אישטוואן הולוש
 | |
| לידה |
19 באפריל 1872 פשט  |
|---|---|
| פטירה |
2 בפברואר 1957 (בגיל 84) בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית |
| שם לידה |
Hesslein Izidor |
| לימודי רפואה |
אוניברסיטת אטווש לוראנד |
| תפקידים |
פסיכיאטר, פסיכואנליטיקאי, מתרגם |
  | |
אישטוואן הולוש (במקור איזידור הסליין עד 1887, בהונגרית: Hollós István; בודפשט, 16 באפריל 1872[1][2] – בודפשט, 2 בפברואר 1957), היה דוקטור לרפואה יהודי-הונגרי, פסיכיאטר, רופא ראשי ומנהל מחלקה בבית חולים, ספרו המפורסם ביותר הוא "פרידתי מהבית הצהוב" שתורגם לכמה שפות, זכה להערכה גם על ידי זיגמונד פרויד.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
איזידור הסליין נולד במשפחה יהודית כבנם של איגנץ הולוש (הסליין) (1841–1921)[3] חייט, ושל בורבלה (ברברה) פייפר (באבט).[4] הוא סיים את בית הספר הראשי הריאלי במרכז העיר בודפשט וקיבל את התואר הרפואי שלו ב-1897 באוניברסיטת בודפשט (שמה היום אוניברסיטת אטווש לוראנד. ב-1904, בעיר פץ', נישא לאולגה, בתם של סוחר העצים ליפוט אנגל ושל אנה שטרן.[5] הוא הוכשר כפסיכיאטר באנגיאלפלד, נאג'קאלו ובליפוטמזה, ולאחר מכן מ-1910 עבד כרופא ראשי בבית החולים הפסיכיאטרי בסיביו.
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הוא שירת כרופא צבאי במלחמת העולם הראשונה, לאחר המלחמה הפך לרופא הראשי ומנהל מחלקה בבית החולים לחולי נפש "הבית הצהוב" (Sárga Ház) בליפוטמזה. בשנת 1927,[6] בהיותו בן 55 בלבד, הוצא לגמלאות בשל מוצאו היהודי. עם פרישתו ב-1927, הוציא לאור את הכרך "פרידתי מהבית הצהוב", שתורגם לכמה שפות מערביות. הכרך זכה להערכה כאמור גם על ידי זיגמונד פרויד. בכרך ובכל פרסומיו של אישטוואן הולוש, בא לידי ביטוי ההומניזם שלו כלפי חולי נפש.
אישטוואן הארדי אמר על הספר "פרידתי מהבית הצהוב": "הספר, שקשה להגדיר אותו במונחים של ז'אנר, הוא יצירה פופולרית בעלת ערך ספרותי גבוה. מילים, פילוסופיה, אפוסים, כולל רעיונות משמעותיים רבים, משקפים את ההומניזם העמוק של הולוש, שבו הוא השתמש בכל מרצו, כדי לשפר את הגורל ואת הטיפול בחולי נפש, ולהקל על חזרתם לחברה. בספרו הוא נאבק נגד דעות קדומות רבות לגבי מחלות נפש, למען חופש פיזי ונפשי מרחיק לכת לחולים ונגד כל השרידים של מערכת הכלא הפסיכיאטרית המיושנת. [...] מערכת ה-»open door system«, הדלת הפתוחה שלו, יכולה להיחשב למבשרת מערכת הדלת הפתוחה בהונגריה."[7]
נגד אלכוהוליזם[עריכת קוד מקור | עריכה]
מתחילת העשור הראשון של המאה ה-20 הוא היה אחד מחלוצי התנועה נגד אלכוהוליזם ביחד עם פילפ שטיין. הוא הכיר היטב את זיגמונד פרויד, הוא תרגם את יצירותיו של פרויד להונגרית בשנות ה-30, באותה תקופה הוא "עבד על עבודתו הפסיכואנליטית הגדולה על תורת השפה. Der Aufstieg von der Triebsprache zur menschlichen Sprache (העלייה משפה אינסטינקטיבית לשפה אנושית) בעבודתו הבלתי גמורה הזו הוא בחן במקביל את התפתחות הדיבור האנושי וה"אני" ובעיקר בהקשר של יחסי אם-ילד, הוא חיפש את התשובה לשאלה כיצד סיפוק צרכים ביולוגיים אלמנטריים יכול היה להביא ל התפתחות של הדיבור בקול? (כלומר לרא בסימנים)"[8] הבלשן הצעיר איוואן פונאג' עזר לו בעבודה זו. הולוש היה חברו הקרוב של הפסיכואנליטיקאי שאנדור פרנצי. לאחר מותו של פרנצי, אישטוואן הולוש הפך לנשיא אגודת הפסיכואנליטיקאים בממלכת הונגריה בין השנים 1933–1944.
השואה ולאחריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1944 לקחו אותו בריוני מפלגת צלב החץ לגדת הדנובה כדי להוציאו להורג, אך הוא ניצל בהתערבותו של ראול ולנברג. לאחר מלחמת העולם השנייה, עסק בפסיכואנליזה כפנסיונר, ולאחר האיסור על הפסיכואנליזה במשטר הקומוניסטי, הוא טיפל במחלקה הפסיכיאטרית של בית החולים יאנוש (היום בית החולים סנט יאנוש). הוא כתב הרבה, אך לא פרסם את כתביו, בין היתר בשל כך, רבים מכתביו ותרגומיו פורסמו רק לאחר מותו במהדורות ראשונות או מרובות. הכרך המצליח ביותר שלו היה פרידתי מהבית הצהוב, ותרגומו המצליח ביותר היה "פרויד: פירוש החלומות".
הוא נפטר בשנת 1957 לאחר מחלה ממושכת.
יצירותיו (מבחר)[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חשיבות התורשה בהופעת מחלות נפש (1904)
- ריפוי אלכוהוליסטים בבית החולים לחולי נפש (1906)
- פיצוי נפשי (1909)
- מחזור חולים של 40 שנה בבית החולים לחולי נפש ליפוטמזה, 1868–1908. פרסומים מדעיים של השבועון הרפואי (1909)
- העבר והעתיד של טיפול במוסד נפשי (1914)
- Zur Psychoanalyse der paralytischen Geisteststörung. עם שאנדור פרנצי (1922)
- פרידתי מהבית הצהוב: כתיבתו המיוחדת של דוקטור פייפליין טלמך על שחרור חולי נפש (1928; 1990)
- Hinter der gelben Mauer: von der Befreiung des Irren. (תרגום לגרמנית של פרידתי מהבית הצהוב, 1928)
- Mes adieux à la Maison Jaune: ouvrage très insolité du Dr. Télémaque Pfeiflein sur la liberation des malades mentalaux / אישטוואן הולוש; בהתאמה par David Beauchard; הקדמה. par Eva Brabant-Gerő; trad. par Judith Dupont (תרגום לצרפתית של פרידתי מהבית הצהוב, 1982)
- החלום והעבודה של מחלת נפש (מהדורה מחודשת, 1993)
- המוביל הלא ידוע; איגוד בריאות הנפש LIFE, בודפשט, 2003
מתרגומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- היצירות שנאספו של זיגמונד פרויד / נערכו על ידי שאנדור פרנצי ויוזף א. סטופר; תִרגוּם מריה טקאץ'; הכרך השלישי תורגם, נערך, הובא לדפוס על ידי אישטוואן הולוש (1929)
- זיגמונד פרויד: פירוש חלומות (1935; 1985; 1993; 1996; 2000; 2003; 2011)
- זיגמונד פרויד: הפרימורדיאלי והעצמי. עם גזה דוקש. (1937; 1991; 2011)
- זיגמונד פרויד: יצר המוות ויצרי החיים (2011)[9]
הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- האגודה הפסיכיאטרית ההונגרית הקימה לכבודו את פרס אישטוואן הולוש, המוענק מדי שנתיים מאז 1991 עבור המאמרים הטובים ביותר שפורסמו ב-Psychiatria Hungarica.[10]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- לקסיקון ביוגרפי הונגרי
- פטר קוזאק: הביוגרפיה של אישטוואן הולוש, 2013
- אנדראש ואר: אפילוג (לספר אישטוואן הולוש: פרידתי מהבית הצהוב). בודפשט: הוצאת Cserépfalvi, 1990. 129-132.
- András Lengyel: Kosztolányi, István Hollós וההבנה הפסיכואנליטית של השפה, Új Forrás, באוגוסט 15 1998
- אישטוואן הארדי: אישטוואן הולוש. סקירת נוירולוגיה, 1957. 10
- אישטוואן הארדי: אישטוואן הולוש. שבועון רפואי, 1992. 28. 1767–1769.
- István Hollós, מסד נתונים - אנשים, ספסל
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ A MÉL-ban tévesen április 19.
- ^ "Születési bejegyzése a Pesti Izraelita Hitközség születési akv. 518/1872. folyószáma alatt". נבדק ב-2019-11-04.
- ^ "Hollós Ignác halotti bejegyzése a Budapest VIII. kerületi polgári halotti 3972/1921. folyószáma alatt". נבדק ב-2019-11-04.
- ^ "Hesslein Ignác és Pfeifer Babett házasságkötési bejegyzése a Pesti Izraelita Hitközség házassági akv. 102/1871. folyószáma alatt". נבדק ב-2019-11-04.
- ^ "Hollós István és Engel Olga házasságkötési bejegyzése a pécsi polgári házassági akv. 331/1904. folyószáma alatt". נבדק ב-2019-11-04.
- ^ Egyes források szerint már 1922-ben, 50 éves korában nyugdíjazták, lásd Kozák Péter: Hollós István i.m.
- ^ Hárdi i. m. 1957. 64. In: Lengyel András i.m.
- ^ Kozák Péter i.m. nyomán.
- ^ Könyvlisták az OSZK elektronikus katalógusa (Amicus) nyomán.
- ^ Magyar Pszichiátriai Társaság, Díjak, elismerések