אלומה – צעירים לשם שינוי

אלומה – צעירים לשם שינוי
	סמליל העמותה
התאגדות	עמותה
מדינה	ישראל
משרד ראשי	לוד
חברים	15 (נכון ל־2024)
יושב ראש	מבשרת נבו
מנכ"ל	תמי חלמיש אייזנמן
עובדים	319 (נכון ל־2024)
תקופת הפעילות	1983–הווה (כ־43 שנים)
	www.aluma.org.il

אלומה, צעירים לשם שינוי היא עמותה ישראלית הפועלת מאז 1983 לקידום מוביליות חברתית בקרב צעירים וצעירות בישראל. פעילותה מתמקדת בארבעה צמתי החלטה והכרעה בחיי צעירים בישראל: שירות צבאי או לאומי משמעותי, רכישת השכלה גבוהה, ליווי והתמדה בלימודים אקדמיים והשתלבות בתעסוקה איכותית.^[1]

העמותה פועלת בפריסה ארצית, ומדי שנה מלווה למעלה מ-60,000 צעירים מיותר מ-120 יישובים ו-20 מוסדות אקדמיים. קהל היעד כולל צעירים מהפריפריה החברתית והגאוגרפית, החברה הערבית, החברה החרדית, יוצאי אתיופיה, צעירים עם מוגבלות ונוער בסיכון.

מנכ"לית העמותה היא ד"ר תמי חלמיש אייזנמן,^[2] יו"ר העמותה היא מבשרת נבו.^[3]

היסטוריה

העמותה נוסדה בשנת 1983 על ידי אנשי מדרשת תורה ועבודה בקיבוץ הדתי, ופעלה בתחילה לחיזוק הזהות היהודית והאזרחית בקרב צעירים דתיים. בשנות ה-90, על רקע גלי העלייה מאתיופיה ומברית המועצות, החלה להפעיל מיזמים לקידום שילוב צעירים עולים בחברה הישראלית.

בשנת 2000 שינתה את שמה ל"אלומה - מעורבות חברתית וזהות יהודית", והתמקדה בהכנה לשירות צבאי או לאומי. בשנת 2022 שונה שם העמותה ל"אלומה - צעירים לשם שינוי", כדי לשקף את ההתרחבות לתחומים של השכלה גבוהה ותעסוקה ואת המוקד במוביליות חברתית. בשנת 2023 הציגה העמותה את דוח 40 שנות פעילותה בפני נשיא המדינה.^[4]

במרץ 2025 הודיעה העמותה על חיבור אסטרטגי עם עמותת דואליס, המובילה בשילוב צעירים בסיכון בתעסוקה איכותית. במסגרת החיבור, דואליס תפעל תחת אלומה ותהווה זרוע מרכזית בתחום התעסוקה המתפתח של העמותה. החיבור הגיעה עם פתיחתו של פרויקט "מצפן להצלחה" לשילוב תעסוקתי של צעירים וצעירות שפונו מבתיהם או מתגוררים ביישובים שנפגעו בצפון במהלך המלחמה. התוכנית פועלת במסגרת החיבור האסטרטגי בין אלומה ודואליס בשיתוף משרד הרווחה, צפויה לסייע לכ-150 צעירים בגילאי 18-30 להשתלב בשוק העבודה האזורי בצפון.

תחומי פעילות

העמותה פועלת לאור תפיסת רצף ליווי, תמיכה והנגשת מידע בארבעה תחומי פעילות: אלומה לשירות משמעותי, אלומה להשכלה, אלומה באקדמיה ואלומה לתעסוקה.

אלומה לשירות משמעותי

לאור היות השירות הצבאי או הלאומי שלב מעבר מרכזי בחיי צעירים בישראל, והיותם נחשבים שלב חשוב בגיבוש זהות בוגרת והשתלבות בחברה, פועלת העמותה לליווי והכוונה פרטנית וקבוצתית, הנגשת מידע וחיזוק תחושת המסוגלות במסלול שירות מותאם. במסגרת זו מפעילה העמותה שלוש תוכניות מרכזיות:

משרתות באמונה

תוכנית הדגל של עמותת אלומה בתחום הליווי לצעירות דתיות לקראת שירות צבאי. התכנית נוסדה בשנת 2002 מתוך מענה לצורך הולך וגובר של בוגרות החינוך הדתי בבחינה מושכלת של מסלול השירות שלהן, תוך שמירה על זהותן הדתית. התוכנית פועלת בפריסה ארצית ומציעה ליווי אישי, קבוצתי וחינוכי לצעירות בכיתות י"א ו-י"ב, חיילות בשירות וכן מתלבטות בנוגע לגיוס. צוות התוכנית מורכב מבוגרות שירות צבאי שמעבירות סדנאות, חוגי בית וימי עיון בבתי ספר ובקהילות החמ"ד, ויוזמות שבתות תוכן וסיורים ייעודיים. נכון ל-2025, התכנית פעלה במעל 85 מסגרות חינוך,וליוותה 5,850 נערות. בנוסף, מפעילה התוכנית מוקד ייעוץ אישי טלפוני הפועל לאורך כל השנה ומעניק מידע ותמיכה לבנות בכל שלב במסע שלהן לקראת השירות ובמהלכו. על פי נתוני המוקד, במהלך תשפ"ה, כחלק מהשלכות מלחמת חרבות ברזל, התקבלו במוקד 6,113 פניות, עלייה דרמטית מתשפ"ד (2268 פניות) ומתשפ"ג (1,739 פניות), כאשר כמות הפניות בנושא ביטול פטור מגיוס עלתה בין תשפ"ד לתשפ"ה ב-390%, בדומה לפניות בנושאי תפקידי לוחמה (עלייה של 310% בכמות הפניות)^[5]^[6]

התוכנית פועלת בשיתוף פעולה עם צה"ל, משרד החינוך, וגורמים קהילתיים, ומהווה גוף מתווך בין המערכת הצבאית לבנות בציבור הדתי - במיוחד לנוכח העובדה שצה"ל אינו מורשה לפעול ישירות בבתי ספר דתיים לבנות.^[5]^[6]

במהלך השנים הפכה "משרתות באמונה" לשחקן מרכזי בעיצוב השיח החברתי סביב שירות נשים דתיות. בעוד שהעמותה מצהירה כי אינה מעודדת גיוס, אלא מסייעת רק למי שבחרה להתגייס, התוכנית עוררה גם ביקורת מצד רבנים שהתנגדו לפעילותה. עם זאת, בכירים בצה"ל, בהם יוהל"ן (יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר) לשעבר תא"ל רחל טבת-ויזל וראש אכ"א לשעבר תא"ל אורנה ברביבאי, שיבחו את פעילותה והגדירו אותה כבעלת השפעה חיובית ורחבת היקף.^[7]^[8]

החל משנת 2020 אלומה מפרסמת בשיתוף פעולה עם העיתון מקור ראשון את המדור "רות, סוף."^[9] בסוף השבוע, בו צעירות דתיות משתפות על תפקידהן וחוויותיהן מהשירות הצבאי.

צהלה

תוכנית חונכות ארצית ארוכת טווח לצעירים וצעירות ברצף סיכון, שהוקמה בשנת 1992 על ידי תא"ל רן פקר. מטרת התוכנית היא לחזק את תחושת הערך והמסוגלות של בני הנוער, לעודד שירות משמעותי בצה"ל או בשירות הלאומי, וללוות את המשתתפים בתהליך התבגרותם. קבוצות החניכים נפגשות מדי שבוע עם מתנדבים בעלי רקע פיקודי או חינוכי, שפועלים כחונכים אישיים ומובילים תהליך קבוצתי לאורך שלוש שנים, הכולל פעילויות ערכיות, סדנאות, ימי שיא וליווי אישי.^[10]^[11]

במהלך שנות פעילותה ליוותה התוכנית אלפי בני נוער מכל רחבי הארץ, ונבנתה סביב מודל של קשר אישי מתמשך עם מבוגר משמעותי, בשילוב עקרונות של העצמה אישית ואחריות חברתית. החל משנת הלימודים תשפ"ו (2025), הועברה האחריות על הפעלת תוכנית צהלה לעמותת "ערך לדרך".^[10]^[12]

לקראתך

תוכנית חינוכית המיועדת לצעירות בכיתות י"א–י"ב, בעיקר מקרב אוכלוסיות בסיכון, המתמודדות עם חוסר ודאות בנוגע לעתידן לאחר סיום התיכון. מטרת התכנית היא ללוות נערות בתהליך של הכנה רגשית, חינוכית ומעשית לקראת שירות צבאי או לאומי - מתוך תפיסה ששירות משמעותי הוא שלב מכריע בדרך לחיים בוגרים, השתלבות חברתית ומוביליות אישית. התוכנית פועלת במודל קבוצתי בליווי מנחות צעירות - בוגרות שירות - ויוצרת מרחב בטוח שבו ניתן להעלות שאלות, לבטא חששות, לבחון אפשרויות ולהתמודד עם אתגרים הקשורים לשלב שלאחר סיום הלימודים. לצד הליווי הקבוצתי ניתן גם מענה אישי מותאם לכל משתתפת.^[13]

אחת מאבני הדרך המרכזיות בתוכנית היא יום השיא הארצי - יריד הכוונה והיכרות עם מסגרות שונות של שירות צבאי, שירות לאומי, מכינות קדם-צבאיות וארגוני התנדבות. היריד מאפשר לצעירות לקבל מידע ישיר ולבצע בחירה מושכלת בנוגע לשירות העתידי שלהן. התוכנית פועלת בשיתוף משרד החינוך ובתי ספר ברחבי הארץ, ומהווה חלק ממערך הפעולה של אלומה בתחום קידום שירות משמעותי ונוכחות אזרחית בקרב צעירות מהפריפריה.^[13]

אלומה להשכלה

בעקבות חסמים בהם נתקלים צעירים מהפריפריה ברכישת השכלה גבוהה המהווה מנוף למוביליות חברתית. מתמקדת אלומה ביצירת תשתיות ייעוץ, מידע והכוונה מותאמות, תוך שיתופי פעולה עם מוסדות וגורמים ממשלתיים.

תוכניות הנגשה להשכלה גבוהה

עמותת אלומה מפעילה, בשיתוף ובמימון המועצה להשכלה גבוהה, שלוש תוכניות ארציות שנועדו להנגיש את ההשכלה הגבוהה לצעירים וצעירות מהפריפריה החברתית, הכלכלית והחברתית בישראל. התוכניות פועלות להסרת חסמים מגוונים - ובהם חסמים פדגוגיים, כלכליים, תרבותיים ותודעתיים - במטרה להרחיב את נגישותם של צעירים להשכלה גבוהה ולעודד את השתלבותם בהצלחה באקדמיה ובהמשך בשוק התעסוקה.

התוכניות מספקות מעטפת תמיכה אישית וקבוצתית הכוללת ייעוץ, הכוונה, וליווי עד להשתלבות מיטבית באקדמיה. כל אחת מהתוכניות מותאמת לקהל יעד שונה ופועלת בהתאם לצרכיו הייחודיים:

הישגים - תוכנית לאומית המופעלת על ידי אלומה מאז 2012 ומיועדת לצעירים וצעירות מהפריפריה הגאוגרפית והחברתית בדגש על דור ראשון להשכלה.^[14] התוכנית פועלת ב-35 יישובים ברחבי הארץ ומופעלת באמצעות רכזי התוכנית הפועלים בתוך מרכזי הצעירים ומספקים ייעוץ, הכוונה וליווי אישי החל משלב ההתלבטות ועד סיום שנה ראשונה במוסד האקדמי.^[15]
רואד - (בערבית: روّاد - "חלוצים") מופעלת על ידי אלומה החל מ-2013 ומכוונת לחברה הערבית, הבדואית, הדרוזית והצ'רקסית. התוכנית פועלת דרך שיתוף פעולה עם מערכת החינוך הפורמלית ומתמקדת בתלמידי כיתות י'-י"ב (בכ-240 בתי ספר ב-73 רשויות) לצד עבודה עם צעירים בוגרים (18 ומעלה) דרך פיתוח שיתופי פעולה עם מרכזי כיוון ומרכזי צעירים. התכנית מציעה ייעוץ וליווי אישי, לצד קורסי הכנה, הסרת חסמים וחיזוק תחושת השייכות האקדמית.^[16]
זרקור וטנא - בשנת 2022 זכתה אלומה במכרז להפעלת תוכניות זרקור^[17] וטנא^[18] המיועדת לצעירים וצעירות בוגרי החינוך החרדי. התוכנית פועלת בפריסה ארצית, וכוללת ייעוץ ואבחון טרם הלימודים, קורסי הכנה, סדנאות לפיתוח מיומנויות, ליווי אישי במהלך הלימודים, וחיבור להזדמנויות תעסוקה תוך כדי ולאחר סיום התואר.

ביולי 2025 זכתה אלומה מחדש להפעלת תוכניות הישגים ורואד במכרז לעד 8 שנים נוספות.

אלומה באקדמיה

אלומה מפעילה מספר תוכניות ליווי סטודנטים, במסגרתם ניתן ליווי אישי, מעקב רציף אחר סטודנטים, סדנאות וליווי פרטני וקבוצתי, וחיבור בין סטודנטים למעסיקים לצבירת ניסיון תעסוקתי. במקביל לעבודה ברמת הפרט, העמותה פועלת לפיתוח תשתיות מוסדיות לחיזוק ההתמדה, מקיימת פורום מקצועי לניהול התמדה, מפתחת ומתאימה מודלים של ליווי מוסדי, יחידות התמדה באקדמיות, חונכות ומנטורינג אקדמי, מעניקה ייעוץ מקצועי וליווי בהטמעת מודלים חינוכיים ותמיכות במוסדות שונים.

הישגים להייטק

תוכנית ייעודית להכשרת צעירים וצעירות מהפריפריה הגאוגרפית והחברתית לתארים אקדמיים במדעים מדויקים ובהנדסה. היא נוסדה במסגרת החלטת ממשלה משנת 2014 ומופעלת על ידי עמותת אלומה בשיתוף מוסדות אקדמיים כמו אוניברסיטת בר-אילן, אוניברסיטת בן-גוריון והטכניון. התוכנית מיועדת לצעירים בעלי פוטנציאל, אך ללא נתוני קבלה מספקים וללא עורף כלכלי, ומעניקה להם ליווי אישי, מלגות קיום, פטור משכר לימוד, ייעוץ אקדמי, הכשרות תעסוקתיות וסדנאות לפיתוח אישי ומקצועי.

טנא

מערך מלגות ממשלתי שנועד לסייע לסטודנטים וסטודנטיות מהחברה החרדית ובוגרי החינוך החרדי במימון שכר הלימוד ללימודים אקדמיים. המערך פועל במימון המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) כחלק ממדיניותה לצמצום פערים בהשכלה הגבוהה והנגשתה לכלל קבוצות האוכלוסייה בישראל. התוכנית מיועדת לסטודנטים לתואר ראשון או שני הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל, ומספק מענקים כספיים כחלק מסל תמיכה רחב הכולל גם ייעוץ, הכוונה וליווי אישי דרך תוכניות כמו "זרקור", "שקד", ו"מארג". בשנת הלימודים תשפ"ה קיבלו 5,435 סטודנטים וסטודנטיות מלגות בהיקף כולל של כ-36 מיליון ש"ח.^[18]

תוכניות לצעירים יוצאי החברה החרדית

עמותת אלומה מפעילה מערך תוכניות עבור צעירים וצעירות יוצאי החברה החרדית, המתמודדים עם אתגרים חברתיים, לימודיים וכלכליים בדרכם להשתלבות באקדמיה ובחברה הישראלית. בין האתגרים: פערי רקע לימודיים, העדר תעודת בגרות, חסמים כלכליים, פערי תרבות ונורמות חברתיות, היעדר עורף משפחתי ותהליך אישי של שינוי זהות.

מארג

תוכנית שהחלה לפעול בשנת 2023 ונועדה ללוות סטודנטים וסטודנטיות יוצאי החינוך החרדי המצויים בתהליכי זהות אל תוך החברה הכללית. התוכנית פועלת באוניברסיטה העברית, הטכניון, האוניברסיטה הפתוחה ואוניברסיטת תל אביב וכוללת ליווי אישי ואקדמי, תגבור לימודי, תהליך קבוצתי מונחה בידי אנשי מקצוע, ומרחב תומך להתמודדות עם סוגיות של שייכות, זהות ומיומנויות חיים. התוכנית כוללת כיום כ-180 סטודנטים.^[19]

יסודות

תוכנית קדם-אקדמית הפועלת באוניברסיטה העברית החל משנת 2024 וכוללת מסלול קדם-מכינה ומכינה ליוצאי ויוצאות החברה החרדית אשר אינם עומדים בתנאי הסף ללימודים אקדמיים.

התוכנית מעניקה פטור משכר לימוד, מלגת קיום חודשית, מגורים במעונות, ליווי אישי וקבוצתי, תגבור לימודי, קורס פסיכומטרי וסדנאות לפיתוח אישי. היא מהווה גשר להשתלבות באקדמיה ובחברה, תוך התמודדות עם פערי רקע, השלמת לימודי ליבה ואתגרי זהות.

שקד

תוכנית המעניקה ליווי מותאם לסטודנטים וסטודנטיות יוצאי החברה החרדית לאורך לימודיהם באקדמיה. התוכנית כוללת ליווי אישי על ידי רכזים, הנגשת מידע, סיוע במימוש זכויות, ייעוץ, וסדנאות לפיתוח מיומנויות אקדמיות וחברתיות. שקד פועלת לחיזוק תחושת השייכות והמסוגלות של הסטודנטים וליצירת קהילה תומכת לאורך התואר.

אלומה לתעסוקה

אקדמיה משלבת התנסות (אמ"ה)

תוכנית לאומית לשילוב התנסות תעסוקתית מעשית במסגרת הלימודים האקדמיים לתואר ראשון. מטרת התוכנית היא לצמצם את הפער בין ההכשרה האקדמית לבין דרישות שוק העבודה, ולאפשר לסטודנטים וסטודנטיות - במיוחד מהפריפריה החברתית והגאוגרפית - לצבור ניסיון מקצועי רלוונטי כבר במהלך לימודיהם. מ-2019 פעלה תוכנית ההתמחויות בכ-21 מוסדות להשכלה גבוהה ברחבי הארץ, ומשלבת למעלה מ-1,100 קורסים אקדמיים הכוללים התנסות מעשית. עד כה השתתפו בתוכנית למעלה מ־15,000 סטודנטים וסטודנטיות, אשר השתלבו בהתמחויות בכ־2,000 ארגונים, מוסדות ועסקים שהיו שותפים לתהליך.^[20]

בשנת 2012 הוקמה תוכנית "הדבר הבא" על ידי קרן אדמונד דה רוטשילד ועמותת אלומה, כתוכנית ארצית לקידום תעסוקה ראשונה לבוגרי אקדמיה. עמותת אלומה מנהלת את התכנית מיומה הראשון ובשנת 2019 נבחרה על ידי המועצה להשכלה גבוהה להוביל יחד איתה את מערכי הלמידה לקורסים משלבי התנסות בכ-20 מוסדות לימוד אקדמיים .^[21] בנוסף להתמחות מעשית כוללת התכנית קורס עיוני. בחלק מהמוסדות האקדמיים מקנה התכנית נקודות זכות.

גשר לתעסוקה

תוכנית ליווי מודולרית המיועדת לסטודנטים ולבוגרי אקדמיה, ומטרתה להעניק כלים מעשיים לבניית תמונת עתיד תעסוקתית ולהתמודדות עם אתגרי שוק העבודה המשתנה. התכנית כוללת סל ליווי אישי וקבוצתי, תהליך פרטני מובנה הכולל אינטייק, חידוד קורות חיים, מיקוד תעסוקתי, הכנה לראיונות עבודה וליווי במהלך התמחות - וכן סדנאות לפיתוח אישי, בוטקאמפ לעולם העבודה, אוריינטציה לשוק התעסוקה בישראל, זיהוי חסמים וכוחות, ופיתוח מיומנויות שיווק עצמי, נטוורקינג ושימוש בבינה מלאכותית. בנוסף, מתקיימים סיורי היכרות בתעשייה, אשר חושפים את המשתתפים לארגונים רלוונטיים בתחום לימודיהם, לסביבות עבודה מגוונות ולתהליכי עבודה ומיומנויות נדרשות, ובכך מסייעים להם לגבש אופק תעסוקתי ולהשתלב בצורה מיטבית בשוק העבודה.

מן המחקר

במחקר שנערך על ידי המכון הישראלי לדמוקרטיה ותוצאותיו פורסמו בספטמבר 2020 נמצא כי:^[22]

15% מהסטודנטים אשר לקחו חלק בתוכנית ההתמחות המשיכו לעבוד במקום ההתמחות ובוגרי התכנית הרוויחו 5,000-20,0000 ש"ח יותר בשנה מבוגרי אקדמיה שלא לקחו חלק בתוכנית.

ארגונים חונכים

הארגונים הלוקחים חלק בתוכנית מרוויחים מגוון תועלות, המרכזיות שבהן: תוצרים מקצועיים, חשיפה לעתודות כוח אדם, מיתוג מעסיק, אחריות חברתית, הזדמנות לפיתוח עובדים על ידי שימוש במתודולוגיות למידה מתוך עשייה - learning by doing.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אלומה – צעירים לשם שינוי בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של אלומה – צעירים לשם שינוי

אלומה – צעירים לשם שינוי, ברשת החברתית פייסבוק
אלומה – צעירים לשם שינוי, סרטונים בערוץ היוטיוב
סרטונים בערוץ של תכניות ההתמחות של אלומה, באתר יוטיוב
אלומה – צעירים לשם שינוי, באתר "גיידסטאר ישראל"
חגית רוזנבאום, עמותה מגויסת, באתר ערוץ 7
יום הוקרה לחיילות דתיות בוועדה למעמד האישה: 25% מבוגרות החינוך הממלכתי דתי בוחרות בגיוס לצבא, באתר הכנסת, 29 במאי 2017
דוד טברסקי, ‏בקו התפר, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 26 באוקטובר 2018
גדעון דוקוב, מה באמת רוצה 'אלומה'?, באתר ערוץ 7, מתוך בשבע, ל' במרחשון תשע"ט, 8 בנובמבר 2018
מירב ארלוזורוב, אג"ח חברתית ראשונה בישראל - למניעת נשירה באקדמיה, באתר TheMarker‏, 2 בפברואר 2017
אתר התכנית

הערות שוליים

1 2 אלומה, צעירים לשם שינוי (ע"ר), באתר "גיידסטאר ישראל"
↑ מירב ארלוזורוב, "הן דור ראשון לגיוס. אין להן אמא או אחות שיסבירו להן מה זה מנילה", באתר TheMarker‏, 1 בנובמבר 2024
↑ אריאל שנבל, ‏הנשים המשפיעות של המגזר: מבשרת נבו, בעיתון מקור ראשון, 28 בפברואר 2025
↑ ישי אלמקייס, ‏דו"ח חדש: עשרות אחוזים ממסיימי תואר ראשון לא עובדים בתחום אותו למדו, בעיתון מקור ראשון, 20 ביוני 2023
1 2 "אלומה"- משרתות באמונה, באתר noar.mod.gov.il
1 2 תוכנית משרתות באמונה, באתר אלומה
↑ חגית רוזנבאום, המטרה העלומה של אלומה, באתר ערוץ 7
↑ 'גיוס בנות דתיות לצבא'
↑ Log In or Sign Up to View, www.facebook.com (באנגלית)
1 2 תוכנית צהלה, באתר אלומה
↑ תוכנית צהלה, באתר אלומה
↑ יובל בגנו, ‏"משמשים דוגמה": המילואימניקים שמתנדבים עם נוער בסיכון, באתר מעריב אונליין, 21 באוגוסט 2023
1 2 תוכנית לקראתך, באתר אלומה
↑ יובל בגנו, ‏בלעדי למעריב: 65% מהצעירים שעברו הכוונה לאקדמיה הם דור ראשון בהשכלה הגבוהה, באתר מעריב אונליין, 25 בנובמבר 2024
↑ הישגים | איתך עד התואר, באתר הישגים
↑ رواد التعليم العالي – بمبادرة من مجلس التعليم العالي يأتي برنامج رواد التعليم العالي ليساعد الطلاب تخطي عقبات تقف في طريقهم للوصول الى مؤسسات التعليم العالي ضمن سلة خدمات واسعة يقدمها البرنامج من خلال المركزين الذين يعملون في الثانويات ومع الخريجين.
↑ זרקור – ללמוד. להצליח
1 2 טנא - סיוע כלכלי לסטודנטים בוגרי החינוך החרדי, באתר טנא
↑ https://meyda.education.gov.il/files/adulteducation/gadish/12/19.pdf
↑ יפעת סלע, התמחות מעלה את הסיכוי לתעסוקה, באתר TheMarker‏, 18 באוקטובר 2017
↑ אקדמיה משלבת התנסות, באתר המועצ, ‏2020-08-05
↑ איתן רגב, גבריאל גורדון, השפעתן של התמחויות אקדמיות על תעסוקה ושכר, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2021

[גיידסטאר-1] 1 2 אלומה, צעירים לשם שינוי (ע"ר), באתר "גיידסטאר ישראל"

[2] מירב ארלוזורוב, "הן דור ראשון לגיוס. אין להן אמא או אחות שיסבירו להן מה זה מנילה", באתר TheMarker‏, 1 בנובמבר 2024

[3] אריאל שנבל, ‏הנשים המשפיעות של המגזר: מבשרת נבו, בעיתון מקור ראשון, 28 בפברואר 2025

[4] ישי אלמקייס, ‏דו"ח חדש: עשרות אחוזים ממסיימי תואר ראשון לא עובדים בתחום אותו למדו, בעיתון מקור ראשון, 20 ביוני 2023

[:0-5] 1 2 "אלומה"- משרתות באמונה, באתר noar.mod.gov.il

[:1-6] 1 2 תוכנית משרתות באמונה, באתר אלומה

[7] חגית רוזנבאום, המטרה העלומה של אלומה, באתר ערוץ 7

[8] 'גיוס בנות דתיות לצבא'

[9] Log In or Sign Up to View, www.facebook.com (באנגלית)

[:2-10] 1 2 תוכנית צהלה, באתר אלומה

[11] תוכנית צהלה, באתר אלומה

[12] יובל בגנו, ‏"משמשים דוגמה": המילואימניקים שמתנדבים עם נוער בסיכון, באתר מעריב אונליין, 21 באוגוסט 2023

[:3-13] 1 2 תוכנית לקראתך, באתר אלומה

[14] יובל בגנו, ‏בלעדי למעריב: 65% מהצעירים שעברו הכוונה לאקדמיה הם דור ראשון בהשכלה הגבוהה, באתר מעריב אונליין, 25 בנובמבר 2024

[15] הישגים | איתך עד התואר, באתר הישגים

[16] رواد التعليم العالي – بمبادرة من مجلس التعليم العالي يأتي برنامج رواد التعليم العالي ليساعد الطلاب تخطي عقبات تقف في طريقهم للوصول الى مؤسسات التعليم العالي ضمن سلة خدمات واسعة يقدمها البرنامج من خلال المركزين الذين يعملون في الثانويات ومع الخريجين.

[17] זרקור – ללמוד. להצליח

[:4-18] 1 2 טנא - סיוע כלכלי לסטודנטים בוגרי החינוך החרדי, באתר טנא

[19] ttps://meyda.education.gov.il/files/adulteducation/gadish/12/19.pdf

[20] יפעת סלע, התמחות מעלה את הסיכוי לתעסוקה, באתר TheMarker‏, 18 באוקטובר 2017

[21] אקדמיה משלבת התנסות, באתר המועצ, ‏2020-08-05

[22] איתן רגב, גבריאל גורדון, השפעתן של התמחויות אקדמיות על תעסוקה ושכר, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2021

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]