אליהו נבות
.jpg) | |
| מחזיק חלה מסויה, נובמבר 1962 | |
| לידה |
1894 אומן, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
מרץ 1975 (בגיל 81 בערך) |
| מדינה |
ישראל |
| תאריך עלייה | 1912 |
| מקום מגורים |
הרצליה |
| כינויים נוספים | "מלך הסויה" |
| פעילות בולטת | הבאת צמח הסויה לישראל |
| עיסוק | חקלאי |
  | |
אליהו נבות - ליפובצקי (1894, אומן - כ"ה אדר תשל"ה, מרץ 1975, הרצליה ישראל) היה חקלאי ישראלי, עסק בעיקר בגידול סויה ופיתח זנים חדשים, אחד מהם נקרא על שמו "נבות".
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אליהו נבות ליפובצקי נולד באומן ב-1894 תקופה מחייו שהה בפלונסק,[1] ב-1912 עלה לישראל ולמד בגימנסיה הרצליה[2] לאחר מכן שימש כפועל ושומר בפתח תקווה, וכרפתן ורועה במרחביה, לאחר מספר שנים הוא נסע להולנד ולמד רפואה וטרינרית, ב-1926 עבר להרצליה שנה לאחר היווסדה (בה גר עד מותו), בהרצליה עסק בגידול בקר לחלב ואף זכה בפרס ראשון בתחרות הפר הארצישראלי שנערכה ביריד המזרח.
בהמשך חייו עסק בחקלאות ובעיקר בגידול סויה.
נבות נפטר בליל שבת כ"ה אדר תשל"ה, והותיר אחריו אישה שתי בנות[4] ובן אחד – נחיק נבות איש המוסד.[3]
גידול סויה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנות החמישים בישראל צמח הסויה לא היה מוכר, ויתרונותיו לא היו ידועים.
לאחר מלחמת העולם השנייה, חיים ויצמן פנה למספר חקלאים וסיפר להם על יתרונותיהם של פולי הסויה העשירים בחלבונים, וביקש מהם להביא את הסויה לארץ, החקלאים הסבירו לויצמן שגידול הסויה לא רווחי, נבות התעלם מדבריהם והחל לנסות לייבא את הפולים לארץ.[5]
ב־1949 נסע נבות למספר מדינות וחקר את הזנים השונים של הסויה, ב-1950 הוא חזר לארץ והתחיל לפתח זנים של סויה, נבות פיתח מספר זנים: הרצליה, נבות ועוד.[6]
הזן "נבות" שבפיתוחו פופולרי בישראל ובעולם בעיקר בשל זמן צמיחתו המהיר 85 יום במקום 200 יום.[7]
מכיוון שהסויה לא הייתה מוכרת בישראל החל נבות בשיווק של המוצר, הוא ייעץ לחקלאים, שכנע פקידים ביתרונות של הסויה, הרצה בכנסים רבים, הגיש ארוחות על טהרת הסויה לפוליטקאים, ואף הוציא חוברת מתכונים למוצרי סויה.[8]
בעקבות פועלו הרב בתחום גידול הסויה הוא כונה בישראל ובעולם "איש הסויה" או "חלוץ הסויה".[2]
זני הסויה שפיתח נקלטו בגאנה,[9][10] בברית המועצות,[11] ובעוד כ-20 מדינות.[12] נבות קיבל מכתב הוקרה מראש הממשלה לוי אשכול על מאמציו בגידול הסויה,[13] כך גם את פרס העבודה ממשרד החקלאות[14] וממועצת הסויה בארצות הברית.[15]
נבות תרם מוצרי סויה למדינות ערביות ואפריקאיות שסבלו מרעב, לנזקקים ולמספר ישיבות.[16]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פנחס גייסטמן, "נביא הסויה" - אליהו נבות, הַבֹּקֶר, 19 באפריל 1963
- ניר אורטל, מלך הסויה מבקר בצריף הנשיא, באתר יד יצחק בן-צבי, 2020-04-14
- ש. ליש, איש מזון הפלא בא לעמק, חרות, 24 בספטמבר 1961
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| ” | "נבות, נבות, במה אברכך? יהי רצון כשם שהצלחת לרפא אותנו מכל חוליינו ומיחושינו כן תצליח לרפא את עם ישראל ממיחושיו באותה הסויה המופלאה ושתזכה לראות את עמך ישראל אוכל סויה בוקר, צהרים וערב, כן יהי רצון"... | “ |
- ^ צבי מגן, וייצמן ביקש סויה, דבר, 5 ביולי 1962
- ^ 1 2 3 י. יפה נוף, אליהו נבות חלוץ הסויה בישראל, דבר, 23 ביולי 1959
- ^ 1 2 ניר אורטל, מלך הסויה מבקר בצריף הנשיא, באתר יד יצחק בן-צבי, 2020-04-14
- ^ מת אליהו נבות - "איש הסויה", דבר, 9 במרץ 1975; מת אליהו נבות - איש הסויה, מעריב, 9 במרץ 1975
- ^ פ. יורם, חלוץ הסויה נלחם ברעב, דבר, 6 בינואר 1967
- ^ שבתאי טל, מלך הסויה, למרחב, 12 ביולי 1960
- ^ יהושע מרקוס, מה מריץ את נבות איש הסויה, על המשמר, 9 ביוני 1970
- ^ ישעיהו אביעם, דון קישוט של הסויה ממשיך ללחום, מעריב, 3 במרץ 1960
- ^ נקלטו יפה זני סויה מישראל בגאנה, על המשמר, 14 בינואר 1966; זני הסויה מישראל נקלטו יפה בגאנה, דבר, 14 בינואר 1966; זני סויה מישראל נקלטו בגאנה, למרחב, 16 בינואר 1966
- ^ נבות ביקר לשם כך בגאנה ועזר למקומיים בגידול, ראו: האפריקנים ליקקו אצבעות, מעריב, 8 בדצמבר 1968
- ^ זני סויה ישראליים נקלטו יפה בברית המועצות, למרחב, 30 ביוני 1963
- ^ סויה, גידול חדש בארץ, למרחב, 2 במאי 1966
- ^ אנשי שגרירות בריה"מ במסיבה לכבוד "איש הסויה", על המשמר, 29 בספטמבר 1965; יום הולדת לאיש הסויה, למרחב, 30 בספטמבר 1965
- ^ יהושע מרקוס, לסויה מאה טעמים, על המשמר, 4 באפריל 1966
- ^ ישעיהו אביעם, מפיץ תודעת סויה זכה גם להוקרת משרד החקלאות, מעריב, 13 בנובמבר 1963
- ^ כוחה של סויה קטנה, הצופה, 28 במאי 1968