לדלג לתוכן

מכבי בנות אשדוד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מכבי בנות אשדוד
מידע כללי
תאריך ייסוד 1974
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
אולם ביתי הקריה, אשדוד (2,100 מושבים)
ליגה ליגת העל הישראלית
יורוקאפ
יושב ראש טלי קריאף
מנכ"ל אורי בן סימון
מאמן שירה העליון
צבעי תלבושת צהוב כחול
תארים
אליפויות 6
גביעים 5
תארים אחרים 2 ׁ(טורניר אליצור)
תלבושת
מדי בית וחוץ של מכבי בנות אשדוד
תלבושת תלבושת בית
צבעי הקבוצה
תלבושת בית
תלבושת תלבושת חוץ
צבעי הקבוצה
תלבושת חוץ
www.bnot-ashdod.co.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מחלקות פעילות
של מכבי אשדוד
כדורגל (גברים) כדורסל (גברים) כדורסל (נשים)
כדורעף (גברים) בדמינטון שחייה

מכבי בנות אשדוד היא קבוצת כדורסל ישראלית המתמודדת בליגת העל בכדורסל נשים ובטורניר היורוקאפ. אולמה הביתי של הקבוצה הוא "היכל טוטו הקריה" שבאשדוד.

הקבוצה הוקמה בשנת 1974 על ידי מלכה ברש, (שחקנית מכבי תל אביב ונבחרת ישראל), שאספה קבוצת נערות בעיר והצליחה לגבש ולאמן אותן לקבוצה תחרותית במסגרת ליגה. הקבוצה נרשמה לראשונה בעונת 1975/1976 באיגוד הכדורסל תחת אגודת מכבי אשדוד.

בשנים הראשונות שיחקה הקבוצה בליגה א' (מחוז מרכז) והתבססה על שחקניות מקומיות כגון: המאמנת/שחקנית מלכה ברש, סיגל וצהלה סוגבקר, מרי אסייג, דניאלה אילוז, הלן סדרס, גלית אזוגי, שרון בנישתי, אידית כהן, שגית בן טובים ואיריס וקסמן.

בעונת 1983/1984 העפילה הקבוצה לליגה הארצית.

בעונת 1992/1993 (עם המאמנת מלכה ברש), העפילה הקבוצה לליגה הלאומית. השחקניות הבולטות היו: מירי ברוש, שרית פרג' ואירן אלקי.

בעונת 2000/2001 (עם המאמן טל אריה) הגיע המפנה והקבוצה התמודדה מול מכבי תל אביב על הכרטיס לליגת העל וסיימה במקום הראשון בליגה הלאומית, אך "ויתרה" על השתתפותה בליגה הבכירה עקב בעיות תקציביות של המועדון.

בעונה שלאחר מכן (2001/2002), עם צירופה של השחקנית ויקה רודובסקי, התמודדה הקבוצה שוב על הכרטיס הנכסף ושוב זכתה בו והפעם "אישרה" את השתתפותה, לראשונה בתולדותיה בליגת העל.

ניצחון הבכורה של הקבוצה בליגת העל הגיע רק במחזור ה-9 (54-71) מול קבוצת מכבי רעננה. למרות שמונה הפסדים בפתיחת העונה, עם המאמן טל אריה שחזר מרמלה, עשתה הקבוצה את הבלתי ייאמן והעפילה לחצי גמר הפלייאוף מול אליצור רמלה אך הפסידה בסדרה זו 3-2.

בעונת 2003/2004 עלתה הקבוצה לשלב חצי גמר גביע המדינה, שם נוצחה על ידי קבוצת אליצור רמלה 84-64.

בתחילת עונת 2009/2010 זכתה הקבוצה בטורניר אליצור כשניצחה במשחק הגמר את קבוצת אליצור רמלה 82-84. טורניר הפותח רשמית את עונת המשחקים, אשר התקיים ביישובי עוטף עזה. הזרה האמריקנית של אשדוד נטשה לייסי נבחרה ל-MVP של משחק הגמר. בהמשך העונה סיימה הקבוצה כסגנית אלופה, ניצחה בשלב רבע הגמר את קבוצת בנות השרון (3–0), בהמשך ניצחה בשלב חצי הגמר את קבוצת אליצור רמלה (3–1) והעפילה לראשונה בתולדותיה לסדרת גמר הפלייאוף על האליפות מול אלקטרה רמת השרון, שם נוצחה (3–1).

בעונת 2010/2011, עם המאמן עדני דגן, סיימה הקבוצה שוב כסגנית אלופה כשהפסידה בסדרת גמר הפלייאוף לאליצור רמלה (3–0).

בעונת 2011/2012 זכתה הקבוצה לראשונה בתולדותיה בגביע המדינה, לאחר ניצחון בגמר מול קבוצת אלקטרה רמת השרון 50-63. בסיום העונה זכתה גם לראשונה באליפות ליגת העל, לאחר ניצחון (2-3) בסדרת גמר הפלייאוף מול קבוצת אליצור רמלה ובכך השלימה "דאבל היסטורי" בתולדות המועדון.

ב-7 בפברואר 2013 זכתה הקבוצה, בפעם השנייה ב"גביע המדינה", לאחר שגברה על קבוצת הפועל פתח תקווה בתוצאה 68-95. באפריל הפסידה 2-3 בסדרת הגמר את האליפות לאליצור רמלה.

בתחילת עונת 2013/2014, בעקבות תמיכה כלכלית של קבוצת הכדורגל מ.ס. אשדוד, שינתה הקבוצה את שמה ל"מ.ס. בנות אשדוד". כמו כן שונו צבעי התלבושת והלוגו הרשמי לצבעי צהוב ואדום. ב-23 באוקטובר 2013 זכתה הקבוצה בפעם השנייה בגביע ווינר לאחר ניצחון בגמר 70-76 מול קבוצת אליצור רמלה.

באפריל 2014 זכתה הקבוצה באליפות המדינה בפעם השנייה בתולדותיה לאחר שגברה בסדרת הגמר 1-3 על אליצור רמלה.

באמצע חודש מרץ 2015 חזרה הקבוצה למרכז הספורט מכבי לאחר שנתיים תחת השם "מ.ס", בנוסף הוחלט להנציח את זכרו של חייל צה"ל בן וענונו שנפל במבצע צוק איתן[1].

בתאריך 16 באפריל 2015 זכתה הקבוצה באליפות ה-3 בתולודותיה לאחר שהביסה 3–0 בסדרת הטוב מ-5 את היריבה המושבעת אליצור רמלה.

ב-17 במרץ 2016 זכתה בפעם השלישית בגביע המדינה לאחר שהביסה בקלילות 70-49 את מכבי רמת חן.

ב-18 באפריל 2016 זכתה הקבוצה באליפות ה-4 בתולדותיה (והשלישית ברציפות) לאחר שגברה 3–2 על מכבי רמת חן בסדרת הטוב מ-5 והשלימה זכייה בדאבל שני בתולדותיה.

ב-20 באפריל 2017 זכתה הקבוצה באליפות ה-5 בתולדותיה (והרביעית ברציפות) לאחר שגברה 3–1 על מכבי רמת חן בסדרת הטוב מ-5.

ב-9 באפריל 2018 זכתה הקבוצה באליפות ה-6 בתולדותיה (והחמישית ברציפות) לאחר שגברה 0-3 על אליצור רמלה בסדרת הטוב מ-5 והשלימה זכייה בדאבל שלישי בתולדותיה.

ב-2020 הליגה הופסקה בשל מגפת הקורונה העולמית והקבוצה סיימה במקום השני בלבד לאחר שהליגה הוקפאה.

ב-2021 ו-2022 הגיעה הקבוצה להיות סגנית האלופה פעמיים ברצף, לאחר שהפסידה פעמיים 2-3 בגמר הליגה למכבי עירוני רמת גן ולאחר מכן לאליצור רמלה בהתאמה.

ב-19 בינואר 2023, זכתה הקבוצה בגביע המדינה החמישי שלה כאשר גברה 78:84 על מכבי חיפה, לאחר משחק דרמטי שכלל הארכה.

במפעלים האירופיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת עונת 2011/2012 אישרה הקבוצה את השתתפותה לראשונה בתולדותיה במפעל האירופאי, של גביע היורוקאפ ולא עברה את שלב הבתים.

ב-6 ביולי 2014 הוגרלה הקבוצה לשחק בבית A של היורוקאפ ביחד עם קבוצת דינמו מוסקבה, אלופת אירופה נכון לאותה התקופה. ב-6 בנובמבר 2014 גברה הקבוצה בבית לעיני 1800 אוהדים על אלופת אירופה דינמו מוסקבה בתוצאה 78:71 ובחוץ ניצחה אותה 76:59. בתאריך 4 בדצמבר 2014 העפילה הקבוצה באופן מעשי לשמינית גמר גביע היורוקאפ ובתאריך 18 בדצמבר ניצחה 78:61 את אדנה בוטאס והעפילה לשמינית הגמר דרך המקום הראשון בביתה.

ב-22 בינואר 2015 ניצחה הקבוצה 60:50 את צ'בטקה הרוסית, השלימה ניצחון כפול (לאחר 71:67 במשחק הראשון) והעפילה לראשונה בתולדותיה לרבע גמר גביע היורוקאפ. ב-11 בפברואר 2015 הביסה הקבוצה בחוץ 60:87 (137-165 בסיכום שני מפגשים) את "אוניקה שופרון" ההונגרית ועלתה לחצי גמר היורוקאפ. ב-26 בפברואר 2015 ניצחה הקבוצה בביתה את וילאנובה ליל ב-9 נקודות הפרש, כעבור שבוע ב-5 במרץ 2015 הקבוצה שיחקה בחוץ והייתה צריכה לנצח או להפסיד עד 8 נקודות. אך הקבוצה הפסידה ב-16 הפרש ובכך סיימה את דרכה בגביע היורוקאפ בשלב חצי הגמר תוך כדי שהיא זוכה למחמאות רבות מצד פוליטיקאים וגופי תקשורת רבים.

בחודש יוני 2016 הקבוצה נרשמה שוב למפעל היורוקאפ לאחר היעדרות של שנה אחת.

בדצמבר 2016 צלחה הקבוצה את שלב הבתים והבטיחה את עלייתה לשלב הבא.

המסע האירופאי של עונת 2014/15 בנוסף להצלחותיה הרבות של הקבוצה גרמו לה פופולריות רבה בקרב תושבי העיר אשדוד ורבים מהם מגיעים כמידי שבוע למשחקי הקבוצה, בנוסף הקבוצה היא מהבודדות בליגת העל בכדורסל נשים שאוהדיה מגיעים גם למשחקי החוץ.

תארים והישגים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • ליגת העל:
    • אליפות (6): 2011/2012, 2013/2014, 2014/2015, 2015/2016, 2016/2017, 2017/2018
      • סגנית (8): 2009/2010, 2010/2011, 2012/2013, 2018/2019, 2019/2020, 2020/2021, 2021/2022, 2022/2023
  • גביע המדינה:
    • זכייה (5): 2011/2012, 2012/2013, 2015/2016, 2017/2018, 2022/2023
      • סגנית (1): 2013/2014

סגל הקבוצה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעודכן ל-6 במרץ 2023

מספר מדינה שם גובה שנת לידה עמדה
1 לטביהלטביה אילזה ג'ייקובסון 1.68 1994 רכזת
2 ארצות הבריתארצות הברית נטישה היידמן 1.73 1997 קלעית
3 ישראלישראל דניאל חג'ג' 1.65 1992 קלעית
4 ישראלישראל טל סהר 1.80 1999 סמול פורוורד
5 ישראלישראל אלכס כהן 1.95 1993 פאוור פורוורד
6 ישראלישראל מאי דיין (קפטן) 1.70 1994 רכזת/קלעית
8 אוסטרליהאוסטרליה ליז קמבייג' 2.06 1991 סנטר
13 ישראלישראל דרו אדלמן 1.93 1995 פאוור פורוורד
15 ישראלישראל ג'וי אוסיגווי 1.70 2003 קלעית
21 ארצות הבריתארצות הברית קאלאני בראון 2.01 1997 סנטר
32 ארצות הבריתארצות הברית שאטורי ווקר 1.80 1994 קלעית
40 ישראלישראל יערה יצחקי 1.70 1998 רכזת

שחקניות בולטות בעבר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחלקת הנערות והילדות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המועדון מפעיל 6 קבוצות מצליחות נערות-א (לאומית), נערות-א (מחוזית), נערות-ב עתיד (לאומית), נערות-ב הישג (מחוזית), ילדות וקטסל.

בנוסף לכך, הקבוצה מפעילה בית ספר לכדורסל כבסיס למחלקת הנערות שמהן נבנה העתיד של המועדון.

גלריית תמונות

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ רענן וייס, כדורסל נשים: אשדוד חוזרת לשמה המקורי, באתר ynet, 22 במרץ 2015.