סיאנס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סיאנס שנערך על ידי ג'ון ביטי, בבריסטול, אנגליה בשנת 1872.

סיאנסצרפתית: séance) הוא טקס מיסטי, שבו מנסים המשתתפים, ליצור תקשורת עם נשמה של אדם מת, או עם רוח רפאים.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורו של מונח זה במילה הצרפתית שמשמעה "ישיבה" או "מושב", בשל אופי הטקס.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טקסים מעין אלה מוזכרים לראשונה בספר "להתקשר עם הצד האחר" (Communitation With the Other Side) מאת ג'ורג', ברון ליטלטון משנת 1760, אשר טען בספרו כי יצר קשר עם רוחותיהם של פריקלס, ויליאם פן, וכריסטינה, מלכת שוודיה.

הפופולריות של עריכת טקסי סיאנס גברה באנגליה ובארצות הברית במהלך אמצע המאה ה-19, בעיקר לאחר טקסים שנערכו על ידי הגברת הראשונה של ארצות הברית מרי טוד לינקולן בבית הלבן בנוכחות בעלה, נשיא ארצות הברית אברהם לינקולן לאחר מות בנם. גל נוסף של עליה בהיקף התופעה התרחש לאחר מלחמת העולם הראשונה, וניתן להסבירו בחוסר היכולת למצוא נחמה, או להשלים, עם עובדת אובדנן של מיליוני נפשות, צעירות בחלקן הגדול, באותה מלחמה.

צורת עריכת הטקס[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחת הדרכים הנפוצות לביצוע הטקס היא בישיבה סביב שולחן, עליו מונח לוח מיוחד בו מופיעות כל אותיות האלפבית, הספרות '0' עד '9' ולעתים גם המילים 'כן' ו-'לא'. על הלוח מניחים המשתתפים כוס זכוכית הפוכה (או אמצעי דומה אחר) ולאחר שהם פונים בבקשה לרוחות המתים לקחת חלק בסיאנס ולשיב לשאלותיהם, הם מניחים ביחד את אצבעותיהם על הכוס שעל הלוח, והרוח, לכאורה במענה לקריאתם ולשאלותיהם, מזיזה כביכול את הכוס על פני הלוח. במהלך הסיאנס נעה הכוס הלוך ושוב על פני הלוח ומתעכבת מדי פעם על אותיות, המצטרפות לכדי מילים, על ספרות או על 'כן'/'לא' וכך מתקבלות התשובות לשאלות המשתתפים.

ההסבר המדעי שניתן לתופעה זו הוא שהמשתתפים מזיזים את הכוס אך אינם מודעים לתנועה זו, בתופעה הנקראת האפקט האידיאומוטורי, כך שלמעשה הם אלו היוצרים את התשובות לשאלותיהם, מבלי להיות מודעים לכך.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]