אילת ברעם-צברי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרופ' אילת ברעם-צברי

אילת ברעם-צברי (נולדה ב-4 בפברואר 1977) היא פרופסור מן המניין בפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון העוסקת בתקשורת המדע.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברעם-צברי שירתה בצבא ככתבת בעיתון במחנה ובתום שירותה כתבה וערכה בעיתון העיר. היא סיימה תואר ראשון בהצטיינות בפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת תל אביב ב-2001.

במהלך לימודי הדוקטורט פרסמה טורי מדע ב"גלובס" וב"בלייזר", עבדה כעורכת משנה ויועצת מדעית של “חדשות המדע עם טל ברמן" בערוץ 8 והגישה פינות מדע בתוכניות בוקר בערוץ 2 ובערוץ 10.

בשנת 2007 השלימה דוקטורט ישיר במחלקה להוראת המדעים במכון ויצמן למדע שעסק בשאלה מה רוצים ילדים ובני נוער לדעת על מדע וכיצד מתייחסות לכך תוכניות הלימוד[1].

החל מ-2008 ברעם-צברי היא חברת סגל בפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון. היא ראש קבוצת תקשורת המדע בפקולטה. בשנת 2010 בילתה שנה באוניברסיטת קורנל במחלקה לתקשורת עם פרופ' ברוס לוינשטיין במימון מלגת מארי קירי של האיחוד האירופי, כדי לפתח בארץ את המחקר בתחום תקשורת המדע. ברעם-צברי היא כלת פרס ההשכלה הגבוהה לחברת סגל צעירה המשלבת בפעילותה האקדמית תרומה משמעותית לחברה (2021), כלת פרס ינאי למצוינות בחינוך האקדמי בטכניון (2015) ומלגת אלון לתמיכה במדענים צעירים מצטיינים (2011). היא בוגרת האקדמיה הצעירה הישראלית (2016-2020) והישראלית הראשונה והיחידה עד כה שנבחרה להנהלה המדעית של PCST –  הארגון הבינלאומי לתקשורת המדע (2016-2021).

הייתה חברה במרכז המצוינות לינקס - למידה בחברת המידע, וכיום חברה במרכז הלמידה המשמעותית "מדע אזרחי בבית הספר".

ברעם-צברי נשואה ואם לשלושה.

מחקריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לתפיסתה של ברעם-צברי תפקיד תקשורת המדע הוא ”לגשר בין זכותו של הציבור לדעת ליכולתו של הציבור להבין. בחברה דמוקרטית הציבור אמור לא רק לקבל החלטות אישיות אלא גם להשתתף בקביעת המדיניות הלאומית, ובשני התחומים חשוב שההחלטות יתקבלו על סמך עובדות וראיות. בעשור האחרון מתרחשת בעולם התקשורת תפנית דרמטית, עם עליית הבלוגים הרשתות החברתיות והיחלשותה של תקשורת ההמונים. תהליך זה מעביר את התפקיד של הערכת מהימנות המקורות מהעורכים לקוראים. המצב הזה מעמיד אתגר עצום בפני הקהילה המדעית: למסור לציבור פירות מחקריה בדרך נגישה, ברורה ומועילה”[2].

מחקריה בוחנים דרכים בהן ניתן להתבסס על העניין והצרכים של תלמידים[3] ואזרחים בוגרים כדי לערב אותם בנושאים מדעיים, ופיתוח כלים שיסייעו למדענים להנגיש את ממצאיהם בצורה ברורה ושימושית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אילת ברעם-צברי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תמר, ינפלד, למה כובע עף לגובה, באתר הארץ, 8 במרץ 2008
  2. ^ "לפעמים שוכחים שהציון אמור לשרת גם את הלמידה", אתר הטכניון, 7 במרץ 2016
  3. ^ חני סבירסקי, אז מה רצית לדעת?, באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 20 במרץ 2017