אימה אמריקאית: המוסד הסגור
 | |
| סוגה | אימה |
|---|---|
| יוצרים |
ריאן מרפי בראד פלצ'ק |
| שחקנים |
זאכרי קווינטו ג'וזף פיינס שרה פולסון אוון פיטרס לילי רייב ליזי ברושר ג'יימס קרומוול ג'סיקה לאנג |
| ארץ מקור | ארצות הברית |
| שפות | אנגלית |
| מספר פרקים | 13 |
| שידור | |
| רשת שידור | FX Networks |
| תקופת שידור מקורית | 17 באוקטובר 2012 – 23 בינואר 2013 |
| קישורים חיצוניים | |
| האתר הרשמי | |
| דף התוכנית ב-IMDb | |
"אימה אמריקאית: המוסד הסגור" (באנגלית: American Horror Story: Asylum) היא העונה השנייה של סדרת האימה האמריקאית "אימה אמריקאית", שנוצרה והופקה על ידי ריאן מרפי ובראד פלצ'ק, ואשר עלתה לשידור לראשונה ב-17 באוקטובר 2012 ברשת FX Networks. חלק מהאירועים המתרחשים בסדרה הושראו באופן רופף מאירועים אמיתיים.[1][2][3]
העונה השנייה של "אימה אמריקאית", ששמה "אימה אמריקאית: המוסד הסגור", היא על שפיות.
רקע העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
, הסיפור מתרחש בשנת 1964, ומלווה את החולים, הרופאים והנזירות שנמצאים במוסד הפסיכיאטרי בראיירקליף - מוסד לחולי נפש שנוסד על-מנת לטפל בפושעים לא שפויים. הסוהרים שמנהלים את המוסד כוללים את הנזירה ג'וד מרטין (ג'סיקה לאנג), סגניתה, הנזירה מרי יוניס (לילי רייב) ומייסד המוסד, הכומר טימותי הווארד (ג'וזף פיינס). הרופאים שהואשמו בטיפול בחולים במוסד כוללים את הפסיכיאטר ד"ר אוליבר תרדסון (זאכרי קווינטו) ואת הרופא-מדען הסדיסט ד"ר ארתור ארדן (ג'יימס קרומוול). החולים, שרבים מהם טוענים שנכלאו שלא בצדק כוללים עיתונאית לסבית בשם לנה וינטרס (שרה פולסון), אדם החשוד כרוצח סדרתי קיט ווקר (אוון פיטרס) ורוצחת לכאורה בשם גרייס (ליזי ברושר). בנוסף, מפעילים על דיירי המוסד מניפולציות בדמות אלמנטים רוחניים ומדעיים וחזקה על ידי חייזרים שטניים ושדים.
שחקנים ודמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – אימה אמריקאית: המוסד הסגור - דמויות
פרקים[עריכת קוד מקור | עריכה]
עונה זו היא בת 13 פרקים. הפרק הראשון שודר לראשונה ב-17 באוקטובר 2012. פרק סיום העונה שודרה לראשונה ב-23 בינואר 2013.
| מס' בסדרה | מס' בעונה | שם הפרק | בימוי | תסריט | תאריך שידור מקורי | רייטינג |
|---|---|---|---|---|---|---|
| 13 | 1 | ברוכים הבאים לבריארקליף | בראדלי בואקר | טים מיניר | 17 באוקטובר 2012 | 3.85 |
| 14 | 2 | תעלולים וממתקים | בראדלי בואקר | ג'יימס וונג | 24 באוקטובר 2012 | 3.06 |
| 15 | 3 | הסופה הגדולה | מייקל אופנדל | ג'ניפר סולט | 31 באוקטובר 2012 | 2.47 |
| 16 | 4 | אני אנה פרנק (חלק 1) | מייקל אופנדל | ג'סיקה שרזר | 7 בנובמבר 2012 | 2.65 |
| 17 | 5 | אני אנה פרנק (חלק 2) | אלפונסו גומז-רג'ון | בראד פלצ'וק | 14 בנובמבר 2012 | 2.78 |
| 18 | 6 | מקור המפלצתיות | דייוויד סמל | ריאן מרפי | 21 בנובמבר 2012 | 1.89 |
| 19 | 7 | בת הדודה האפלה | מייקל ריימר | טים מיניר | 28 בנובמבר 2012 | 2.27 |
| 20 | 8 | לילה טמא | מייקל להמן | ג'יימס וונג | 5 בדצמבר 2012 | 2.36 |
| 21 | 9 | הקולב | ג'רמי פודסווה | ג'ניפר סולט | 12 בדצמבר 2012 | 2.22 |
| 22 | 10 | משחק השמות | מייקל להמן | ג'סיקה שרזר | 2 בינואר 2013 | 2.21 |
| 23 | 11 | חלב שנשפך | אלפונסו גומז-רג'ון | בראד פלצ'וק | 9 בינואר 2013 | 2.51 |
| 24 | 12 | רצף אירועים | קרייג זיסק | ריאן מרפי | 16 בינואר 2013 | 2.30 |
| 25 | 13 | הסוף לטירוף | אלפונסו גומז-רג'ון | טים מיניר | 23 בינואר 2013 | 2.29 |
הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ליהוק[עריכת קוד מקור | עריכה]
במרץ 2012 סיפר ריאן מרפי שעלילת העונה השנייה תחוג סביב דמותה של ג'סיקה לאנג המגלמת את ג'וד מרטין, נזירה סדיסטית המנהלת מוסד סגור לחולי נפש. אוון פיטרס, שרה פולסון, לילי רייב וזאכרי קווינטו חוזרים לעונה השנייה כדמויות עיקריות: פיטרס מגלם את קיט ווקר, אסיר המואשם ברצח אשתו. פולסון מגלמת את לנה וינטרס, עיתונאית לסבית שמתחילה לחקור את המוסד הרפואי ולרחרח מקרוב על הדברים הנעשים בתוכו ובמקביל לשמור את נטייתה המינית בסוד. לילי רייב מגלמת את הנזירה מארי יוניס, סגניתה המגושמת של הנזירה ג'וד. זאכרי קווינטו מגלם את ד"ר אוליבר תרדסון, פסיכיאטר הנשלח לעבוד במוסד. ליזי ברושר מגלמת את גרייס ברטרנד, דמות שתוארה במקור כ"עזה, אכזרית וילדת-פרא מסוכנת ומינית", אך מאוחר יותר הדמות שונתה וחודשה לגמרי. ג'יימס קרומוול מגלם את ד"ר ארתור ארדן, שטוען לתפקיד מנהל המוסד ומבצע ניסויים אכזריים בחולים. ג'וזף פיינס מגלם את הכומר טימותי הווארד, המפקח והאחראי על המוסד מטעם הכנסייה שבו הנזירה ג'וד מגלה עניין רומנטי אפשרי.
בתפקידי אורח השתתפו אדם לוין, ג'נה דוואן, איאן מקשיין, קליאה דובאל ופרנקה פוטנטה.
כותרות הפתיחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
כותרות הפתיחה של העונה השנייה נעשו על ידי אותו צוות. "אנחנו מצלמים פתיח חדש לעונה השנייה עם אותו צוות של השנה שעברה" אמר מרפי "נעימת הפתיחה תישאר... אך זה לא בטוח". נעימת הפתיחה נשמרה ופתיח חדש צולם במוסד הסגור תוך שימוש בצילומי אסירים משתוללים ומנתחים החובשים מסכות על פניהם ומבצעים ניסויים בחולי המוסד. האלמנטים החזותיים כוללים נערה צעירה ההולכת אחורה על-גבי ידיה ורגלייה במדרגות וצילום של מריה הבתולה מחייכת חיוך זדוני.
בכל חמש העונות, השתמשו בגופן המזכיר את סגנונו של האדריכל צ'ארלס רני מקינטוש.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של אימה אמריקאית: המוסד הסגור (באנגלית)
"אימה אמריקאית", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Pehanick, Maggie (24 באפריל 2016). "The True Stories Behind 18 American Horror Story Characters". Popsugar.com. נבדק ב-8 במאי 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Wood, Lucy (18 באוקטובר 2015). "DID YOU KNOW THESE AMERICAN HORROR STORY PLOTLINES ARE BASED ON TRUE EVENTS?". Sugarscape.com. נבדק ב-8 במאי 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Gennis, Sadie (20 באוקטובר 2015). "The Real-Life Inspirations Behind American Horror Story: Hotel". TV Guide. נבדק ב-8 במאי 2016.
{{cite web}}: (עזרה)
| אימה אמריקאית | ||
|---|---|---|
| יוצרים | ראיין מרפי • בראד פלצ'ק | |
| עונות | "בית הרצח" • דמויות (2011) • "המוסד הסגור" • דמויות (2012–2013) • "הכישוף" • דמויות (2013–2014) • "פריק שואו" • דמויות (2014–2015) • "המלון" • דמויות (2015–2016) • "רואנוק" • דמויות (2016) • "הכת" • דמויות (2017) • "אפוקליפסה" • דמויות (2018) • "1984" • דמויות (2019) • "10" • דמויות (2021) • "ניו יורק" • דמויות (2022) • "רגישות גבוהה" • דמויות | |
| ערכים קשורים | צוות השחקנים • "סיפור פשע אמריקאי" ("הרצח של ורסצ'ה: סיפור פשע אמריקאי") • "סיפורי אימה אמריקאים" | |