר ולדווח על כך.[129]

ב-11 באוגוסט 2021 מועצת תאגיד השידור הישראלי הודיעה כי תוקם ועדת בדיקה חיצונית ובלתי תלויה, שתגבש המלצות תוך 6-8 שבועות. בראש הוועדה תעמוד שופטת בית המשפט העליון (בדימוס) אילה פרוקצ'יה.[130]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתבות

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ החל מהקמתו מכוח החוק ועד עדכון החוק ב-10 בספטמבר 2015 נודע בשם תאגיד השידור הציבורי[1]
  2. ^ הוועדה לבדיקת רשות השידור בראשותו של האלוף (מיל') רפאל ורדי משנת 2000; ועדת השידור הציבורי בראשות פרופ' חיים בראשית משנת 2000; הוועדה לרפורמה בשידור הציבורי בראשות מר רענן דינור משנת 2005 ועוד.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חוק השידור הציבורי הישראלי, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי
  2. ^ מבנה אירגוני, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי
  3. ^ אודות התאגיד, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי
  4. ^ ציוץ בטוויטר, כאן
  5. ^ איתי שטרןתאגיד השידור הציבורי חושף שם ולוגו חדשים: "כאן", באתר הארץ, 31 ביולי 2016
  6. ^ נועה פרייס‏, זה קורה: בתאגיד השידור ייפרדו מתקופת ההרצה במוצ"ש, באתר וואלה!‏, 9 במאי 2018
  7. ^ קובץ וידאו כאן חוגגים שנה באוויר ונפרדים מההרצה, סרטון באתר יוטיוב
  8. ^ כאן גאים וחוגגים עם 33 זכיות בטקס פרסי האקדמיה לטלוויזיה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי
  9. ^ ענת ביין-לובוביץ', ‏התאגיד דורש מהוט, yes, פרטנר וסלקום "דמי תפעול" על תכניו, באתר גלובס, 2 בפברואר 2021
  10. ^ ענת ביין-לובוביץ', ‏הוט תסיר בסוף החודש את תכני "כאן 11" מספריית ה-VOD, באתר גלובס, 2 במרץ 2021
  11. ^ כפיר אדר, זה ההסכם עליו חתמו פרטנר ותאגיד השידור הישראלי 'כאן', באתר אייס, 10 במאי 2021
  12. ^ רפאלה גויכמן, פרטנר תתחיל להציג פרסומות בצמוד לתכנים של כאן 11, באתר TheMarker‏, 10 במאי 2021
  13. ^ אביאור אבו, מחיר ה-VOD של HOT קפץ, אבל התכנים יתכווצו משמעותית, באתר כלכליסט, 18 במרץ 2021
  14. ^ קובץ וידאו שידור שמות הנופלים | יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה תש"פ, סרטון באתר יוטיוב
  15. ^ נועה פרייס‏, התגעגעתם? אפיק 22 חוזר - ליומיים, באתר וואלה!‏, 08 באפריל 2018
  16. ^ גיא לוי, תזכורת: כך תצפו ב-4K במונדיאל בחינם, באתר ynet, 14 ביוני 2018
  17. ^ יונתן כיתאין, ‏בתאגיד "כאן" נערכים לשדר את המונדיאל באיכות 4K, באתר גלובס, 1 בנובמבר 2017
  18. ^ עוברים ל 4K, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 01 בנובמבר 2017
  19. ^ ענת ביין-לובוביץ', ‏מינוי בתאגיד השידור: שרון עמית מונתה למנהלת "כאן רשת ב'", באתר גלובס, 7 ביולי 2019
  20. ^ דיווחי תנועה באתר תאגיד השידור
  21. ^ הודעות, החלטות וכללים של מועצת תאגיד השידור הציבורי, כאן
  22. ^ לי-אור אברבך, ‏אושרו רוב חברי המועצה המפקחת על תאגיד השידור, באתר גלובס, 14 בפברואר 2016
  23. ^ אופיר דור, אלדד קובלנץ ימונה למנכ"ל זמני של תאגיד השידור הציבורי החדש, באתר כלכליסט, 8 במרץ 2015
  24. ^ ענת ביין-לובוביץ', ‏אלדד קובלנץ נבחר למנכ"ל הקבוע של תאגיד השידור "כאן", באתר גלובס, 19 במרץ 2019
  25. ^ "גופים העוסקים בתחום השידור". דוח מבקר המדינה 2011: 395. 12 בדצמבר 2011. ISSN 0334-9713. בדיקה אחרונה ב-28 ביולי 2017. 
  26. ^ אופיר דור, חברת ייעוץ חיצונית תכריע אם רשות השידור תיסגר, באתר כלכליסט, 23 ביולי 2013
  27. ^ לי-אור אברבך, ‏ארדן: אגרת הטלוויזיה תבוטל בתוך שנה, תוקם רשות שידור חדשה, באתר גלובס, 6 במרץ 2014
  28. ^ לי-אור אברבך, ‏הממשלה אישרה את סגירת רשות השידור וביטול האגרה, באתר גלובס, 4 במאי 2014
  29. ^ דוד אברהם‏, ח"כ גילאון בביקורת על ועדת אלהרר: "הדיונים מתקיימים רק בשביל הפרוטוקול", באתר וואלה!‏, 18 ביוני 2014
  30. ^ חוק השידור הציבורי, התשע”ד-2014, ס"ח 2471 מ-11 באוגוסט 2014
  31. ^ גילי איזיקוביץהכנסת אישרה את חוק רשות השידור החדש, באתר הארץ, 29 ביולי 2014
  32. ^ סרטונים מצנח זהב לעובדי רשות השידור, באתר של "רשת 13", 29 ביולי 2014 (במקור, מאתר "nana10"); מתוך תוכנית הבוקר "אורלי וגיא"
  33. ^ כך השמיצו בתאגיד את הסמלים הוותיקים של ערוץ 1, באתר הארץ
  34. ^ "מסוגל עדיין להסתכל בעיניים של העובדים שלך?"; הרשימות השחורות בכאן נחשפו - והנפגעים מגיבים, באתר וואלה!‏, 3 באוגוסט 2018
  35. ^ תאגיד השידור הישראלי(הקישור אינו פעיל, 27.2.2020)
  36. ^ לי-אור אברבך, ‏אלדד קובלנץ ינהל את הקמת רשות השידור החדשה, באתר גלובס, 8 במרץ 2015
  37. ^ נתי טוקר, המינוי המפתיע בתאגיד השידור: שלומית אברהם-גלוברזון תנהל את חטיבת החדשות, באתר TheMarker‏, 7 ביוני 2016
  38. ^ גאולה אבן מצטרפת לתאגיד השידור, באתר ynet, 15 בנובמבר 2016
  39. ^ אלכסנדר כץ, סכסוך עבודה בתאגיד השידור: חוששים לגל פיטורים גדול, באתר אייס, 10 בינואר 2018
  40. ^ 1 2 עובדי התאגיד: ההנהלה מבקשת חמלה אך לא חסה על העובדים, באתר גלובס, 18 בינואר 2018
  41. ^ נתי טוקר, עשרות מיליוני שקלים יוזרמו לרשות השידור תמורת פרישת עובדים ופינוי קרקעות, באתר TheMarker‏, 30 ביוני 2015
  42. ^ צו השידור הציבורי (דחיית תחילתו של החוק) (מס' 2), התשע"ה-2015, ק"ת 7527 מ-30 ביוני 2015
  43. ^ אלכסנדר כץ, כפי שפורסם באייס: מתווה אקוניס אושר - רשות השידור תיסגר ב-31 במרץ 2016, באתר אייס, 19 ביולי 2015
  44. ^ אלירן מלכי, חוזרים למועד המקורי: תאגיד השידור צפוי להיפתח בראשית אוקטובר, באתר כלכליסט, 16 במרץ 2016
  45. ^ נתי טוקרנתניהו וניסנקורן מנסים לקבור את תאגיד השידור: סיכמו על דחייה של שנה ורבע בהקמתו, באתר הארץ, 18 ביולי 2016
  46. ^ נתי טוקר, ארגוני היוצרים חדרו לבית ההסתדרות: "ניסנקורן דורך עלינו", באתר TheMarker‏, 21 ביולי 2016
  47. ^ נועה פרייס‏, "מוכרים אותנו. מחסלים את השידור הציבורי בישראל", באתר וואלה!‏, 21 ביולי 2016
  48. ^ אלירן מלכי, מירי רגב: "מה שווה התאגיד אם אנחנו לא שולטים בו?, באתר כלכליסט, 31 ביולי 2016
  49. ^ נתי טוקרנתניהו וכחלון סיכמו: הקמת התאגיד תידחה בשבעה חודשים - בעלות של רבע מיליארד שקל, באתר הארץ, 25 ביולי 2016
  50. ^ אלכסנדר כץ, נערכים לבלום את ביטן: כנס חירום למען השידור הציבורי, באתר אייס, 26 באוקטובר 2016
  51. ^ משה גורלי ועמרי מילמן, משיכת זמן או שרה"מ התקפל? "התאגיד יעלה ב־30 באפריל", באתר כלכליסט, 12 בדצמבר 2016
  52. ^ שחר אילן, חוק התאגיד אושר בכנסת; יעלה לשידור ב-1 במאי, באתר כלכליסט, 3 בינואר 2017
  53. ^ עמרי מילמן, נתניהו וכחלון הודיעו רשמית: נאמץ את מתווה הפשרה - תוקם חברת חדשות נפרדת לתאגיד, באתר כלכליסט, 30 במרץ 2017
  54. ^ נתי טוקר, הדיל לחיסול תאגיד השידור: כך זה ייראה, באתר TheMarker‏, 30 במרץ 2017
  55. ^ יקי אדמקר‏, ניצחון נתניהו – ותבוסת עובדי התאגיד: המרוויחים והמפסידים מהמתווה, באתר וואלה!‏, 30 במרץ 2017
  56. ^ חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון מס' 8), התשע"ז-2017, ס"ח 2637 מ-14 במאי 2017
  57. ^ יונתן כיתאין, ‏בג"ץ עוצר את פיצול התאגיד: ימשיך לפעול כרגיל עד 15 ביוני, באתר גלובס, 15 במאי 2017
  58. ^ אביב גוטר, המדינה ביקשה דחייה במתן תשובתה לסיבת פיצול התאגיד, באתר כלכליסט, 18 ביוני 2017
  59. ^ יונתן כיתאין, ‏מי מתנגד שהדיון בבג"ץ התאגיד יועבר בשידור חי? התאגיד עצמו, באתר גלובס, 29 ביוני 2017
  60. ^ בג"ץ פיצול תאגיד "כאן" ממשיך להיגרר; דיון ראשון בנובמבר, באתר גלובס, 13 באוגוסט 2017
  61. ^ נתי טוקר, בגלל עדות פילבר: מנדלבליט לא מתנגד לדחייה בהכרעה בנוגע לתאגיד, באתר TheMarker‏, 11 במרץ 2018
  62. ^ איתמר אייכנר ורן בוקר, כדי לא לפגוע באירוויזיון בארץ: נתניהו התקפל - התאגיד לא יפוצל, באתר ynet, 26 ביוני 2018
  63. ^ חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון מס' 8) (תיקון), התשע"ח-2018, ס"ח 2745 מ-26 ביולי 2018
  64. ^ חדשות 2, ‏יוזמה לסגירת התאגיד: "בזבוז כסף", באתר ‏מאקו‏‏, ‏15 באוקטובר 2017‏
  65. ^ אביב גוטר, נתניהו יוזם סגירה של תאגיד השידור הציבורי, למעט רשת ב', באתר כלכליסט, 15 באוקטובר 2017
  66. ^ יונתן כיתאין וטל שניידר, ‏דרעי הציע לסגור את תאגיד השידור; נתניהו מיהר לתמוך, באתר גלובס, 15 באוקטובר 2017
  67. ^ מיכאל שמש, זאב קם ויואב קרקובסקי, דרעי יוזם סגירת תאגיד השידור: "חיסכון של מיליארדים", באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 15 באוקטובר 2017
  68. ^ מורן אזולאי, פרסום ראשון: נתניהו שוב יוזם את סגירת התאגיד, באתר ynet, 15 באוקטובר 2017
  69. ^ נתי טוקר, אבי ליכט: "הצורך הבוער בשידור ציבורי מאפשר להתחיל לשדר מחוץ לירושלים", באתר TheMarker‏, 5 במאי 2016
  70. ^ נתי טוקר, סופית: תאגיד השידור הציבורי יחל את שידוריו ממודיעין, באתר TheMarker‏, 10 במאי 2015
  71. ^ אלירן מלכי ואביב גוטר, תאגיד השידור רכש מבנה קבע בירושלים תמורת 100 מיליון שקל, באתר כלכליסט, 27 ביולי 2016
  72. ^ עבודות תשתית באולפני הרדיו החדשים בת"א
  73. ^ נועה פרייס‏, כאן מתחילים שידורינו: התאגיד הציבורי התחיל לשדר - בפייסבוק, באתר וואלה!‏, 30 במאי 2016
  74. ^ נתי טוקר, המרוץ נגד הדד-ליין של שידורי המהפכה, באתר TheMarker‏, 24 ביוני 2016
  75. ^ ענת ביין-לובוביץ', ‏ועד עובדי תאגיד השידור מנחה את העובדים לסרב למעבר לירושלים, באתר גלובס, 18 באוקטובר 2018
  76. ^ ענת ביין-לובוביץ', ‏העובדים לחצו - ומעבר תאגיד השידור לירושלים נדחה לנובמבר, באתר גלובס, 23 באוקטובר 2018
  77. ^ איתי שטרןתאגיד "כאן" חנך אולפן בירושלים בעלות 20 מיליון שקלים, באתר הארץ, 20 בפברואר 2020
  78. ^ אייס, שבחי ירושלים: התאגיד עובר לאולפנים חדשים בבירה, באתר אייס, 19 בפברואר 2020
  79. ^ חשיפת האולפנים החדשים, בעמוד הפייסבוק של כאן, 20 בפברואר 2020
  80. ^ Twitter bird logo.svg ציוץ של כאן ברשת החברתית טוויטר, 19 בפברואר 2020
  81. ^ סרטון בניית האולפנים, בעמוד הפייסבוק של כאן, 20 בפברואר 2020
  82. ^ אושר תקציב תאגיד השידור ל-2018: יעמוד על 747 מיליון שקל, באתר גלובס, 19 בדצמבר 2017
  83. ^ נועה פרייס‏, אנחת רווחה: ישראל תוכל לשדר את המונדיאל והאירוויזיון, באתר וואלה!‏, 20 ביוני 2017
  84. ^ כאן התקבל כחבר קבוע באיגוד השידור האירופי, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 9 בדצמבר 2018
  85. ^ פוסט בפייסבוק
  86. ^ יונתן כיתאין וטל שניידר, ‏בזכות הזכייה באירוויזיון: נתניהו חוזר בו מפיצול תאגיד השידור, באתר גלובס
  87. ^ אביב גוטר, איגוד השידור האירופי רומז: אם יפוצל תאגיד השידור - האירוויזיון בישראל בספק, באתר כלכליסט, 18 ביוני 2018
  88. ^ כפרה עליה: נטע היא המנצחת הגדולה של אירוויזיון 2018, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 12 במאי 2018
  89. ^ "כאן" ל"קשת": הורידו את הפרסום כי "הכוכב הבא" תבחר נציג לאירוויזיון, באתר מעריב אונליין, 4 במרץ 2018
  90. ^ התאגיד וקשת מציגים: הסכסוך הבא לאירוויזיון, באתר וואלה!‏, 4 במרץ 2018
  91. ^ למרות האיסור מהתאגיד - בקשת ממשיכים לזמן מתמודדים ל"הכוכב הבא לאירוויזיון", באתר וואלה!‏, 25 באפריל 2018
  92. ^ אירוויזיון 2019: "הכוכב הבא" תבחר את הנציג, "כאן 11" את השיר, באתר ‏מאקו‏‏, ‏22 באוגוסט 2018‏
  93. ^ רן בוקר, אירוויזיון 2019: עכשיו זה רשמי - המתמודד הישראלי ייבחר בתוכנית "הכוכב הבא", באתר ynet, 22 באוגוסט 2018
  94. ^ ענת ביין-לובוביץ', ‏כמה תעלה לתאגיד ההחלטה להיפרד מקשת ומ"הכוכב הבא לאירוויזיון"?, באתר גלובס, 6 בפברואר 2020
  95. ^ ענת ביין-לובוביץ', ‏התאגיד נפרד מ"הכוכב הבא": יפיק עצמאית את בחירת הנציג לאירוויזיון, באתר גלובס, 12 בדצמבר 2019
  96. ^ ענת ביין-לובוביץ', ‏איך ייבחר הכוכב הבא לאירווזיון? בדיגיטל, באתר גלובס, 17 בדצמבר 2019
  97. ^ יהודה לוינגר, סיימון קאוול יבחר את נציג ישראל לאירוויזיון?, באתר אייס, 22 בפברואר 2021
  98. ^ אביחי דלאל, סופית: סיימון קאוול יבחר את הנציג הישראלי לאירוויזיון, באתר אייס, 6 באפריל 2021
  99. ^ זה הפרס המטורף שיזכה בו המנצח הבא של אקס פקטור, באתר אייס, 4 במאי 2021
  100. ^ ציוץ של רן בוקר
  101. ^ רן בוקר, השיר הישראלי לאירוויזיון ייבחר בגמר "אקס פקטור", באתר ynet, 17 באוגוסט 2021
  102. ^ אלכסנדר כץ, רשמית: תאגיד השידור כאן עוזב את הוועדה למדרוג, באתר אייס, 29 במאי 2019
  103. ^ נתי טוקר, כאן דורש לכלול במדד הרייטינג גם את הצפיות בפייסבוק ויוטיוב: "אם לא – נפרוש מוועדת המדרוג", באתר TheMarker‏, 25 באפריל 2018
  104. ^ עינת שחק, "כאן" לא מדורגים: התאגיד הודיע על פרישה מהוועדה למדרוג, באתר אייס, 11 בדצמבר 2019
  105. ^ רן בוקר, בלי רייטינג: כאן 11 פורש מוועדת המדרוג, באתר ynet, 11 בדצמבר 2019
  106. ^ ענת ביין-לובוביץ', ‏סופית: תאגיד השידור פורש מוועדת המדרוג; "מדידה מיושנת ולא מתאימה", באתר גלובס, 11 בדצמבר 2019
  107. ^ איתי שטרןתאגיד השידור "כאן" פרש מוועדת המדרוג: אינה רלוונטית יותר, באתר הארץ, 11 בדצמבר 2019
  108. ^ לא סופרים רייטינג: "כאן" פורשת מוועדת המדרוג ולא תתמודד מול "קשת" ו"רשת", באתר מעריב אונליין, 11 בדצמבר 2019
  109. ^ נתי טוקר, התאגיד יפסיק להימדד ברייטינג - ויסתיר את הכישלון בטלוויזיה, באתר TheMarker‏, 14 בדצמבר 2019
  110. ^ עינת שחק, תאגיד כאן דורש מוועדת המדרוג להפסיק לפרסם את הרייטינג שלו, באתר אייס, 2 בינואר 2020
  111. ^ ענת ביין-לובוביץ', ‏היד על השלט, האצבע בעין: ועדת המדרוג תפרסם גם את נתוני הרייטינג של תאגיד השידור, באתר גלובס, 14 בינואר 2020
  112. ^ ערן סויסה, ‏רייטינג: עשו "טהרן" לקשת, באתר ישראל היום, 23 ביוני 2020
  113. ^ ציוץ של רן בוקר, טוויטר
  114. ^ כפיר אדר, הסכסוך התחדש? כאן 11 שוב לא נכלל בנתוני הרייטינג, באתר אייס, 5 באוקטובר 2021
  115. ^ נתוני צריכה יומיים, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי
  116. ^ נתוני צריכה שבועיים, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי
  117. ^ כפיר אדר, סוף עידן הרייטינג? התאגיד הוציא מכרז למדידת הצפייה המשולבת, באתר אייס, 9 באוגוסט 2021
  118. ^ ועדת המדרוג נגד התאגיד: המכרז תמוה, בזבוז כספי ציבור, באתר אייס, 9 באוגוסט 2021
  119. ^ השפלות, התעמרות, ושפה בוטה: התחקיר המטלטל של הארץ נגד כאן, באתר אייס, 21 ביולי 2021
  120. ^ האם תאגיד השידור מלא בהטרדות מיניות והתעמרות בעובדים?, באתר אייס, 20 ביולי 2021
  121. ^ תמר קפלנסקיעשרות עובדים ב"כאן" מעידים על התעמרות, השפלות והטרדות מיניות, באתר הארץ, 20 ביולי 2021
  122. ^ תמר קפלנסקי"אנשים הולכים במסדרונות התאגיד ורועדים מפחד מהמנהלים שלהם". תחקיר "כאן", חלק ב', באתר הארץ, 21 ביולי 2021
  123. ^ ועד עובדי כאן מצודדים בהארץ: "מדובר בתרבות ארגונית בעייתית", באתר אייס, 21 ביולי 2021
  124. ^ ארגון העיתונאים סוף סוף מגיב: "תאגיד השידור צריך טיפול שורש", באתר אייס, 22 ביולי 2021
  125. ^ בעקבות תחקיר הארץ: מועצת תאגיד השידור תקיים דיון חירום, באתר אייס, 22 ביולי 2021
  126. ^ קרן נויבך תוקפת את הקולגות מהתאגיד: "יש לי בחילה כשאני קוראת", באתר אייס, 20 ביולי 2021
  127. ^ ארגון העיתונאים מעלה הילוך מול התאגיד: "טיפול לקוי בתופעת ההטרדות המיניות", באתר אייס, 25 ביולי 2021
  128. ^ כפיר אדר, מועצת תאגיד השידור דורשת מההנהלה להתייחס לטענות "הארץ" תוך 48 שעות, באתר אייס, 25 ביולי 2021
  129. ^ עידן קוקה, למה העיתונאים שותקים לנוכח העדויות הקשות מתאגיד השידור?, באתר אייס, 22 ביולי 2021
  130. ^ כפיר אדר, הוקמה ועדת הבדיקה להטרדות המיניות בתאגיד השידור שנחשפו ב'הארץ', באתר אייס, 11 באוגוסט 2021