נחיק נבות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מנחם נבות
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה נובמבר 1931
ישראל
פטירה 20 ביולי 2019 (בגיל 87)
כינוי נחיק
השתייכות המוסד
תפקידים בשירות
  • ראש אגף המינהל במוסד
  • ראש אגף "תבל" במוסד
  • המשנה לראש המוסד

מנחם (נחיק) נבות (נובמבר 193120 ביולי 2019) היה איש מערכת הביטחון הישראלית, ראש אגף "תבל" והמשנה לראש "המוסד".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבות נולד בהרצליה בשם מנחם ליפוביצקי. בשנת 1944 התגייס לש"י ועסק בעיקוב אחר בית ששימש למפגשים של מנהיגי המחתרת לח"י. במלחמת העצמאות לחם כאיש יחידת המבצעים 184, ובעקבות רצח ברנדוט ופרשת אלטלנה לקח חלק במעצר פעילי לח"י ואצ"ל. בשנת 1952 מונה למאבטחו האישי הראשון של ראש הממשלה, דוד בן-גוריון.

בשנת 1955 עבר למוסד, ושירת תחילה באגף "צומת" כקצין איסוף בבריטניה. לאחר מכן שימש כמזכיר ועדת ראשי השירותים וכעוזרו האישי של ראש המוסד, מאיר עמית. בהמשך פעל בשירות אגף "תבל" במוסד ושימש כנציג המוסד באיראן, בעת שלטון השאה מוחמד רזא שאה פהלווי[1]. היה מעורב במבצע חילוץ הישראלים מאיראן (1979).

בשנת 1972 עסק במבצע להעלאת יהודי עיראק לישראל דרך כורדיסטן ואיראן. לאחר מלחמת יום הכיפורים שימש נציג המוסד בארצות הברית. בשנת 1977 מונה לראש אגף המינהל במוסד[2]. ולאחר שלוש שנים מונה לראש אגף "תבל"[3].

היה מקורב למשפחתו של פייר ג'ומאייל הלבנונית, והוביל את הקשר עם הנוצרים בלבנון. בתפקידו הבא שימש כמשנה לראש המוסד, יצחק חופי, ובמסגרת תפקיד זה לקח חלק מרכזי בפעילות המוסד במלחמת לבנון הראשונה. בין השאר ליווה את שר הביטחון, אריאל שרון, לפגישה בבית משפחת ג'ומאייל בכפר ביקפיה, יום לאחר הירצחו של בשיר ג'ומאייל. על חלקו של המוסד במלחמה זו אמר: "המוסד עשה את המרב כדי שאפשר יהיה לסייע לצה"ל לממש את תוכניות המלחמה. זה היה תפקידו: לספק מודיעין ולתחזק את הקשר עם הנוצרים. אבל כאמור, המוסד אינו גורם עצמאי והוא פועל על פי הנחיות הממשלה, כדי לקדם את מדיניותה"[2].

התגורר ברמת השרון. נפטר ב-20 ביולי 2019[4].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכתביו

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יוסי מלמן ודן רביב, מלחמות הצללים: המוסד וקהילת המודיעין, הוצאת ידיעות ספרים, 2012, עמודים 286-287.
  2. ^ 2.0 2.1 יוסי מלמןבכיר המוסד לשעבר, נחיק נבות, מסביר מדוע מלחמת לבנון הראשונה עדיין צורבת את לבו, באתר הארץ, 25 בספטמבר 2010
  3. ^ סיגל ארביטמן, ‏שפתיים חתומות לרווחה, באתר ישראל היום, 9 בנובמבר 2012.
  4. ^ נפטר מס' 2 במוסד לשעבר, שסייע לחלץ ישראלים מאיראן, ynet, ‏20 ביולי 2019 (בעברית)
  5. ^ בשל פרסום המאמר במהלך שירותו במוסד, פורסם המאמר תחת שם העט עוז חן שהוא ראשי תיבות של שמות רעייתו וילדיו של נבות