עליונות לבנה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

עליונות לבנהאנגלית: White Supremacy) היא צורה של גזענות שבמרכזה האמונה וקידום האמונה לפיה האדם הלבן נעלה מכל הבחינות מכל הקבוצות האתניות האחרות, ולכן גם על צרכיו ורצונותיו להיות בראש סדר העדיפויות החברתי. בנוסף על לבנים לשלוט מבחינה פוליטית, כלכלית וחברתית על אלו שאינם לבנים. בדרך כלל מדובר גם במונח שנועד לתאר אידאולוגיה פוליטית המנציחה ושומרת על דומיננטיות חברתית, פוליטית, היסטורית או תעשייתית של הלבנים (כפי שמבנים חברתיים-פוליטיים היסטוריים ועכשוויים מעידים עליהם. כמו סחר העבדים האטלנטי, הקולוניזציה של הדרום, חוקי ג'ים קרואו בארצות הברית, וחוקי איסור הנישואים המעורבים בקולוניות למתיישבים וההתיישבויות לשעבר כמו; ארצות הברית, דרום אפריקה, אוסטרליה, ומדגסקר). ישנן מספר תפישות הדוגלות בעליונות לבנה, וחלקן מגדירות את הגזע הלבן בצורה שונה מהמקובל. לרוב תפישות שונות מגדירות קבוצות גזעיות ותרבותיות שונות כאויב העיקרי שלהם.[1]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עליונות לבנה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Flint, Colin (2004). Spaces of Hate: Geographies of Discrimination and Intolerance in the U.S.A.. Routledge. עמ' 53. ISBN 0-415-93586-5. Although white racist activists must adopt a political identity of whiteness, the flimsy definition of whiteness in modern culture poses special challenges for them. In both mainstream and white supremacist discourse, to be white is to be distinct from those marked as non-white, yet the placement of the distinguishing line has varied significantly in different times and places. 
Social sciences.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא מדעי החברה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.