לדלג לתוכן

אליעזר פאפו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב אליעזר פאפו
חלקת הקבר של הרב פאפו בעיר סיליסטרה בבולגריה
חלקת הקבר של הרב פאפו בעיר סיליסטרה בבולגריה
חלקת הקבר של הרב פאפו בעיר סיליסטרה בבולגריה
לידה 1785
תקמ"ה
האימפריה העות'מאנית (1453–1844)האימפריה העות'מאנית (1453–1844) סרייבו, סנג'ק בוסניה, איילט רומליה, האימפריה העות'מאנית
פטירה 11 באוקטובר 1827 (בגיל 42 בערך)
כ' בתשרי תקפ"ח
האימפריה העות'מאנית (1453–1844)האימפריה העות'מאנית (1453–1844) סיליסטרה, אלייט סיליסטרה, האימפריה העות'מאנית
מקום קבורה בולגריהבולגריה סיליסטרה, בולגריה
תקופת הפעילות ?–1828 עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עיסוק מוסר
תפקידים נוספים הרב הראשי לקהילת סיליסטרה, רב ראשי של הקהילה הספרדית בבוקרשט
רבותיו הרב אליהו חאיון, הרב משה דנון
תלמידיו רבי יהודה אלקלעי
חיבוריו אורות אילים, פלא יועץ, חסד לאלפים, בית תפילה, אלף המגן, דן ידין, חודש האביב, יעלזו חסידים

הרב אליעזר ב"ר יצחק פאפו (תקמ"ו - כ' בתשרי תקפ"ח; 178611 באוקטובר 1827) היה פוסק ומקובל. חיבר ספרים והידוע שבהם היה ספר המוסר - "פלא יועץ", ולכן הרב מכונה לעיתים על שמו. שימש רב הקהילה הספרדית של סיליסטרה שבבולגריה ועמד תקופה מסוימת גם בראש הקהילה הספרדית בבירת ולאכיה, בוקרשט.[1]

חיבר גם את הספרים "אלף המגן", "חסד לאלפים" ו"בית תפילה".

נולד ליצחק ובלאנקה[2] פאפו, אחת המשפחות הוותיקות של יהדות סרייבו בבוסניה (אז סראי-בוסנה, באימפריה העותמאנית). למד בישיבות ורבותיו היו רבי אליהו חיון ורבי משה דנון. הוא רכש בקיאות רבה בתורה ובסרייבו כתב גם את ספרו הראשון "חודש האביב". אחרי שהתחתן עבר לגור בסיליסטרה, והיה לראש הקהילה היהודית המקומית.[3][4]

בשנת 1819 הגיע לבוקרשט וניהל וארגן שם מחדש את קהילת היהודים הספרדים בעיר, על בסיס התקנון המקורי שנקבע ב-1811. הוא עצמו היה לראש הקהילה. כעבור זמן קצר חזר לסיליסטרה.[5]

רבי אליעזר פאפו ביקש לעלות לארץ ישראל, אך בשנת 1826 - תקפ"ז הוא חלה. לרפואתו הוסיפו לו את השם יחזקאל אך ביום כ' תשרי תקפ"ח, והוא בן 42 שנה, נלקח לבית עולמו ונקבר בסיליסטרה.[4]

בנו הרב יהודה פאפו עלה עם משפחתו לארץ ישראל והתיישב בירושלים.

על דמותו של רבי אליעזר פאפו כתב בנו יהודה פאפו בהקדמה לספרו חסד לאלפים: ”והפליא לענות בצום נפשו, ומלקות בכל לילה ולילה שאומרים בהם תחנונים. שק ואפר וחרולים וטבילות [...] וטבילת שלגים [...]”

סביב דמותו הילכו סיפורי אגדה שקשרו אותו בניסים. כך לדוגמה, בהגיעו לגיל 24 החל לכהן כאב בית הדין הרבני בסיליסטרה, והוא עשה את הדרך לעיר בקפיצת הדרך. דוגמה נוספת היא לגבי מותו מדבר בחול המועד סוכות, כ' תשרי, 1827 שנקשר באופן סגולי להפסקת המגפה בעיר סיליסטרה. טרם פטירתו בשנת ה'תקפ"ח, הודיע כי כל המשתטח על קברו אחר טבילה, אמירת תהילים, ותפילה בכוונה, ייפקד בדבר ישועה ורחמים.[דרוש מקור]

תלמידו הרב יהודה אלקלעי, (אחד ממבשרי הציונות) סיפר שבקהילתו של רבי פאפו היה יהודי שנידון למוות על ידי הרשויות ואפשר היה לפדותו בסכום כסף גדול. ראשי הקהילה סירבו והרב פאפו ציווה למכור את כל ספרי התורה וכלי הקודש כדי לפדותו, בנימוק שהתורה ניתנה לישראל, ואם אין ישראל אין תורה.[4]

תקופת חייו של הרב אליעזר פאפו על ציר הזמן
ציר הזמןתקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים
ציר הזמן

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Baruch Tercatin, Lucian Herşcovici - Prezenţe rabinice în perimetrul românesc, Hasefer, Bucureşti 2008 (ברומנית)

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ אתר הקהילה היהודית ברומניה
  2. ^ כן כתוב בספרו בית תפילה
  3. ^ ב. טרקטין, ל. הרשקוביץ' ע' 427
  4. ^ 1 2 3 הרב יוסף חיים אוהב ציון, הילולת רבי אליעזר פאפו זצ"ל בעל פלא יועץ – מאמר לרגל יום ההילולא., JDN - חדשות, 5 אוקטובר 2023
  5. ^ ב. טרקטין, ל. הרשקוביץ', ע' 428