אליוט דורף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אליוט דורף
אין תמונה חופשית
לידה 24 ביוני 1943 (בן 76)
מקום פעילות ארצות הברית
השתייכות יהדות קונסרבטיבית
תחומי עיסוק פסיקת הלכה
תפקידים נוספים יו"ר ועד ההלכה של כנסת הרבנים
רבותיו רוברט גורדיס, אברהם יהושע השל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרב אליוט נ. דורף (אנגלית: Elliot N. Dorff; נולד ב-24 ביוני 1943) הוא רב, תאולוג, הוגה וביואתיקאי קונסרבטיבי אמריקאי, יושב ראש ועד ההלכה של כנסת הרבנים בארצות הברית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דורף נולד במילווקי, ויסקונסין לסול ואן. אביו היה מהנדס יליד פולין, ואמו הייתה בת למהגרים מאוקראינה. כמרבית בני דורם הם התרחקו משמירת מצוות אך הרקע המזרח-אירופאי שלהם הניע אותם לסלוד מהתנועה הרפורמית; הם בחרו בקונסרבטיבים, ובנם קיבל חינוך ברוח זו. ב-1965 סיים בהצטיינות תואר ראשון בפילוסופיה מאוניברסיטת קולומביה. אז פנה ללימודים בבית המדרש לרבנים באמריקה, במקביל למסלול דוקטורט. ב-1970 נסמך לרבנות וב-1971 קיבל תואר דוקטור לפילוסופיה בקולומביה. בדיסטרציה שלו, "הנכון והטוב", עסק בהבדלים בין שני המושגים. עוד באותה שנה הצטרף לסגל האוניברסיטה האמריקאית ליהדות (אנ') בלוס אנג'לס, שהייתה אז מוסד קונסרבטיבי רשמי והפכה לבלתי-זרמית ב-1992, כדיקאן בית המדרש להכשרת רבנים. עם הזמן עלה בסולם הדרגות האקדמי, ממרצה לפרופסור מלא. בין 1980 ל-1985 שימש כסגן הנשיא של האוניברסיטה, וב-1994 קודם למשרת רקטור, תפקיד בו הוא עודנו מחזיק. כמו כן שימש כמרצה וכפרופסור אורח בבית המדרש בניו יורק, באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, אוניברסיטת קליפורניה באירוויין ובאוניברסיטת דרום קליפורניה. הוא נשא הרצאות והיה חבר בוועדות הדוקטורט במוסדות אקדמיים רבים אחרים.

דורף התבלט כמומחה להלכה, וב-1984 צורף כאחד מעשרים וחמישה הרבנים בעלי זכות ההצבעה - יחד עם עוד שישה משקיפים נטולי קול - בוועד ההלכה (Committee on Jewish Law and Standards) של התנועה הקונסרבטיבית בארצות הברית. הוא הפך במהרה לנציג מרכזי של האגף המודרניסטי. ב-1988 השתתף בניסוח "אמת ואמונה", הניסיון הראשון להכין הצהרת עקרונות כנה של הקונסרבטיבים, שהתגבשה לבסוף למצע מכלילני למדי. ב-1992 נטל חלק בדיון על היחס הנאות להומוסקסואליות, שהיה לסלע המחלוקת עם השמרנים לאחר שסוגיית סמיכת הנשים לרבנות דעכה באמצע שנות ה-80. באותה שנה, לאחר לחץ מתמשך מפעילים על כנסת הרבנים, הוזמנו חוות דעת הלכתיות. דורף כתב תשובה מקיפה שתמכה בגישה חיובית, שכן גילויי המדע הוכיחו שמדובר בנטייה מולדת. הוועד דחה אותה ואימץ את מסקנותיו השליליות של השמרן יואל רוט, שהגדיר זאת כתועבה לפי התורה. לאחר מכן פנה הרב דורף לעסוק בנושא האתיקה הרפואית, תחום שבו התמחה. ב-1993 מונה לוועדת האתיקה של ביטוח הבריאות הממלכתי המתוכנן (שלא יצא לבסוף אל הפועל) על ידי הנשיא ביל קלינטון. ב-1997 וב-1999 חיבר לבקשת הממשל מענים מפורטים לגבי עמדת היהדות בנושא האתיקה של שיבוט בני אדם ומחקר בתאי גזע עובריים, ולאחר הגשת הדו"ח השני התמנה לחבר צוות ההיגוי של קצין הרפואה הראשי בצבא ארצות הברית בנוגע להסברה על מחלות מין. בין 2000 ל-2002 היה חבר הוועדה הפדרלית לאתיקה של ניסויים בבני אדם. ב-2003 מונה כעמית במכון הייסטינגס, אחד הגופים המובילים בעולם לביואתיקה, ומ-2006 הוא חבר בגוף המקביל של מדינת קליפורניה. הוא חיבר תריסר ספרים ויותר מ-150 מאמרים במהלך הקריירה האקדמית שלו.

ב-1996 קודם דורף לסגן יושב הראש של הוועד, וככזה היה ב-2006 אחד משלושת הרבנים שניסחו את התשובה המהפכנית שאפשרה קבלת תלמידים להט"בים במוצהר לבית המדרש לרבנים והכירה במערכות יחסים להט"ביות, תוך ציון כבוד הבריות כעקרון הלכתי עליון, אם כי הכריזה על משכב זכר מלא ("מכחול בשפופרת") כאסור כשלעצמו. הפעם היא התקבלה ברוב קולות, שוב בניגוד לדעתו של רוט שהתפטר במחאה. ב-2007 קודם דורף ליו"ר הוועד, ועדיין מכהן ככזה.

דורף, שסקירתו את יחסי הכוחות והבדלי ההשקפות בין הסיעות בכנסת הרבנים בספרו מ-1977 "יהדות קונסרבטיבית: מאבותינו לילדינו" מקובלת מאוד במחקר, הגדיר עצמו כשייך לאגף המודרניסטי ביותר, שאינו מאמין כלל בהכתבה של התורה מפי הבורא. במקביל עומד דורף על הצורך בשימור סמכות ההלכה והרבנים הקובעים אותה עבור הציבור, ומתנגד לקולות הקוראים להעברת מלוא האחריות על קיום הדת לידי הפרט. מלבד עבודתו הרבה בתחום הביואתי, חיבר ספרים רבים נוספים והוא אחד הכותבים העיקריים של "עץ חיים", הפירוש הקונסרבטיבי המקיף על התורה שיצא ב-2001.

דורף נשוי למרילין ואב לארבעה.

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Jewish Law and Modern Ideology: A Confrontation Based on Source Materials: United Synagogue of Conservative Judaism, 1971.
  • Conservative Judaism: Our Ancestors to Our Descendants: United Synagogue of Conservative Judaism, 1977; second, revised edition, 1996.
  • A Living Tree: The Roots and Growth of Jewish Law (with Arthur Rosett): State University of New York Press, 1988.
  • Mitzvah Means Commandment: United Synagogue of Conservative Judaism, 1989.
  • Knowing God: Jewish Journeys to the Unknowable: Jason Aronson Press, now Rowman and Littlefield, 1992.
  • Contemporary Jewish Ethics and Morality: A Reader(With Louis Newman): Oxford University Press, 1995.
  • Matters of Life and Death: A Jewish Approach to Modern Medical Ethics: Jewish Publication Society, 1998.
  • Contemporary Jewish Theology: A Reader(with Louis Newman): Oxford University Press, 1999.
  • To Do the Right and the Good: A Jewish Approach to Modern Social Ethics: Jewish Publication Society, 2002.
  • Love Your Neighbor and Yourself: A Jewish Approach to Modern Personal Ethics: Jewish Publication Society, 2003.
  • The Way Into Tikkun Olam (Fixing the World) (Jewish Lights Publishing, 2005).
  • The Unfolding Tradition: Jewish Law After Sinai (Aviv Press, Rabbinical Assembly, 2005.
  • For Love of God and People: A Philosophy of Jewish Law (2007): Jewish Publication Society.
  • The Jewish Approach to Repairing the World (Tikkun Olam): A Brief Introduction for Christians (with Cory Willson)(Jewish Lights Publishing, 2008).
  • Jewish Choices, Jewish Voices— with Louis Newman and Danya Rutenberg, Jewish Publication Society, 2008-2010. (שישה כרכים)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Jonathan K. Crane, Elliot N. Dorff: An Intellectual Portrait, התפרסם בתוך: In Search of Good Life, Brill, 2014. עמ' 5-19.
  • Alan Silverstein, Modernists vs. Traditionalists: Competition for Legitimacy within American Conservative Judaism, התפרסם בתוך: Studies in Contemporary Jewry : Volume XVII, Oxford University Press, 2001. עמ' 35-43.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]