אירה ויגדורצ'יק
לידה |
8 במרץ 1964 (בת 60) מוסקבה |
---|---|
מדינה | ישראל |
תאריך עלייה | 1979 |
פעילות בולטת | מאמנת נבחרת ישראל בהתעמלות אומנותית 2006–2016, 2021-2017 |
מקצוע | מאמנת התעמלות אומנותית |
אירה ויגדורצ'יק (נולדה ב-8 במרץ 1964) היא מאמנת נבחרת ישראל בהתעמלות אמנותית, לשעבר, בין השנים 2006–2016, 2017–2021. מאמנת נבחרת רוסיה בהתעמלות אומנותית קבוצתית בין השנים 2023-2021. מאמנת ראשית במועדון עירוני להתעמלות חולון, החל משנת 1988.
ויגדורצ'יק עוסקת באימון התעמלות אמנותית כ-35 שנה, ונחשבת מומחית בתחומה.[1]
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ויגדורצ'יק התגוררה במוסקבה עד עלייתה לישראל ב-1979[2]. לדבריה, ילדותה ברוסיה המסוגרת והאנטישמית גרמה לה להבליט את יהדותה לאחר עלייתה ארצה, ולשאוף להגיע להישגים בתחום הספורט עבור מדינת ישראל.
בשנת 1988 השלימה ויגדורצ'יק את לימודיה במכון וינגייט לחינוך גופני ובאותה שנה ייסדה את מועדון עירוני חולון. בשנת 1994 יצאה נבחרת ישראל, על בסיס המועדונים עירוני חולון והפועל ראשון, לתחרות קבוצתית ראשונה בהתעמלות אומנותית ג׳וניור בסלוניקי יוון. בשנת 1997, בפעם הראשונה במדינת ישראל, יצאה נבחרת ישראל בוגרות, על בסיס מועדון עירוני חולון, לאליפות אירופה ביוון, וסיימו במקום השמיני בגמר התחרות.
מועדון עירוני חולון להתעמלות אומנותית מונה כ-300 מתעמלות ברמות שונות וכלל עשרות מתעמלות שייצגו את מדינת ישראל באליפויות עולם ואליפויות אירופה, ביניהן איילת זוסמן, עדי שטרום, קרן קסטנבאום, מורן שאשא, ליטל מרון וליטל באומוול. מתוך המועדון 6 מתאמנות הגיעו לגמר אולימפי. באולימפיאדת בייג׳ינג ב-2008 הגיעו במקצה הקבוצתי רחלי ויגדורצ׳יק, מריה סבנקוב, ורוניקה ויטנברג ואלונה דבורניצ׳נקו, לגמר האישי הגיעה אירה ריסנזון. לגמר באולימפיאדת טוקיו ב-2020 הגיעה אופיר דיין למקצה הקבוצתי. מועדון עירוני חולון ייסד בישראל את גרנד פרי חולון ואת גרנד פרי אילת, ואירח את אליפות אירופה בהתעמלות אומנותית בשנת 2016. בהדרכת הובילה את נבחרת ישראל להשתתפות ראשונה בגמרים אולימפיים ובמשך 3 אולימפיאדות: בייג׳ינג 2008, ריו 2016 וטוקיו 2020.
כמאמנת נבחרת ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2006 התמנתה ויגדורצ׳יק למאמנת ראשית של נבחרת ישראל בהתעמלות אומנותית. הנבחרת השתתפה בתחרויות רבות מסביב לעולם תחת אימונה, והגיעה להישגים רבים כולל זכייה במדליות בתחרויות חשובות. לאורך תקופת אימונה הרבתה ויגדורצ'יק להתנסח באופן שנוי במחלוקת, ועוררה כותרות רבות בתקשורת בשל התבטאויותיה.
בשנה הראשונה למינויה כמאמנת, הגיעה הנבחרת לגמר אליפות אירופה במקצה קבוצתי, בתחרות שנערכה במוסקבה, רוסיה. בשנת 2007, באליפות העולם שהתקיימה בפטרס, יוון, הגיעה הנבחרת בהשתתפות ויגדורצ׳יק, סבנקוב, ויטנברג, דבורניצ׳נקו ופיסצקי לגמר במקום השישי, והעפילה לראשונה לאולימפיאדה.
לפני המשחקים האולימפיים בריו 2016 פורסם כי ויגדורצ'יק בעטה באחת מחברות הנבחרת והסערה אף העמידה בספק את נסיעתה לאולימפיאדה. ויגדורצ'יק טענה כי מדובר בקנוניה שנועדה לאפשר למאמנת אחרת לצאת במקומה לאולימפיאדה. בעקבות המקרה הוקמה ועדה שלא מצאה דופי בהתנהלותה של ויגדורצ׳יק, ובסופו של דבר היא טסה עם המשלחת לברזיל. בספטמבר 2016 לאחר תום האולימפיאדה, הסתיים חוזה ההעסקה שלה.[3]
במרץ 2017 מונתה שוב לתפקיד מאמנת הנבחרת. חודשים לאחר מינויה החלו ניסיונות להדיחה. ויגדורצ'יק טענה כי מדובר בניסיון פוליטי, והחל מאבק בינה ויו"ר האיגוד רז פלד. המאבקים נמשכו חודשים רבים וכללו שימוע שנערך לויגדורצ'יק ובהחלטה של 7 נגד 6 להדיחה. ויגדורצ'יק פנתה לבית הדין לעבודה בתביעה לבטל את פיטוריה ולתת סעד זמני נגד הפיטורים. לאחר שבקשתה נדחתה ערערה ויגדורצ'יק לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, וב-1 במרץ 2018 קבע הרכב של חמישה שופטים כי נפלו ליקויים משמעותיים בפיטוריה, והיא הוחזרה בצו בית משפט לאימון נבחרת ישראל עד להכרעה בתיק. במקביל כונסה אספה כללית של איגוד ההתעמלות ובה הוחלט על הדחתו של פלד מתפקידו ומהנהלת איגוד ההתעמלות.[4]
כחודש לפני הופעת המשלחת במשחקים האולימפיים בטוקיו 2021, נחשפה קלטת האזנת סתר אשר ממנה עולה לכאורה כי ניסתה לחבל בסיכויי נציגת ישראל לזכות במדליה בתחרות האישית. הנהלת האיגוד החליטה עקב הסמיכות הגדולה למשחקים האולימפיים לטפל בנושא רק לאחר תום המשחקים. ויגדורצ'יק לא הכחישה את הדברים אך כינתה אותם פייק ניוז.[5]
בנובמבר 2021 עברה למוסקבה לאמן את נבחרת רוסיה לקראת אולימפיאדת פריז 2024.[1] במאי 2023 חזרה ויגדורצ׳יק לישראל והקימה את נבחרת ההתעמלות אסתטית הראשונה של ישראל שעלתה לגמר וסיימה במקום עשירי באליפות העולם בקזחסטן. בימים אלה היא מאמנת באגודת עירוני חולון ומעבירה מאסטר-קלאס בארץ ובעולם והרצאות בתחומי מצוינות, איתור ופיתוח כישרונות, תפקוד במצבי לחץ, התמודדות עם כישלון והצלחה וכן את סיפורה האישי.
הישגים בולטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]כמאמנת אישית
[עריכת קוד מקור | עריכה]תחת אימונה והנחייתה האישיים של ויגדורצ׳יק, הייתה אירה ריסנזון למתעמלת הישראלית הראשונה שזכתה במדליות באליפויות אירופה ואליפויות עולם ואף הגיעה לגמר האולימפי:
- מדליית זהב של אירה ריסינזון, בגימנסיאדה בקאן, צרפת בשנת 2004
- גמר אולימפי באולימפיאדת בייג׳ינג ב-2008
- מדליית ארד של אירה ריסינזון, בתחרות אוניברסיאדה, בבלגרד, סרביה בשנת 2009
- מקום חמישי של אירה ריסינזון, באליפות העולם, במיו, יפן בשנת 2009
כמאמנת נבחרת ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]אליפויות אירופה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מדליית ארד באליפות אירופה בתחרות קרב רב ב-2014
- מדליית כסף במשחקי אירופה ב-2015.
- מדליות זהב, כסף וארד באליפות אירופה ב-2016
- מדליית זהב באליפות אירופה 2020[6]
- מדליית ארד, כסף וזהב באליפות אירופה ב-2021
אליפויות העולם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- באליפות העולם בפטרס שביוון ב-2007, זכתה נבחרת ישראל במקום שישי בשני גמרים, והעפילה לאולימפיידת 2008. הנבחרת כללה את ויגדורצ׳יק, סבנקוב, ויטנברג, דבורניצ׳נקו ופיסצקי.
- באליפות העולם באיזמיר שבטורקיה בספטמבר 2014, זכתה נבחרת ישראל במדליית הכסף בתרגיל האלות. הנבחרת כללה את קושבצקי, מיירין, לבינה, פילו וליחבר, וזכתה בתוצאה של 16.983 נקודות, אחרי נבחרת ספרד (17.433 נקודות) ולפני נבחרת בלארוס שהגיעה למקום השלישי (עם 16.6 נקודות). זהו הישג השיא של הנבחרת בענף זה, נכון לרגע הזכייה. בנוסף, סיימה הנבחרת גם במקום החמישי בתרגיל הקרב רב בתוצאה של 33.766 נקודות, ובמקום השישי בתרגיל 3 כדורים ו-2 סרטים בתוצאה של 16.850 נקודות.
- באליפות העולם בשטוטגרט שבגרמניה בספטמבר 2015, סיימה נבחרת ישראל במקום ה-6 בקרב רב. בנוסף, סיימה במקום ה-5 בתרגיל עם 5 סרטים ובמקום ה-6 בתרגיל עם 2 חישוקים ו-4 אלות.[7]
- באליפות העולם בבאקו שבאזרבייג׳ן בשנת 2019, סיימה נבחרת ישראל בהשתתפותן של דיין, קרמקנקו, שפושניקוב, בן רובי, וקסמן ורייץ במקום השישי בקרב-רב, ובמקום הרביעי בתרגיל כדור.
אולימפיאדות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ויגדורצ'יק אימנה את נבחרת ישראל, שכללה את קטיה פיסצקי, רחלי ויגדורצ'יק, ורוניקה ויטנברג, מריה סבנקוב ואלונה דבורניצ'נקו, לקראת אולימפיאדת בייג'ינג 2008, וסיימה את תפקידה כמאמנת הנבחרת אשר סיימה במקום השישי בתחרות הקרב רב.
- בשנת 2014 חזרה לאמן את הנבחרת, שכללה את אלונה קושבצקי, אידה מיירין, קארינה ליחבר, יובל פילו ויקטרינה לבינה לקראת אולימפיאדת ריו דה ז'ניירו אולימפיאדת ריו 2016, בה הנבחרת העפילה לגמר וסיימה במקום השישי.
- באולימפיאדת טוקיו 2020 הובילה את נבחרת ישראל שכללה את אופיר דיין, יאנה קרמקנקו, קארין וקסמן, נטלי רייץ ויוליה טלגין[8], בה הנבחרת העפילה לגמר מהמקום הרביעי וסיימה במקום השישי.
דמותה בתרבות הפופולרית
[עריכת קוד מקור | עריכה]דמותה שימשה כבסיס לסדרת מערכונים בסדרה "אנחנו במפה" של שלישיית מה קשור. הסדרה הציגה מאמנת קשוחה של נבחרת התעמלות אומנותית בשם זינה. ויגדורצ'יק זעמה על הגחכת דמותה וטענה כי הדמות מציגה אותה ואת יתר מאמני הנבחרת כאכזריים, וכי היא שוקלת לתבוע את יוצרי הסדרה על הוצאת לשון הרע.[9]
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]היא הייתה נשואה לאייזיק ויגדורצ'יק ולהם 3 ילדים. בשנת 2017 התגרשה וכיום היא מתגוררת עם בן זוגה אילן אזבי. בתה רחלי ויגדורצ'יק היא מתעמלת ומאמנת התעמלות אמנותית.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אירה ויגדורצ'יק, ברשת החברתית פייסבוק
- אורן אהרוני, "מוכנה כבר עכשיו להעביר לרחלי את השרביט", באתר ynet, 17 במאי 2017
- יורם יובל, שיחת נפש עם אירה ויגדורצ'יק, הטלוויזיה החינוכית, 7 באוגוסט 2017
- אריה מליניאק, "ספורטאיות תפקידן לפחד", באתר "ידיעות אחרונות", 27 במאי 2019
- דותן מלאך, אשת הברזל: אירה ויגדורצ'יק פותחת את הלב, בעיתון מקור ראשון, 29 בדצמבר 2021
- דליה בן ארי, "מאחורי כל אישה מצליחה עומדת אישה שרוצה שהיא תמות", באתר "את", 28 במרץ 2024
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 אסי ממן, "מומחית": ברוסיה התייחסו למינוי של ויגדורצ'יק, באתר ynet, 1 בדצמבר 2021
- ^ שיחת נפש עונה 6: אירה ויגדורצ'יק
- ^ בן מיטלמן, פרסום ראשון: אירה ויגדורצ'יק מסיימת את תפקידה, באתר מאקו, 26 בספטמבר 2016
- ^ מונו צמד מחליפים לפלד באיגוד ההתעמלות, באתר מאקו, 29 בינואר 2018
- ^ גולן חזני, דעה: ההשתלחות של ויגדורצ'יק באשרם - אחד האירועים החמורים בתולדות הספורט הישראלי, באתר כלכליסט, 5 ביולי 2021
- ^ בן גולדפריינד, זהב לישראל באליפות אירופה בהתעמלות אמנותית, באתר מאקו, 27 בנובמבר 2020
- ^ שירי אלג'ם, הנבחרת סיימה חמישית בגמר תרגיל הסרטים, באתר ערוץ הספורט, 13 בספטמבר 2015
- ^ אסי ממן, אירה ויגדורצ'יק תאמן את נבחרת רוסיה, באתר ynet, 28 בנובמבר 2021
- ^ שרון דוידוביץ', אירה ויגדורצ'יק: "אני שוביניסטית מאוד, אישה לא צריכה להיות שווה לגבר", באתר ynet, 12 בינואר 2016