אינוכטון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אינוכטון
Inuktun
מדינות גרינלנד
אזורים צפון-מערב גרינלנד, מחוז אוואנאטה
שפת אם 800–1,000 (1995)
כתב אין כתב רשמי, נכתבת כמו גרינלנדית באלפבית לטיני
משפחה

אסקימו-אלאוט

אינואיט
אינוקטיטוט
אינוכטון
לאום אין,בשימוש האינוגואיטים
מוסד אין
ראו גם שפהכתברשימת שפות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אִינוּכְּטוּן (Inuktun, בגרינלנדית: avanersuarmiutut, בדנית: nordgrønlandsk, polarskimoisk, thulesproget) היא שפתם של האינוגואיטים, עם אינואיטי החי בצפון גרינלנד (קאנאק והכפרים הסמוכים לה).

תפוצה גאוגרפית[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפוצת ניבים אינואיטיים, אינוכטון בצבע חום

מלבד העיר קאנאק, אינוכטון מדוברת גם בכפרים מוריאוסק (Moriusaq) (או מוריאוהק (Muriuhaq) באינוכטון), סיאורפלוכּ (Siorapaluk) (או היאורפלוכּ (Hiurapaluk) באינוכטון), קקרטט (Qeqertat) (או קיכּיקטט (Qikiqtat) באינוכטון), סוויסיוויכּ (Savissivik) (או הוויכיוויכּ (Havighivik) באינוכטון) וקקרטרסואק (Qeqertarsuaq) (או קיכּיקטכואק (Qikiqtarhuaq) באינוכטון).

סיווג[עריכת קוד מקור | עריכה]

השפה היא שפת אסקימו-אלאוט, והיא נמצאת מבחינה דיאלקטולוגית בין שפת ה-כּלשׂיסוט של גרינלנד לבין שפת ה-אינוקטיטוט של קנדה. ישנם כמה הבדלים דקדוקיים ולקסיקליים קטנים בין אינוכטון וכלשיסוט, למשל, בהחלפת העיצור /s/ של כלשיסוט בעיצור /h/ שנהגה לעיתים קרובות כעיצור חכי, חוכך, אטום. אינוכטון גם מאפשרת רצפים של עיצורים יותר מאשר כלשיסוט שמאפשרת רצפים של שני עיצורים שונים רק אם הראשון הוא /ʁ/.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האינוגואיטים היו האינואיטים האחרונים שעברו מקנדה לגרינלנד, וייתכן שהם הגיעו במאה השמונה עשרה. השפה תוארה לראשונה על ידי החוקרים קנוד רסמוסן ופטר פרויקן שנסעו דרך צפון גרינלנד בתחילת המאה העשרים והקימו תחנת מסחר בדונדאס בשנת 1910.

סטטוס רשמי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאינוכטון אין אורתוגרפיה משלה והיא לא נלמדת בבתי הספר. עם זאת, רוב תושבי קאנאק והכפרים הסמוכים משתמשים באינוכטון בתקשורת היומיומית שלהם. כיום, כל דוברי האינוכטון מדברים גם גרינלנדית ורבים מדברים גם דנית ומעטים אף אנגלית.

הגיית השפה וכתיבתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיצורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פונמות באינוכטון
סדקי ענבלי וילוני חכי מכתשי שפתי
שִנִּי)
אפי ɴ ŋ n m
סותם q k t p
מחוכך ʦː
חוכך h χː ɣ [ç] v
מקורב
(צדי)
ʁ j
l

* אלופון h

העיצורים
הסימון
הגרפי
תעתיק IPA הערך הפונטי
Gg ɣ נהגה כהגיית גימ"ל רפה
gh נהגה כהגיית כ"ף רפה
Hh h נהגה כהגיית ה"א
ç נהגה לעיתים קרובות כצליל בין שי"ן ימנית ל־כ"ף רפה .
Jj j נהגה כהגיית יו"ד עיצורית
Kk k נהגה כהגיית כ"ף
Ll l נהגה כהגיית למ"ד
Mm m נהגה כהגיית מ"ם
Nn n נהגה כהגיית נו"ן
ng ŋ נהגה כהגיית נו"ן במילה אנגליה
Pp p נהגה כהגיית פ"א
Qq q נהגה כהגיית קו"ף במבטא מזרחי
Rr ʁ נהגה כהגיית רי"ש מודרנית
rh χː נהגה כהגיית כ"ף רפה
rn ɴ נהגה כהגיית נו"ן ענבלית
ss נהגה כהגיית סמ"ך
Tt t נהגה כהגיית ת"ו
ts ʦː נהגה כהגיית צד"י מודרנית
Vv v נהגה כהגיית בי"ת רפה

תנועות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תנועות באינוכטון
אחורית קדמית
סגורה uː iː
פתוחה aː
* תוספת פונמה בהתאמה
התנועות
הסימון
הגרפי
תעתיק IPA הערך הפונטי
Aa [a] נהגית כהגיית פתח
Aa\aa [:a] נהגית כהגיית פתח ארוכה
Ii [i] נהגית כהגיית חיריק
Ii\ii [:i] נהגית כהגיית חיריק ארוכה
Uu [u] נהגית כהגיית שורוק
Uu\uu [:u] נהגית כהגיית שורוק ארוכה