לדלג לתוכן

אליצור רמלה (כדורסל נשים)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המונח "אליצור רמלה" מפנה לכאן. לערך העוסק בקבוצת הגברים, ראו אליצור נווה-דוד רמלה.
אליצור רמלה
אמצע
מידע כללי
תאריך ייסוד 1970 אליצור רמלה
2005 אליצור 'אחווה' רמלה
2015 אליצור 'נווה דוד' רמלה
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
אולם ביתי קריית מנחם, רמלה (2,000 מושבים)
תאריך פירוק 2005, 2015
כינוי נווה דוד רמלה
ליגה ליגת העל
יורוקאפ
יושב ראש שרית נשר
מנכ"ל ניסים רון
מאמן מויה טאצ'י
תארים
אליפויות 13
גביעים 6
תארים אירופאים גביע יורוקאפ: 1 (2010/2011)
תלבושת
מדי בית וחוץ של אליצור רמלה
תלבושת תלבושת בית
צבעי הקבוצה
תלבושת בית
תלבושת תלבושת חוץ
צבעי הקבוצה
תלבושת חוץ
עמוד הפייסבוק של הקבוצה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
סמל הקבוצה בעבר

אליצור רמלה (או אליצור נווה דוד רמלה) היא קבוצת כדורסל נשים ישראלית מהעיר רמלה, שמתמודדת בליגת העל בכדורסל נשים וגם ביורוקאפ. רמלה היא אחת מקבוצות כדורסל הנשים המובילות בישראל. הקבוצה זכתה 13 פעמים באליפות ישראל ו-6 פעמים בגביע המדינה והיא קבוצת הנשים הישראלית הראשונה והיחידה שזכתה בטריפל שבו זכתה בגביע היורוקאפ, באליפות ליגת העל ובגביע המדינה בעונת 2011. הקבוצה מנוהלת על ידי עמותה ציבורית ומארחת באולמה הביתי בהיכל הספורט העירוני בקריית מנחם בגין שברמלה (המכיל כ-2,000 מקומות ישיבה). הקבוצה פורקה פעמיים ב-2005 וב-2015, אך הוקמה מחדש פעמיים בשמות שונים.

הקבוצה הצטרפה לליגת העל בעונת 1992/1993, כבר באותה עונה דורגה בצמרת וסיימה שנייה, והפסידה בגמר הגביע לאליצור חולון. הזכייה הראשונה באליפות הייתה בעונת 1995/1996 תחת הדרכתו של המאמן רמי חלפון, כאשר שחקניותיה הבולטות היו אורלי גרוסמן, ויקה רודובסקי ולירון קופילוב ששיחקו גם בנבחרת ישראל בצוותא עם מילה ניקוליץ'. רמלה זכתה בתואר על חשבונה של אליצור חולון שזכתה ב-19 האליפויות שלפני כן. בעונה זו קבעה שיא ניצחונות רצופים של 14 משחקים. רמלה הגיעה גם לגמר הגביע בו הפסידה לאליצור חולון. החל מאותה עונה רמלה הפכה לאחת הקבוצות הדומיננטיות בליגה.

בעונת 1997/1998 זכתה הקבוצה באליפות המדינה השנייה תחת המאמן מאיר אליהו כאשר שחקניותיה הבולטות היו לימור מזרחי ויקה רודובסקי, קלי בושה, וסימון אדוארדס, אשר הגיעה באותה עונה באירופה לשלב חצי הגמר בגביע רונקטי. רמלה הגיעה גם לגמר הגביע בו הפסידה לאליצור חולון. עד שנת 1998 הייתה לקבוצה יריבות ספורטיבית עם אליצור חולון, אך החל מ-1999 החלה היריבות מול א.ס. רמת השרון שהייתה היריבות הבולטת יותר עקב ירידת קרנה של אליצור חולון.

בעונת 1999/2000 זכתה הקבוצה באליפות המדינה השלישית תחת המאמנת נועה ריקנטי, בסדרת גמר הפלייאוף ניצחה רמלה 1-3 את נירוסופט כרמיאל. בסיום המשחק הרביעי של סדרת הגמר פוטר המאמן עדני דגן. רמלה שיחקה ביורוליג, בעונת 2000/01. היא השתתפה במפעל גם בעונות 1996/97 ו-1998/99 אך לא עברה את שלב הבתים.

הקבוצה זכתה בדאבל בעונת 2003/2004 תחת הדרכתו של המאמן טל נתן, כאשר השחקניות הבולטות היו לירון כהן, אמבר הול ואינה גורביץ' בסדרת הגמר ניצחה רמלה 1-3 את מכבי רמת חן[1]. בעונת 2004/2005 ניצחה רמלה את א.ס. רמת השרון 1-3 בסדרת הגמר וזכתה באליפות שנייה ברציפות וחמישי למועדון, השחקניות המובילות היו אינה גורביץ', קריסטל רובינסון, שאמיקה כריסטון, דראגוסלבה ז'אקולה ואירנה אוסיפובה. בסיום המשחק הראשון של סדרת הגמר פוטר המאמן טל נתן בשידור חי בטלוויזיה. רמלה הגיעה גם לגמר הגביע בו הפסידה לא.ס. רמת השרון.

בקיץ 2005 פורקה הקבוצה לאחר זכייה באליפות המדינה, עקב חוב של 3 מיליון שקל למס הכנסה מינה בית המשפט מפרק לקבוצה. אך הקבוצה שבה לליגת העל לאחר עונה אחת, עם עלייתה מהליגה הלאומית של הקבוצה שהוקמה מחדש לאחר איחוד עם קבוצת הבת ונקראה אליצור 'אחווה' רמלה, תחת בעלותו של שבתאי קלמנוביץ'.

בעונת 2006/2007 זכתה הקבוצה בדאבל שלישי לאחר שנת היעדרות בליגה הבכירה תחת המאמן אלי רבי, כאשר השחקניות הבולטת היו מוניק קורי, לייני סלווין, ולטויה תומאס ובעונה שלאחר מכן 2007/2008 היא זכתה בדאבל רביעי בתולדותיה כאשר השחקנית הבולטת הייתה שי דורון, אינה גורביץ', קטיה אברמזון ושריל בייקר ואף העפילה לחצי גמר היורוקאפ. בשנת 2007 גברה רמלה על רמת השרון בגמר גביע המדינה, וכך גם ב-2008. בעונה שלאחר מכן 2008/2009 הודחה רמלה ברבע גמר הגביע לאחר שהפסידה לבנות השרון. היא העפילה לגמר הפלייאוף של הליגה, אך הפסידה בו לא.ס. רמת השרון.

בעונת 2009/2010 התמנתה בפעם השנייה נועה רקנאטי לתפקיד המאמנת, והובילה את הקבוצה למקום השלישי. הקבוצה העפילה לגמר גביע המדינה, אך נוצחה על ידי א.ס. רמת השרון. בשלב הפלייאוף, הודחה רמלה בשלב חצי הגמר לאחר הפסד 1–3 למכבי בנות אשדוד.

בעונת 2010/2011 תחת הדרכתו של מאמן הקבוצה עדן ענבר זכתה הקבוצה בשלושה תארים: באליפות המדינה, אחרי שניצחה בגמר הפלייאוף את מכבי בנות אשדוד, בגביע המדינה אחרי שניצחה את מכבי רמת חן וגם בגביע היורוקאפ לאחר שניצחה בגמר את קבוצת אראס הצרפתית[2][3][4], בדרך לגמר היא הדיחה את גראן קנריה הספרדית ברבע הגמר ואתנייקוס היוונית בחצי הגמר. בכך הייתה לקבוצת כדורסל הנשים הראשונה בישראל שזכתה בתואר אירופאי ובטרבל. כמו כן, שחקנית הקבוצה ליקו ווילינגהאם נבחרה ל-MVP של ליגת היורוקאפ, והשחקנית טנישה רייט, נבחרה לחמישייה הראשונה. כמו כן, השחקניות הבולטות היו גם שי דורון ואורנית שוורץ. באוקטובר 2011 הפסידה אליצור רמלה למחזיקת היורוליג, סלמנקה, במשחק הסופרקאפ האירופי היוקרתי. בסיום העונה, הגיעה הקבוצה עד לסדרת הגמר של אליפות הליגה, אך הפסידה לקבוצת מכבי בנות אשדוד בסדרת הגמר 3-2.

החל מעונה זו החלה יריבות ספורטיבית חדשה עם מכבי בנות אשדוד שהייתה היריבות הבולטת יותר עקב ירידת קרנה של א.ס. רמת השרון.

בעונת 2012/2013 זכתה באליפות התשיעית בתולדותיה, לאחר שניצחה 3–2 בסדרת הגמר את מכבי בנות אשדוד. בעונת 2013/2014 זכתה בגביע המדינה החמישי בתולדותיה השחקניות הבולטות היו נעמה שפיר, תמרה ג'יימס, אליסון הייטאוור וקטיה לויצקי.[5] בחודש אפריל 2014 הגיעה הקבוצה למעמד גמר הפלייאוף והפסידה 1–3 למכבי בנות אשדוד. המאמן עדן ענבר אימן את הקבוצה משך 5 עונות וזכה לאהדה גדולה מהקהל של הקבוצה.

בעונת 2014/2015 הקבוצה הודחה ברבע גמר גביע המדינה על ידי קבוצת מכבי בנות אשדוד לאחר הפסד חוץ 57:40. באותה עונה הובסה הקבוצה 0-3 על ידי מכבי בנות אשדוד בסדרת גמר הפלייאוף וסיימה את עונת 2014/15 ללא תואר.

ב-1 באוקטובר 2015 פורקה הקבוצה בפעם השנייה עקב חוב של 200 אלף יורו אחרי שהפסידה בשורה של בוררויות למוסדות פיב"א[6].

אוהדי אליצור 'אחווה' רמלה עברו מקבוצת האם שפורקה ב-2015 לאליצור 'נווה דוד' רמלה קבוצת הבת מהליגה הלאומית בכדורסל נשים והציבו לעצמם מטרה להשיב את אליצור רמלה לליגת העל בכדורסל נשים. הקבוצה הצליחה במטרתה ובאפריל 2017 העפילה לליגת העל. הקבוצה חזרה לשחק בליגת העל החל מעונת 2017/2018 ומכונה אצל רבים "אליצור רמלה" אל אימון הקבוצה בליגת העל חזר אלי רבי, רמלה הגיעה עד לסדרת גמר הפלייאוף בו הובסה 0–3 למכבי בנות אשדוד.

בעונת 2018/2019 זכתה הקבוצה באליפות המדינה בפעם העשירית עם ניצחון 0-3 בסדרת הגמר על מכבי בנות אשדוד וגם בגביע המדינה בפעם השישית בהיסטוריה בניצחונה במשחק הגמר 58:72 על מכבי רמת חן, ובכך השלימה דאבל וחזרה למרכז הבמה בכדורסל הנשים הישראלי[7]. השחקניות הבולטות היו טיפאני מיטשל שנבחרה לשחקנית המצטיינית, אליסון הייטאוור, ג'יימי נארד ושירן צעירי.

בעונת 2020/2021 התמנתה למאמנת הקבוצה שירה העליון העפילה לשלב שמונה הגדולות במפעל היורוקאפ[8], והגיעה לגמר הגביע בו הפסידה למכבי עירוני רמת גן. בעונת 2021/2022 הגיעה הקבוצה באירופה לשלב 32 האחרונות ביורוקאפ, היא גם זכתה באליפות המדינה בפעם ה-11 עם ניצחון 3–2 על מכבי בנות אשדוד[9], השחקניות הבולטות היו אליסה בארון שזכתה ב-MVP של סדרת הגמר, אמה קאנון, קריסטל דנג’רפילד, וגילי אייזנר.

בעונת 2022/2023 רמלה התחילה במוקדמות היורוליג לאחר 21 שנה שלא השתתפה במפעל אך לא העפילה, בהמשך העונה העפילה לשלב שמונה הגדולות במפעל היורוקאפ[10][11], וסימה במקום השני בליגה הסדירה. רמלה ניצחה 3–2 בסדרת הגמר של העונה על מכבי בנות אשדוד והקנה לה אליפות שנייה ברציפות ו-12 בתולדותיה. השחקניות הבולטות היו שאקירה אוסטין שנבחרה ל-MVP של העונה[12], אלינה בבקינה, אליסה בארון ואלישה קלארק.

בעונת 2023/2024 התמנה למאמן הקבוצה דני גוט, רמלה הייתה אמורה להשתתף ביורוקאפ והיא שובצה ישירות בשלב הבתים[13]. עם זאת, בעקבות פרוץ מלחמת חרבות ברזל לא יכלה הקבוצה לארח משחקים בביתה והיא לא השתתפה במפעל[14]. רמלה ניצחה 3–0 בסדרת הגמר של העונה על הפועל לב ירושלים והקנה לה אליפות שלישית ברציפות לראשונה בתולדותיה, השחקניות הבולטות היו קפטנית הקבוצה עדן רוטברג שנבחרה ל-MVP של העונה[15], ג'ני סימס ודניאל רבר. רמלה גם הגיעה לגמר הגביע בו הפסידה להפועל לב ירושלים 74:87[16].

תארים והישגים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • יורוקאפ:
    • זכייה (1): 2010/2011
    • חצי גמר (1): 2007/2008
  • ליגת העל:
    • אליפות (13): 1995/1996, 1997/1998, 1999/2000, 2003/2004, 2004/2005, 2006/2007, 2007/2008, 2010/2011, 2012/2013, 2018/2019, 2021/2022, 2022/2023, 2023/2024
    • מקום שני (7): 1992/1993, 2002/2003, 2008/2009, 2011/2012, 2013/2014, 2014/2015, 2017/2018
  • גביע המדינה:
    • זכייה (6): 2003/2004, 2006/2007, 2007/2008, 2010/2011, 2013/2014, 2018/2019
    • גמר (12): 1992/1993, 1993/1994, 1994/1995, 1995/1996, 1996/1997, 1997/1998, 1998/1999, 2002/2003, 2004/2005, 2009/2010, 2020/2021, 2023/2024
  • טורניר אליצור:
    • זכייה (2): 2010/2011, 2012/2013
    • גמר (2): 2009/2010, 2013/2014
  • גביע האיגוד:
    • זכייה (2): 2015/2016, 2016/2017

סגל הקבוצה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
אליצור רמלה
שחקנים מאמנים
עמדה # ארץ שם גובה (מטר) תאריך לידה
SG 4 ישראלישראל עדן רוטברג (ק) 1.70 1 ביולי 1998
PG 5 ישראלישראל אופיר לביא 1.61 31 בינואר 1997
SG 7 ארצות הבריתארצות הברית ישראלישראל ג'ני סימס 1.83 21 באפריל 1994
PF ארצות הבריתארצות הברית טרזה פלאייסנס 1.96 18 במאי 1992
SG 9 סרביהסרביה ישראלישראל מיה ניקוליץ' 1.73 30 באוקטובר 2005
PG 10 ישראלישראל צליל וטורי 1.74 21 ביוני 1998
SG ארצות הבריתארצות הברית אלכסיס פרינס 1.88 5 בפברואר 1994
C קרואטיהקרואטיה פטרישיה בורה 1.90 30 ביולי 1996
PF 13 מונטנגרומונטנגרו בואנה קובסביץ' 1.91 9 בנובמבר 1996
SG 15 ישראלישראל אופיר קירשטיין 1.72 14 באוגוסט 2002
PF/C 22 אורוגוואיאורוגוואי ישראלישראל ג'וליאנה פרז 1.85 6 באפריל 2004
SF 26 ישראלישראל טל לב 1.79 4 בספטמבר 1997
SG ארצות הבריתארצות הברית ישראלישראל ניב יאיר 1.70 30 באוקטובר 2005
מאמן:

מקדוניהמקדוניה קוסובוקוסובו מויה טאצ'י

עוזרי מאמן:
סרביהסרביה ישראלישראל מילה ניקוליץ'

עודכן בתאריך: 29 בספטמבר 2024[17]

שחקניות בולטות בעבר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמני עבר בולטים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ אריה ליבנת, הקבוצה החלומית של טל נתן השלימה את המשימה, באתר הארץ, 21 באפריל 2004
  2. ^ רענן וייס, היסטוריה בכדורסל הישראלי: גביע אירופה לרמלה, באתר ynet, 24 במרץ 2011
  3. ^ מערכת one, ‏היסטוריה: רמלה ניצחה את אראס וזכתה ביורוקאפ, באתר ONE‏, 24 במרץ 2011
  4. ^ רענן וייס, "אירופה צהובה": עשור לזכייה של אליצור רמלה ביורוקאפ, באתר ynet, 24 במרץ 2021
  5. ^ רענן וייס, אליצור רמלה מחזיקת הגביע לנשים, באתר ynet, 6 במרץ 2014
  6. ^ אור שקדי‏, כדורסל נשים: אליצור רמלה מתפרקת בגלל חובות כספיים, באתר וואלה, 30 בספטמבר 2015
  7. ^ הדר אקריש, ‏יש דאבל: אליצור רמלה זכתה באליפות המדינה, באתר ONE‏, 8 באפריל 2019
  8. ^ אליצור רמלה נוה דוד הודחה מהיורוקאפ בשמינית הגמר, באתר וואלה, 17 במרץ 2021
  9. ^ יובל בר, ‏בפעם ה-11: אליצור רמלה אלופת המדינה, באתר ONE‏, 25 באפריל 2022
  10. ^ יובר בר, ‏תעפיל לחצי גמר? רמלה ניצחה 75:80 את ונציה, באתר ONE‏, 23 בפברואר 2023
  11. ^ איתי קאשי, ‏"גמר יורוקאפ? חייבות להתפקס לונציה", באתר ערוץ הספורט, 1 במרץ 2023
  12. ^ רענן וייס, בפעם השנייה ברציפות - ואחרי דרמה גדולה: אליצור רמלה אלופת ליגת העל לנשים, באתר ynet, 27 באפריל 2023
  13. ^ רמה"ש ורמלה ישחקו ביורוקאפ בעונת 23/24, באתר מנהלת ליגת העל לנשים בכדורסל, ‏14 ביולי, 2023
  14. ^ אתר למנויים בלבד הפועל ירושלים תארח את משחקיה בבלגרד. פיב"א הדיחה את אליצור רמלה מהיורוקאפ לנשים, באתר הארץ, 28 באוקטובר 2023
  15. ^ ynet ספורט, בפעם השלישית ברציפות: אליצור רמלה אלופת הנשים, באתר ynet, 15 באפריל 2024
  16. ^ צור מרגוליס, ‏סנסציה: לב ירושלים זכתה בגביע המדינה לנשים, באתר ONE‏, 7 במרץ 2024
  17. ^ [ סגל הקבוצה] באתר הרשמי
  18. ^ נועם שגב, "ראשון בדרמה" מודל 2002, באתר ynet, 10 ביולי 2001