אילת ברעם-צברי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ברעם-צברי ביולי 2016

אילת ברעם-צברי (נולדה ב-4 בפברואר 1977) היא פרופסור חבר בפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון העוסקת בתקשורת המדע.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברעם-צברי שירתה בצבא ככתבת בעיתון במחנה ובתום שירותה כתבה וערכה בעיתון העיר. היא סיימה תואר ראשון בהצטיינות בפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת תל אביב ב-2001.

במהלך לימודי הדוקטורט פרסמה טורי מדע ב"גלובס" וב"בלייזר", עבדה כעורכת משנה ויועצת מדעית של “חדשות המדע עם טל ברמן" בערוץ 8 והגישה פינות מדע בתוכניות בוקר בערוץ 2 ובערוץ 10.

בשנת 2007 השלימה דוקטורט במחלקה להוראת המדעים במכון ויצמן למדע שעסק בשאלה מה רוצים ילדים ובני נוער לדעת על מדע וכיצד מתייחסות לכך תוכניות הלימוד[1].

החל מ-2008 ברעם-צברי היא חברת סגל בפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון. היא ראש קבוצת הביולוגיה וראש קבוצת תקשורת המדע בפקולטה. בשנת 2010 בילתה שנה באוניברסיטת קורנל במחלקה לתקשורת, כדי לפתח בארץ את המחקר בתחום תקשורת המדע. חברה במרכז המצוינות לינקס - למידה בחברת המידע, כיהנה כיו"ר ועדת המחקר של הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו עד להתפטרותה ובשנת 2017 נבחרה כחברה באקדמיה הצעירה הישראלית. ב-2011 זכתה בפרס ינאי למצוינות בהוראה באקדמיה.

ברעם-צברי נשואה ואם לשלושה.

מחקריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לתפיסתה של ברעם-צברי תפקיד תקשורת המדע הוא "לגשר בין זכותו של הציבור לדעת ליכולתו של הציבור להבין. בחברה דמוקרטית הציבור אמור לא רק לקבל החלטות אישיות אלא גם להשתתף בקביעת המדיניות הלאומית, ובשני התחומים חשוב שההחלטות יתקבלו על סמך עובדות וראיות. בעשור האחרון מתרחשת בעולם התקשורת תפנית דרמטית, עם עליית הבלוגים הרשתות החברתיות והיחלשותה של תקשורת ההמונים. תהליך זה מעביר את התפקיד של הערכת מהימנות המקורות מהעורכים לקוראים. המצב הזה מעמיד אתגר עצום בפני הקהילה המדעית: למסור לציבור פירות מחקריה בדרך נגישה, ברורה ומועילה"[2].

מחקריה בוחנים דרכים בהן ניתן להתבסס על העניין והצרכים של תלמידים[3] ואזרחים בוגרים כדי לערב אותם בנושאים מדעיים, ופיתוח כלים שיסייעו למדענים להנגיש את ממצאיהם בצורה ברורה ושימושית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אילת ברעם-צברי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תמר, ינפלד, למה כובע עף לגובה, באתר הארץ, 8 במרץ 2008
  2. ^ "לפעמים שוכחים שהציון אמור לשרת גם את הלמידה", אתר הטכניון, 7 במרץ 2016
  3. ^ חני סבירסקי, ‏אז מה רצית לדעת?, באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 20 במרץ 2017