אכסדרת אוקטביה
 | |
| היסטוריה | |
|---|---|
| תרבויות |
רומא העתיקה  |
| נבנה |
27 לפנה״ס |
| מיקום | |
| מדינה |
איטליה |
| קואורדינטות | 41°53′33″N 12°28′43″E / 41.892436°N 12.478533°E |
|
(למפת רומא רגילה)   אכסדרת אוקטביה | |
  | |
אכסדרת אוקטביה (בלטינית: Porticus Octaviae - "פורטיקוס אוקטביה", באיטלקית: Portico di Ottavia - "פורטיקו די אוקטביה") הוא מבנה אכסדרה שהיה ממוקם בשדה מרס שברומא העתיקה, כיום בתחום הרובע היהודי ('הגטו').
היסטוריה ותיאור המבנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
האכסדרה נבנתה על ידי הקיסר אוגוסטוס להנציח את שמה של אחותו אוקטביה, ככל הנראה בשנת 27 לפנה"ס[1], במקום בו עמד קודם לכן אכסדרת מטלי. האכסדרה נשרפה בשנת 80 ושוקמה מחדש על ידי הקיסר דומיטיאנוס. המבנה נשרף שנית בשנת 203 ושוקם על ידי הקיסרים ספטימוס סוורוס וקרקלה. המבנה כלל מקדש, ספרייה שהוקמה על ידי אוקטביה לזכר בנה מרקוס קלאודיוס מרקלוס, קוריה (אשר שמשה את הסנאט הרומי בחלק מפגישותיו[2]) ובית ספר.
אכסדרת העמודים הקיפה מספר מקדשים קדומים יותר לאלים יופיטר ויונו. אורכה של האכסדרה כ-120 מטרים ורוחבה כ-118 מטרים. הכניסה לחצר המוקפת על ידי האכסדרה הייתה בחזית הדרומית - מערבית של המבנה. האכסדרה כללה שורות עמודים קורינתיים עשויים שיש שחלקם הגיעו לגובה של 8.6 מטרים.
את יום תהלוכת הניצחון על יהודה שנערך ברומא בשנת 71 החלו טיטוס ואספסינוס לבושים בגדי חג בצעדה לאורכה של האכסדרה שבחזיתה הוקמה במה ועליה כיסא שן כפול לכבודם ושם נשמעה תרועת הברכה בפני השמנה והסולתה של רומא, נערכה תפילה וסעודה.[3] תשע עשרה מאות לאחר מכן רוכזו בכיכר הסמוכה, ככר ה-16 באוקטובר 1943, על ידי הנאצים וסייעניהם הפשיסטים האיטלקים, אלפים מיהודי רומא, טרם שולחו להשמדה באושוויץ.
בימי הביניים שימש המבנה כשוק דגים אשר פעל במקום עד המאה ה-19.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- סמיואל בול פלאטנר, מילון טופוגרפי של רומא העתיקה
- אכסדרת אוקטביה (איור מעשה ידי ג'ובאני בטיסטה פיראנזי המוצג במוזיאון המטרופוליטן לאמנות בניו יורק)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ קסיוס דיו טוען בכתביו שהאכסדרה נבנתה בשנת 33 לפנה"ס, כנראה בשל בלבול עם האכסדרה האוקטביאנית.
- ^ יוספוס פלאביוס, מלחמות היהודים, VII, 5.4.
- ^ יוסף בן מתתיהו, תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים, מתוך הפרק החמישי בספר השביעי, מסדה, 1964