אליעזר שוויגר

**אליעזר (אלויס) שוויגר**
**Schweiger, Lazar (Alois)**
לידה	טופולצ'אני, סלובקיה
השכלה	ד"ר לפילוסופיה
השתייכות	קהילות הסטטוס קוו אנטה יהדות הונגריה
רבותיו	יצחק שווייגר, שמחה בונם סופר

הרב ד"ר אליעזר (אלויס) שווייגר (1872–1943) היה רב, ד"ר לפילוסופיה ואתנולוג. רב של קהילות סטטוס קוו בסלובקיה ובהונגריה, וראש פדרציית 'ישורון' - איגוד קהילות הסטטוס-קוו והקהילות הנאולוגיות בסלובקיה. בנו של אב"ד וראש ישיבת טופולצ'אני הרב יצחק שווייגר.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד ב-1872 בטופולצ'אני לר' יצחק וגיטל שוויגער. בצעירותו למד בישיבתו של אביו ובישיבת פרשבורג אצל הרב שמחה בונם סופר ('השבט סופר'), ומשם המשיך ללימודים אקדמיים באוניברסיטת פרנקפורט בגרמניה ובאוניברסיטת ברן בשווייץ עד לקבלת תואר דוקטור לפילוסופיה. בין השנים 1904 ו-1929, שירת כרב בקהילת הסטטוס-קוו בעיר אגר (ערלוי) שבצפון הונגריה, ולאחר מכן ברבנות קהילת 'ישורון' בניטרה שבסלובקיה.^[1] בתקופה זו, היה מנהיגה הרוחני של פדרציית "ישורון" - איגוד קהילות הסטטוס-קוו והקהילות הנאולוגיות בסלובקיה.^[2] הר' אליעזר פרסם מספר רב של מאמרים אקדמיים (חלקם הגדול בהונגרית), ותרגם מספר ספרי קודש מעברית לסלובקית,^[2] ביניהם סידור התפילה^[3] וההגדה של פסח.^[4]

פנייתו של ר' אליעזר לעולם האקדמיה ולחוגי הרבנים הליברליים באירופה, עוררה על אביו תרעומת מסוימת בקרב חוגים חרדיים, בתוכם ר"מ בישיבתו בשם ר' מנחם מנדל דייטש (מחותנו של הרב יוסף חיים זוננפלד). הדבר מסופר בכתב העת אפיריון: "ר' מנחם מענדיל לא היה יכול נשוא מרות ראש המוסד... ר' יצחק שוויגער, הגם כי התנהג בחסידות, היה לו בן אשר נסע לפרנקפורט באשכנז להשתלם ולהיות רב מודרני, וזה עורר ברבינו חרון גדול...ובנו של הראש בית דין נעשה לדוקטור ראבינער, שומו שמים!".^[5]

בנערותו, היה ממובילי ומראשוני התנועה הציונית בטאפאלצ'אני, והיה בין הצעירים שקלטו את רעיונות התנועה הציונית בערים הגדולות בהם למדו בישיבה, והביאו אותם איתם חזרה לעיירות בכלל ולטאפאלצ'אני בפרט.^[6] בספר הזיכרון של הקהילה, מובאת עדות לקשר שלו עם הרצל במטרה לקדם את רעיונות הציונות בהונגריה.^[7]

הוא השתתף בשיירה לארץ ישראל שיצאה בשנת 1904 מהונגריה, שאורגנה על ידי יהודים מחוגי ה"מתקדמים" (בעיקר קהילות סטטוס-קוו), אך כללה גם יהודים חרדים דוגמת הרב שלמה צבי שיק, קרובו ותלמידו של המהר"ם שיק. הרב אליעזר נשא דברים בפני קהל רב בעצירתה במצרים, לפני הכניסה לארץ ישראל, ובהגעתה השיירה עגנה ביפו, וחבריה נפגשו עם רבים מחכמי העדות השונות בארץ ישראל, ובתוכם הרב אברהם יצחק הכהן קוק והחכם באשי.^[8]

הוא נרצח באושוויץ בשנת 1943 עם גירוש יהודי הונגריה.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ מוזיאון העם היהודי בית התפוצות - Schweiger, Lazar (Alois)
^ ¹ ² Židovská náboženská obec Nitra, עדה
^ דף עד: אליעזר שווייגר, באתר יד ושם - רשות הזיכרון לשואה ולגבורה
^ קטלוקג יודאיקה ירושלים תשנ"ג א' - פריט 178
^ "רבי יצחק שוויגער עליו השלום - זכרונות", אפיריון <תרפ"ד>, בודפסט: שמואל מיללער, 1923-1924
^ קהילת יהודי טופולצ'אני, באתר "אנו – מוזיאון העם היהודי"
^ יהושוע רוברט ביכלר, קורות מקורות לקהילה יהודית - טופולצ'אני, להבות חביבה: ועדה להוצאת ספר זכרון לקהילת טופולצ'אני בישראל, 1975, עמ' 45-47
^ השיירה הגדולה בשנת תרס"ה, יהודי הונגריה מחקרים היסטוריים, תל אביב: האגודה לחקר תולדות יהודי הונגריה, תש"מ 1980, עמ' 175-215

[1] מוזיאון העם היהודי בית התפוצות - Schweiger, Lazar (Alois)

[:0-2] ¹ ² Židovská náboženská obec Nitra, עדה

[3] דף עד: אליעזר שווייגר, באתר יד ושם - רשות הזיכרון לשואה ולגבורה

[4] קטלוקג יודאיקה ירושלים תשנ"ג א' - פריט 178

[:1-5] "רבי יצחק שוויגער עליו השלום - זכרונות", אפיריון <תרפ"ד>, בודפסט: שמואל מיללער, 1923-1924

[6] קהילת יהודי טופולצ'אני, באתר "אנו – מוזיאון העם היהודי"

[:4-7] יהושוע רוברט ביכלר, קורות מקורות לקהילה יהודית - טופולצ'אני, להבות חביבה: ועדה להוצאת ספר זכרון לקהילת טופולצ'אני בישראל, 1975, עמ' 45-47

[8] השיירה הגדולה בשנת תרס"ה, יהודי הונגריה מחקרים היסטוריים, תל אביב: האגודה לחקר תולדות יהודי הונגריה, תש"מ 1980, עמ' 175-215

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]