ליגת העל בכדורסל נשים
 | |
| שם מלא | ליגת העל הישראלית בכדורסל נשים |
|---|---|
| כינוי | ליגת אתנה Winner |
| תחום | כדורסל נשים |
| ארגון |
מנהלת ליגת העל בכדורסל נשים איגוד הכדורסל בישראל |
| מדינות | ישראל |
| קבוצות | 10 |
| תקופת הפעילות | 1957–הווה (כ־66 שנים) |
| שמות קודמים | הליגה הלאומית בכדורסל נשים |
| אלופה נוכחית | אליצור רמלה (12) |
| מירב הזכיות | אליצור תל אביב (14) |
| מפעל מקביל | גביע המדינה בכדורסל נשים |
| מפעל נמוך | הליגה הלאומית בכדורסל נשים |
| אתר מנהלת הליגה | |
ליגת העל בכדורסל נשים (נקראת גם "ליגת אתנה Winner") היא הליגה הבכירה בכדורסל נשים בישראל. בעבר נקראה "הליגה הלאומית בכדורסל נשים". הליגה מנוהלת על ידי מנהלת ליגת העל לנשים בכדורסל.
אלופת הליגה לעונת 2022/2023 היא קבוצת אליצור רמלה. אליצור תל אביב היא שיאנית הזכיות ההיסטורית בליגה עם 14 זכיות.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הליגה הראשונה בכדורסל נשים הוקמה בשנת 1957. בתחילה הליגה הייתה מחולקת לשתי טבלאות (צפון ודרום) ואלופות המחוזות היו משחקות ביניהן משחק אחד מכריע על האליפות. בלטו בה אגודות נשים של מועדוני כדורסל ותיקים, מכבי תל אביב, הפועל תל אביב והפועל ירושלים. שתי הראשונות היו לזוכות הכמעט בלעדיות במהלך שני העשורים הראשונים. הדבר השתנה רק בשנת 1976, עת ייסדה אליצור תל אביב, אשר לימים התאחדה עם אגודת הנשים אליצור חולון, שליטה ארוכה בליגה ושרשרת אליפויות שנמשכה 19 שנים באין מפריע. מאמצע שנות ה-90 חל שינוי ומאבקי האליפות ניטשו בעיקר בין קבוצת אלקטרה רמת השרון לאליצור רמלה.
הקבוצות הזוכות במקומות העליונים בליגה או בגביע המדינה משתתפות בליגת היורוקאפ, בה מתחרות קבוצות בעלות הישגים דומים מרחבי אירופה. אלקטרה רמת השרון הגיעה לגמר בעונת 1999 ולמקום שלישי בעונת 2005, ואליצור רמלה הצליחה לזכות ב"גביע היורוקאפ" בעונת 2011.
משחקי הליגה משודרים בערוץ הספורט. זוהי ליגת הנשים היחידה בישראל שמשחקיה משודרים בשידור חי[1]. על אף חשיבותה של הליגה לעתיד ענף כדורסל הנשים בישראל, כבר מספר שנים שבכל פתיחת עונה מתקשה מינהלת הליגה להבטיח את קיומה הכלכלי. נושא זה נידון בבג"ץ בשנת 2016 בטענה כי הליגה מופלית מבחינה תקציבית ביחס לכדורגל ולכדורסל גברים[1]. כתוצאה מהגשת העתירה התחייב משרד התרבות והספורט לחתום על הסכם שיווק מתחדש רב שנתי בין המנהלת לפרויקט אתנה וכן להכפלה פי שלושה של התמיכות הכספיות הישירות המועברות מהמועצה להסדר ההימורים לקבוצות ליגת העל, שנקראת על כך "ליגת אתנה Winner".
הקבוצות[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרכב הליגה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מספר הקבוצות בליגה אינו קבוע ונע בין 8 ל-10 בהתאם להחלטת מנהלת הליגה. ההחלטה על עליית ליגה או ירידה מורכבת בענף זה בעיקר מההיבט התקציבי ויכולת להעמיד תקציב ראוי לליגה הבכירה.
הקבוצות בליגה בעונת 2020/2021[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעונה זו הליגה כוללת 10 קבוצות: [2]
| קבוצה | עיר | נוסדה | אולם ביתי | מושבים |
|---|---|---|---|---|
| א.ס. רמת השרון | רמת השרון | 1986 | אולם אורנים | 1,000 |
| אליצור חולון | חולון | 1971 | היכל הספורט קציר | 700 |
| אליצור נווה דוד רמלה | רמלה | 1970 | היכל הספורט קריית מנחם | 2,000 |
| אליצור תל אביב | תל אביב | 1970 | אולם מידטאון | 500 |
| בנות הרצליה | הרצליה | 1991 | אולם ספורט היובל | 1,500 |
| הפועל פתח תקווה "רוני" | פתח תקווה | 1960 | אולם יצחק שמיר | 400 |
| הפועל ראשון לציון | ראשון לציון | 2004 | היכל הספורט גן נחום | 1,500 |
| מכבי בנות אשדוד | אשדוד | 1974 | היכל טוטו הקריה | 2,200 |
| מכבי עירוני רמת גן | רמת גן | 1973 | אולם זיסמן | 1,500 |
| מכבי חיפה | חיפה | - | אולם ביכורים | 750 |
שיטת המשחקים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הליגה הסדירה משוחקת בשיטת שני סבבים של 9 משחקים בכל סיבוב, בסיום הליגה הסדירה הקבוצות שסיימו במקומות 1–6 מעפילות לפלייאוף העליון והקבוצות שסיימו במקומות 7–10 משחקות בפלייאוף התחתון.
הפלייאוף העליון[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקבוצות שהעפילו לפלייאוף העליון ממשיכות בסבב משחקים אחד של 5 משחקים בשיטה של המשך הליגה תוך שמירת הנקודות מהליגה הסדירה, בסיום הסבב 4 הקבוצות שסיימו במקומות 1–4 מתמודדות בשיטת הפיינל פור.
מקום 1 מארחת את מקום 4 בסדרת הטוב מ-5
מקום 2 מארחת את מקום 3 בסדרת הטוב מ-5
שתי המנצחות בסדרת חצי הגמר מעפילות לטורניר גמר של הטוב מ-5 שבסיומו מוכתרת אלופת המדינה.
הפלייאוף התחתון[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקבוצות שסיימו במקום 7–11 ממשיכות בסבב נוסף בשיטה של המשך הליגה תוך שמירת הנקודות מהליגה הסדירה, כל קבוצה משחקת 3 משחקים בסבב זה כאשר הקבוצה שמסיימת אחרונה בסיום הסבב נושרת לליגה הלאומית.
הקבוצות שסיימו במקומות 7–8 יארחו שני משחקי בית והקבוצות שסיימו במקומות 9–10 יארחו משחק בודד.
טבלת אליפויות[עריכת קוד מקור | עריכה]
אליפויות לפי קבוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]
| מקום | קבוצה | אליפויות |
|---|---|---|
| 1 | אליצור תל אביב | 14 |
| 2 | אליצור רמלה | 12 |
| 3 | מכבי תל אביב | 11 |
| 4 | הפועל תל אביב | 7 |
| 5 | מכבי בנות אשדוד | 6 |
| - | א.ס. רמת השרון | 6 |
| אליצור חולון | 6 | |
| 7 | מכבי עירוני רמת גן | 2 |
| 8 | הפועל ירושלים | 1 |
| - | הפועל יגור | 1 |
עולות ויורדות[עריכת קוד מקור | עריכה]
| עונה | עולות לליגת העל | יורדות לליגה הלאומית |
|---|---|---|
| 2020/21 | אליצור תל אביב | מכבי רעננה |
| 2019/20 | הפועל גלבוע קרן | אין יורדות |
| 2018/19 | מכבי חיפה | אין יורדות |
| 2017/18 | אין עולות[4] | אין יורדות |
| 2016/17 | בני יהודה | הפועל זיכרון/מעגן |
| 2015/16 | הפועל זיכרון/מעגן | אין יורדות |
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של ליגת העל בכדורסל נשים- יואב בורוביץ, זרה לא תבין זאת, באתר הארץ, 5 בנובמבר 2011
אריה ליבנת, ישחקו הנערות לפנינו, וינסו להציל את ליגת העל בכדורסל נשים, באתר הארץ, 26 באוקטובר 2015- ניצן צבי כהן, זה לא רק ספורט, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 27 בספטמבר 2016
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 ניצן צבי כהן, זה לא רק ספורט, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 27 בספטמבר 2016
- ^ שיבוץ קבוצות הליגות
- ^ כדורסל נשים: מכבי רמת גן היא אלופת "הקורונה", באתר "אשדודנט" 15 במרץ 2020
- ^ אלופת הליגה הלאומית הפועל ראשון לציון מחזיקה קבוצה בליגת העל ולכן לא יכולה להעפיל
 כדורסל בישראל 
| |||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ניהול | איגוד הכדורסל בישראל • מנהלת ליגת העל בכדורסל • רשימת קבוצות • רשימת אולמות • רשימת תחרויות | ||||||||||||||
| תחרויות |
| ||||||||||||||
| נבחרות | נבחרת ישראל • נבחרת ישראל לנשים • נבחרת העתודה • 3x3 גברים • 3x3 נשים | ||||||||||||||