אליסון פירסון
 | |
| לידה |
22 ביולי 1960 (בת 64) קרמרת'ן, הממלכה המאוחדת  |
|---|---|
| מדינה |
הממלכה המאוחדת |
| מקום לימודים |
קלייר קולג', Robert Smyth Academy, Lincoln Christ's Hospital School |
| שפות היצירה |
אנגלית |
| תקופת הפעילות |
מ-2002 |
| בן או בת זוג |
Anthony Lane |
  | |
אליסון פירסון (נולדה כ-ג'ודית אליסון לובט,[1] ב-22 ביולי 1960) היא סופרת ופובליציסטית וולשית. הרומן שלה "אין לי מושג איך היא עושה את זה", שפורסם בשנת 2002, עובד לסרט בעל אותו שם בכיכובה של שרה ג'סיקה פארקר. "אני חושב שאני אוהב אותך", ספרה השני, פורסם ב-2010.[2] ספרה "כמה קשה זה כבר יכול להיות" יצא לאור בשנת 2017.[3]
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פירסון נולדה ב-קרמרת'ן, ועברה ל-Burry Port, קרמרת'נשייר בילדותה. היא גרה בלסטרשייר שם למדה בתיכון. משפחתה עברה לוואשדייק ליין בנטלהאם.
היא למדה אנגלית בקלייר קולג', קיימברידג'[4] וסיימה את לימודיה עם תואר שני.[5]
ספריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פירסון היא המחברת של הספר "אין לי מושג איך היא עושה את זה" (2002), הבוחן את הלחצים של האימהות המודרנית. הספר היה רב-מכר בבריטניה ובארצות הברית, מכר ארבעה מיליון עותקים, ועובד לסרט בכיכובה של שרה ג'סיקה פארקר. פירסון נתבעה על ידי מיראמקס על כך שלא מסרה את הספר השני, "אני חושב שאני אוהב אותך", שעבורו קיבלה מקדמה של $700,000 מראש ב-2003. המסירה אמורה הייתה להתבצע ב-2005.[6] מאז כבר פורסם הרומן "אני חושב שאני אוהב אותך".[7]
מאז כתבה פירסון את "אני חושב שאני אוהב אותך" (2010), רומן על תשוקתה של נערה אל דייוויד קסידי בשנת 1970, ועל האדם אשר אחראי על כתיבת התגובות-לכאורה מקסידי אל מעריצותיו בנות העשרה. שתי הדמויות נפגשות עשרים שנה מאוחר יותר, אחרי שחוו נישואין, גירושין וילדים. "הטלגרף" שיבח את הרומן על חומו וכנותו; לעומת זאת הגרדיאן הכריז עליו כעל "רומן לא מציאותי ומטופש".[8]
ספר ההמשך ל"אין לי מושג איך היא עושה את זה" הוכרז בשנת 2015 ופורסם בספטמבר 2017. הרומן, "כמה קשה זה כבר יכול להיות",[9] ממשיך את סיפורה של הגיבורה, קייט ראדי, אשר כעת מתקרבת לגיל 50 ומתמודדת עם האפליה כנגד נשים מבוגרות בשוק העבודה. הספר, אשר משך פרסום ניכר, לא הצליח להגיע למעמד של רב-מכר. הוא פורסם על ידי הוצאת בורו בבריטניה ועל ידי הוצאת סט. מרטין בארצות הברית ב-2018.
דעות אישיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]פירסון פעלה לטובת הברקזיט. זמן קצר לאחר הפיגוע בבריסל ב-22 במרץ 2016, פירסון טענה שההתקפות הן עוד סיבה לעניין הברקזיט במשאל העם. היא כתבה בטוויטר ש"בריסל, בירת האיחוד האירופי בפועל, היא גם בירת הג'יהאד של אירופה. והתנועה להישארות של בריטניה באיחוד האירופי מעיזה לטעון כי יותר בטוח למדינה להיות חלק מהאיחוד האירופי!"[10][11][12]
בנובמבר 2024, פירסון זכתה לביקור בביתה על ידי משטרת אסקס לאחר תלונה על כך שהסיתה לשנאה גזעית עם ציוץ שפורסם בנובמבר 2023. במהלך תקופה של מחקר על השיטור הבריטי של הפגנות פרו-פלסטיניות במהלך מלחמת חרבות ברזל, פירסון פרסמה תמונה של קציני משטרת מנצ'סטר עומדים לצד תומכי מפלגת Tehreek-e-Insaf של ראש ממשלת פקיסטן לשעבר עימראן חאן מניפים את דגל המפלגה. היא כינתה את נושאי הדגל "שונאי יהודים". בעקבות ביקורת היא מחקה את הציוץ.[13][14]
החיים האישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]פירסון נישאה לעמיתה העיתונאי סיימון פירסון בחודש מאי 1988 בלינקולן. לאחר גירושיה היא גרה עם אנתוני ליין, מבקר קולנוע ב"ניו יורקר". יש להם בן (נולד באוגוסט 1999), ובת (נולדה ב-25 בינואר 1996). השניים נפרדו בספטמבר 2017.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אליסון פירסון, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "none". Private Eye. 27 במאי 2008.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Rachel Mainwaring (11 במרץ 2011). "Teenage crush inspires new novel on David Cassidy". WalesOnline. Media Wales Ltd. נבדק ב-7 ביולי 2011.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Alison Flood, Allison Pearson revisits bestselling heroine in middle age, The Guardian, 8 April 2015.
- ^ "Hollywood stardom for novel by Clare alumna". Clare College Alumni Association. 26 בינואר 2011. נבדק ב-7 ביולי 2011.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ The Historical Register of the University of Cambridge, Supplement 1981–1985. Cambridge University Press. p. 354.
- ^ [1] Reuters, 11 August 2008. Retrieved on 12 August 2008.
- ^
Chloe Rhodes, I Think I Love You by Allison Pearson: review, The Telegraph, 21 June 2010
- ^ [2] The Guardian, 20 June 2010. Retrieved on 15 March 2017.
- ^ "How Hard Can It Be? by Allison Pearson - review". Evening Standard (באנגלית בריטית). נבדק ב-2017-10-25.
- ^ Saul, Heather (22 במרץ 2016). "Telegraph columnist accused of 'shamelessly' using Brussels attacks to make Brexit argument". The Independent. ארכיון מ-2016-03-22. נבדק ב-21 ביולי 2017.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Pearson, Allison (12 בינואר 2016). "Why the Brexit referendum will be swung by the horrific events in Cologne". The Daily Telegraph. נבדק ב-21 ביולי 2017.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Pearson, Allison (1 במרץ 2016). "Our schools and hospitals simply cannot cope with the influx of migrants – that's why we must leave the EU". The Daily Telegraph. נבדק ב-21 ביולי 2017.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Armstrong, Kathryn (15 בנובמבר 2024). "Police defend investigation into journalist's social media post". BBC News. נבדק ב-16 בנובמבר 2024.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Dodd, Vikram (15 בנובמבר 2024). "Allison Pearson's 'racist' tweet is at centre of Telegraph's row with police". The Guardian. נבדק ב-15 בנובמבר 2024.
{{cite news}}: (עזרה)
