ג'ונה לומו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ג'ונה לומו במדי קרדיף בלוז הוולשית

ג'ונה טאלי לומו (אנגלית: Jonah Lomu‏; 12 במאי 1975 - 18 בנובמבר 2015) היה שחקן רוגבי ניו זילנדי. לומו נחשב לכוכב-העל הבינלאומי הראשון של הרוגבי יוניון[1], וזכה להצלחה רבה שסייעה לפרסם את המשחק ברחבי העולם בשנות ה-90[2]. את פריצתו לתודעה עשה לומו באליפות העולם של 1995, אז הוביל את נבחרתו לגמר, שם הפסידה למארחת דרום אפריקה.

לומו הוא מלך הטריים של גביע העולם בכל הזמנים (15) יחד עם בריאן הבאנה הדרום אפריקאי, אף על פי שהשתתף בשתי אליפויות בלבד. הוא רשם 37 טריים ב-63 משחקי טסט עבור ניו זילנד בין השנים 1994 ל-2002, אך נאלץ לפרוש מהמשחק ב-2003 בעקבות מחלת הכליות ממנה סבל. ב-24 באוקטובר 2011, הוא נבחר כחבר בהיכל התהילה של הרוגבי העולמי.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לומו נולד במאי 1975 בחבל אוקלנד למשפחה ממוצא טונגאי. הוא החל את קריירת הרוגבי שלו כחלוץ כנף (Flanker), אך בהמשך שינה את עמדתו לשחקן כנף (Wing). ב-1994, כשהיה בן 19 שנים ו-45 ימים ערך לומו את הופעת הבכורה שלו בנבחרת ניו זילנד, ובכך היה לשחקן הצעיר ביותר בתולדות הנבחרת. שנה לאחר מכן, זומן לומו במפתיע לסגל הנבחרת שהשתתפה בגביע העולם שנערך בדרום אפריקה. בחמישה משחקים בטורניר, הוא רשם שבעה טריים - מתוכם ארבעה בחצי הגמר נגד אנגליה. בגמר הפסידה ניו זילנד למארחת, אך למרות זאת נבחר לומו לשחקן המצטיין של האליפות.

בסוף שנת 1995 התגלתה אצל לומו תסמונת נפרוטית - מחלת כליות נדירה, שגרמה לו לקחת הפסקה מרוגבי. רק ב-1997 הוא חזר למשחק פעיל, ושנה לאחר מכן לקח חלק בטורניר רוגבי השביעיות של משחקי חבר העמים הבריטי שנערכו בקואלה לומפור, מלזיה. בטורניר, הוביל לומו את ניו זילנד למדליית הזהב, לאחר ניצחון בגמר על פיג'י. בסוף 1999, היה לומו חלק מסגל ניו זילנד לאליפות העולם שנערכה בויילס. באליפות עצמה, רשם לומו שמונה טריים, אך ניו זילנד הודחה בחצי הגמר על ידי צרפת. לאחר האליפות, זכה לומו להצעות מקבוצות פוטבול מה-NFL ומקבוצות רוגבי מהפרמיירשיפ האנגלית, אך הוא החליט לחזור לניו זילנד[3].

ב-2002, כשהוא בן 27 בלבד, הודיע לומו על פרישתו מהנבחרת בעקבות מחלתו הקשה. משחקו האחרון במדי ניו זילנד היה בניצחון 43–17 על ויילס ב-23 בנובמבר. הוא המשיך לשחק ברמת המועדונים עד שנת 2003, בה החלה התדרדרות במצב הכליות שלו. לומו, שכבר סבל מנזק עצבי ברגליו, נאלץ לפרוש בשנית ממשחק על מנת לעבור השתלת כליה. לאחר שהתאושש, חזר לומו לשחק במספר קבוצות מקצועניות באירופה, עד שפרש סופית בשנת 2010. שנה מאוחר ביותר, בזמן אליפות העולם שנערכה במולדתו, התחיל לומו לחוש ברע. גופו החל לדחות את ההשתלה שעבר ב-2004, ולכן נאלץ לעבור טיפולי דיאליזה באופן קבוע.

לומו נפטר במפתיע בבוקר ה-18 בנובמבר 2015 בביתו באוקלנד, ניו זילנד. יום קודם, הוא חזר מבריטניה עם משפחתו לאחר חופשה קצרה בדובאי[4].

מורשתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות הישגיו המרשימים בגביע העולם של 1995, זכה לומו לפרסום רב ומהר מאוד הפך ל"פנים" של ענף הרוגבי (שבדיוק הפך למקצועני) בעולם[5]. כל משחק שבו הוא היה מעורב משך קהל צופים רב, והוא אף קיבל הצעה להשתתף בסרט "העולם אינו מספיק" מסדרת ג'יימס בונד[6]. מספר שנים אחרי גביע העולם, נבחרה הופעתו בחצי הגמר נגד אנגליה במקום ה-19 ברשימת "מאה רגעי הספורט הגדולים" של ערוץ 4[7].

ללומו הייתה השפעה רבה גם בצד הטקטי של המשחק. באותם ימים, תפקידם של שחקני הכנף דרש בעיקר מהירות וזריזות רגליים, אך לומו שילב בתוכו גם מימד של אגרסיביות. מאז, הפכה אגרסיביות זו לסטנדרט בקרב שחקני הכנף[8]. השפעתו הרבה על הענף גררה השוואות לספורטאים כמו דונלד בראדמן, טייגר וודס ומוחמד עלי[9]. ב-4 ביוני 2007, הוענק לו מסדר ההצטיינות של ניו זילנד כהוקרה על תרומתו החשובה לרוגבי, ובסוף שנת 2011 הוא נבחר כחבר בהיכל התהילה של הרוגבי העולמי.

במהלך השנים, יצאו לאור שני משחקי וידאו שנשאו את שמו של לומו - "Jonah Lomu Rugby" ו-"Jonah Lomu Rugby Challenge", ודמותו אף הונצחה בסרטו של קלינט איסטווד - "אינוויקטוס", המספר את סיפורו של גביע העולם ב-1995.

סטטיסטיקות בינלאומיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יריבה משחקים ניצחונות הפסדים תיקו טריים נקודות  % הצלחה
אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה
13
6
7
0
6
30
46.15
איטליהאיטליה איטליה
3
3
0
0
5
25
100
אירלנדאירלנד אירלנד
4
4
0
0
3
15
100
אנגליהאנגליה אנגליה
7
5
1
1
8
40
71.43
ארגנטינהארגנטינה ארגנטינה
2
2
0
0
1
5
100
דרום אפריקהדרום אפריקה דרום אפריקה
12
7
5
0
0
0
58.33
ויילסויילס ויילס
3
3
0
0
0
0
100
טונגהטונגה טונגה
2
2
0
0
2
10
100
סמואהסמואה סמואה
2
2
0
0
1
5
100
סקוטלנדסקוטלנד סקוטלנד
6
6
0
0
7
35
100
פיג'יפיג'י פיג'י
1
1
0
0
0
0
100
צרפתצרפת צרפת
8
3
4
1
4
20
37.5
סה"כ 63 44 17 2 37 185 69.84

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Phil Shirley, Blood & Thunder The unofficial biography of Jonah Lomu, Harper Collins Publishers London, 1999, ISBN 0002740281
  • Jonah Lomu, Jonah Lomu Autobiography, Headline Book Pub Ltd, 2004, ISBN 0755312635

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]