אליס בארדוש

אליס בארדוש
Bárdos Alice
לידה	19 ביולי 1896; בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית
פטירה	יולי 1944 (בגיל 47); אושוויינצ'ים, רפובליקת פולין
שם לידה	Braun Alice
מקום לימודים	האקדמיה למוזיקה פרנץ ליסט בבודפשט (1917)
הושפעה על ידי	וילמוש גרינפלד

אליס ברדוש (במקור בְּרַאוּן, בהונגרית: Bárdos Alice;‏ בודפשט, 19 ביולי 1896 – אושוויץ, יולי 1944)^[1] הייתה כנרית אמנית יהודייה-הונגרייה המוכרת בשל הקונצרטים המצליחים שלה ברחבי אירופה. היא הייתה גם מורה לנגינה ומנהלת הרכב מוזיקלי מיוחד משולב בהרצאות על היצירות שנוגנו. היא ניספתה בשואת יהודי הונגריה.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

”	"בין הכנריות שלנו, אליס ברדוש היא תופעה אצילה ונעלה. ...מתוך נגינתה בכינור נשמעת אישיות של אמנית כנה וסימפתית." דז'ה סומורי	“

אליס בראון נולדה במשפחה יהודית מוזיקלית. אביה היה שמעון שמואל ברדוש (בראון) (1857–1933)^[2] דירקטור ומנהל בחברת מניות, ואמה הייתה עמליה גרינפלד. סבה וסבתה מצד אביה היו אדה בראון ותרזיה אקשטיין. באקדמיה למוזיקה ע"ש פרנץ ליסט, היא הייתה תחילה תלמידתו של וילמוש גרינפלד, לאחר מכן נכנסה לבית הספר להכשרת אמנים של ינה הובאי, שם סיימה ב-1917. מאוחר יותר עוד באותה השנה, לפי הצעת הובאי, היא ערכה קונצרט "השקה" בברלין. כתוצאה מההצלחה הגדולה יצאה לסיבוב הופעות גדול בגרמניה. בפברואר של השנה שלאחר מכן, הציגה את עצמה, כבר כאמנית בוגרת ומנוסה, גם לציבור בבודפשט, באולם המרכזי של האקדמיה למוזיקה. בשנת 1920, נתנה קונצרט בוויגאדו (אולם הופעות גדול מאוד ומרכזי בבודפשט). ב-1921 הופיעה בניהולו של המנצח הגדול ארנסט פון דוהנאני.

ב-1922 נישאה לאדריכל חובב המוזיקה, לאסלו סנדה מהעיר סומבטהיי.^[3] אז עברה לעיר זו שהיא בירת מחוז ואש עד היום. תחילה קיבלה שם תלמידים פרטיים ולאחר מכן ב-1926 קיבלה עבודה בבית הספר המקומי למוזיקה. בשנה זו החלה להופיע בקביעות בקונצרטים בעיר, עם מוזיקאים מקצועיים וחובבים לסירוגין. היא הייתה גם שותפה קבועה של מוזיקאים מפורסמים שביקרו בעיר, כמו המלחין והמנצח זולטאן קודאי, שביקר בסומבטהיי ב-1933, וכן המלחין והפסנתרן בלה ברטוק, (מגדולי מלחיניה של הונגריה לצד פרנץ ליסט וזולטאן קודאי) שהופיע שם בשנה שלאחר מכן, וכן עם גם הפסנתרנית אנני פישר ב-1935. משנת 1928 נסעה לבודפשט בעצמה מדי פעם לקונצרטים שנתנה או להופעות ברדיו ההונגרי. ב-1936 ערכה מסע הופעות מצליח באיטליה, ובדרכה הביתה הופיעה גם בזאגרב.

ב-1936 לקחה חלק בהקמת ההרכב המוזיקלי Collegium Musicum בסומבטהיי שערך קונצרטים בשילוב הרצאות אינפורמטיביות בעיר. סדרת הקונצרטים משולבי ההרצאות של הרכב, שנמשכה מיום היווסדם עד 1938. הם הגיעו מהמוזיקה של תקופת הבארוק עד למוזיקה של תקופתה. אגודת התרבות של מחוז ואש וסומבטהיי בחרה בה לסגנית נשיא האגודה.

כתוצאה מהחוקים ה (אנטי)יהודיים נאלצה בארדוש לפרוש מעבודתה בבית הספר למוזיקה והחל מ-31 בדצמבר 1940, היא הוצאה לפנסיה מאולצת. לאחר מכן לימדה רק בבית הספר של הקהילה היהודית המקומית והזדמנויותיה להעניק קונצרטים הצטמצמו באופן קיצוני. היא הופיעה בעיקר בבודפשט כחלק מהפעילות האמנותית של אומיקה - ההתאחדות הלאומית היהודית-הונגרית לחינוך.

ב-9 במאי 1944 נאלצו יהודי סומבטהיי לעבור לגטו. אליס בארדוש גורשה לאושוויץ בטרנספורט ה-3 או ה-4 ביולי. לדברי עדי ראייה, מאחר שתמכה פיזית בחמותה החולה עם הגעתן, גם היא נלקחה מיד מרמפות הסלקציה באושוויץ-בירקנאו לתא הגזים כ"בלתי מסוגלת לעבוד".

הנצחתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היא מונצחת ב:

"תחרות הכינור הלאומית על שם אליס בארדוש" לתלמידי בתי ספר תיכוניים;
פרס אליס בארדוש, המוענק למורים למוזיקה מאז 2013;
רחוב אליס בארדוש בעיר סומבטהיי.

ספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוז'ף גאל: אליס ברדוש וה-Szombathely Collegium Musicum. תמונות מהחיים המוזיקליים של Szombathely 1920–1943 . Szombathely, 2003. Szignatúra Kft. מסת"ב 9638237015
יוז'ף גאל: אליס ברדוש. Szombathely, 2013. הוצאת Motherland. מסת"ב 9786155214318 (נשים מפורסמות מסומבטהיי. גלריית פורטרטים)