ליגת העל בכדורסל נשים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ליגת העל בכדורסל נשים
עונת 2023/2024 בליגת העל בכדורסל נשים
כינוי ליגת אתנה Winner
תחום כדורסל נשים
ארגון מנהלת ליגת העל בכדורסל נשים
איגוד הכדורסל בישראל
מדינות ישראלישראל ישראל
קבוצות 10 עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1957–הווה (כ־67 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
שמות קודמים הליגה הלאומית בכדורסל נשים
אלופה נוכחית אליצור רמלה (12)
מירב הזכיות אליצור תל אביב (14)
מפעל מקביל גביע המדינה בכדורסל נשים
מפעל נמוך הליגה הלאומית בכדורסל נשים עריכת הנתון בוויקינתונים
www.wbl.co.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
נטע רפאל (בכחול, אליצור תל אביב) ודקיה כהן (בלבן, הפועל ראשון לציון) במשחק בין הקבוצות בהיכל הספורט גן נחום, ראשון לציון, 2021

ליגת העל בכדורסל נשים (נקראת גם "ליגת אתנה Winner") היא הליגה הבכירה בכדורסל נשים בישראל. הליגה, שנקראה בעבר "הליגה הלאומית בכדורסל נשים", מנוהלת על ידי מנהלת ליגת העל בכדורסל נשים.

אלופת הליגה לעונת 2022/2023 היא קבוצת אליצור רמלה, בפעם ה-12 בתולדותיה. אליצור תל אביב היא שיאנית הזכיות בליגה עם 14 אליפויות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הליגה הראשונה בכדורסל נשים הוקמה בשנת 1957. בתחילה הליגה הייתה מחולקת לשתי טבלאות (צפון ודרום) ואלופות המחוזות היו משחקות ביניהן משחק אחד מכריע על האליפות. בלטו בה אגודות נשים של מועדוני כדורסל ותיקים כגון מכבי תל אביב, הפועל תל אביב והפועל ירושלים, ושתי הראשונות היו לזוכות הכמעט בלעדיות במהלך שני העשורים הראשונים. הדבר השתנה רק בשנת 1976, עת ייסדה אליצור תל אביב שליטה ארוכה בליגה ושרשרת אליפויות שנמשכה 19 שנים (כולל זכיות של אליצור חולון, עימה התאחדה בסוף שנות ה-80). מאמצע שנות ה-90 חל שינוי ומאבקי האליפות ניטשו בעיקר בין קבוצת אלקטרה רמת השרון לאליצור רמלה.[1] בעשור השני והשלישי של המאה ה-21 שלטו בליגה בעיקר רמלה (5 אליפויות) ומכבי בנות אשדוד (6), כשאחת מהן הופיע בגמר בכל שנה 2007 ונערכו ביניהן תשעה גמרים ישירים (חמש זכיות לרמלה וארבע לאשדוד) כולל חמישה ברציפות בשנים 2011–2015.

הקבוצות הזוכות במקומות העליונים בליגה או בגביע המדינה משתתפות בליגת היורוקאפ, בה מתחרות קבוצות בעלות הישגים דומים מרחבי אירופה. אלקטרה רמת השרון הגיעה לגמר בעונת 1999 ולמקום שלישי בעונת 2005, ואליצור רמלה הצליחה לזכות בגביע היורוקאפ בעונת 2011.

משחקי הליגה משודרים בערוץ הספורט. זוהי ליגת הנשים היחידה בישראל שמשחקיה משודרים בשידור חי.[2] על אף חשיבותה של הליגה לעתיד ענף כדורסל הנשים בישראל, כבר מספר שנים שבכל פתיחת עונה מתקשה מנהלת הליגה להבטיח את קיומה הכלכלי. נושא זה נידון בבג"ץ בשנת 2016 בטענה כי הליגה מופלית מבחינה תקציבית ביחס לכדורגל ולכדורסל גברים.[2] כתוצאה מהגשת העתירה התחייב משרד התרבות והספורט לחתום על הסכם שיווק מתחדש רב שנתי בין המנהלת לפרויקט אתנה וכן להכפלה פי שלושה של התמיכות הכספיות הישירות המועברות מהמועצה להסדר ההימורים לקבוצות ליגת העל, שנקראת על כך "ליגת אתנה Winner".

הקבוצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרכב הליגה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר הקבוצות בליגה אינו קבוע ונע בין 8 ל-10 בהתאם להחלטת מנהלת הליגה. ההחלטה על עליית ליגה או ירידה מורכבת בענף זה בעיקר מההיבט התקציבי ויכולת להעמיד תקציב ראוי לליגה הבכירה.

הקבוצות בליגה בעונת 2023/2024[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעונה זו הליגה כוללת 10 קבוצות:

קבוצה עיר נוסדה אולם ביתי מושבים
א.ס. רמת השרון רמת השרון 1986 אולם אורנים 1,000
אליצור חולון חולון 1971 היכל הספורט קציר 700
אליצור רמלה רמלה 1970 היכל הספורט קריית מנחם 2,000
אס"א ירושלים ירושלים 1964 מרכז קוסל גבעת רם 500
הפועל לב ירושלים ירושלים 2021 היכל הספורט מלחה 2,000
הפועל פתח תקווה פתח תקווה 1960 אולם יצחק שמיר 400
הפועל ראשון לציון ראשון לציון 2004 היכל הספורט גן נחום 1,500
מכבי בנות אשדוד אשדוד 1974 היכל טוטו הקריה 2,200
מכבי עירוני רמת גן רמת גן 1973 אולם זיסמן 1,500
מכבי חיפה חיפה שנות ה-70 אולם ביכורים 750

שיטת המשחקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הליגה הסדירה משוחקת בשיטת שני סבבים של 9 משחקים בכל סיבוב, ובסיום העונה הסדירה הקבוצות שסיימו במקומות 1–6 מעפילות לפלייאוף העליון והקבוצות שסיימו במקומות 7–10 משחקות בפלייאוף התחתון.

הפלייאוף העליון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקבוצות שהעפילו לפלייאוף העליון ממשיכות בסבב משחקים אחד של 5 משחקים בשיטה של המשך הליגה תוך שמירת הנקודות מהליגה הסדירה, ובסיום הסבב 4 הקבוצות שסיימו במקומות 1–4 מתמודדות בשיטת הפיינל פור. הקבוצה במקום ה-1 משחקת מול הקבוצה במקום ה-4 והקבוצה במקום ה-2 משחקת מול הקבוצה במקום ה-3 בסדרות הטוב מ-5, כשלמדורגת גבוה יותר יש יתרון ביתיות.

שתי המנצחות בסדרות חצי הגמר מעפילות לגמר, של הטוב מ-5 שבסיומו מוכתרת אלופת המדינה.

הפלייאוף התחתון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקבוצות שסיימו במקום 7–10 ממשיכות בסבב נוסף בשיטה של המשך הליגה תוך שמירת הנקודות מהליגה הסדירה. כל קבוצה משחקת 3 משחקים בסבב זה, והקבוצה שמסיימת אחרונה בסיום הסבב יורדת לליגה הלאומית.

הקבוצות שסיימו במקומות 7–8 את העונה הסדירה מארחות שני משחקי בית, והקבוצות שסיימו במקומות 9–10 מארחות משחק בודד.

זכיות לפי עונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה אלופה סגנית סדרת הגמר
1957/58 מכבי תל אביב משחק אליפות
1958/59 מכבי תל אביב
1959/60 הפועל ירושלים הפועל יגור 23–21
1960/61 הפועל תל אביב ללא פלייאוף
1961/62 הפועל תל אביב
1962/63 הפועל יגור
1963/64 מכבי תל אביב
1964/65 מכבי תל אביב
1965/66 מכבי תל אביב
1966/67 מכבי תל אביב
1967/68 מכבי תל אביב
1968/69 הפועל תל אביב
1969/70 הפועל תל אביב
1970/71 מכבי תל אביב
1971/72 מכבי תל אביב
1972/73 מכבי תל אביב
1973/74 הפועל תל אביב
1974/75 הפועל תל אביב
1975/76 מכבי תל אביב
1976/77 אליצור תל אביב
1977/78 אליצור תל אביב
1978/79 אליצור תל אביב
1979/80 אליצור תל אביב
1980/81 אליצור תל אביב
1981/82 אליצור תל אביב
1982/83 אליצור תל אביב
1983/84 אליצור תל אביב
1984/85 אליצור תל אביב
1985/86 אליצור תל אביב/קריית אונו
1986/87 אליצור תל אביב
1987/88 אליצור תל אביב
1988/89 אליצור תל אביב
1989/90 אליצור תל אביב בני יהודה תל אביב
1990/91 אליצור תל אביב/חולון
1991/92 אליצור חולון
1992/93 אליצור חולון
1993/94 אליצור חולון א.ס. רמת השרון 3–2
1994/95 אליצור חולון ללא פלייאוף
1995/96 אליצור רמלה אליצור חולון
1996/97 אליצור חולון
1997/98 אליצור רמלה אליצור חולון 3–1
1998/99 א.ס. רמת השרון בני יהודה תל אביב 3–0
1999/00 אליצור רמלה נירוסופט כרמיאל 3–1
2000/01 אנדה רמת השרון נירוסופט כרמיאל 3–2
2001/02 אנדה רמת השרון מכבי רעננה 3–1
2002/03 אנדה רמת השרון אליצור רמלה 3–2
2003/04 אליצור רמלה מכבי רמת חן 3–1
2004/05 אליצור רמלה אנדה רמת השרון 3–1
2005/06 הפועל תל אביב מכבי רמת חן 3–1
2006/07 אליצור רמלה אנדה רמת השרון 3–2
2007/08 אליצור רמלה בנות השרון 3–1
2008/09 אלקטרה רמת השרון אליצור רמלה 3–1
2009/10 אלקטרה רמת השרון מכבי בנות אשדוד 3–1
2010/11 אליצור רמלה מכבי בנות אשדוד 3–0
2011/12 מכבי בנות אשדוד אליצור רמלה 3–2
2012/13 אליצור רמלה מכבי בנות אשדוד 3–2
2013/14 מכבי בנות אשדוד אליצור רמלה 3–1
2014/15 מכבי בנות אשדוד אליצור רמלה 3–0
2015/16 מכבי בנות אשדוד מכבי רמת חן 3–2
2016/17 מכבי בנות אשדוד מכבי רמת חן 3–1
2017/18 מכבי בנות אשדוד אליצור רמלה 3–0
2018/19 אליצור רמלה מכבי בנות אשדוד 3–0
2019/20 מכבי עירוני רמת גן מכבי בנות אשדוד בוטל[3]
2020/21 מכבי עירוני רמת גן מכבי בנות אשדוד 3–2
2021/22 אליצור רמלה מכבי בנות אשדוד 3–2
2022/23 אליצור רמלה מכבי בנות אשדוד 3–2
2023/24 אליצור רמלה הפועל לב ירושלים 0-3

אליפויות לפי קבוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

# קבוצה אליפויות עונות זכייה
1 אליצור תל אביב 14 1976/77, 1977/78, 1978/79, 1979/80, 1980/81, 1981/82, 1982/83, 1983/84, 1984/85, 1985/86, 1986/87, 1987/88, 1988/89, 1989/90
2 אליצור רמלה 13 1995/96, 1997/98, 1999/00, 2003/04, 2004/05, 2006/07, 2007/08, 2010/11, 2012/13, 2018/19, 2021/22, 2022/23, 2023/24
3 מכבי תל אביב 11 1957/58, 1958/59, 1963/64, 1964/65, 1965/66, 1966/67, 1967/68, 1970/71, 1971/72, 1972/73, 1975/76
4 הפועל תל אביב 7 1960/61, 1961/62, 1968/69, 1969/70, 1973/74, 1974/75, 2005/06
5 אליצור חולון 6 1990/91, 1991/92, 1992/93, 1993/94, 1994/95, 1996/97
א.ס. רמת השרון 6 1998/99, 2000/01, 2001/02, 2002/03, 2008/09, 2009/10
מכבי בנות אשדוד 6 2011/12, 2013/14, 2014/15, 2015/16, 2016/17, 2017/18
8 מכבי עירוני רמת גן 2 2019/20, 2020/21
9 הפועל ירושלים 1 1959/60
הפועל יגור 1 1962/63

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]