אלטרואיזם אפקטיבי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אלטרואיזם אפקטיבי היא אידאולוגיה ותנועה חברתית, אשר דוגלת בשיפור העולם תוך שימוש בראיות אמפיריות ובחשיבה רציונלית. אלטרואיסטים אפקטיבים מנסים לשקול את כל דרכי הפעולה האפשריות, ולבחור בדרך הפעולה התביא לתוצאה החיובית המרבית. חשיבה רחבה זו המבוססת על ראיות מבדילה את האלטרואיזם האפקטיבי מפילנתרופיה או אלטרואיזם מסורתיים. בין האנשים הבולטים הפעילים בתנועה נמצאים פיטר ת'יל ,[1] ממייסדי PayPal, דסטין מוסקוביץ,[2] ממייסדי Facebook, והפילוסוף פיטר סינגר.[3]

אידאולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עלות-תועלת[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלטרואיסטים אפקטיבים מנסים לזהות עמותות צדקה ופילנתרופיה בעלי אפקטיביות מרבית. כלומר, אשר יביאו לתרומה מקסימלית לעולם בהינתן תרומה נוספת לעמותה. לדוגמה בחירה של התערבות בתחום הבריאות תעשה בהתייחסות לעלות-תועלת, או האפקטיביות שלהן, אשר ניתנת למדידה באמצעות שנות חיים מתוקננות לאיכות (Quality Adjusted Life Years - QALYs).

נתינה אפקטיבית היא מרכיב חשוב של אלטרואיזם אפקטיבי משום שישנן עמותות אשר, מבחינת עלות-תועלת, פעולותיהן אפקטיביות יותר במספר סדרי גודל מאשר פעולותיהן של עמותות אחרות.[4] במקרים קיצוניים, עמותות נכשלות לחוליטין בהשגת המטרות שלהן.[5]

תרומה שולית[עריכת קוד מקור | עריכה]

באופן כללי, בבחינת תרומה לעמותה, אלטורואיסטים אפקטיבים בודקים האם יש צורך למימון נוסף עבור העמותה, ומנסים להעריך את האפקטיביות השולית של תרומה נוספת לעומתה, ולא להסתמך בלבד על האפקטיביות שהעמותה הציגה בעבר.[6]

אובייקטיביות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלטרואיסטים אפקטיבים דוחים את הטענה שלחיים של חלק מהאנשים יש יותר ערך פנימי גבוה יותר מאשר לאחרים. לדוגמה, הם מאמינים כי לאדם החי במדינה מתפתחת יש ערך פנימי זהה לאדם הגר במדינה שבה אתה מתגורר.

"אין זה משנה אם בן האדם שאני יכול לעזור לו הוא ילד הנמצא בטווח ראייתי או ילד בנגלי שאת שמו לא אדע הנמצא עשרת אלפים קילומטרים ממני. [...] נוקדת המבט המוסרית דורשת מאיתנו להסתכל מעבר לאינטרסים של החברה שלנו. בעבר [...], זה בקושי היה אפשרי, אבל זה אפשרי כיום. מנוקדת המבט המוסרית, מניעת רעב של מיליוני אנשים מחוץ לחברה שלנו חייבת להחשב כפעולה הדחופה לפחות ככיבוד נורמות קניין בתוך החברה שלנו.[7]

בנוסף, אלטרואיסטים אפקטיבים רבים חושבים שלדורות עתידיים של אנשים יש ערך מוסרי שווה לערך המוסרי של אנשים החיים בהווה. לכן, הם מתמקדים בהקטנת הסיכונים הקיומיים לאנושות (סיכוני אסון עולמיים). אחרים מאמינים שצריך לתת משקל מוסרי שווה לרצונות של בני אדם ולרצונות דומים של בעלי-חיים לא אנושיים, ומנסים למנוע סבל של בעלי חיים, ובעיקר של חיות הגדלות בחקלאות תעשייתית.

בחירת קריירה אפקטיבית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנשים רבים מאמינים שהדרך הטובה ביותר לעזור לאנשים היא באמצעות דרכים ישירות, כמו עבודה בעמותת צדקה או ספקי שירותים חברתיים. וזאת, משום שעמותות צדקה וספקי שירותים חברתיים בדרך כלל יכולים למצוא אנשים להעסיק. אלטרואיסטים אפקטיבים רבים טוענים שיש להשוות את התרומה לעולם של אדם העוסק ב"מקצוע אלטרואיסטי" לתרומה שהמועמד הבא הכי טוב היה מבצע אילו הוא היה מועסק. לפי דרך חשיבה זו, ההשפעה של אדם הבוחר בקריירה במקצוע אלטרואיסטי קונבנציונלי היא קטנה ממה שנראה.[8]

האפשרות של להרוויח כסף כדי לתרום מוצעת כאסטרטגיה לקריירה אפשרית לאלטרואיסטים אפקטיבים. באסטרטגיה זו, בוחרים בקריירה אשר צפויה להניב רווחים גובהים במיוחד מתוך מטרה מפורשת של תרומת סכומי כסף גדולים לעמותות אפקטיביות.

תיעדוף של תחומי פעולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעוד אפשר לראות עליה בחשיבות בחינת אפקטיביות תוך הסתמכות על ראיות אמפיריות בעמותות, זה נעשה בדרך כלל בתוך תחום פעולה בודד, כמו חינוך או שינוי אקלים. לעומת זאת, אלטרואיסטים אפקטיבים מנסים להשוות תחומי פעולה שונים.[9]

אלטרואיסטים אפקטיבים מנסים לבחור את תחום הפעולה שמאפשר את ההתערבויות האפקטיביות ביותר תוך הסתמכות על ערכים אלטרואיסטים רחבים כגון ניסיון למנוע סבל. לאחר בחירת תחום הפעולה, אלטרואיסטים אפקטיבים ישתמשו בזמנם ובכספם לצורך השגת המטרות בתחום הפעולה הנבחר. ישנם מספר ארגונים המבצעים מחקר לתיעדוף תחומי פעולה. תחומי הפעולה שאלטרואיסטים אפקטיבים נוטים להתמקד בהם כיום הם: עוני מדינות מתפתחות, סבלן של חיות משק, והבטחת קיום עתיד האנושות.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]