אין סיטו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אין סיטולטינית: In situ; בעברית: בָּאֲתָר, בַּמקום) הוא מונח המשמש לתיאור מיקומו היחסי של סובייקט או מיקומה של פעולה, הנמצאים או מתבצעים במיקומם המקורי, הטבעי או הראשוני; משמעותו המדויקת של המונח תלויה לפיכך בהקשר. בתחומי ידע מסוימים, שבהם נודעת חשיבות למיקומו של הסובייקט, כמו בגאולוגיה או ארכאולוגיה, זכה המונח למשמעות אנליטית (בעברית: באתרו). בתחומי ידע אחרים, בעיקר הקשורים למדעי הטבע, משמש המונח להבחנה בין שיטות מדעיות או הנדסיות שונות, שמתבצעות במקום עצמו: ברקמה, בכלי הרכב, בשכבה הגאולוגית הרצויה וכו'.

  • בגאולוגיה – "אין סיטו" מציין סלע או שכבת סלעים, קרקעות או מאובנים הנמצאים במקום בו נוצרו, הושקעו או התאבנו. סלעים המצויים במקום בו נוצרו מכונים "סלעים אוטוכתוניים" (אנ') בניגוד ל"סלעים אלוכתוניים" (אנ'), שהם סלעים שזזו ממקומם (או שהרכיבים שמהם נוצרו הגיעו עם הזרם). לדוגמה גלישון, שהוא יריעת סלע או גוף סלעי גדול שהוסטו אופקית למרחק רב ממקומם המקורי בעקבות העתקה או קימוט חריף. "אין סיטו" משמש להבחנה בין בליה לבין סחיפה. סחיפה דורשת אמצעי הובלה (כדוגמת רוחות, קרחונים או מים) בעוד שבליה מתרחשת אין סיטו. לעיתים קרובות מתוארים תהליכים גאוכימיים כפועלים על החומר אין סיטו.
  • באונקולוגיה – הביטוי מציין גידול סרטני שלא שלח גרורות.
  • בהפקת אנרגיה – טכנולוגיה חדשה יחסית להפקת דלק מפצלי שמן אין סיטו, המאפשרת הפקת ביטומן נוזלי וגזי והמתבססת על חימומם של פצלי השמן בעומק המכרה (ללא כרייתם או חציבתם) לטמפרטורות גבוהות (350–600 מעלות צלזיוס). לעומת זאת, השיטה המסורתית - הפקת הדלק כאשר הפצלים נכרים מבטן האדמה ומטופלים מעל הקרקע, נקראת "אקס-סיטו".[1]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]