אלאן קרדק
 | |
| לידה |
3 באוקטובר 1804 ליון, הקיסרות הראשונה  |
|---|---|
| פטירה |
31 במרץ 1869 (בגיל 64) הרובע השני של פריז, צרפת |
| שם לידה |
Denisard Hypolite Léon Rivail |
| מדינה |
צרפת |
| מקום קבורה |
פר לשז |
| בן או בת זוג |
אמילי בודט (1832–ערך בלתי־ידוע) |
| חתימה |
 |
  | |
אלאן קרדק (בצרפתית: Allan Kardec; נולד איפוליט לאון דניזראר ריוואי: Hippolyte Léon Denizard Rivail; 3 באוקטובר 1804 - 31 במרץ 1869). מייסדו של זרם דתי-פילוסופי הידוע בשם "ספיריטיזם" (Spiritism) המאמין בתקשורת עם רוחות רפאים. מכנים אותו לעיתים בכתבים: מנחה ספיריטיזם. עבודתו משפיעה כיום על חיי התרבות בברזיל.
ילדותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאון ריוואי נולד בעיר ליון במשפחה שעסקה בתחום המשפטים. למד בבית ספר יסודי עד גיל 10 ואז משפחתו הבורגנית העבירה אותו להמשך לימודים בעיר אחרת. שם הוא למד בפנימייה עם עוד צעירים בני גילו מהחברה האירופאית הנבחרת. הוא למד מספר שפות, אנגלית, גרמנית והולנדית. זוכה להשפעה ניכרת של יוהאן היינריך פסטלוצי שלוותה אותו בהמשך חייו, ובאה לידי ביטוי בעקרונות הפדגוגיה של שיטת הספיריטיזם, של אחווה אוניברסלית ופתיחות כלפי נשים.
פדגוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתחילת דרכו היה תלמידו של פסטלוצי. לאון ריוואי הביא לצרפת את רעיונותיו ואת שיטות בית הספר שלו. בשנת 1820 הוא בא לגור בפריז ובשנת 1824 פותח קורס פרטי בשיטת פסטלוצי. הוא פרסם ספרים רבים בתחום, ביניהם תוכנית מוצעת לשיפור חינוך ממלכתי שזכה בפרס "האקדמיה המלכותית של אראס" בשנת 1828.
בשנת 1832 נשא את אמלי גבריאל בודה, מורה בבית ספרו שעובדת עמו להמשכת יצירתו הפדגוגית. כאשר מוטל עליהם לסגור את בית הספר בגלל קשיים כספיים, הוא מתרגם טקסט גרמני ומפרסם אותו כדי להתפרנס. המשיך לתת שיעורים בחינם, בתחומי הכימיה, הפיזיקה, האנטומיה והאסטרונומיה.
הוא המשיך בתחום הפוזיטיביזם ונמשך לעל-טבעי. הודות לנטייתו זו, הוא מוזמן להנחות ולפקח על שולחנות מתנדנדים במהלך סיאנסים בתחום הספיריטיזם. המשתתפים מבקשים ממנו לערוך סדר, בזמן קבלת המסרים מהרוחות. מהלכים אלה הביאו אותו לכתיבת ספרו על הרוחות.
ספיריטיזם[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1855 נחשף לנושא השולחנות המתנדנדים, אופנה המגיעה מארצות הברית. בתקופה זו שינה את שמו לאלאן קרדק, שם המקביל לזה, לפי אמונתו, שנשא בגלגולו הקודם. הודות למספר אנשים שעבדו בתחום ביחד עמו, במשך מספר שנים, בצורה של מדיומים שקולטים מסרים, הוא מסיק מסקנות ויוצר את תורתו. העיקר כתוב בספר הרוחות 1857 ובספר המדיומים 1861. כך הוא כותב את חמשת הספרים בבסיס הספיריטיזם, שממשיכים להדפיסם גם בימינו אלה. הוא יוצר את כתב העת ספיריט היוצא לאור גם כיום בכמה שפות בעולם.
לדעתו: "האדם איננו עשוי רק חומר, יש בתוכו עיקרון חושב, המחובר לגופו הפיזי עד שיעזוב אותו, כמו שעוזבים בגד, כאשר גלגול הנשמה שלו מסתיים. מרגע שהם כבר לא בגוף הפיזי, המתים יכולים לתקשר עם החיים, אם בדרך ישירה, ואם באמצעות מדיומים, בצורה נראית לעין" (מתוך ספר הרוחות)
נפטר בשנת 1869 והשאיר טקסטים רבים לא גמורים. כמו למשל הספר: תחזיות בנושא הספיריטיזם שהיה בין דפיו. כל הטקסטים יצאו לאור שנים מספר לאחר מותו. בקבורתו נאמר עליו ועל פעילותו, שהספיריטיזם איננה דת, אלא מדע.
הוא השפיע רבות על שיקו שביאר הסופר הפורה ואיש הספיריטואליזם הברזילאי שכתב כ-412 ספרים בתחום רוחני זה.
קברו[עריכת קוד מקור | עריכה]
על קברו נרשם: "להיוולד, למות, להיוולד מחדש ולהתקדם, זהו החוק". קברו הממוקם בפריז, היה למקום עליה לרגל של מאמיניו, הבאים לחפש השראה. קברו מוקף לעיתים קרובות בחסידיו המבקשים לגונן על הקבר מפני תיירים המנסים לצלם אותו.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אלאן קרדק, באתר "Find a Grave" (באנגלית)