אינוויקטוס (סרט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אינוויקטוס
Invictus
Invictus heb.jpeg
מבוסס על Playing the Enemy: Nelson Mandela and the Game that Made a Nation עריכת הנתון בוויקינתונים
בימוי קלינט איסטווד עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי José Ortega, Daniel Muñoz, Gamboa, מייס ניופלד, קלינט איסטווד עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט אנתוני פקהאם
עריכה ג'ואל קוקס, גרי רוץ' עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים מורגן פרימן (נלסון מנדלה)
מאט דיימון
סקוט איסטווד
Adjoa Andoh
Bonnie Henna
Leleti Khumalo
McNeil Hendricks
Stelio Savante
Zak Feau'nati
טוני קגורוג
Patrick Mofokeng
Matt Stern
ג'וליאן לואיס ג'ונס
Marguerite Wheatley
Patrick Lyster
פני דאוני
Sibongile Nojila
Shakes Myeko
Louis Minnaar
Danny Keogh
Dan Robbertse
Robin Smith
David Dukas
Grant Swanby
Josias Moleele
Langley Kirkwood
Robert Hobbs
Melusi Yeni
Vuyo Dabula
Daniel Hadebe
Jodi Botha
Hennie Bosman
Refiloe Mpakanyane
Jakkie Groenewald
Murray Todd
Japan Mthembu
Albert Maritz
Sello Motloung
Meren Reddy
Lida Botha
Susan Danford
Sylvia Mngxekeza
James Lithgow
Malusi Skenjana
Bart Fouche
Johnny Cicco
Wayne Harrison
Ashley Taylor
Gift Leotlela
Kgosi Mongake
Given Stuurman
Vuyolwethu Stevens
Ayabulela Stevens
Nambitha Mpumlwana
André Jacobs
J.R. Redelinghuys
Mark Rickard
Grant L. Roberts
Mark Bown-Davies
Dale Stephen Dunn
Graham Lindemann
Louis Ackerman
Andries Le Grange
Thomas Boyd
Clive Richard Samuel
Richard Abrahamse
Sean Pypers
Herman Botha
Riaan Wolmarans
Louis Pieterse
Ryan Scott
Daniel Deon Wessels
Vaughn Thompson
Charl Engelbrecht
Rolf E. Fitschen
Richard Morris
Ryan Olivier
Warren Edwards
Andrew Nel
Rudi Zandberg
Renzo Puccini
Abraham Vlok
Geoff Brown
Zak Feau'nati (ג'ונה לומו)
Sean Michael
Gideon Emery עריכת הנתון בוויקינתונים
מוזיקה קייל איסטווד
מייקל סטיבנס
צילום טום סטרן עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה דרום אפריקה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה Liberty Pictures[1]
חברה מפיצה האחים וורנר עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 3 בדצמבר 2009 עריכת הנתון בוויקינתונים
משך הקרנה 134 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט אנגלית, אפריקאנס עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט ביוגרפי, סרט דרמה, סרט היסטורי, סרט ספורט, סרט שמבוסס על סרטים עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 50–60 מיליון דולר[2][3]
הכנסות באתר מוג'ו eastwood09
פרסים מועצת ביקורת הקולנוע האמריקנית: עשרת הסרטים הטובים ביותר עריכת הנתון בוויקינתונים
האתר הרשמי
דף הסרט ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אינוויקטוסאנגלית: Invictus) הוא סרט דרמת ספורט ביוגרפי משנת 2009, בבימויו של קלינט איסטווד ובכיכובם של מורגן פרימן כנלסון מנדלה ומאט דיימון כפרנסואה פייאנר. הסיפור מבוסס על ספרו של ג'ון קרלין משנת 2008 "משחק האויב: נלסון מנדלה והמשחק שעשה את האומה" על האירועים בדרום אפריקה לפני ובמהלך גביע העולם ברוגבי 1995. נבחרת הרוגבי הלאומית, הספרינגבוקס, לא הייתה צפויה להגיע רחוק, כאשר המדינה נבחרה לראשונה לארח תחרות בינלאומית ברמה גבוהה לאחר פירוק האפרטהייד. פרנסואה, אותו מגלם דיימון, היה הקפטן של נבחרת איחוד הרוגבי של דרום אפריקה.[4]

הסרט הוצג בהקרנת בכורה בארצות הברית ב-11 בדצמבר 2009. שם הסרט, "אינוויקטוס", מתייחסת לכינוי של האל הרומי אינוויקטוס ומשמעות המילה מלטינית היא "בלתי מנוצח". זהו גם שם שיר הנושא של הסרט שהולחן על ידי המשורר הבריטי ויליאם ארנסט הנלי (1849–1903). הסרט התקבל בביקורות חיוביות וזכה למועמדויות בפרס האקדמיה האמריקאית לקולנוע עבור פרימן (השחקן הטוב) ודיימון (שחקן המשנה הטוב ביותר). הסרט גרף 122.2 מיליון דולר לעומת תקציב של 50–60 מיליון דולר.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט מתמקד בנבחרת דרום אפריקה ברוגבי, הידועה בכינוי "הדלגנים" (הספרינגבוקס), כשנה לפני אליפות העולם ברוגבי שאמורה להיערך במדינה בשנת 1995 ועד לזכייה הסנסציונית בגמר נגד ניו זילנד (האול בלאקס).

הספרינגבוקס ניצלו באותו טורניר את הביתיות וניצחו את האול בלאקס בגמר בזכות שער שדה של ג'ואל סטרנסקי בהארכה.

הרוגבי היה הספורט המזוהה עם המיעוט הלבן ששלט במדינה בתקופת האפרטהייד. הנבחרת הלאומית בצבעי הירוק והזהב, שהיו צבעי דגל האפרטהייד וצבעי המדים עוררה שאט נפש בקרב האוכלוסייה השחורה שרצתה לשנות את סמל הנבחרת וצבעיה, אך מנדלה התנגד, משום שבכך יתאמתו חששות הלבנים מפני נקמנותם של השחורים.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-11 בפברואר 1990, שוחרר נלסון מנדלה מכלא ויקטור ורסטר לאחר שבילה 27 שנים בכלא.[5] ארבע שנים לאחר מכן, מנדלה נבחר לנשיא השחור הראשון של דרום אפריקה. נשיאותו ניצבת בפני אתגרים אדירים בעידן שאחרי האפרטהייד, כולל עוני ופשע משתוללים ומנדלה מודאג במיוחד מהחלוקה הגזעית בין דרום אפריקאים שחורים ולבנים, העלולה להביא לאלימות. העוינות, ששתי הקבוצות מחזיקות זו כלפי זו, נראה כיום ביטחוני משמעותי, כאשר היחסים בין הקצינים הלבנים הממוסדים, ששמרו על קודמיו של מנדלה והמאבטחים השחורים החדשים שהקצה הקונגרס הלאומי האפריקני, מסומנים ומגלים עוינות גלויה וחוסר אמון הדדי.

בזמן שהשתתף במשחק רוגבי בין הנבחרת הלאומית ואנגליה, מנדלה מכיר בכך שחלק מהאנשים השחורים באצטדיון מריעים לאנגליה ולא למדינתם, שכן הנבחרת הדרום-אפריקנית מורכבת משחקנים שרובם לבנים; הוא מעיר שהוא עשה את אותו הדבר כשהיה כלוא באי רובן. ביודעו כי דרום אפריקה אמורה לארח את גביע העולם ברוגבי בשנת 1995 בתוך שנה, משכנע מנדלה בישיבת ועדת הספורט הדרום-אפריקאית שנשלטה לאחרונה על ידי השחורים לתמוך בנבחרת הלאומית. לאחר מכן הוא נפגש עם קפטן נבחרת הרוגבי של הספרינגבוקס, פרנסואה פייאנר ומרמז שניצחון בגביע העולם יאחד ויעורר את המדינה. מנדלה חולק גם עם פרנסואה שיר בריטי, "Invictus", שהעניק לו השראה בתקופתו בכלא.

פרנסואה וחבריו לנבחרת מתאמנים. דרום אפריקאים רבים, הן שחורים והן לבנים, מפקפקים בכך שרוגבי יאחד מדינה שנקרעה כמעט מחמישים שנה של מתחים גזעיים, כמו אצל הרבה אנשים שחורים, במיוחד הרדיקלים, הנבחרת מסמלת עליונות לבנה. עם זאת, גם מנדלה וגם פייאנר מאמינים היטב בתיאוריה שלהם שהמשחק יכול לאחד בהצלחה את המדינה הדרום אפריקאית המשוסעת.

הדברים מתחילים להשתנות כאשר השחקנים מתקשרים עם האוהדים השחורים ומתיידדים איתם. במהלך משחקי הפתיחה, התמיכה מתחילה לצמוח בקרב האוכלוסייה השחורה. עד המשחק השני, כל המדינה מתכנסת כדי לתמוך במאמצים הנבחרת ומנדלה. צוות האבטחה של מנדלה מתקרב גם ככל שהקצינים מגלים כבוד למקצועיותם ומסירותם של חבריהם.

כשמנדלה צופה, הנבחרת מביסה את אחת מיריבותיה הגדולות - אוסטרליה, האלופה המכהנת - במשחק הפתיחה שלה. לאחר מכן הם ממשיכים להתעלות על כל הציפיות, וכשמנדלה מנהל משא ומתן על סחר בטייוואן, מביסים את צרפת בגשם כבד כדי לעלות לגמר מול יריבה אחרת שלהם: ניו זילנד, המכונה "כל השחורים". ניו זילנד ודרום אפריקה נחשבו באופן אוניברסלי לשתי המדינות הגדולות בענף הרוגבי, כאשר דרום אפריקה ניצחה את ניו זילנד לראשונה מאז 1921.

לפני המשחק, שחקני הנבחרת מבקרים באי רובן, שם בילה מנדלה את 18 השנים הראשונות מ-27 שנותיו בכלא. שם, פייאנר שואב השראה מרצונו של מנדלה ומרעיון השליטה העצמית שלו. פרנסואה מזכיר את תדהמתו שמנדלה "יכול היה לבלות שלושים שנה בתא זעיר ולצאת כשהוא מוכן לסלוח לאנשים שהכניסו אותו לשם".

פיינאר, הנישא על גלי התמיכה של קהל ביתי גדול באצטדיון אליס פארק ביוהנסבורג, מניע את חבריו במשחק הגמר. צוות האבטחה של מנדלה מתוח מאוד, כאשר ממש לפני המשחק, מטוס בואינג 200–747 של נתיבי אוויר דרום-אפריקנים, טס מעל האצטדיון. עד מהרה מתברר שלא מדובר בניסיון התנקשות, אלא בהפגנת פטריוטיות, עם המסר "מזל טוב, Bokke" - הכינוי האפריקני של הספרינגבוקס - שצויר על הצד התחתון של כנפי המטוס. מנדלה מגיע למגרש לפני המשחק כשהוא לבוש בכובע הנבחרת והעתק של החולצה מספר 6 של פייאנר.

הספרינגבוקס משלימים זכייה על ידי ניצחון 15–12 בתוספת זמן, הודות לשער של ז’ואל סטרנסקי. מנדלה ופייאנר נפגשים על המגרש יחד כדי לחגוג את הניצחון הבלתי צפוי ומנדלה מוסר לפייאנר את גביע ויליאם ווב אליס, המסמל את הזכייה באליפות העולם ביוניון רוגבי. מכוניתו של מנדלה נוסעת אחר כך ברחובות הפקוקים בתנועה היוצאת מהאצטדיון. כאשר מנדלה צופה בדרום אפריקאים חוגגים יחד ברחוב ממכוניתו, נשמע קולו מדקלם שוב את השיר "אינוויקטוס".

שחקנים ודמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מורגן פרימן בתפקיד נלסון מנדלה, ראש הקונגרס הלאומי האפריקני, שהפך לנשיא השחור הראשון של דרום אפריקה
  • מאט דיימון בתפקיד פרנסואה פייאנר, קפטן הנבחרת
  • טוני קגורוג בתפקיד ג'ייסון טשבלאלה
  • אדוג'ה אנדוה בתפקיד ברנדה מזיבוקו
  • ג'וליאן לואיס ג'ונס בתפקיד אטיין פיידר[6]
  • פטריק מופוקנג בתפקיד לינגה מורונסמי
  • מאט שטרן בתפקיד הנדריק בוינס
  • מרגריט וויטלי בתפקיד נרין ווינטר, אשתו של פייאנר
  • פטריק ליסטר כאביו של פרנסואה פייאנר
  • לאלי חומאלו כמרי
  • מקניאל הנדריקס בתפקיד צ'סטר ויליאמס, שחקן הנבחרת והשחקן השחור היחיד
  • סקוט איסטווד בתפקיד ג'ואל סטרנסקי, שחקן הנבחרת
  • זאק פיונאטי בתפקיד ג'ונה לומו, שחקן נבחרת ניו זילנד, הנחשב לשחקן הטוב בעולם
  • גרנט ל. רוברטס כרובן קרוגר, שחקן הספרינגבוקס
  • רובין ב. סמית' בתפקיד יוהאן דה ויליירס, פרשן הספורט.
  • לואי מינאר כמאמן הספרינגבוקס
  • דייוויד דוקאס כטייס של בואינג 747 שטס נמוך מעל אצטדיון אליס פארק רגע לפני הופעתו של מנדלה על המגרש לפני שהמשחק התחיל
  • הני בוסמן כמאמן הרוגבי הגזעני

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Invictus". American Film Institute. בדיקה אחרונה ב-26 בפברואר 2017. 
  2. ^ "Invictus". Box Office Mojo. בדיקה אחרונה ב-13 בפברואר 2015. 
  3. ^ Thompson, Anne (10 ביוני 2009). "Produced By Conference: Are Boomers Abandoning Movies?". Variety. אורכב מ-המקור ב-June 14, 2009. בדיקה אחרונה ב-13 בפברואר 2015. 
  4. ^ Stephensen, Hunter (14 במרץ 2009). "First Look: Clint Eastwood's The Human Factor with Matt Damon". Slash Film. אורכב מ-המקור ב-2012-06-04. בדיקה אחרונה ב-31 במרץ 2009. 
  5. ^ Archive: Nelson Mandela's 'walk to freedom' in 1990 after his release from prison (באנגלית), בדיקה אחרונה ב-20 ביוני 2017 
  6. ^ Turner, Rob (March 22, 2009). "Life on the set with Clint Eastwood, by Welsh actor". Wales on Sunday. Retrieved May 6, 2009.