שלמה צבי שיק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-edit-clear.svg
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
הרב שלמה צבי שי"ק עם צאצאיו: משמאל: הרב מאיר שטיין ואשתו אנטוניה שי"ק; הרב משה אהרון שי"ק ואשתו הנריאטה הרב ברכיהו שי"ק ואשתו שרה; הרב אברהם יעקב שי"ק ואשתו יסכה; הרב ד"ר משה שבתאי וייס ואשתו שרה שי"ק, 1899

הרב שלמה צבי בן נתן שי"ק (Schück[1]) המכונה הרשב"ן (1844-1916), רב קהילת קארצאג (Karcag) בהונגריה בין השנים 1869 ועד 1916[2]. הרב שי"ק הפגין דעות עצמאיות ונחשב לרב אורתודוקסי מתון ופתוח, דמות חריגה בנוף ההונגרי.[3]. הוא פרסם ספרים תורניים רבים] ומאמרים בכתבי עת בעברית, בגרמנית וביידיש. חיבוריו עוסקים בנושאים הלכתיים. בין הספרים שכתב: "סדור רשב"ן: פירוש חדש"[4], "ספר שו"ת רשב"ן"[5] ונוספים.

שני מאורעות כלל יהודיים השפיעו על הרב שי"ק ועל פועלו: האמנציפאציה בשנת 1867, והקרע ביהדות הונגריה בשנת 1871, בו התפלגה בין הנאולוגים, קהילות הססטוס קוו אנטה והאורתודוקסים.[2].

בעקבות שינויים אלה רצו היהודים ליהנות הפריחה התרבותית והכלכלית ומחופש לימוד בבתי ספר תיכוניים וגבוהים. הרב שי"ק היה מודע לשינויים ולקשיים הצפויים באורח החיים, אך בה בעת היה כמעט היחיד בדורו בין הרבנים החרדיים, שהתייחס בחיוב לעניין רכישת השכלה כללית. שניים משלושת בניו, למדו תורה אצל אביהם ולאחר מכן רכשו השכלה גבוהה בפרנקפורט, מעשה נועז ויוצא דופן בתקופתו[2].

העלייה לרגל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1905 עלה לרגל לארץ ישראל עם משלחת רבנים, והיה שותף לגיוס הכספים ולהקמת בית הכנסת במוצא, הפעיל עד היום.

הביקורת כלפי פועלו של הרב[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביקורת רבה נשלחה כלפי הרב הן מהמחנה החרדי והן מהמחנה הניאולוגי. חלק מהביקורת עסקה בנושאים אישיים - בלימודי בניו בגימנסיה ובאוניברסיטאות, ואפילו כלפי לבושו שדמה ללבוש רבני מערב אירופה[2].

משפחתו וצאצאיו של הרב שי"ק[עריכת קוד מקור | עריכה]

לרב שלמה צבי שי"ק ולאשתו רחל לבית רוזנפלד נולדו 5 ילדים

  1. אדולף-אברהם יעקב - נישא לג'וליה- ישכה לבית רוזנפלד, אשר נפטרה בגיל צעיר. ככל הידוע, צאצאיהם נרצחו כולם בשואה.
  2. אנטוניה - טאובה - נישאה לרב מאיר שטיין. כמה מצאצאיהם עלו לישראל וחיים בארץ.
  3. ברנט - ברכיה - נישא לשרה, בתו של הרב זינגר מקהילת הסטטוס קוו. ככל הידוע, צאצאיהם חיים בארצות הברית.
  4. מור - משה אהרון - אשר החליף את אביו בתפקיד רב הקהילה ונפטר משבץ מוחי בשנת 1940, ככל הנראה עקב המאורעות האנטישמיים. אשתו, הרבנית הנריאטה שיק נספתה באושוויץ. 3 מבין 4 ילדיהם נרצחו בשואה. אחד הבנים ניצל, עלה לארץ וצאצאיו חיים בישראל.
  5. שרלוטה - שרה - נישאה לרב משה שבתאי וייס, ד"ר ראבינער, שהוסמך בסמינר הילדסהיימר בברלין וכיהן כרב בקהילה לא אורתודוקסית בטורוק-סנט-מיקלוש. מרבית ילדיהם שרדו את השואה, עלו לישראל והקימו משפחות עניפות.

הרב ש"יק היה קרובו ותלמידו של המהר"ם שיק. שושלת היוחסין של משפחתו מגיעה עד הבעל התוספות יום טוב[1].

בשנת 1977 יצא לאור הספר תולדות קהילת קארצאג וקהילות מחוז נאדקונשאג שנכתב על ידי משה הרשקו (אביו של חתן פרס נובל לכימיה, פרופ' אברהם הרשקו), בן הקהילה ובו מידע מפורט גם אודות משפחת שי"ק, קורותיה וצאצאיה.

פטירתו ומקום קבורתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב שי"ק נפטר בשנת 1916 ונקבר באחוזת הקבר של משפחת שי"ק בעיר.

רבני הדור איתם עמד בקשר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב מאיר פערלס - קארולי, המהר"ם שיק - חוסט, דוד שיק - טוקאי, מרדכי הלוי הורוביץ - פרנקפורט, שמחה בונם סופר - פרנקפורט, צבי הלר - סיגאט, יהודה סופר - קרלבורג, יהודה לייב מרמורשטיין - סניצ'ה, פנחס שטיין - טורוק סנט מיקלוש, משה שבתאי וייס (חתנו), טורוק סנט מיקלוש, משה נתן הלוי יונגרייס, יוסף צבי גרוס, שמואל זאב הרשקו ואחרים.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 הרב שלמה צבי בן נתן שי"ק, ממשה עד משה, קאהן עט פריעד, 1903
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 משה הרשקו, תולדות קהילת קארצאג וקהילות מחוז נאדקונשאג, ועדת ההכנה של יוצאי קארצאג, 1977
  3. ^ Adam Ferziger, The Responsa of R. Solomon Zvi Schick, moderate in a sea of extremes
  4. ^ הרב שלמה צבי ש"יק, סדור רשב"ן: פירוש חדש, Verlag von Jos. Schlesinger's Buchhandlung, 1894
  5. ^ הרב שלמה צבי שי"ק, ספר שו"ת רמב"ן, 1904