אלבר סובול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אלבר מריוס סובולצרפתית: Albert Marius Soboul; ‏27 באפריל 1914 - 11 בספטמבר 1982) היה היסטוריון צרפתי, התמחה בהיסטוריה של המהפכה הצרפתית ותקופת נפוליאון בונפרטה. כיהן כפרופסור בסורבון ומופקד הקתדרה לחקר המהפכה הצרפתית באוניברסיטה זו.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד באלג'יר וגדל במחוז ארדש בדרום צרפת. לאחר מות אביו ב-1922 חי עם אמו אצל דודתו בעיר נים. את לימודיו סיים בתיכון לואי הגדול בפריז.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה גויס ליחידת ארטילריה. ב-1940 נפצע ושוחרר. הוא הצטרף למפלגה הקומוניסטית הצרפתית והיה פעיל ברזיסטנס. תחת הנחייתו של ז'ורז' לפברה כתב את הדיסרטציה שלו על הסנקילוטים של פריז בשנה השנייה למהפכה. לאחר קבלת תואר הדוקטור החל ללמד באוניברסיטת בלז פסקל בקלרמון-פראן. ב-1967, לאחר שנים של מחקר והוראה, קיבל את הקתדרה לחקר המהפכה הצרפתית בסורבון. במשך שנים ערך את כתב העת Annales historiques de la Rèvolution française והיה לחוקר הצרפתי הבולט ביותר בתחום מחקר ההיסטוריה של המהפכה.

גישתו במחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

גישתו הייתה מרקסיסטית והוא הדגיש את מלחמת המעמדות כבסיס להבנת המהפכה, סיבותיה, התפתחותה ותוצאותיה, זאת על אף שהוא עצמו הגדיר את עצמו כהיסטוריון מהמסורת הקלאסית של אלכסיס דה טוקוויל, ז'אן ז'ורס ולפברה. מחקריו מרובים בפרטים ונתונים מתך חיי היום-יום, ששפכו אור בעיקר על מעמד הסנקילוטים ("המון העם") כמעמד בעל חשיבות וכליבה של המהפכה (בצד, ואף יותר מן הבורגנות). על עמדה זו, שתיארה את הסנקילוטים כסוג של פרולטריון מוקדם, ספג ביקורת שגישתו מהווה אנכרוניזם ושלסנקילוטים לא הייתה תודעה-עצמית מעמדית אלא שהיו המון מוסת, בער ונפשע שמניעיו שינאה וקנאה בבני מעמדות האצולה וההון ורצון לנקום בהם ולהחליפם‏[1].

כמו כן בולט ניתוחו את שלטון הטרור כנובע מהמאבק המהפכני כנגד כוחות שקמו עליה להחריבה מבפנים ומבחוץ ומתוך ההקשר הכלכלי. על גישה זו ספג ביקורת קשה מאת היסטוריונים רוויזיוניסטים, בעיקר פרנסואה פירה.

ספרו בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Paul R. Hanson (2009). Contesting the French Revolution. John Wiley. pp. 95–96.