שרה פולסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שרה פולסון
Sarah Paulson
שרה פולסון בכנס "קומיק-קון" בסן דייגו, יולי 2018
שרה פולסון בכנס "קומיק-קון" בסן דייגו, יולי 2018
לידה 17 בדצמבר 1974 (בת 49)
טמפה, פלורידה, ארצות הברית
שם לידה Sarah Catharine Paulson עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
תקופת הפעילות מ-1994
מקום לימודים
בן או בת זוג
פרסים והוקרה פרס אמי (2016)
פרס גלובוס הזהב (2016)
פרס גילדת שחקני המסך (2016)
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שרה קת'רין פולסוןאנגלית: Sarah Catharine Paulson; ‏נולדה ב-17 בדצמבר 1974) היא שחקנית קולנוע, טלוויזיה ותיאטרון אמריקאית, זוכת פרס אמי, פרס גלובוס הזהב ופרס גילדת שחקני המסך.

היא החלה את קריירת המשחק שלה בהפקות תיאטרון בניו יורק לפני שהופיעה בברודוויי במחזות "ביבר הזכוכית" בשנת 2005 ו"הרומן הראשון שלי" בשנת 2010.

מאוחר יותר היא הופיעה בסרטי קומדיה כמו "מה נשים רוצות" (2000) ו"לגמור עם האהבה" (2003) ובסרטי הדרמה "השביל למלחמה" (2002) ו"בטי פייג' הידועה לשמצה" (2005). היא גם שיחקה במספר סרטים עצמאיים בין היתר בסרט "מרתה מרסי מיי מרלין" (2011) וקיבלה מועמדויות לפרס אמי ולפרס גלובוס הזהב על גילום דמותה של ניקול וואלאס בסרט "חוקי המשחק" (2012) של HBO. היא גילמה את מארי אפס בסרט הדרמה ההיסטורי "12 שנים של עבדות" (2013), את אבי גרהרד בסרט הדרמה הרומנטי "קרול" (2015) ואת טוני ברדלי בסרט הדרמה הפוליטי "העיתון" (2017), כולם היו מועמדים למספר פרסי אוסקר. סרטיה הנוספים כוללים "סרניטי" (2005), "סילבסטר בניו יורק" (2011), "הסיפור של מאד" (2012), "עורבני כחול" (2016), "אושן 8" (2018), "קופסת הציפורים" (2018), "מיסטר גלאס" (2019) ו"אמאל'ה" (2020).

בטלוויזיה, היא שיחקה בתור אליסה קרונקייט בסדרת הטלוויזיה "ג'ק וג'יל" (1999–2001). מ-2006 עד 2007, היא שיחקה בתור הארייט הייז בסדרת הדרמה הקומית של NBC "סטודיו 60", עליה קיבלה את המועמדות הראשונה שלה לפרס גלובוס הזהב.

בשנת 2011, פולסון החל לככב בסדרת האנתולוגיה "אימה אמריקאית", וגילמה דמויות שונות ברבות מעשר העונות של התוכנית. על הופעותיה בסדרה, היא קיבלה חמש מועמדויות לפרס אמי בפריים טיים. בשנת 2016, היא גילמה את התובעת מרסיה קלארק (אנ') בסדרה "אמריקה נגד או. ג'יי. סימפסון: סיפור פשע אמריקאי", עליה זכתה לשבחי המבקרים ולשבחים רבים, כולל פרס אמי ופרס גלובוס הזהב.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שרה קת'רין פולסון נולדה בטמפה, פלורידה, ב-17 בדצמבר 1974, בתם של קת'רין גורדון (לבית דולקאטר) ודאגלס לייל פולסון השני. היא בילתה את חייה המוקדמים בדרום טמפה עד לגירושי הוריה כשהייתה בת חמש. לאחר פרידתם של הוריה, היא עברה עם אמה ואחותה למיין, ולאחר מכן לעיר ניו יורק. אמה עבדה כמלצרית, ופולסון התגוררה בקווינס ובפארק גראמרסי במנהטן לפני שהתמקמה בשכונת פארק סלופ (אנ') בצפון-מערב ברוקלין. היא אמרה על תקופה זו, "אמא שלי הייתה בת 27 [כשעברנו]. היא לא הכירה אדם אחד בניו יורק. היא קיבלה עבודה במסעדת Sardi's. לאורך ילדותה, פולסון בילתה את הקיץ עם אביה בפלורידה, שהיה מנהל בחברת ייצור דלתות בטמפה. היא למדה בבית הספר היסודי P.S. 29 ובבית הספר התיכון ברקלי קרול (אנ') בברוקלין לפני שעברה לתיכון פיורלו לה גוארדיה (אנ') במנהטן ולאחר מכן למדה באקדמיה האמריקאית לאמנויות הדרמה.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פולסון החלה לעבוד כשחקנית מיד לאחר התיכון. היא הופיעה במחזה "Talking Pictures" של המחזאי הורטון פוט ב-Signature Theatre, ובפרק של הסדרה "חוק וסדר" בשנת 1994.

בשנת 1995 הופיעה פולסון בסרט הטלוויזיה של הולמרק "Friends at Last" לצד קתלין טרנר, אשר גילמה את אימה. באותה שנה היא גם שיחקה בסדרת הטלוויזיה קצרת המועד "American Gothic" ברשת CBS, וגילמה את רוחה של אישה שנרצחה.

בשנים 19992001 היא כיכבה במשך שתי עונותיה של הסדרה "ג'ק וג'יל" ברשת The WB, שם גילמה את אליסיה קרונקייט, עמיתה של ג'ק במשרדי הטלוויזיה.

בשנת 1999 שיחקה פולסון בסרט "יותר מאהבה" בבימויו של גארי מרשל ובשנת 2000 שיחקה בסרט "מה נשים רוצות". פולסון פרצה לראשונה בתפקיד קולנועי גדול בשנת 2003 בקומדיה "לגמור עם אהבה", ב-2005 השתתפה פולסון בעונה השנייה של סדרת הדרמה התקופתית "דדווד" בתפקיד מיס אייסרינגהאסן וכמו כן גם במערבון החלל המוערך "סרניטי" בתפקיד ד"ר קארון.

בשנת 2006 זכתה פולסון לביקורות אוהדות ולראשונה גם להערכה מקצועית כאשר הועמדה לפרס גלובוס הזהב על תפקידה בתור כוכבת תוכנית המערכונים הרייט הייס בסדרה הדרמה הקומית של אהרון סורקין "סטודיו 60".

בשנת 2008 שיחקה בסרט גיבורי העל של פרנק מילר "הספיריט" בתור המנתחת אלן דולן המסייעת לגיבור העל דני קולט "הרוח" (גבריאל מאכט).

בשנת 2011 שיחקה פולסון בסרטים "מרתה מרסי מיי מרלין" בתפקיד לוסי, אחותה של מרתה (אליזבת אולסן), "סילבסטר בניו יורק" בתפקיד גרייס שוואב וכשחקנית אורחת בסדרת האימה "אימה אמריקאית: בית הרצח". פולסון הופיעה בעונה השנייה של הסדרה "אימה אמריקאית: המוסד הסגור" בתפקיד העיתונאית הלסבית לנה וינטרס, תפקיד עליו הועמדה לפרס אמי לתפקיד המשנה הטוב ביותר.

בשנת 2012 הועמדה פולסון לפרס אמי ולפרס גלובוס זהב על הופעתה בתפקיד הפרשנית הפוליטית ניקול וואלאס בדרמה הפוליטית בהפקתו של טום הנקס "חוקי המשחק". בנוסף השתתפה בתפקיד משנה גם בדרמה העצמאית "הסיפור של מאד".

בשנת 2013 שיחקה פולסון בדרמה ההיסטורית ביוגרפית האלימה "12 שנים של עבדות" בתפקיד מארי, אשתו של בעל מטע הכותנה האכזרי אדווין אפס (מייקל פסבנדר).

בשנת 2016 זכתה בפרס אמי ובפרס גילדת שחקני המסך עבור תפקידה בסדרה "אמריקה נגד או. ג'יי. סימפסון: סיפור פשע אמריקאי". בשנת 2017 דורגה על ידי הטיים מגזין כאחת ממאה האנשים המשפיעים בעולם.

בשנת 2017 גילמה את השחקנית ג'רלדין פייג' בסדרת האנתולוגיה "אויבות", שנוצרה ונכתבה על ידי ראיין מרפי, לצידן של ג'סיקה לאנג וסוזן סרנדון.

בשנת 2018 שיחקה בסרט הפוסט-אפוקליפטי "קופסת הציפורים" בבימויה של סוסנה בייר, עיבוד קולנועי של הרומן מ-2014 בעל אותו השם מאת ג'וש מלרמן.

בשנת 2020, פולסון הופיעה במיני-סדרה "גברת אמריקה" של רשת FX Networks, והחלה לככב בתור מילדרד ראצ'ד (אנ') בסדרה המותחן הפסיכולוגי של נטפליקס "ראצ'ד", ועבורה קיבלה מועמדות לפרס גלובוס הזהב לשחקנית הטובה ביותר בסדרת דרמה וגם בתור מפיקה לפרס גלובוס הזהב לסדרת הדרמה הטובה ביותר.

בשנת 2021, היא גילמה את לינדה טריפ (אנ') בעונה השלישית של הסדרה "סיפור פשע אמריקאי" שכותרתה "סיפור פשע אמריקאי: מוניקה לוינסקי". עבור תפקידה היא זכתה במספר שבחים, כולל מועמדות לפרס אמי.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מ-2004 עד 2009 ניהלה פולסון מערכת יחסים מתוקשרת עם השחקנית שרי ג'ונס. היא יצאה רק עם גברים לפני מערכת יחסים הזו, כולל ארוסה לשעבר, המחזאי טרייסי לטס. מאז תחילת 2015, היא נמצאת במערכת יחסים עם השחקנית הולנד טיילור, המבוגרת ממנה ב-32 שנים.

פולסון מתגוררת בלוס אנג'לס. היא תומכת במפלגה הדמוקרטית. היא אובחנה כחולה במלנומה בגבה כשהייתה בת 25, אם כי הגידול הוסר לפני שהתפשט.

אקטיביזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוקטובר 2023, פולסון, יחד עם עוד מאות שחקנים, קומיקאים ומנהלי בידור מהוליווד חתמו על מכתב פתוח לנשיא ביידן. הם קראו לשחרור בני ערובה המוחזקים על ידי ארגון הטרור חמאס בעקבות מתקפת הפתע על ישראל. הקמפיין שהושק לצד המכתב נקרא #NoHostageLeftBehind. המכתב מדגיש את הרצון לחופש הן לישראלים והן לפלסטינים לחיות בשלום ומגנה את האלימות של חמאס.[1]

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה סרט תפקיד הערות
1997 Levitation אייסי רולין
1999 יותר מאהבה הת'ר טייט
תקוע בדרך מארי
2000 מה נשים רוצות אנני
2002 חרק איילין
2003 לגמור עם האהבה ויקי הילר
2005 Swimmers מריל
סרניטי ד"ר קארון
בטי פייג' הידועה לשמצה באני ייגר
2006 Diggers ג'ולי
רגעים יקרים של אהבה פרי
2008 הספיריט ד"ר אלן דולן
2011 מרתה מרסי מיי מרלין לוסי
סילבסטר בניו יורק גרייס שוואב
2012 הסיפור של מאד מרי לי
Fairhaven קייט
לעת עתה שרה
Stars in Shorts אישה
2013 12 שנים של עבדות מארי אפס
2015 קרול אבי גרהאד
The Runner קיייט האבר
2016 עורבני כחול אמנדה
2017 המורד בשדה השיפון דורות'י אולדינג
העיתון טוני ברדלי
2018 אושן 8 תמי
קופסת הציפורים ג'סיקה הייז
2019 מיסטר גלאס ד"ר אלי סטאפל
החוחית קסנדרה
קסם של מפלצת ד"ר זארה דיבוב
2020 אמאל'ה דיאן שרמן
TBA Clybourne Park
Dust

טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה סדרה תפקיד הערות
1994 חוק וסדר מגי קונר פרק: "Family Values"
1995 Friends at Last דיאנה הצעירה סרט טלוויזיה של הולמרק
1995–1996 American Gothic מרלין טמפל תפקיד ראשי; 18 פרקים
1997 Cracker ג'ניס 2 פרקים
1998 ארוכה הדרך הביתה ליאן בוסרט סרט טלוויזיה של הולמרק
1999–2001 ג'ק וג'יל אליסה קרונקייט תפקיד ראשי (2 עונות); 32 פרקים
2001 מגע של מלאכים זואי פרק: "Manhunt"
2002 Leap of Faith פיית' וורדוול תפקיד ראשי; 6 פרקים
השביל למלחמה לוסי ביינס ג'ונסון סרט טלוויזיה של HBO
2004 The D.A. ליסה פטרסון 2 פרקים
ניפ/טאק אגתה ריפ פרק: "Agatha Ripp"
2005 דדווד מיס איסרינגהאוזן 9 פרקים
2006 חתונת חג המולד אמילי סרט טלוויזיה של Lifetime
2006–2007 סטודיו 60 הרייט הייז תפקיד ראשי; 22 פרקים

מועמדת פרס גלובוס הזהב לשחקנית המשנה הטובה ביותר בסדרת טלוויזיה, מיני-סדרה או סרט טלוויזיה

2007, 2011 עקרות בית נואשות לידיה לינדקוויסט 2 פרקים
2009 Cupid ד"ר קלייר מקריי תפקיד ראשי; 7 פרקים
2010 חוק וסדר: מדור מיוחד אן ג'ילט פרק: "Shadow"
האנטומיה של גריי אליס גריי פרק: "The Time Warp"
November Christmas בת' מרקס סרט טלוויזיה של CBS
2011 אימה אמריקאית: בית הרצח בילי דין הווארד 3 פרקים
2012 Blue לביניה סדרת רשת; 2 פרקים
חוקי המשחק ניקול וואלאס סרט טלוויזיה של HBO

מועמדת פרס גלובוס הזהב לשחקנית המשנה הטובה ביותר בסדרת טלוויזיה, מיני-סדרה או סרט טלוויזיה

מועמדת פרס אמי לבידור בפריים טיים לשחקנית משנה במיני-סדרה או בסרט טלוויזיה (אנ')

2012–2013 אימה אמריקאית: מוסד סגור לנה וינטרס תפקיד ראשי; 13 פרקים

מועמדת פרס אמי לבידור בפריים טיים לשחקנית משנה במיני-סדרה או בסרט טלוויזיה (אנ')

2013–2014 אימה אמריקאית: הכישוף קורדליה גוד תפקיד ראשי; 13 פרקים

מועמדת פרס אמי לבידור בפריים‑טיים לשחקנית ראשית יוצאת מן הכלל במיני-סדרה או סרט

2014–2015 אימה אמריקאית: פריק שואו בט ודוט טאטלר תפקיד ראשי; 13 פרקים

מועמדת פרס אמי לבידור בפריים טיים לשחקנית משנה במיני-סדרה או בסרט טלוויזיה (אנ')

2015–2016 אימה אמריקאית: מלון סאלי מק'קנה / בילי דין הווארד תפקיד ראשי; 12 פרקים

מועמדת פרס אמי לבידור בפריים טיים לשחקנית משנה במיני-סדרה או בסרט טלוויזיה (אנ')

2016 אמריקה נגד או. ג'יי. סימפסון: סיפור פשע אמריקאי מרסיה קלארק (אנ') תפקיד ראשי; 10 פרקים

פרס גלובוס הזהב לשחקנית הטובה ביותר במיני-סדרה או בסרט טלוויזיה

פרס אמי לבידור בפריים‑טיים לשחקנית ראשית יוצאת מן הכלל במיני-סדרה או סרט

אימה אמריקאית: רואנוק שלבי מילר / אודרי טינדל / לנה וינטרס תפקיד ראשי; 10 פרקים
2017 אויבות ג'רלדין פייג' פרק: "And the Winner Is... (The Oscars of 1963)"
אימה אמריקאית: הכת אלי מייפייר-ריצ'רדס / סוזן אטקינס תפקיד ראשי; 11 פרקים

מועמדת פרס אמי לבידור בפריים‑טיים לשחקנית ראשית יוצאת מן הכלל במיני-סדרה או סרט

2018 אימה אמריקאית: אפוקליפסה וילהמינה ונאבל / קורדליה גוד / בילי דין הווארד תפקיד ראשי; 10 פרקים

גם ביימה את הפרק: "Return to Murder House"

2019 איש משפחה מרסיה קלארק דיבוב; פרק: "You Can't Handle the Booth"
2020 קורונה טיים קלריסה מונטגומרי סרט טלוויזיה של HBO
גברת אמריקה אליס מקריי מיני-סדרה
2020 - הווה ראצ'ד מילדרד ראצ'ד (אנ') תפקיד ראשי; 8 פרקים

גם מפיקה בפועל

מועמדת פרס גלובוס הזהב לשחקנית הטובה ביותר בסדרת דרמה

מועמדת פרס גלובוס הזהב לסדרת הדרמה הטובה ביותר (בתור מפיקה)

2021 אימה אמריקאית 10 קארן / מיימי אייזנהאואר תפקיד ראשי; 10 פרקים

גם מפיקה בפועל

סיפור פשע אמריקאי: מוניקה לווינסקי לינדה טריפ (אנ') תפקיד ראשי; 10 פרקים

גם מפיקה בפועל

מועמדת פרס אמי לבידור בפריים‑טיים לשחקנית ראשית יוצאת מן הכלל במיני-סדרה או סרט

2024 מר וגברת סמית' מטפלת פרק: "Couples Therapy (Naked & Afraid)"
TBA The Way Down גוון שמבלין לארה (אנ') מיני-סדרה עתידית של HBO Max

גם מפיקה בפועל

תיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה מחזה תפקיד הערות
1994 Talking Pictures וסטה ג'קסון Signature Theatre Company, מנהטן, ניו יורק
1998–1999 Killer Joe דוטי סמית' SoHo Playhouse, אוף ברודוויי
2005 Colder Than Here הארייט בראדלי Music Box Theatre, תיאטרון ברודוויי
ביבר הזכוכית לורה ווינגפילד תיאטרון אתל ברימור (אנ'), תיאטרון ברודוויי
2008 פשעים שבלב (אנ') מג מגראת' Laura Pels Theatre, מידטאון מנהטן, ניו יורק
2009 Still Life קארי-אן תיאטרון לוסיל לורטל (אנ'), אוף ברודוויי
2010 הרומן הראשון שלי (אנ') ליסה מוריסון תיאטרון בולטימור (אנ'), תיאטרון ברודוויי
2013 שגיונות טאלי (אנ') סאלי טאלי Laura Pels Theatre, מידטאון מנהטן, ניו יורק

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שרה פולסון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Matt Donnelly, Hollywood Stars and Executives Thank President Biden for Leadership, Call for Release of All Hamas Hostages, Variety, ‏2023-10-23 (באנגלית אמריקאית)