אליאס פריג'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אליאס פריג'
الياس فريج
Flickr - Government Press Office (GPO) - P.M. Shimon Peres Flanked by Bethlehem mayor Elias Freij and Jerusalem mayor Teddy Kollek During a Christmas eve cocktail party hosted by Freij in Bethlehem.jpg
ראש הממשלה שמעון פרס עם ראש עיריית בית לחם אליאס פרייג' (מימין) וראש עיריית ירושלים טדי קולק (משמאל), במסיבת קוקטייל לכבוד חג המולד, בבית לחם. 24 בדצמבר 1984
לידה 1918
בית לחם עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 29 במרץ 1998 (בגיל 80 בערך)
עמאן, ירדן עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה יהודה ושומרון, הרשות הפלסטינית
מקצוע פוליטיקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקיד ראש עיריית בית לחם עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אליאס פריג'ערבית: الياس فريج; 191829 במרץ 1998) היה פלסטיני נוצרי אורתודוקסי אשר שימש כראש עיריית בית לחם בין השנים 19721997.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אליאס פריג' נולד ב-1918 למשפחה מבוססת אשר ישבה בבית לחם מאות בשנים. הוא סיים לימודי תיכון בבית ספר קתולי בירושלים בשנת 1940. בתחילת שנות ה-50 עמד בראש מפעל צדקה בשם "מיסיון ארץ הקודש", במימון נוצרים אמריקאים פרסביטריאנים. בשנת 1960, בזכות מעמדו רב ההשפעה בבית לחם כבעל חנויות רבות לממכר מזכרות, נבחר לכהן כחבר מועצת העיר, תחת השלטון הירדני. הוא המשיך לשמש כחבר מועצה אף לאחר מלחמת ששת הימים, תחת שלטון ישראל.

בשנת 1972 נבחר לראש עיריית בית לחם. מעת בחירתו לא נערכו עוד בחירות מוניציפליות בבית לחם, ופריג' נותר בתפקיד ראש עירייה עד שהתפטר על רקע מצבו הבריאותי בחודש מאי 1997. פריג' היה ראש העירייה היחיד בגדה המערבית אשר לא הודח ממשרתו על ידי הממשל הצבאי הישראלי. הוא אף היה ראש העיר היחיד אשר לא הזדהה עם הפת"ח ואשר לא הודח ממשרתו בעקבות הקמת הרשות הפלסטינית.

לאורך 25 שנים בהן כיהן כראש עירייה ניצל פריג' את קשריו הבינלאומיים כדי לגייס תמיכה כלכלית למפעלי תשתית, כולל בניית בתי ספר, בנייני מינהל ומערכות מים בתחומי בית לחם. בזכות יוזמותיו קשרה בית לחם קשרי ערים אחיות עם אתונה, קורדובה ואסיזי. פריג' אף שימש כיושב ראש חבר הנאמנים של אוניברסיטת בית לחם ונשיא לשכת המסחר המקומית. הוא נסע לעיתים תכופות למדינות שונות בעולם, והיה חבר בצוות המשא ומתן הפלסטיני לוועידת השלום במדריד בשנת 1991. בשנת 1995 מונה לשר התיירות והעתיקות ברשות הפלסטינית, משרה שבה החזיק עד לשנת 1997.