איילט רומליה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
איילט רומליה
ایالت روم ایلی
Rumelia Eyalet, Ottoman Empire (1609).png
ממשל
משטר מונרכיה
Beylerbey of Rumelia עריכת הנתון בוויקינתונים
עיר בירה
גאוגרפיה
יבשת אירופה
היסטוריה
הקמה הקמת האיילט
הקמה 1365
פירוק חוק הווילאייטים
פירוק 1867
ישות קודמת האימפריה הביזנטיתהאימפריה הביזנטית  האימפריה הביזנטית
Flag of the Second Bulgarian Empire.svg האימפריה הבולגרית השנייה
Coat of arms of the Serbian Despotate.svg דספוטט סרביה
Flag of Vicina.svg דספוטט דוברוג'ה
Royal banner of Mrnjavčević family.svg הלורדות של פרילפ
הרפובליקה של ג'נובההרפובליקה של ג'נובה גאזאריה (מושבה גנואית)
Coat of arms of Gothia.svg נסיכות תאודורו
Kraljevina Bosna steg.png ממלכת בוסניה
ליגת לזהה
Flag of Republic of Venice (1659-1675).svg אלבניה הוונציאנית
Flag of Louis II of Hungary.svg ממלכת הונגריה
ישות יורשת האימפריה העות'מאניתהאימפריה העות'מאנית איילט של הארכיפלג
האימפריה העות'מאניתהאימפריה העות'מאנית איילט קפה
האימפריה העות'מאניתהאימפריה העות'מאנית איילט בוסניה
האימפריה העות'מאניתהאימפריה העות'מאנית איילט יואנינה
נסיכות סרביהנסיכות סרביה  נסיכות סרביה
האימפריה העות'מאניתהאימפריה העות'מאנית איילט סלוניקי
האימפריה העות'מאניתהאימפריה העות'מאנית איילט אדריאנופול
האימפריה העות'מאניתהאימפריה העות'מאנית איילט סיליסטרה
האימפריה העות'מאניתהאימפריה העות'מאנית איילט ניש
האימפריה העות'מאניתהאימפריה העות'מאנית איילט וידין
ממלכת הבסבורגממלכת הבסבורג  ממלכת הבסבורג
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

איילט רומליהטורקית עות'מאנית: ایالت روم ایلی),[1] המכונה גם ביילרבייק של רומליה, היה מחוז בדרגה ראשונה (ביילרביק או איילט) של האימפריה העות'מאנית שהקיף את מרבית חבל הבלקן ("רומליה"). לרוב בתולדותיה, הייתה זו הפרובינציה הגדולה והחשובה ביותר באימפריה, שהכילה ערים מרכזיות כמו אדירנה, ינינה (יואנינה), סופיה, מנסטיר / מונסטיר (ביטולה), אסקופ (סקופיה) ונמל הים הגדול של סלניק / סלוניקה (סלוניקי).

הבירה הייתה באדריאנופול (אדירנה), סופיה, ולבסוף מונסטיר (ביטולה). שטחה המדווח במאה ה -19 היה 48,119 מילים רבועים (124,630 קילומטרים רבועים).‏[2]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הביילרביי הראשון של רומליה היה לאלה שאהין פאשה, אשר זכה בתואר על ידי הסולטן מוראט הראשון כפרס על כיבוש אדריאנופול (אדירנה) בשנות ה-60 של המאה ה-14, ובהינתן סמכות צבאית מעל השטחים העות'מאנית באירופה, שבו הוא שלט בצורה יעילה כסגנו של הסולטאן בזמן שהסולטאן חזר לאנטוליה.[3] כמו כן, הוקם בשנת 1593 איילט סיליסטרה.

מאז הקמתה, פרובינציית רומליה - שונתה בתחילה ביילרבליק או באופן כללי איילט ("פרובינציה"). הפרובינציה הקיפה את כל נחלותיה האירופיות של האימפריה העות'מאנית, כולל הכיבושים הטרנס-דנוביים כמו אקרמן, וזאת עד ליצירת פרובינציות נוספות במאה ה-16, החל בארכיפלג (1533), בודין (1541) ובוסניה (1580).[3]

בירת רומליה הראשונה הייתה ככל הנראה אדירנה (אדריאנופול), שהייתה גם, עד כיבוש קונסטנטינופול בשנת 1453, עיר הבירה של העות'מאנים. אחר כך הפכה סופיה לבירת החבל לזמן קצר ושוב חזרה אדירנה למעמד הבירה עד 1520, כאשר סופיה שוב הפכה למקום מושבו של הביילרביי.‏[3] בתקופה זו, היה הביילרביי של רומליה מפקד הכוח הצבאי הבכיר ביותר במדינה, וממונה על יחידות סיפאהים מוטבי טימאר. נוכחותו בעיר הבירה בתקופה זו, ומעמדו הצבאי הבכיר הובילו למינויו לחבר קבוע של המועצה האימפריאלית. מאותה סיבה, וזירים גדולים כמו מהמוט פשה אנג'לוביץ' או פרגלי אבראהים פאשא החזיקו בשני התפקידים, ביילרבליק והווזיר הגדול.

במאה ה-18 הפכה מונסטיר למשכנו החלופי של המושל, ובשנת 1836 הפכה רשמית לבירת האיילט. בתקופה זו, הוחל ברפורמות הטנזימאט, שמטרתן מודרניזציה של האימפריה, ובמסגרתן, פיצלו מאיילט רומליה את האיילטים החדשים של סקופיה, יואנינה וסלוניקי והקטינו את שטחו של איילט רומליה לכדי מספר מחוזות ברחבי אזור מונסטיר. איילט רומליה נותר במתכונתו עד 1867, כאשר כחלק מיישום חוק הווילאייטים, הוא סופח לווילאייט סלוניקי. [4]

איילט רומליה בשנת 1795
איילט רומליה המצומצם בשנות ה-50 של המאה ה-19

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Some Provinces of the Ottoman Empire". Geonames.de. בדיקה אחרונה ב-25 בפברואר 2013. 
  2. ^ The Popular encyclopedia: or, conversations lexicon, Volume 6, באתר גוגל ספרים
  3. ^ 1 2 3 Birken, Andreas (1976). Die Provinzen des Osmanischen Reiches. Beihefte zum Tübinger Atlas des Vorderen Orients (בגרמנית) 13. Reichert. עמ' 50. ISBN 9783920153568. 
  4. ^ Birken, Andreas (1976). Die Provinzen des Osmanischen Reiches. Beihefte zum Tübinger Atlas des Vorderen Orients (בגרמנית) 13. Reichert. עמ' 50, 52. ISBN 9783920153568.